-
מאמר מלא
בהתבסס על ניתוח המשתמש במושג יכולת תעסוקתית((occupational competence) בהוראה ובהכשרה, בונים כותבי המאמר מערכת של דילמות העומדות בפני הכשרת המורים, וטוענים שניתוח כזה נדרש כליווי לניתוחים המוסדיים המקובלים הקיימים. הדבר משמש בידי הכותבים כלי להערכת עתיד הרפורמות בהכשרה השולטות עכשיו במדיניות ובשיח החינוכיים. המוצג במאמר זה אינו מציג תוכנית מקיפה אך עשוי לשמש משקל נגד לסיבוב האחרון של רפורמות "שינוי המשחק" המוצעים מחוץ למערכת. הדילמות שתוארו מצויות בשדה מזה זמן רב וכנראה ימשיכו להיות בו. צעדים בכיוון שהוצעו עשויים לתרום לשיפור ההכשרה וההוראה בכלל ( Sykes, G., Bird, T. & Kennedy, M ).
-
לינק
הספר "למה בית ספר? לגלות מחדש את מהות בית הספר" מעניין בעיקר בגלל השאלה " למה בית ספר" וקצת פחות בגלל התשובה – גילוי מהותו של בית הספר. קלקסטון, מנהל The center for real world learning באוניברסיטת ווינצ'סטר שבאנגליה ומחברם של עשרים ספרים על למידה ויצירתיות , שואל את שאלת היסוד : מהי מטרת בית הספר , מה הוא יכול וצריך לעשות . "מטרת החינוך היא להכין צעירים צעירים לקראת עתידם, לסייע להם לפתח את היכולות שיזדקקו להם לשם שגשוג". אבל בית הספר אינו מסייע לצעירים לשגשג , והחברה מקבלת זאת כהשלמה אילמת ו"זה מזעזע, וזה מסוכן" מה יכול וצריך בית הספר לספק לצעירים" "שוליאות אפיסטמית "( Eptisemic apprenticeship)- סביבה שמטפחת את הכישורים ואת נטיות החשיבה החיוניים ביותר לשגשוג במאה העשרים ואחת: " סקרנות, אומץ, חקרנות, התנסות, דמיון , חשיבה, חברתיות ורפלקטיביות." קלקסטון מתאר את מצבם הנפשי המעורער של תלמידים באנגליה (אצלנו הם בסדר? ) וכיצד בתי הספר תורמים לו. הוא מתאר את ההישגים העלובים של התלמידים במקצועות הלימוד השונים ( אצלנו הם בסדר ? ) ואת השיממון עד תיעוב שבית הספר משרה עליהם. הוא מסביר מדוע הרפורמות למיניהן נכשלו וטוען שהרפורמה שאנו זקוקים לה באמת היא זו שתשנה את המבנה דמוי המנזר ובית החרושת של בית הספר ותשים במרכז את תהליך הלמידה ולא את תכניה. ספר מרענן ( המלצת יורם הרפז).
-
לינק
אחת השאלות המרכזיות בהכשרת מורים כיום היא מה יוצר תוכנית הכשרה אפקטיבית להכשרת מורים ללמד תלמידים במאה ה-21? אחת התשובות שצצו במערכות החינוך היא מסלולי הכשרה חלופיים. דגש מועט על פדגוגיה ומתודולוגיה בתוכניות החלופיות בחנ"מ – למרות שחלק מהתוכניות החלופיות כולל קורסים והתנסויות הקשורים לפדגוגיה ולמתודולוגיה, רבות אינן כוללות היבטים אלה, ומדגישות בעיקר ידע תוכן. אין ספק שידע תוכן חיוני ביותר בהוראה יעילה ואיכותית, והוא חשוב מאוד למורי החינוך המיוחד(עמידה בסטנדרטים לקבלת רישוי, ביסוס מעמד מקצועי, שיתוף פעולה עם מורים אחרים). הבעיה היא הפחתת הערך של קורסים בפדגוגיה ושל התנסויות המקשרות את ידע התוכן לתלמידים. במחקר נמצא כי חונכות בתוכניות החלופיות בחנ"מ נמצאה כגורם בעל השפעה מובהקת על יעילות התוכניות. גם לעבודה עם מדריך פדגוגי ממוסד ההכשרה יש חשיבות בהקשר זה ( Quigney, T.A).
-
לינק
בית הספר "מבואות הנגב" הוא בית ספר שש-שנתי ניסויי, "חושב ופועל אדם-חברה-סביבה". לפני כשש שנים החל בית הספר מבואות הנגב בתהליך של שינוי. מאוחר יותר כלל התהליך גם את הפיכתו של בית הספר לניסויי. במאמר זה עומד הכותב על כמה מהנקודות והאירועים המרכזיים של השינוי מזווית ההתבוננות שלו בתור מורה ורכז חטיבת הביניים בבית הספר. הכותב גורס כי מורים הם סוכנים קריטיים בכל תהליך של שינוי. הוא מדגיש שתי נקודות בקשר למורים ולשינוי. המשותף להן הוא שעל המורים להשתנות, אך לא שינוי קיצוני ( יודיק, אביעד).
-
לינק
פיתוח מסלולי הכשרה חלופיים החל עוד בשנות ה- 80 של המאה הקודמת במעט מקומות והתרחב ביותר. כיום ההערכה בארה"ב היא שכשליש מהמורים החדשים הם בוגרי מסלולים חלופיים. מה נמצא במחקר? – ממצאי הסקר מראים שיש יותר דמיון משוני בין מורי שנה א' בשני סוגי ההכשרה – המסורתית או החלופית. למשל: אחוז המורים שדווחו על הסכמה/הסכמה רבה ביחס לשיפור כשירויותיהם ע"י החונכות. תוצאות המחקר מספקות מידע ביחס להתנסויות של מורים מתחילים, ההכשרה שלהם לקראת ההתנסויות הללו וההשפעה של תוכניות הקליטה שנתנו להם. ניתן להכליל מן הממצאים ולומר שהכשרת מורים ותוכניות קליטה צריכות לקחת בחשבון את הצרכים הייחודיים של בוגרי מסלולים חלופיים לאור ההתנסויות הקודמות שלהם וציפיותיהם. ( Unruh, L., Holt, J ).
-
לינק
המחבר הוא מחנך, החולק עם הקוראים שבע אסטרטגיות, שאותן למד במהלך שנותיו כמחנך. הוא מתאר שבע אסטרטגיות שמטרתן להניע את התלמידים ללמוד ולעורר אותם להשתתף בשיעורים בכיתה. Tarte Justin הוא מורה , מחנך ומומחה ללמידה בבתי ספר במדינת מיזורי בארה"ב , הבלוג שלו נחשב כמקור השראה למורים ולמחנכים ברחבי ארה"ב . (Justin Tarte, 2010).
-
לינק
שני נושאים מתחום הכשרת מורים באנגליה מהווים נקודת מוצא למאמר (פרק בספר): (א) שינויים אחרונים מצביעים על כך שדור חדש של מורי-מורים עומד בפני האתגרים של עיסוק פעיל במחקר ושל פיתוח זהויות אקדמיות, זאת בתקופה שבה מתגברת הדרישה לבניית יכולות מחקריות ((ESRC, 2005. (ב) המחקר על קליטת מורי- מורים מתחילים מראה שיש גורמים המעכבים פיתוח הפוטנציאל המלא של הידע הנדרש להם(Murray, 2008). הקצב המהיר של העבודה במגזר זה והצורך של אנשים לעבור במהירות מסטטוס של "מתחילים" ל- "מומחים" אינו מאפשר להם עיבוד של הידע הלא פורמלי הנוצר במקום העבודה. כך, מקור משמעותי לידע מקצועי אינו מתפתח במלואו ( Murray, J ) .
-
לינק
עכשיו ההתפתחויות הטכנולוגיות הופכות כבר את הספרים האלקטרוניים למרתקים , כמה הוצאות ספרים אמריקאיות מובילות כגון Scribner and Simon & Schuster הפיצו לאחרונה ספרים אלקטרוניים מעושרים ששום ספר מודפס לא יכול להתחרות איתם. הם הוציאו לאור ספר אלקטרוני מועשר של המחבר ריק פרלשטיין בשם Nixonlan, הכולל 27 סרטי וידאו היסטוריים החשובים לתיעוד התקופה של הנשיא ניקסון. הסרטים מקושרים בהיפרטקסט לכל אורך הספר בהתאם לנושאים הנדונים. הספר האלקטרוני המועשר שונה מהספר המודפס לא רק בשילוב סרטי וידאו אלא גם במקורות מידע נוספים שלא יכלו להיכלל הספר המודפס עקב מגבלת מקום. הספר האלקטרוני המתוגברהותאם לקורא הספרים אייפד של אפל וניתן להורדה מחנות המכר של אפל iBookstore.
-
לינק
נעמי פורת כתבה פוסט ממוקד ומאיר עיניים על בלוג למידה. לדעתה "על המורה להבין ולהתייחס לשתי נקודות חשובות בעת שילוב הבלוג בתהליך החינוכי: 1. כתיבה בבלוג מחייבת קריאה של הצד האחר והתייחסות שלו – צד אחר חייב להיות הן עמיתים "שווי ערך" (תלמידים אחרים) והן דמויות סמכותיות (מורים). כתיבה ללא התייחסות תגרום לאיבוד עניין בכתיבה. 2. לאפשר ולכוון כתיבה בבלוג תוך התייחסות לבלוג של האחר וכך לנווט ליצירת דו שיח בין כמה כותבי בלוגים, המביא לשיתופי פעולה "חשיבתיים". בבלוג בניגוד לדיאלוג המסורתי, התלמיד לא מגיב לדברי המורה, התלמיד יוצר לעצמו את מרחב הלמידה, את השיטוט, החיפוש וההתייחסות האישית.
-
לינק
מנכ"ל משרד החינוך ד"ר שמשון שושני הוציא באחרונה חוזר מיוחד המחייב את חטיבות הביניים ללמד את מקצוע הגיאוגרפיה. זאת כחלק מהמאמצים שבהם נוקט המשרד כדי להחזיר את המקצוע, שבמשך שנים מורים חששו להתקרב אליו, אל קדמת הבמה הלימודית. במשרד החינוך מציינים כי החוזר שפורסם הוא חלק מתהליך אשר מטרתו ל"החזיר עטרה ליושנה", כהגדרתם. "בשנים האחרונות נעשתה התאמה למאה ה-21, לאחר שמחלקות בתחום נסגרו והורגש צמצום בדרישה למקצוע הבנו שהתלמידים הולכים להיבחן גם במסגרת המבחן הבינלאומי אשר הגיאוגרפיה היא 20% ממנו", מציינת דליה פניג, מפמ"רית הגיאוגרפיה במשרד. "אחרי שנים רבות שלא יצא חוזר המפרט את מקצועות היסוד הנלמדים בחטיבות הביניים, הוחלט לעשות רענון".
-
לינק
ביקורת מעניינת של ג'יי הורוויץ להצגת תפיסת פרויקט הילקוט הדיגיטאלי של מט"ח והניגוד המשתמע שלו לפדגוגיה חדשנית. לדעתו של ג'יי , המלווה שנים רבות את תהליכי השינוי בבתי הספר, יש משמעות גדולה בתפיסת הפדגוגיה החדשנית להשתחררות מהגבולות הפיסיות של בית הספר. "חלק חשוב מההשפעה התרבותית הרחבה של התקשוב על חיינו נמצא בערעור על הסמכות של המקורות המסורתיים של הידע, ולערעור הזה השתמעויות נרחבות על החינוך". "הילקוט הדיגיטאלי של מט"ח אמנם צומח מהתקשוב, אבל ספק אם הוא באמת נותן ביטוי להשפעה התרבותית הרחבה הזאת"."הצגת הילקוט סמוך להרצאתו של פרופסור רוני אבירם יצרה את הרושם שמדובר באמצעי שמתחבר לחזון החדשני שאבירם ביטא. אבל מרשים ככל שיהיה, הילקוט הדיגיטאלי שומר, ואף מחזק, את הטוטאליות של בית הספר, במקום לפתוח אותו".
-
לינק
הכנס השנתי ה42 של האגודה הבינלאומית לאוריינות חזותית (IVAL ) יתקיים באי הידידותי השכן לנו , קפריסין, בין ה29 לספטמבר ל-3 לאוקטובר 2010. כינוס IVLA-2010 שייערך בקרוב במרחק של 50 דקות טיסה מגבולות ישראל מהווה הזדמנות מעולה למפגש עם חוקרים ומומחים מכל העולם המתמחים באוריינות חזותית בלמידה , בעיצוב סביבות הוראה בבתי הספר. מדובר על תחום מחקר רב-תחומי בו ההתפתחויות הן מרתקות מבחינת קידום סביבות לימוד מעוצבות בבתי הספר ופרויקטים חזותיים הנעשים ומתפתחים בתחום זה במערכות חינוך בעולם , הן בקרב מומחי עיצוב והן בקרב מורים ומחנכים המתעניינים באוריינות חזותית ועיצוב סביבות למידה .
-
לינק
עופר ברייר , מאנשי החשיבה המבריקים בארץ, מצביע על מערכת החינוך של דרום קוריאה שעברה מהפך תוך 20 שנה. " לפני 20 שנה , האנשים בדרום קוריאה גידלו אורז, עד שקם הנשיא שהחליט לעשות מהפיכה במערכת החינוך, השקיע תקציב מטורף והפך את דרום קוריאה למעצמה בתחום המדעים והטכנולוגיה". בניגוד לתפישה המקובלת, שמאמינה כי כישרון הוא דבר מולד, נקודת המוצא של עופר ברייר היא שכישרון הוא דבר נרכש שניתן לייצרו בצורה סינתטית, באמצעות עשרות אלפי שעות עבודה. השיטה שלו דוגלת בלימוד 22/8 . כלומר, 22 דקות לימוד ו-8 דקות הפסקה. בדרך זו שומרים על מקסימום ריכוז ותפוקה. בנוסף, השיטה שגיבש מבוססת על "חקירה וגילוי" ולא על "למידה ושינון". גילויים חדשים גורמים לילדים לרצות עוד. בצורה כזו , גם למורים יהיה פתאום הרבה יותר מעניין. למרות הרעיון לקדם את השיטה שלו בישראל , ברייר עדיין לא מצא בארץ אוזן קשבת, לעומת זאת , יועץ החינוך של הנשיא אובמה שמע אודות השיטה החדשה וזימן אותו לפגישה דחופה בוושינגטון.
-
לינק
תהליך הפקת הידע הוא היבט חשוב ביותר של מחקר עצמי (Russell,2006). זהו תהליך שחשיבותו בכך שהלמידה שבאה בעקבותיו תורמת להתפתחות המקצועית של החוקר עצמו ושל אחרים. במאמר זה נבדקת השאלה מדוע בולטים במחקר העצמי סיפורים ומדוע הם לכשעצמם אינם מספיקים לצורך הדיווחים על המחקר העצמי. אחת השאלות המרכזיות בגישת המחקר העצמי היא כיצד ניתן להוציאו מגבולות של ידע אישי של הפרט החוקר והיוצא נשכר ממנו לכלל גוף ידע רחב שישפיע על קובעי מדיניות ועל מורי מורים אחרים (Zeichner, 2007). הטענה המרכזית של המאמר היא שמורי מורים (ואחרים) המבצעים מחקרים עצמיים על עבודתם צריכים להתבונן אל מעבר לסיפורים העומדים במרכז המחקרים העצמיים, להימנע מן הסיכון שבו חוזקות התחום יוחלשו, ולחפש ולהציג את הקשרים בין עבודותיהם לבין מחקרים עצמיים קודמים (Loughran, J).
-
לינק
שחר עוז מביא בבלוג שלו הפניה מעניינת למחקר שבו נטען כי משחקי המחשב מהווים גורם די משמעותי להפרעות קשב וריכוז. המחקר בדק מעל 1300 ילדים ומצא כי לאלה המשחקים מעל שעתיים ביום יש 67% סיכוי שיהיו להם בעיות קשב וריכוז בבית ובכתה. שחר עוז כותב במאמרון שלו : "באופן אישי, אני מאמין שהסיכוי הזה גם עולה ככל שגדל מספר שעות המשחק של הילד" . המחקר פורסם בכתב עת רפואי שפיט. ההסבר של החוקרים הוא כי המעורבות במשחקי מחשב או טלביזיה מפחיתה את המעורבות של הילד עם העולם האמיתי ולכן פוגעת גם ביכולת הקשב שלו .
-
לינק
מבין פרויקטי הגמר 2010 של ביה"ס למנהיגות חינוכית נראה הפרויקט של יהודה ג'ייסון מעניין במיוחד ורלבנטי יותר מתמיד לבתי הספר כיום ( תקציר) . הפרויקט מציע התארגנות בית ספרית סביב בירור זהות אישית בקרב התלמידים מתוך הנחה שזהו אחד היעדים אליהם שואף בית הספר . הבירור ייערך באמצעות קריאה רפלקטיבית של טקסטים מתוך תוכניות הלימודים במקצועות השונים . הפרויקט מתמקד במורה ובתהליך שהיא מובילה בכיתה ומחוצה לה . ליבת התוכנית הן "קהילות לומדות מקצועיות" שתוקמנה סביב כל מקצוע , אשר ילוו את העשייה בכיתות . התוכנית מתייחסת למסרים הסמויים המועברים בתוך בית הספר באמצעות יצירת "שיח בית ספרי" של בירור זהות, המלווה והמגבה את ההקשרים החינוכיים המגוונים של התלמיד והמורה.
-
לינק
ככל שהבלוגים הלימודיים הולכים ומשתלבים באוניברסיטאות ובמכללות בארה"ב ובעולם , כך נעשית שאלת הערכתם ע"י המרצים מורכבת יותר. המרצים, שכבר נוטים לשלב בלוגים של סטודנטים בקורסים שלהם, מתחבטים בשיטת ההערכה הנכונה והמתאימה שעליהם לנקוט בה. כיום קיימות יש אסכולות להערכת בלוגים בקורסים באוניברסיטאות ובמכללות : הגישה הראשונה לה ניתן לקרוא ההערכה הנורמטיבית או ההערכה המסכמת מבוססת על קריטריונים ברורים (מחוון לימודי) בהם צריכים הסטודנטים לעמוד, כגון , תדירות כתיבה, מתן משובים וקריאת מאמרים וסיכומים. האסכולה השנייה מצדדת בהערכה מעצבת או קונסטרוקטיביסטית המבוססת ביסודה על ההתמודדות החקרנית קוגניטיבית של הסטודנט במהלך הקורס. נקודת המוצא כאן היא האם בבלוג שלו הסטודנט החליט להעמיק או להרחיב נושא כלשהו שלמד בכיתה ולהעשיר את עצמו ואת עמיתיו בידע נוסף ומעניין בנושא. הבסיס להערכה כאן הוא הסקרנות והחקרנות של הסטודנט שהוא מגלה במהלך התמודדותו העצמית עם נושא הכתיבה בה הוא בחר. האם הסטודנט הציג גישות מדעיות נוספות והעמיק את הצגת הנושא הנחקר בבלוג שלו?
-
לינק
המחקר בודק באמצעות חקר מקרה ארוך טווח בשלושה מוסדות להכשרת מורים באנגליה, את ההתנסויות המקצועיות המדווחות של מספר קטן של מורי מורים מתחילים במהלך שנתיים. מורי המורים אלה מונו כמרצים בהתנסות המעשית ובחינוך ותרומתם היא בהתפתחות הכללית של הסטודנטים בתהליך התכשרותם להיות מורים מוסמכים כנדרש באנגליה. החוקרים בקשו לבדוק מה מאפיין פרקטיקות פדגוגיות מתפתחות (Harrison, 2011 & McKeon) ומה – פרקטיקות של מחקר ולמידה. לדעת הכותבים חשוב שמורי-מורים מתחילים ייצרו קישורים משמעותיים למחקר ולהוראה בחייהם האקדמיים החדשים. עליהם ליצור אינטגרציה של הידע הפדגוגי המתפתח שלהם במקום העבודה החדש עם ההבנה המתפתחת של פעילות מושכלת וחקר. לצורך זה יש להגדיר ולתאר בצורה זהירה יותר מהו "מחקר" ומהי "פעילות מושכלת", ולהרחיב את המתארים של פעילויות אקדמיות אף ליותר מכך ( Harrison, J., & McKeon, F.).
-
לינק
מאמר מעניין של אריאלה לונברג הרלבנטי מאד למורים בכלל ומורים בבתי ספר יסודיים וחט"ב בפרט. רוב המורים מכירים את המשימות היומיומיות שאיתן הם חייבים להתמודד ואשר יכולות להיות קדחתניות למדי. כמובן שמשימות אלה באות בנוסף להוראה עצמה, בדיקת עבודות ומבחנים, ישיבות למיניהן, הכנות, פגישות עם תלמידים ועוד כהנה וכהנה. מעבר לכל זאת, עומדת גם משימת התקשורת עם ההורים אודות ילדיהם ואודות הכיתה בכלל. האינטרנט מציע אפשרויות שיכולות לחסוך בזמן או לשפר את התקשורת ותוכנה עם ההורים. אז מה באמת הורים רוצים? סקר א-פורמאלי שנערך על ידי Rebeccah-Haines , מורה לכיתה ו' בצפון קרוליינה (קישור לאתר הכיתתי) בדק מה הורים רוצים לראות באתר כיתתי והתשובה המנצחת היתה: "שיעורי בית". בנוסף הורים רוצים לראות תכנון ארוך מועד, דרך למתן משוב למורה וקישורים חינוכיים שניתן להשתמש עם הילדים בסיוע לשיעורי בית.
-
לינק
כמה תובנות מעניינות של David-Cormier, איש הייטק ואיש חינוך בארה"ב המלמד גם בקורסים מתוקשבים באינטרנט. במבט לאחור ובניתוח רפלקטיבי מציג David-Cormier את המאפיינים של כל תקופה בה העביר קורסים מתוקשבים פתוחים באינטרנט. לפני כמה שנים נוכח לדעת כי קהילה לומדת מתוקשבת באינטרנט היא במהותה תכנית לימודים פעילה המתגבשת תוך כדי לימוד והעמקה בתכנים ע"י הלומדים והאינטראקציה ביניהם. תובנות נוספות שהגיע אליהם לאחרונה: הלומד המתוקשב בקורס זקוק למרחב למידה משלו שהוא מסוגל לחוש בעלות כלפיו. יתר שליטה של המרצה במרחב המתוקשב של הקורס ללא אוטונומיה של הלומד מרדד את הלמידה ופוגע במוטיבציה של הלומדים. לכן , יש להעצים את הלומד במרחב מתוקשב משלו ( כגון בלוג לימודי). לבסוף , הוא נוכח כי הלומדים בקורס מתוקשב יכולים יחסית להתקדם מהר מבחינת קצב הלמידה ומרביתם יכולים לפתח יכולות למידה עצמית ללא תלות בלמידה מונחית. עדיין האתגר הגדול של המרצים כיום היא בעיית הפאסיביות של הלומדים. מרבית הלומדים המבוגרים עברו במשך שנים תהליך הסתגלות בבתי הספר בו נהפכו ללומדים פאסיביים ותכונה זו בולטת , לצערו, גם בקורסים מתוקשבים.
תוצאות חיפוש עבור: עניין
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין