עמי סלנט מדווח בבלוג שלו החשוב שלו על כלי מועיל ביותר לתיאום עבודת צוות: "Trello הוא סטארט-אפ מעניין בניו יורק, שמציע כלי לשיתוף פעולה המאפשר לארגן ולנהל את כל המטלות והפרוייקטים שלנו ב"בורדים", ולשתף בהם את כולם במהירות ובקלות" (עמי סלנט).

כנס שהתקיים בשנקר בקיץ, בשיתוף עריית רמת גן והמכון לחינוך דמוקרטי, עסק בניסיון ליצור שינוי בתפישות המקובלות לגבי גני ילדים. בכנס הוצגו עבודות גמר של בוגרי שנה ד' מהמחלקה לעיצוב פנים, מבנה וסביבה שבניהולה של ד"ר רבקה ויטל, אשר התמקדו בעיצוב גני הילדים של המחר, על בסיס גני ילדים עכשוויים. ארבע סטודנטיות לעיצוב פנים מציגות את הגישה שלהן לבניית גן ילדים מלא דמיון, התנסויות חדשות וגם אפשרות לפרטיות והתבודדות (לימור דומב).

מתנדבי עמותת אשנ"ב מלמדים ילדים, הורים ומורים על סכנות השימוש באינטרנט – וכיצד להוציא ממנו את המיטב. "בתי ספר לא באמת יודעים לטפל באירועים שקשורים עם התלמידים. כשילד מרביץ בהפסקה לילד אחר יש הנחיות מה צריך לעשות, אבל כשילד מאיים על ילד אחר ברשת, לבית הספר אין את הכלים לטפל בזה, ולמורים אין די מודעות…בכל הקשור לטכנולוגיה המתפתחת מהר, אין לנו עדיין כחברה מעטפת תרבותית תומכת; אין לנו נורמות איך לנהוג, מה מוסרי ומה לא, מה ראוי ומה לא, ומה ההשלכות על המעשים שלנו" (רותי גליק).

בשנים האחרונות גוברת המודעוּת לכך שבד בבד עם היתרונות הרבים הגלומים בשימוש ברשת האינטרנט, שימוש זה כרוך בלא מעט סיכונים עבור ילדים ובני נוער. בכמה מדינות מערביות פותחו תכניות לימודים שעניינן גלישה בטוחה ברשת. בישראל 180 סטודנטים להוראה במכללה להכשרת מורים פיתחו תכניות חינוכיות העוסקות בנושא של שימוש נבון ברשת. אותם הסטודנטים לימדו את התכניות בבתי ספר על-יסודיים, על מנת לנסות להתמודד עם מכלול הבעיות הכרוכות בהוראת הנושא. המחקר המתואר במאמר זה בודק את יחסם של הסטודנטים אל השימוש ברשת, את גישותיהם החינוכיות, את הגורמים התומכים בחינוך לשימוש נבון ברשת, את הגורמים המעכבים ואת הפתרונות לבעיות שהתגלו במהלך פיתוח התכניות והוראתן. בדיקה זו מתבססת על ניתוח תשובות הסטודנטים לשאלוני רפלקציה ועל ניתוח מערכי השיעור שלהם (רבקה ודמני, אורית צייכנר, אורלי מלמד).

השילוב של למידה אסוציאטיבית עם גישת Problem Based Learning) PBL) הוא שילוב כמעט טבעי. החתירה לפתרון הבעיה יכולה להיות המצפן אשר אמור להוביל את הלמידה האסוציאטיבית ליעדה. כפי שמופיע בסקירה הספרותית ניכר כי החיסרון העיקרי בלמידה אסוציאטיבית הוא תהליך של התבדרות ואובדן מיקוד, ולכן חתירה לפתרון של בעיה עשויה להיות ה"תרופה" לכך. מאידך – ללא כלים לפתרון הבעיה (רשת האינטרנט והיותה מארג אינסופי), קשה מאוד ליישם את מודל ה-PBL כך שהשילוב של השניים הוא מנצח (אילן בן שמעון).