לאור יתרונותיה המוכרים של הלמידה הפעילה לצורך שימור ידע, הבנתו והפעלתו, תוכננה סדנה שנועדה להדריך את המורים להוראה ברוח זו. המאמר מתאר את מבנה הסדנה ואת התוצאות ארוכות הטווח שלה, שנמדדו בתצפית בשיעוריהם של בוגריה לאורך שנתיים אקדמיות. התוצאות מצביעות על עלייה ניכרת במידת הפעלתם של הלומדים, הן בכיתה הגדולה והן בקבוצות קטנות, תוך העלאת הרמה הקוגניטיבית של השיח בשיעור. יתר על כן, הקצב הפנימי של השיעור בגל גודל קבוצה השתנה כך שפעילות הלומדים היתה מירבית דווקא בתחילת השיעור. (דן בנור, צופיה מלר)

המאמר מציג את הקליקרים (שלטים תומכי למידה) – חלק ממערכת תקשורת כיתתית מבוססת-מחשב לקידום אינטראקציה של המרצה עם הסטודנטים ללמידה פעילה בכיתה. המערכת עוזרת למרצה להפעיל את הסטודנטים במהלך השיעור ולקדם את ריכוזם ואת למידתם. המאמר מציג את הטכנולוגיה, המטרות, היישומים האפשריים, בעיות פוטנציאליות ותגובות הסטודנטים לשימוש במערכת. (עמרם אשל ונירה חטיבה)

לאחרונה אנו עדים למושג חדש התופס תאוצה בהתייחסות לאתרי בתי הספר והוא ה"פורטל החינוכי". מהו ה"פורטל החינוכי", מה הוא מוסיף ומה הוא מחדש? מי צריך אותו בכלל, אחרי כל המאמצים העצומים שהשקיעו בתי הספר עד כה בפיתוח האתרים הבית ספריים? "הפורטל החינוכי העירוני" הינו שער למרחב חינוכי אחד, מקום המאגד תחתיו את כל בתי הספר של העיר, את הקהילות החינוכיות השונות, את צוותי הוראה והחינוך, מפקחי משרד החינוך בעיר ואגפי החינוך למיניהם. אתר בית הספר הוא כעת חלק מרשת שלמה של אתרים איתם הוא נמצא בקשר מקצועי ואדמניסטטרטיבי. תחת מסגרת זו האתרים הבית ספריים משתפים ומחליפים מידע, יוזמים פעולות משותפות ולומדים האחד מהשני (צביה משגב, רינה גפני, דליה קפלן)

יחידת הלימוד שפותחה נבנתה בגישת PBL ומשתמשת באתר המקצוע, כאשר הבעיה שבמרכז יחידת הלימוד היא ירידה חדה בכמות התיירים המבקרים בעיר החל משנת 2000, כתוצאה מהאינתיפאדה המתחדשת. התלמידים לומדים בקבוצות בסביבה מתוקשבת ומכירים מגוון היבטים של העיר. בסיום יחידת הלימוד הם נדרשים להציע אמצעים לשיווק העיר, כך שתחזור ותהווה מוקד משיכה לתיירים. תלמידים אלה לומדים את נושא הטקסים כחלק מתוכנית הלימודים במקצוע. יחידת הלימוד הופעלה באתר המקצוע "נאמני סוציולוגיה באורט ביאליק". את יחידת הלימוד מלווה סיפור מסגרת: סיור וירטואלי באוטובוס העולה לירושלים. לכל המשימות מצורפת מפת תחנות, המאפשרת ניידות לא ליניארית בין המשימות השונות (ניטצקי אורית, קרניאל-דרורי חנה)

עבודת מחקר מעניינת שהוגשה לאחרונה באוניברסיטת ברגן בנורווגיה בנושא של שימוש בבלוגים חינוכיים באוניברסיטאות בעולם. עבודת התזה מדגימה כיצד חוקרים ומרצים מנצלים בלוגים בקמפוסים כחלק ממערך פדגוגי-קונסרוקטביסטי שנועד להפעיל סטודנטים ללמידה עצמית מכוונת ופעילה. התיזה בוחנת שורה של מקרים בהם שולבו בלוגים בקורסים במדעי הרוח, החברה והטכנולוגיה באוניברסיטאות שונות. בסקירה נבחנו שבעה עשר מקרים של הפעלת סטודנטים ללמידה פעילה באמצעות בלוגים ונערכה השוואה מתודית ביניהם. הממצאים מלמדים כי שילוב פלטפורמה ממוחשבת של בלוגים בקורסים אקדמאיים הביא לתוצאות חיוביות מבחינה הלמידה העצמית המכוונת בקורסים וללמידה פעילה יותר חקרנית באותם קורסים (Toril Salen)

המחוון שפיתחה תמר ענבל-שמיר בהנחיית ד"ר יעל קלי מהטכניון, כולל שישה מימדים המהווים מדד להוראה טובה, בהתאם לתפיסת עולם קונסטרוקטיביסיטית –חברתית, המאפשרת שימוש חדשני בתקשוב. לכל מימד הוגדרו שלוש רמות ביצוע: האפיון הגבוה מתאר הוראה שבה המורה פועל על פי עיקרי הגישה הקונסטרוקטיביסיטית –חברתית ומנצל את הערך המוסף שבטכנולוגיה לטובת הפדגוגיה. האפיון הבינוני מתאר הוראה, שבה קיים ניסיון לנצל את הערך המוסף של הטכנולוגיה לפדגוגיה, אך הפעילויות אינן מעידות על שינוי מהותי בהוראה. האפיון הנמוך מתאר הוראה המשתמשת בטכנולוגיה ככלי התומך בשיטות הוראה ובדרכי הערכה מסורתיות.

מטרת המחקר לבחון כיצד משתנה, לאורך זמן, תפיסת המרצים לגבי היבטים שונים בשילוב האינטרנט בהוראה. שאלות המחקר העיקריות נחלקות לשלושה מישורים, והם: 1. במישור המרצה- אילו שינויים חלו במוטיבציית המרצה, בתפיסתו את שילוב האתר בתהליך ההוראה ומידת התמודדותו עם קשיים בפיתוח האתר, 2. במישור האתר – אילו שינויים חלו במידת ואופן השימוש בתכנים באתר, במידת מעורבות המרצה בקבוצות דיון ובמידת השימוש באינטרנט כמאפשר תקשורת עם הסטודנטים, ו3. במישור הסטודנט – אילו שינויים חלו בתפיסת המרצה את רמת מוטיבציית הסטודנטים, את מידת הלמידה ברשת ואת מידת התמודדות הסטודנטים עם קשיים טכנולוגיים. (ענת שמלא, רפי נחמיאס)

לשם מה הבלוג? האם הוא משמש במה ייצוגית, או האם הוא משקף את תהליך הלמידה? אם מדובר בכלי של התלמיד עצמו, כלי שהמורה, וגם תלמידים אחרים ואפילו מבוגרים, מורשים להציץ בו, אי-אפשר לצפות שהתלמיד יעשה סדר לפני כל ביקור. לעתים קרובות מדי המבוגרים שמבקרים בבלוגים של תלמידים מצפים לראות את התוצר המוגמר, ואילו התלמיד עצמו "מציג" דברים שעוד בתהליך של התהוות. במילים אחרות, כתיבה אישית, בלי קריאה של מה שתלמידים אחרים כותבים, מאבדת חלק ממשמעותה. גם עבור תלמידים, לא רק הבלוג האישי מהווה סביבה להתייחסות, אלא המרחב הבלוגי בכללותה, הבלוגוספירה. אפילו אם רק ברובד הכיתתי, תלמידים צריכים ללמוד להתייחס לא רק למה שהם כותבים, אלא גם לכתיבה של עמיתיהם (ג'יי הורוויץ).

מחקר זה מציג תמונת מצב על פעילויות חקרשת שפורסמו בעברית והמשמשות כדוגמאות וכמשאב לימודי להכרת עקרונות המודל הפדגוגי עצמו. מטרת המחקר היתה לבחון משאב זה בהקשר לאתגרים הכרוכים בפיתוח חקשרת ולמאפייני ההכשרה המתקיימת בתחום. המחקר בחן 209 פעילויות על פי הקריטריונים המקובלים להערכת חקרשת ולסטנדרטים של הצגת מידע ברשת. במקביל נערכו ראיונות עם 28 מנחים המלמדים את הנושא במסגרות שונות. ניתוח משולב של הממצאים חשף את הליקויים השכיחים בפעילויות חקרשת שפורסמו בעברית ואת הקשר בין מאפייני התוצרים ומאפייני ההנחיה וההכשרה בתחום (מיקי רונן, אשרת בן זקן, גבי ברג, יהודית גור, לינה קנבסקי, רווית רוטנברג).