תוצאות חיפוש עבור: עניין
מיון:
נמצאו 3137 פריטים
פריטים מ-2281 ל-2300
  • לינק

    בשנים האחרונות חלה עלייה תלולה בכמות קבצי הוידיאו המועלים לאתרים. במקביל, קהל הגולשים מצפה כיום יותר לתכנים ויזואליים בכל התחומים. הגישה לסרטים חופשית לכולם וכל אחד מוזמן להעלות סרטים בכוחות עצמו, על מנת לשתף בידע. התופעה לא פסחה גם על תחום החינוך. הוידיאו נגיש יותר בכיתות הלימוד במוסדות החינוך, והופך להיות אמצעי הוראה בעל חשיבות. הסקירה מציגה אתרים המכילים מאות סרטים מאת מורים ומרצים. (פני ברסימנטוב)

  • לינק

    במכללת לוינסקי סטודנטים בהתמחות מתמטיקה-מחשבים בונים בשנים האחרונות דפי עבודה אינטראקטיביים. הסטודנט מקליד שם ומספר זהות והמערכת עוקבת אחרי בהישגים שלהם עם פנייה אישית על פי השם שהוקלד. הסטודנטים שעבדו באתר המוזכר לעיל כבר סיימו את לימודיהם במכללת לוינסקי, והם מורים בבתי ספר שונים בארץ. הם זקוקים עדיין לעזרה ולייעוץ, לנהל שיח עם עמיתים חדשים וותיקים וללמוד מה עושים אחרים. הרשת החברתית יכולה לספק לכך מענה וגם לאפשר למורים לשלב דפי עבודה מתוקשבים ברשת המשותפת.

  • לינק

    בדרך כלל אנו נתקלים בדיווחי עיתונים ובמאמרים מלומדים המסבירים מדוע רפורמות בחינוך במדינות שונות נכשלו ומה הלקחים שניתן להפיק מכך. לשם שינוי, התפרסם עתה ספר חדש בארה"ב המתעד דווקא סיפור הצלחה של רפורמה חינוכית. הספר מתאר את גורמי ההצלחה (שעליהם אין חולקים היום בארה"ב) של הרפורמה בבתי הספר הציבוריים בלוס אנג'לס. הכוונה למעשה לרפורמה שמאחוריהם עמדו שני גורמים LEARN ו LAAMP. כמו כל רפורמה בחינוך הגורמים שאפשרו את ההצלחה הם הכוחות החברתיים והדינאמיקה של הכוחות הפוליטיים. הספר מקדיש בפרקים הראשונים ניתוחים של גורמים אלו ובהמשך מתייחס גם לשיקולים החינוכיים והפדגוגיים וההיערכות בבתי הספר. למי שמתעניין בדינאמיקה של תהליכי שינוי מרחביים בחינוך יכול ספר חשוב זה להוסיף תובנות לידע הקיים על רפורמות בחינוך.

  • לינק

    מטרת המחקר, שנערך בבתי ספר תיכוניים באנגליה הייתה לבדוק את העמדות והשימושים של תלמידי תיכון בטכנולוגיות מתוקשבות מסוג Web-2.0. אוכלוסיית היעד היו תלמידי תיכון בגילאי 11-16 שלמדו ב27 בתי ספר תיכוניים ברחבי אנגליה. ממצאי המחקר מוכיחים כי למרבית התלמידים הייתה נגישות מלאה ליישומים טיפוסיים של Web-2.0 כגון , בלוגים, ויקי ורשתות חברתיות. דפוסי השימוש ביישומי הWeb-2.0 היו שונים למדי וניתן לחלק את המשתמשים לארבע קבוצות עיקריות: תלמידים הפועלים בגישה חוקרת , תלמידים המשתפים מידע בתקשורת , תלמידים המפיקים מידע ותלמידים המפיצים מידע בעיקר תוך ניצול יכולות הרשתות החברתיות. בעוד מרבית התלמידים מגלים עניין רב ביישומי ה- Web-2.0 לא התפתחה אצלם הכרה מטה-קוגניטיבית בדבר בנייה משותפת של תחומי ידע או עריכה של תכנים משותפים.

  • סיכום

    על פי מחקרים שהתפרסמו לאחרונה בארה"ב מורים אינם משובצים בבתי ספר בצורה מושכלת. לעיתים קרובות מורים פחות מוכשרים (qualified) משובצים ללמד תלמידים בבתי ספר באוכלוסיות חלשות. לכן חשוב לבדוק את שאלת השיבוץ וגם את הקשר בין החלטות קריירה של מורים(כאן- בחירת תפקיד, משרה) לבין תוכניות ההכשרה שלהם. המאמר מציג מסגרת תיאורטית לאפשרות שתוכניות ההכשרה תיצורנה רשתות חברתיות למועמדים להוראה, לבעלי תפקידים במערכת ולבתי ספר, כחלק מהידע הרלוונטי והנגיש לצורך חיפוש עבודה. הכותבים מדגימים את טענתם באמצעות נתונים מתוכנית הכשרת מורים אוניברסיטאית רחבה, ובוחנים את הרשתות החברתיות שנבנו במסגרות ההתנסות המעשית של מועמדים להוראה בתיכון בתוכנית זו ( .Maier, A., Youngs P).

  • לינק

    בתהליך הכשרת המורים מתקיימת דואליות מתמדת המבליטה את הבעייתיות שבפעולות ההערכה, הסטודנטים המכשירים את עצמם למקצוע ההוראה מביאים אתם את ההיסטוריה הפרטית של חוויות אישיות שחוו כתלמידים בבית הספר והקשורות לדמויות מוריהם בעבר, ניתן להניח שחלק מהתנהגותם של מורים כמעריכים הוא פרי תחושת של הוגנות או אי הוגנות שפיתחו אותם "פרחי הוראה" כמוערכים. חלק גדול מהמורים המלמדים הערכה במכללות להכשרת מורים הם לא תמיד מורים בעלי מומחיות אקדמית בתחום הערכה, חלקם הם מדרכים פדגוגיים היודעים מתי יש צורך בהערכה אך לא מכירים מספיק את הכלים המתודיים של הערכה. הערכה נלמדת הרבה פעמים בקורסים מתודיים של דיספלינה זו או אחרת ולא כתחום נפרד מובנה המכשיר את "פרח ההוראה" להעריך נכונה את תלמידיו בעתיד. מסקירת תכניות הלימוד ניתן עדיין לתאר את ההכשרה הניתנת לסטודנטים להוראה כמצומצמת הן מבחינת היקף הזמן (קורסים סמסטריאליים) הן מבחינת היקף הנושאים והן מבחינת הזדמנות להתנסות מעשית. ( שרה דלמן ) .

  • לינק

    אסתי דורון, המעורבת והחוקרת את שילוב מחשבים ניידים בהוראה ובלמידה, כתבה מאמרון מעניין על חשיבות שיתוף התלמידים בהטמעת המחשבים הניידים ויישומיהם בבתי הספר. היא מדווחת על מאמרה של סילביה מרטניז Student Support for Laptop Programs, Success and Student Ownership המצביעה על כך כי התלמידים יכולים להוות סוכני שינוי בדיוק כמו המורים. מרטינז טוענת כי יש לשתף את התלמידים בכל תהליך הכנסת הניידים, החל משלב התוכניות וכלה ברעיונות להטמעה של הטכנולוגיה וללמידה באמצעותה.

  • לינק

    התייחסות של ההורה להיבטים רגשיים בחוויות שעובר הילד, עשויה להיות בסיס לפיתוח מודעות של הילד לרגשותיו. שיח רגשי עם ילדים יכול להתקיים כמעט בכל סיטואציה בחיי היום-יום. המבוגר הוא זה שיכול לכוון את השיחה למקומות רגשיים או להישאר בשיח היומיומי ה"רגיל". שיח רגשי ישיר מתקיים כאשר ההורה פונה ומתעניין בעולמו הרגשי של הילד, ושואל, למשל, "איך הרגשת היום בגן?", "למה בחרת להשתמש בצבעים הללו בציור שלך?", או "איך הרגשת כשיונתן קרא לך בשם גנאי?" וכו'. הקשבה אמיתית לתכנים שהילד מעלה, משדרת לו מסר של התעניינות והכלה. הקשבה שכזו כוללת התייחסות לרגשות הילד ומתן לגיטימציה לתחושות הללו ("זה באמת פוגע כשאומרים כך…"). זאת, לעומת התייחסות טכנית לדברים, המעבירה מסר שאין מקום לתחושות שהילד מעלה ("אין טעם לבכות, את הרי יודעת שמחר בבוקר תשלימו…"). כאשר הילד מרגיש שאין הקשבה אמיתית ומותאמת לצרכיו, הוא עלול להרגיש שמיותר לשתף ברגשותיו ובמקרים מסוימים עלול אף לבטא את מצוקתו באמצעות בעיות משמעת והתנהגות, כאבים פסיכוסומטיים ועוד ( מאיה שפילמן ).

  • סיכום

    המאמר מתאר פרויקט של התפתחות מקצועית למורי מורים בניו-זילנד, שבחן תהליכי התפתחות מקצועית של מורי מורים. הוא התקיים במסגרת המרכז להתפתחות חינוכית (CED) כחלק מאוניברסיטת מאסי. לשימוש בגישת המחקר מבוסס-החקר בלמידה מקצועית של מורי מורים נמצאו הישגים לא מועטים בפרויקט המתואר. נמצאו בו גם קשיים הדורשים תשומת לב וטיפול. עם זאת יש בהתנסות המתוארת כדי להוסיף לגוף הידע הצומח המתייחס להתפתחות מקצועית של מורי מורים. (McGee, A., & Lawrence, A)

  • לינק

    בבלוג המעניין "שחקי שחקי על חלומות" הובאו כמה מקורות מידע חשובים ומועילים על כתיבה והתמודדות עם הוראת כתיבה. במאמרון הרפלקטיבי של כותבת הבלוג ניתן למצוא קבצים ותכנים בנושאים החשובים הבאים: יישום משנתו של ויגוצקי בתוכנית "עופרים" (כולל ציטוט של ד"ר מיכל צרלמאייר), הוראת הכתיבה כתהליך, המאמר מסקריפט, מאי 2005.

  • לינק

    בסקירה של ד"ר אולז'ן גולדשטיין נסקרים הנושאים הבאים: דרכי הכשרת הסטודנטים להוראה מתוקשבת במוסדות להכשרת מורים, הוראת דרכי שילוב טכנולוגיות מידע במסגרת קורס דידקטיקה, התוצאות של הכשרת פרחי ההוראה להוראה מתוקשבת? מהן התוצאות של הכשרת פרחי ההוראה להוראה מתוקשבת? באיזה מידה הם מיישמים את הנלמד במסגרת ההכשרה? למידה בקורסי תוכן כלליים שמשלבים סביבות למידה מתוקשבות, שלבים במעבר להוראה מתוקשבת, מודל הפצת החדשנות של רוג'רס, המודל של אימוץ מבוסס עניין (Concerns Based Adoption Model – CBAM), המודל של שרי – הרחבה של מודל רוג'רס, שילוב טכנולוגיות מידע בהוראה על ידי פרחי ההוראה במסגרת ההתנסות שלהם, אמונות ועמדות הסטודנטים כלפי הוראה מתוקשבת, שילוב בלוגים בהוראה, הרציונל ותיאוריות הלמידה העומדים מאחורי השילוב של בלוגים בהוראה, מחקר על שימוש בבלוג בחינוך הגבוה (ד"ר אולז'ן גולדשטיין ) .

  • לינק

    לדעת מועצת החינוך של מדינה אינדיאנה אין לספרי לימוד מודפסים יתרון על פני סביבות ממוחשבות. בישיבתה מאוקטובר 2008 דנה המועצה בספרי לימוד במדעי החברה ובהיסטוריה והגיעה למסקנה כי ספרי הלימוד המודפסים אינם מאתגרים את התלמידים ואינם יוצרים התעניינות בלמידה. ההחלטה ההיסטורית הכשירה את הקרקע לקראת יישום סביבות למידה ממוחשבות ואתרי אינטרנט במקום ספרי לימוד מודפסים בבתי הספר. בעקבות כך החל במדינת אינדיאנה תהליך המאפשר לבתי הספר ולמחוזות החינוך לשלב סביבות ממוחשבות ומקורות מידע אינטראקטיביים באינטרנט במקום ספרי לימוד. נראה כי התהליכים בבתי הספר באינדיאנה יביאו לשינוי מהותי בשוק ספרי הלימוד המודפסים ויובילו להתגבשות תנועה מסיבית של פתרונות ממוחשבים באינטרנט במקום ספרי הלימוד הרגילים שהכרנו משחר ילדותנו. מדינות נוספות בארה"ב (פלורידה, וירג'יניה) אימצו לאחרונה מדיניות דומה המאפשרת לבתי הספר בחירה רבה יותר מבחינת השימוש בספרי הלימוד או בתכנים דיגיטאליים. גם במדינות אירופה מתעוררת מגמה דומה במיוחד מבחינת תחומי הוראת האנגלית כשפה זרה.

  • לינק

    מטלת הביצוע הינה מטלת הערכה באזרחות. מטלת הביצוע משלימה את חוויית הלמידה ומאפשרת לקשר באופן מעשי בין הלימודים התיאורטיים לבין המציאות היומיומית. במטלת הביצוע מציג המורה בפני כלל הכיתה תופעה, סוגיה או אירוע אזרחי שיש בהם קונפליקטים או בעיות ("סיפור מסגרת"). הכיתה מתחלקת לקבוצות של 3-5 תלמידים. הקבוצות מחלצות בעיות שונות העולות מתוך סיפור המסגרת, כלומר: ממקדות לעצמן בעיות יותר ספציפיות שמעניינות אותם. לאחר מכן, כל קבוצה חוקרת ובודקת לעומק את הבעיה שבחרה: בסופו של התהליך, ולאחר שלמדו והכירו את הבעיה באופן מעמיק יותר, אמורים התלמידים בכל קבוצה להציע פתרון מעשי לבעיה אותה בדקו. את הפתרון מציגים חברי הקבוצה בצורה של תוצר. התהליך כולו מלווה על ידי המורה, לאור מחוון מפורט וידוע מראש, ומלווה במשוב של התלמידים על פעולתם.

  • לינק

    רותי בן ישי המלמדת בכיתה עתירת מחשבים ניידים בביה"ס במרכז הארץ מדווחת באתר אדיורשת על ההתמודדות שלה בהפעלת תלמידים באמצעות סביבה מתוקשבת באינטרנט בכיתה ובבית. המשימה המתוקשבת אשר היא תכננה והפעילה בשיעור היסטוריה נועדה להקנות לתלמידים מושגי יסוד בתחומי מוסדות השלטון ברפובליקה ברומא , לעורר אצלם עניין, לפתח מיומנויות תקשוב מתקדמות ויותר מכל להפעיל אצלם תהליכי חשיבה. על התובנות שלה והספקות שלה היא כותבת במאמרון באדיורשת .

  • לינק

    ליחסים עם עמיתים בגיל הרך השפעה רבה לא רק על איכות החיים שלהם, אלא גם על איכות החיים שלנו, שכן פעמים רבות מערכות היחסים החברתיות של ילדינו מעוררות בנו "רוחות רפאים" מחדר הילדים שלנו. הספר מאפשר הצצה אל מאחורי הקלעים של היחסים החברתיים המורכבים שמפתחים ילדים צעירים עם עמיתיהם. הספר מתבסס על הידע המחקרי הרב שנצבר במהלך העשורים האחרונים, ובוחן הן תיאורטית והן מעשית, בליווי תצפיות,, ראיונות ותיאורי מקרים, כיצד ניתן להשתמש בידע זה כדי לסייע לילדים להפיק תועלת מרבית מההתנסויות החברתיות שלהם ( עדה בקר) .

  • לינק

    הערכה היא חלק בלתי נפרד מתהליכי הוראה-למידה. המיצ"ב הוא כלי הערכה חיצוני רחב היקף השייך לתחום של הערכת לומדים, ונועד לשמש כלי להערכה מעצבת: "לתת לבתי הספר כלי לתכנון, לשינוי, לקידום ולשיפור עבודת בית הספר". במחקר נבדקו תפיסותיהם של מנהלים ושל מורים את מטרות המיצ"ב בהשוואה להצהרות של משרד החינוך. לשם כך נערכו ראיונות פתוחים עם 30 מנהלים ועם 92 מורים. מהממצאים עולה שלדעת המנהלים והמורים, בדיקת הישגי התלמידים היא המטרה העיקרית של המיצ"ב, והם לא רואים במטרת המיצ"ב כלי עבודה, כפי שמשרד החינוך מצהיר. גם אופי תפקידים בבית הספר משפיע על תפיסת המיצ"ב כהערכה מעצבת או שיפוטית. מנהלים רואים במיצ"ב בעיקר כלי להערכה מעצבת, בעוד מורים תופסים אותו בעיקר כהערכה שיפוטית. בקבוצת המורים- אלה הממלאים תפקידי ניהול רואים במיצ"ב גם כלי להערכה מעצבת, בעוד מורים שאינם בתפקידי ניהול רואים בו כלי שיפוטי. מורים המלמדים את מקצועות המיצ"ב מודעים יותר למטרותיו ממורים המלמדים מקצועות שאינם נבדקים במיצ"ב ( קליגר, אביבה).

  • לינק

    תקציר הרצאתה של ד"ר קלודי טל , בכנס הגיל הרך לזכרו של גדעון לוין במכון מופ"ת ב15 לפברואר 2009 . מטרת ההרצאה היא לתאר תוכנית הכשרה למחנכות לגיל הרך שנבנתה בעקבות הדרישות החדשות של המל"ג. במכללת לוינסקי ראינו בדרישות המתווה הזדמנות לבחון את תוכניות ההכשרה שלנו ולחדש אותן. תוכנית זו היא אפוא תוצר של יוזמה של חלק מצוות המכללה והיא איננה מהווה רק היענות לדרישות חיצוניות של המל"ג. נקודת המוצא של התוכנית הייתה אי הנחת של מתכנניה ממצב ההכשרה והחינוך הקיימים בארץ. לכן, התשובה לשאלה: מי החליט על כיווניה של התוכנית המוצגת? היא גרעין של אנשי צוות מרכזיים במכללת לוינסקי(אם כי לא כולם!).

  • לינק

    הקורס המתוקשב לכלים מתוקשבים שיתופיים באינטרנט ( בהנחיית נילי בלוך מאורט ובתכנונה) הוא דוגמא לארגון נכון ושיטתי של קורס מתוקשב למורים ולאנשי חינוך. הוא מתמקד בכלים המתקדמים המתאימים לחינוך הממוחשבים מהדור של web 2.0 , הוא מכשיר בצורה מדורגת ללמידה שיתופית באינטרנט והוא בנוי בצורה מעניינת לאנשי חינוך. כך לדוגמא, הוא חושף את המורים המשתלמים לרשתות חברתיות ולהתנסות בהן. הוא מאורגן היטב ומשתמש בצורה נבונה בטכנולוגיה של סביבת הקליקיט של מרכז הפיתוח באורט . שם ההשתלמות : Top10 – עשר התוכנות המובילות בהוראה ולמידה.

  • לינק

    ג'יי הורוויץ כתב פוסט מעניין על השימוש החינוכי הנכון ביישום אינטרנט מעניין בשם Wordle – כלי שלוקח טקסט נבחר ובונה ענן מילים שנובע מהשכיחות של המילים בטקסט. ענני המילים שנוצרים באמצעות הכלי מרשימים למדי . יש בהם אסתטיות רבה, והם בהחלט מעוררים עניין. ג'יי הורוויץ מדווח על מאמרון בבלוג של קריסטן לה-קלייר, מורה בבית הספר שמדווחת על השימוש של הכיתה שלה ב-Wordle. הכיתה רשמה שאלות רבות בנוגע לסיפור, ואז לה-קלייר ביקשה מכל אחד לבחור שאלה אחת ולנסות להעלות כמה שיותר התייחסויות לגביה. היא כותבת שהפעילות הזאת רק הגבירה עוד יותר את הבלבול. ואז היא הביאה להם את Wordle. הכיתה בנתה ענן של Wordle עבור כל אחד מעשרה העמודים של הסיפור.

  • לינק

    מזכיר המדינה לענייני חינוך בארה"ב , ארני דנקן , הודיע כי תוך 6 חודשים הוא יזרים תקציב 44 מיליארד דולר להשקעות בחינוך ובמורים. ההעברות התקציביות האדירות הן במסגרת הצו הנשיאותי לעידוד הכלכלה האמריקאית American Recovery and Reinvestment Act -ARRA . התכנית הפדראלית היא להעביר במהירות את תקציבי הפיתוח למחוזות החינוך ולבתי הספר. באופן מיידי ישמשו הכספים לבלימת תהליכי צמצום ונשירת כוחות ההוראה בבתי הספר ובהמשך לבינוי ולשיפוץ בתי ספר. בשלב השלישי ישמשו התקציבים לקידום רפורמות חינוכיות ופדגוגיות בבתי הספר עפ"י תוכניות חדשות שיגובשו בהמשך.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין