שיטות הלמידה וההוראה בהשכלה הגבוהה השתנו בעוד שרוב בנייני החינוך נותרו מסורתיים יחסית. אולם קיים עניין הולך וגובר באם אנו יכולים לחנך את הסטודנטים בהשכלה הגבוהה כיום בבניינים של אתמול. מטרת המאמר היא לתרום לדיון זה באמצעות בחינת הבחירות של סטודנטים בהשכלה הגבוהה במרחבי למידה בהקשר של פעילויות הלמידה שלהם, מאפייניהם האישיים ושיקולים אחרים שעשויים למלא תפקיד בבחירת מרחבי למידה מסוימים. המחקר אימץ שיטת מחקר יומנים (Diary research method), והשתתפו בו 52 סטודנטים למנהל עסקים באוניברסיטה הולנדית למדעים יישומיים. הם דיווחו על אילו פעילויות למידה הם עבדו במהלך השבוע, היכן ומדוע שם. פורמט היומן מתבסס על ספרות המחקר מדיסציפלינות שונות ונעשה בו שימוש בשילוב שאלון וראיונות (Beckers, Ronald; van der Voordt, Theo; Dewulf, Geert. , 2016).

ג'יי הורוויץ מייחד את המאמרון שלו למה שהוא מוצא כנקודת אור בתחום התקשוב החינוכי: "ואם, למרבה ההפתעה, נקודת אור כזאת באה מלמעלה, ממקומם של מעצבי המדיניות, כדאי ורצוי לציין זאת. כאשר אדם בעל תפקיד מרכזי, אדם שבכוחו להשפיע, מבטא גישה חינוכית אמיתית כלפי התקשוב, זה בהחלט ראוי לציון. כך היה לפני שבוע כאשר קראתי מאמרון של ג'וסף סאות (South) המנהל של המשרד לטכנולוגיה חינוכית בממשל האמריקאי. מעניין לציין שהמאמרון התפרסם ב-Medium שהוא מרחב אינטרנטי פתוח המפרסם מאמרונים על מגוון נושאים מגישות מגוונות. בתוקף תפקידו סאות בוודאי היה יכול לפרסם את דבריו בדרכים רשמיות, וסביר להניח שמסמכים רשמיים אכן מתפרסמים כך. לאור זה ההחלטה לפרסם על גבי פלטפורמה פומבית מעידה על הרצון של סאות לא סתם להסביר את שורשי המדיניות שלו, אלא גם לעורר התייחסות" (ג'יי הורוויץ).

דוח זה מסכם תהליך לימוד בנושא חינוך בלתי פורמלי לילדים, בני נוער וצעירים בישראל. מטרתו העיקרית היא להציג ולתאר בתמצות חלק לא מייצג מהעושים במלאכה – מטרותיהם, אופני פעולתם, הישגיהם וכן אתגרים וחסמים שאיתם הם מתמודדים. הכותרת 'חינוך בלתי פורמלי לילדים, נוער וצעירים בישראל' משתקפת במציאות באין-ספור פעילויות הנחלקות לסוגים שונים, יש להן מטרות שונות, והן מופעלות וממומנות על ידי מגוון רחב של גופים ומוסדות – ממשלתיים, מקומיים, פילנתרופיים ופרטיים. בתהליך הלימוד ביקשנו להיפגש עם השחקנים הגדולים בתחום וכן עם מגוון לא מייצג של ארגונים, גופים ומוסדות שמציעים פעילות בתחום החינוך הבלתי פורמלי (נעמי מנדל-לוי ואיתי ארצי).

שחר עוז מסכם בבלוג שלו את רשמיו מתערוכת הטכנולוגיה למערכות החינוך BETT 2016 בלונדון. "הכנס ארך ארבעה ימים והתארחו בו מאות דוברים, עשרות דוכנים, יזמים, סטארטאפים, חברות גדולות וכאלה צעירות, מנהלי בית ספר ומורים", כותב עוז. הדיווח כולל מידע מעניין על הרצאות, מערכות ניהול למידה, לימוד תכנות, משחקים וצעצועים לימודיים, ופיתוחים טכנולוגיים אשר הוצגו בתערוכה (שחר עוז).

בבית הספר של גֶּבר טאלי בסן פרנסיסקו מזמינים תלמידים להתנסות: לבנות, לפרק, לקלקל, להסתכן וגם להיכשל. עם קייטנות באותה רוח, רב־מכר שמציע להורים חמישים דברים מסוכנים לעשות עם ילדים, אתר הדרכה באינטרנט ושתי הרצאות פופולריות באתר "טד" הפך טאלי למעין גורו של חינוך אחר לילדוּת אחרת: פתוחה, משוחררת ונועזת (דוני ענבר).

האנציקלופדיה באריזה הוויקיפדית איננה רק אלטרנטיבה מקוונת למה שקיים במקביל גם בצורות אנלוגיות ופיזיות. היא הולכת ותופסת לא רק בכורה, אלא כמעט בלעדיות בענף שבו היא פועלת. רק מעטים עוד עושים שימוש במקורות עיון מודפסים, בשעה שיותר מ־18 מיליארד פעם בחודש מישהו מחפש ומוצא פיסת מידע בוויקיפדיה. זהו אחד האתרים הפופולריים ביותר ברשת, וגם אחד הדינמיים שבהם: בכל חודש נוספים 20 אלף ערכים חדשים לאנציקלופדיות, הפועלות במקביל ב־280 שפות (שיזף רפאלי).

עמי סלנט מפרסם סקירה מקיפה הכוללת מבחר מקורות מידע העוסקים במעורבות בלמידה. אחד המקורות המצוינים בהקשר זה הוא ספר חינמי המקבץ פרקטיקות ועצות עבור למידה מתוקשבת: "בימים האחרונים (ינואר 2016) יצא לאור ספר אלקטרוני חדש ומעניין בשם Engagement That Works: Tips from Learning Solutions Thought Leaders, המציג גישות של מומחים ללמידה ולמידה מתוקשבת לגבי יצירת מעורבות גבוהה בלמידה. הספר האלקטרוני מציג ומרכז את דברי המומחים שייקחו חלק בכינוס הבינלאומי Learnings Solutions 2016 Conference שייערך בחודש מרץ 2016 באורלנדו פלורידה, ארה"ב (עמי סלנט).