-
סיכום
המחקר עוסק בשאלה אם ניתן לזהות טיפוסים שונים של מורים מתחילים במונחים של המעורבות המקצועית ושאיפות התפתחות הקריירה שלהם, ובמיוחד, המאמץ המתוכנן שלהם וההתמדה והשאיפות למקצועיות ולמנהיגות. זאת כדי ללמוד כיצד ניתן לחזק התמדה במקצוע. החוקרים השוו כוונות מקצועיות, מוטיבציות לבחירה בהוראה, תפיסות של המקצוע, רמות של שביעות רצון מהבחירה ומאפיינים דמוגרפיים כדי לקבוע אם יש ומהם המאפיינים של כל אחד מטיפוסי המורה המתחיל (Watt, M.G., & Richardson, P.W ) .
-
תקציר
המאמר בוחן את יכולת ההבחנה של מנהלים כאשר יעילות נמדדת על פי היכולת להעלות את השיגי התלמידים במתמטיקה ובקריאה. על קו רצף מדיד ניתן להבחין במנהלים המצליחים לזהות מורים יעילים בצורה מיטבית מבחינת השיגים ובאלה – שפחות מצליחים בכך, קשה יותר להתייחס למורים הנמצאים בחלק המרכזי של הרצף. מן הממצאים עולה שעל קובעי מדיניות לשקול שילוב של הערכות מנהלים בהצעות למתן גמולים למורים ולקידומם. חוסר היכולת של מנהלים להבחין בין כלל המורים כאמור מצביעה על כך שאי אפשר להסתמך עליהם לצורך החלטות מעודנות, שקולות. ככלל, הממצאים מספקים עדות שהוראה טובה, לפחות במידה מסוימת, היא ברת-צפייה ע"י אלה הקרובים לתהליך החינוכי, גם אם קשה לתפוס את כל האיכויות שלה במשתנים המדידים הידועים. (Jacob, B.A., & Lefgren, L.).
-
מאמר מלא
הסקירה שכתב יובל וורגן ממחלקת המחקר והמידע של הכנסת עוסק בהשתלמויות מורים במערכת החינוך, ובעיקר בקשר בין נושא ההשתלמות לבין התחום המקצועי של המורה המשתלם. מחקרים על ההכשרה המקצועית של מורים מלמדים כי יש צורך לבחון גישות מערכתיות מקיפות, המבוססות על תכנון מרכזי ועל יעדים ארוכי טווח. ממחקרים אלו עולה גם כי יש ללוות את הכשרתם המקצועית של מורים בתמיכה רחבה בתוך בית-הספר ומחוצה לו ובהערכה שיטתית המאפשרת לעמוד על מידת התאמתה של הלמידה לצרכיו המקצועיים והאישיים של המורה. הממצא העיקרי העולה במסמך זה הוא שכיום אין למשרד החינוך נתונים על הקשר שבין נושא ההשתלמות לבין מקצוע ההוראה של המורה המשתלם או צרכיו המקצועיים והאישיים. נוסף על סקירה רחבה של סוגיה זו, מוצגים במסמך עיקרי המדיניות של משרד החינוך בתחום ההשתלמויות, וכן נתונים מפורטים על היקף ההשתלמויות ועל תקצובן.
-
לינק
שאילתה בנושא בקרת איכות במוסדות להשכלה גבוהה, כחלק מהערכת תפקוד וכחלק מהערכת תוכניות לשיפור ניהול האיכות במוסדות להשכלה גבוהה ובמכללות לחינוך. האם QA מסייע להערכת תפקוד או מהווה גורם מפריע? בסקירה ממצאים מעניינים ושיטתיים מתוך מאגרי מידע בינלאומיים , לרבות תקצירים של מאמרים שפורסמו בעברית בשנים האחרונות בתחום ניהול האיכות החינוך בכלל וניהול האיכות באוניברסיטאות ובמכללות.
-
לינק
בשדה יישומי המחשב בחינוך, הולך וגדל השילוב בבלוגים בחינוך ובהוראה. התפתחות זו נובעת מכמה גורמים חשובים, ביניהם מחוללים ידידותיים יותר להפקת הבלוגים (גם בעברית), אך מעבר לזה, עדויות מחקריות מצביעות על כך ששילוב בלוגים בהוראה ובלמידה – מגביר את המוטיבציה של התלמידים יותר משימוש בפורומים מקוונים. לא כל המורים נענים לאתגר, אך ישנם מורים בארץ ובארה"ב המקדמים את הנושא בכיתותיהם ומשמשים דוגמא לעמיתיהם בכל העולם. אחת מהן היא ויקי דיוויס מארה"ב המצליחה לעורר ולשמור רמות סקרנות ועניין גבוהות בקרב תלמידיה. התרצו לגלות מדוע?
-
מאמר מלא
התפיסה הפרגמטית היתה המועדפת (קונצנזואלית) בחינוך העברי בישראל לפני קום המדינה. היא התחזקה על-ידי העליות הסוציאליסטיות (השנייה והשלישית), אשר ראו בחינוך לעבודה חלק מההכנה להגשמה ציונית. במחצית השנייה של שנות ה-50 חלה התפתחות בארגון ובעיצוב החינוך המקצועי. שר החינוך זלמן ארן (1955-1960: 1963-1969), שייחס חשיבות רבה לחינוך המקצועי, ראה בו אתגר ודרך להרחיב את מעגלי האזרחים הפרודוקטיביים, כלי לשפר את החינוך ליצרנות, אמצעי השגת מטרות חברתיות וחינוכיות ובעיקר, פתרון אפשרי וראוי למניעת נשירה של תלמידים ממערכת החינוך. ההתמקדות של משרד החינוך בחינוך המקצועי נבעה גם מהשינויים שהתחוללו בישראל: גידול דמוגרפי דרמטי, בעקבות העלייה הגדולה ממדינות האסלאם; חוק חינוך ממלכתי שהציע חינוך אחיד לכל אזרחי המדינה; התקדמות טכנולוגית מואצת. במהלך 1976-1978 שונה מבנה החינוך הטכנולוגי ויעדיו הוגדרו מחדש. הנתיב הטכנולוגי המשיך להיות בעל דימוי של "מסלול אין ברירה", למרות העובדות, ואף על פי שמשנת 1980 אחוז מקבלי תעודת בגרות בקרב תלמידי החינוך הטכנולוגי גדל ב-12% לעומת גידול של 10% בחינוך העיוני. ההזדמנות של החינוך הטכנולוגי לעלות על דרך המלך, הוחמצה בשנים האחרונות ( נירית רייכל ) .
-
לינק
קיימים 4 קטגוריות לסטנדרטים: א.סטנדרטים של ביצוע, ב.סטנדרטים של הזדמנויות למידה, ג.סטנדרטים של תוכן, ד.סטנדרטים של הערכה. השפה היא פלטפורמה המניעה קשר של האדם עם עצמו ועם סביבתו. השפה היא בסיס להשתלבותם של תלמידינו בקהילה כשווי ערך. לא ניתן להצהיר כי תלמידי החינוך המיוחד ישתלבו בקהילה ובעולם המודרני ולחסום אותם ממפגשים בלתי אמצעיים עם נכסי השפה הדבורה והכתובה. חובתנו היא להפעיל דרכי הוראה מפצות העושות שימוש בנכסי השפה הטובים כדי לעקוף תהליכי שפה פגומים. להקצות זמן אקטיבי להזדמנויות חשיבה מגוונות ליצור הלימה בין משתנה הטקסט למשתני הקורא. לזמן "מצבי שיח" אותנטיים, רלוונטיים, לאתגר, לדרוש , להאמין ולעולם לא לוותר ( רחל אשכנזי ) .
-
לינק
המורה ליישומי מחשב ויקי דיוויס היא אחת המורות המצטיינות בארה"ב המפעילה תלמידים במטלות של כתיבת בלוג לאורך כל השנה . על מנת לעודד את התלמידים ולטפח אצלם גאוות כיתה היא הקימה אתר WIKI פתוח באינטרנט הנקרא היכל התהילה (Hall of Fame) ובו היא מציינת לטובה פוסטים ( מאמרונים ) נבחרים של תלמידים שכתבו בבלוג שלהם . אתר Hall of Fame בו כל העולם יכול לצפות מעודד את המוטיבציה של התלמידים לכתוב את הבלוגים ולהצטיין בכתיבת המאמרונים שלהם.
-
סיכום
אחת הבעיות הקרדינאליות בהוראה, נובעת מתפיסת חומר הלימוד כתוכן סטטי. בשיח הפדגוגי המעשי, נשמע לא אחת ניסוחים, המבחינים לכאורה, בין "תכנים" המייצגים את נושאי הלימוד, לבין "כישורי חשיבה" המופעלים על ידי הלומד בכדי לשאול שאלות, לפענח קשיים, לפתור בעיות, להכליל ולהמשיג רעיונות מופשטים וכדומה. ד"ר מרים קדרוני מדגישה במאמרון מעניין את חשיבות המיפוי הסבר מושגי- כפרוצדורה מגשרת בין העיוני למעשי בתכנון ההוראה. מטרת המיפוי של נושא לימודי, היא ברענון ההכרה וההבנה של חומר הלימודים, על ידי חקר מחודש של מהות הנושא מנקודת מבט דיסציפלינארית. אמנם, תכנית הלימודים מספקת בקצרה, רציונאל להוראת נושאי הלימוד וכן ראשי פרקים, מושגים ורעיונות, אותם מתבקשים המורים ללמד. אך, תהליך המיפוי, מאפשר למורה או לצוות המורים המקצועי, לדון מחדש במשמעות המושגים והרעיונות המוצעים ולבחון את מהות הקשרים ביניהם. מוקד הדיון אינו "איך לימדתי נושא זה בעבר" או "אילו טיפים או מתכוני הוראה אפיק", אלא, מהם מרכיביו המהותיים של הנושא ואילו יחסים קיימים בין המרכיבים השונים ובינם למכלול ( מרים קדרוני) .
-
סיכום
בניגוד לדעה המקובלת כתבי עת מקוונים או E-JOURNALS אינם תופעה חדשה . הם קיימים כבר מעל 10 שנים כאשר חלקם התחילו במהדורה מקוונת מקבילה למהדורת הדפוס ובמשך הזמן ביטלו את מהדורת הדפוס. הטכנולוגיות החדשות והפיתוחים המקוונים באינטרנט מעודדים התפתחות של כתבי עת מקוונים מחד , אך בהעדר מו"לים מסחריים האחראים לצד השיווקי וההפצה של כתב העת , נוטים כתבי עת מקוונים לצאת לעתים בצורה לא סדירה. בסקירה ניתן לקרוא על הסוגים השונים של כתבי עת מקוונים (E-JOURNALS ), מעמדם בתחומי המחקר, השפעת המול"ים המסחריים , השפעת תנועת ה-OA , היבטים טכנולוגיים של פיתוח ועתידם של כתבי העת המקוונים ( עמי סלנט).
-
לינק
יוזמה מעניינת של המורה אורטל קרייתי שהקימה רשת מתוקשבת הדדית של תלמידים למטרות עזרה הדדית בשיעורי בית. לאחרונה היא הקימה על נינג רשת בשם kids4kids.ning.com שמטרתה לקשר בין תלמידים בגילאי 9-18 למטרות עזרה הדדית בשיעורי בית והתכוננות משותפת למבחנים, כאשר מדובר ברישות בינלאומי. המימשק של הרשת הוא באנגלית, אולם את התכנים ניתן להזין בכל שפה. כרגע יש ברשת מספר חברים ראשוניים שהוזמנו כדי להיות מעין "מוניטורים" בשפות שונות" . מה שצריך זה לגייס את הנוער החלוץ – זה שייצטרף לרשת בעודה בחיתוליה וייתן לה את טון ההמשך. הרעיון העומד בבסיס הרשת הוא שניתן לקבל עזרה בשיעורי בית אפילו מילדים הגרים במדינה אחרת. כך למשל בני הלומד בכיתה ד על הרי געש קיבל חומר לימוד על פומפיי מתלמידים הלומדים באיטליה" …
-
תקציר
ביטוי-עצמי הוא מוטיב החוזר ונשנה במחקרים סוציולוגיים הבודקים את תהליך הסוציאליזציה והקשר של ילדים בכלל וילדים בבתי ספר בפרט. יצירת מעורבות והשתתפות של ילדים בתהליך הלימודי תלויה בסוג האינטראקציה שלהם עם מבוגרים בבתי הספר, אך מרבית המורים אינם ערים לחשיבות של האינטראקציה בכיתה כתהליך מרכזי לבניית בטחונו של התלמיד וכערוץ תקשורת אותו צריך לטפח באופן רציף וחיובי. המחקר הנוכחי שנערך בבתי ספר באיטליה מגולל שורה של תהליכים הגורמים להצלחה או הכשלת האינטראקציה בין מורים ותלמידים. ממאמר מעניין זה ניתן ללמוד ולקבל רפלקציה כיצד לטפח בצורה נכונה מעורבות של תלמידים בכיתה וכיצד לעורר את יכולת הביטוי העצמי של התלמיד בכיתה כתהליך בונה אמון וכתהליך לחיזוק מסוגלות עצמית של התלמיד (Baraldi, Claudio ).
-
סיכום
כיצד ניתן להצית אש של ידע, של תשוקה לדעת במוחותיהם של בני אדם? שאלה זו מטרידה את המחנכים במשך כל הדורות וחשובה מאד בישראל. אמנם ניתן ליצור אוכלוסיות נרחבות היודעות לקרוא, אך אינן מסוגלות להבחין במה שראוי לקריאה. ההתפתחות הכוללת של הפרט ויכולת השיפוט שלו עשויים להיות נשכרים ממה שקרוי החינוך הליברלי. יש להתרחק מהנסיגה התרבותית ולדבוק באתגרי האיכות התרבותית ובמצבורי העושר התרבותי העומדים לרשותנו. החינוך הליברלי עשוי לאפשר למורים להבין את פעילותם המקצועית בפרספקטיבה של מטרות חינוכיות ארוכות טווח. לעתים קרובות הכשרת המורים ממוקדת מדי בהיבטים הפרקטיים הדרושים לפעילות המורים, אך אסור להזניח את הרקע ההשכלתי והתרבותי הכללי הדרוש על מנת שהמורים יבינו את משמעות ההוראה ומטרותיה. עליהם לדעת לא רק מה ואיך הם מלמדים, אלא מדוע ולשם מה הם פועלים . לפיכך, הכשרת המורים תכלול התנסויות בפעילות חברתית בתוך ומחוץ לכותלי בית הספר. התנסויות אלו תבחרנה אם הן משרתות שאלות בעלות משקל. תוכנית מעין זו הינה בעלת ערך לאנשי מקצוע שונים, אך חשובה במיוחד למורים, משום שיש בה פוטנציאל של קשר בין עיון ומעשה, בין עולם הידע לעולם ההתנסות ויש לה השלכות חינוכיות למורי העתיד ( מרים בן-פרץ).
-
תקציר
ככל שחשיבות ההנחיה מקבלת תוקף מחקרי בהתפתחות המקצועית של מורים , כך הולכת וגדלה ההתעניינות בהנחיה מתוקשבת כאמצעי לביצוע התמיכה והליווי של מורים ותיקים באינטרנט. מטרת המאמר הנוכחי הייתה לסקור מחקרים על הנחייה מתוקשבת למורים , בעיקר מורים הנמצאים בתהליכי השתלמות והתפתחות מקצועית. נבדקו גישות ואמצעים שונים להנחיה מתוקשבת כגון הנחייה מתוקשבת סינכרונית באינטרנט , הנחייה מתוקשבת מבוססת דוא"ל והנחייה מתוקשבת מבוססת פורומים מקוונים. ממצאי המחקרים שנסקרו מלמדים כי למרות הקצב האיטי באימוץ טכנולוגיות ההנחיה המתוקשבת בבתי הספר, אלו שנעזרו בה דיווחו על התנסות חיובית מאד ושינוי עמדות בעבודה המקצועית בעקבות כך. לא נמצא עדיין אישוש אמפירי ( איכותני או כמותי ) לשיפורים מהותיים בעבודת המורים ( אין מחקרים שערכו תצפיות על מנת לגלות שינויים בעבודת המורה בעקבות ההנחיה המתוקשבת ). נוכח חשיבות ההנחיה המתוקשבת להתפתחות המקצועית של המורים ממליצים עורכי הסקר להרחיב את היריעה בתחום ולבצע מחקרים מעמיקים אשר מהם ניתן לקבל תובנות נוספות על האפקטיביות הפדגוגית של ההנחיה המתוקשבת.
-
לינק
מורה בבית הספר הדמוקרטי "גבעול" בגבעת אולגה מאמין שגישת הלמידה הדיאלוגית +תפישת ווב 2 מחוללת מהפכה הכרחית ולכן הקים רשת חברתית מתוקשבת בבית הספר בו הוא מלמד. 120 תלמידים, מורים והורים חברים ברשת המתוקשבת , מתוכם כ-25 אחוז פעילים; כמה שיעורים המתבססים על הרשת לעבודה מתוקשבת (בנוסף למפגשים המתוקשבים בשיעוריי); מעורבות ראשונית של הורים בתכנים שנלמדים בעזרת הרשת וכו'. בהקשר למידת ההשתתפות ברשת, בכוונת ביה"ס "גבעול" לשים דגש רב על מעורבות הורים בתכנים הנלמדים. למשל אם בשיעור נדונה שאלה על הלבטים של בן-גוריון ערב הכרזתו על הקמת המדינה, יכולים הורי תלמידים להכנס לפורום השיעור ולענות על השאלות העקרוניות שעלו במהלכו ( הראל צ'רניס) .
-
לינק
מטרת המחקר להבין כיצד מנהלי בתי-ספר יסודיים בישראל תופשים את השפעת הניהול העצמי על מנהיגותם. בבסיס המאמר נמצאת ההנחה כי מנהלי בתי הספר מייצגים את הממשק בין קובעי המדיניות לבין יישום המדיניות, וככאלה הם שחקני מפתח ברפורמה החינוכית. במסגרת המחקר נערכו חמישה-עשר ראיונות עומק, חצי-מובנים. עם שנים-עשר מנהלי בתי ספר יסודיים, המנהלים בתי ספר בשיטת ניהול עצמי. מתוך הממצאים עולה, שהמנהלים נמצאים בשלב מעבר של מנהיגות חינוכית וניצבים עתה בפני אתגרים חדשים. . מחקר זה מאמת את הממצאים של מחקרים קודמים ומציע שתי תובנות חדשות על תפישות המנהלים באשר לתפקידי המנהיגות שלהם. הראשונה, תפישה של שחיקה באמון בכל דרגי מערכת החינוך. השנייה, דילמה בין אוטונומיה , כוח והשחתת מידות. הטיפולוגיה שפותחה במחקר זה, במטרה לייצג את תגובותיהם השונות של המנהלים בשיטת ניהול עצמי, מספקת מסגרת קונספטואלית נרחבת לעריכת מחקרים נוספים בנושא תפישות מנהלים באשר לתפקידם כמנהיגים ( בוורלי , טופז.) .
-
לינק
ג'יי הורוויץ סוקר בצורה מעניינת את ההתקדמות של פרויקטים מתוקשבים והשינויים שהאינטרנט מחולל לטקסט כחלק מרצף היסטורי-טכנולוגי. הפרויקטים המתוקשבים של טקסטים דיגיטאליים וספרים ממוחשבים אינם פשוטים, גם מבחינה טכנולוגית, וגם מבחינת היכולת של המשתמש להבין מה לעשות איתם. המאמרון של הורוויץ נכתב בעקבות המאמר של גיא לוי "הספר והאינטרנט – לקרוא ספר דיגיטאלי בשיעור?". פרויקט האזרחות של מט"ח, וגם פרויקט דומה של מט"ח שמזמינה המשך של הדיון התלמודי לתוך ימינו, פשיטא, ראויים מאד לשבחים. מדובר בניסיונות נועזים. "אינני בטוח שהם יצליחו" כותב הורוויץ – הרי הרוב מאיתנו רגילים לטקסט "חתום" ומעדיפים להיות קוראים ולא קוראים/כותבים. אבל עצם הנכונות להפיק טקסטים דיגיטאליים כאלה מבורכת ביותר.
-
לינק
בימים אלה משיק מכון מופ"ת את פורטל התוכן באנגלית ולשימושם של כל העוסקים בחינוך יהודי בארץ ובעולם. פורטל JTEC הוא מאגר מידע הכולל תקצירים של מאמרים ושל מחקרים המופיעים בכתבי עת מובילים בעולם ושל מונוגרפיות, היוצאים לאור בידי גופים מחקריים בתחום החינוך היהודי בשפה האנגלית. המאגר כולל מידע כללי על התחומים השונים של החינוך היהודי מתוך עיתונים, בלוגים ופרסומים מקוונים אחרים. בעתיד הפורטל אף יכלול מידע על ארגונים הקשורים בחינוך יהודי, על משאבים חינוכיים מקוונים וכן מידע על כנסים ועל אירועים עתידיים בתחום. אתם מוזמנים כבר עכשיו לבקר בפורטל היהודי הבינלאומי החדש בכתובת: http://jtec.macam.ac.il/portal
-
תקציר
שביעות הרצון של התלמידים או הלומדים בלמידה מתוקשבת היא גורם קריטי המשפיע על הצלחת הלמידה בסביבה מתוקשבת. הבנת השפעת אירועים קריטיים בקורס מתוקשב או בלמידה מקוונת יכולה לעזור לנו לקדם את שביעות הרצון של הלומדים. המחקר הנוכחי הוא אחד היחידים שבדק מקרוב ובאופן שיטתי את השפעת האירועים השליליים הקריטיים בקורס מתוקשב או בלמידה מקוונת על רמת שביעות הרצון של הלומדים. ממצאי המחקר מלמדים כי לאירועים שליליים בקורס השפעה לא מבוטלת על הצלחת הלמידה מבחינת הלומד וברוב המקרים המורים או המרצים לא מודעים כלל לאפקט זה ותרומתו השלילית להצלחת הקורס. המחקר מתאר את המרכיבים של מודל ההערכה שפותח והנקרא SAFE .
-
לינק
מהי בעיה סבוכה? – אנו חיים בעולם שבו חלים באורח מתמיד ומהיר שינויים גדולים ומנסים, במערכות החינוך וההשכלה, להתמודד עם הבעיה הסבוכה של הכנת הלומדים לתחומי תעסוקה ועבודה שאולי עדיין אינם קיימים, לשימוש בטכנולוגיות שאולי עדיין לא הומצאו ולפתור בעיות שעדיין איננו מכירים.הכותב רואה ביצירתיות בהשכלה הגבוהה בעיה סבוכה בעלת מאפיינים כנ"ל ומפרט זאת במאמר ( Jackson, N) .
תוצאות חיפוש עבור: עניין
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין