המאמר עוסק בשלוש דילמות מרכזיות המלוות את החינוך המקצועי של מורים למתמטיקה בבית הספר היסודי: א.המתח הקיים אצל מורי בית הספר היסודי בין שני תחומי הדעת שבהם הם אמורים להיות מומחים (מתמטיקה, פדגוגיה); ב.הפער הקיים בין הצורך לתת לתלמידים הרגשה חיובית, מלאת אתגר אינטלקטואלי במתמטיקה, בשעה שהמורים עצמם אינם חשים התעלות אינטלקטואלית כאשר הם עוסקים בהוראתה; ג.הפער שבין האמונות העממיות הרווחות בציבור על אופייה ותפיסתה של המתמטיקה ובין הדרישה הפדגוגית שהמורים יתפסו את המתמטיקה והוראתה באותו אופן שתופסים אותה המומחים המלמדים מורים אלה בעת הכשרתם הבסיסית (שרה הרשקוביץ, פרלה נשר)

למורים, שהם המייצגים את הקהילייה המתמטית בכיתתם, תפקיד מרכזי לביסוס הנורמות הסוציו-מתמטיות בכיתה ובכללן הנורמות המתייחסות להעלאת השערות, טענות, הנמקות והוכחות (Yackel and Cobb, 1996). לכן, חשוב שלמורים יהיה ידע רחב לגבי דרכים שונות לתיקוף ולהפרכה של טענות מתמטיות. במאמר זה הראנו כי מספר רב של מורים קיבל דוגמאות תומכות כהוכחה לטענה מתמטית תקפה מטיפוס "לכל". יתרה מכך, הראנו כי יש מורים שקיבלו דוגמאות תומכות כהוכחה לטענה הנתונה למרות שהם עצמם הציגו נימוקים תקפים מתמטית כאשר התבקשו להוכיח את הטענה (רותי ברקאי, פסיה צמיר, דינה תירוש).

המחקר בחן את תרומת ההוראה-למידה באמצעות למידה מקוונת בקורס סדנאי להוראת המדעים. נחקרו 75 סטודנטים בהתמחות שנה ב' אשר חולקו בין שתי מרצות. 25 מתוכם למדו באמצעות הוראה-למידה מקוונת והשאר בקורס במתכונת המסורתית. נמצא כי מרבית הסטודנטים בחרו ללמוד בקורס המקוון משיקולי זמן. גם הסטודנטים בעלי יכולת לימוד עצמית בינונית עמדו בהצלחה בדרישות הקורס, דבר המרמז על שימוש אפשרי בלמידה מקוונת כאמצעי לפיתוח ושיפור יכולת למידה עצמית. הן הסטודנטים והן המרצות ציינו את שיתוף הפעולה ההדוק בינם לבין עצמם ואת התרומה ההדדית והקשר המשמעותי בין הלומדים למרצות בקורס המקוון בהשוואה לקורס מסורתי. התעוררו קשיים בניסויים מקוונים כאשר נושא המעבדה היה מורכב ולא מוכר לסטודנטים, ולכן המחברות ממליצות לתכנן ולבנות מחדש את מערך הניסויים של המעבדות המקוונות במטרה להתאימן לסביבת למידה מקוונת, תוך הקפדה על בהירות ודיוק בהגדרת ההנחיות לביצוע הניסויים. (אילנה רונן, מירי שינפלד)

מטרת המחקר הנוכחי היתה לבדוק את השפעת השימוש במפה מושגית של טקסט (ממ"ט) כאמצעי להקניית מושגים של שפת החשיבה, כפי שתבוא לידי ביטוי ביכולות של מיפוי טקסטים, ברמת ההבנה של טקסטים עיוניים, באיכות הכתיבה של חיבורים והכנת עבודות חקר. פעילויות הלמידה באמצעות מיפוי ושפת חשיבה, מסייעות להטמעתן במבנה הקוגניטיבי של הלומד. הטמעה זו מאפשרת ללומד להיעזר בהן כ"ייצוגים סטנדרטיים" בביצוע מטלות חדשות. השימוש ההדדי במיפוי ובשפת החשיבה מעמיק את הבנת הטקסט, מקנה מימד של עומק נוסף למיפוי, ומשפר את איכות השימוש במושגים של שפת החשיבה. לכן השימוש בייצוגים גראפיים חיצוניים במשולב עם אונטולוגיה מתאימה של שפת החשיבה, עשוי לסייע לשיפור האיכות של שפת החשיבה (נורית נתן, אלי קוזמינסקי).

הדיסציפלינה הגיאוגרפית והחוקרים בתחום מעלים את דבר חשיבותם של אירועים אקטואליים, שילובם בהוראה ותרומתם להוראת המקצוע. אלו באים לידי ביטוי בהמחשות בזמן אמת, ביצירת סקרנות, בפיתוח עניין ומודעות וכן בהקניית ערכים והישגים.מחקר זה עוסק ב"ידע של אקטואליה" בתחום הוראת הגיאוגרפיה במכללה. ידע אקטואלי מוגדר כ"ידע של אירועים אקטואליים" והוא נחשב לאחד המרכיבים של 'ידע כללי'. המחקר מתייחס להשקפותיהם ולעמדותיהם של מורי-מורים לגיאוגרפיה ובודק אותם כלפי דפוסים אחדים של ידע תוכן פדגוגי ביחס למקומה של האקטואליה. (יעל סנה)