תוצאות חיפוש עבור: משוב
מיון:
נמצאו 109 פריטים
פריטים מ-1 ל-20
  • תקציר

    אין רק דרך אחת להעניק משוב, להדריך מורים ולהעביר מידע. דרך חלופית המוצעת במאמר זה היא ניתוח מידע באופן שיתופי. בשיח מסוג זה, המנחה והמורה מתקשרים כשווים, מנהלים דיאלוג פורה ומפרה, מייצרים דינמיקה חברתית-רגשית בטוחה ומנסים להסתכל על הדברים מנקודת ראות חיצונית ואובייקטיבית.

  • סיכום

    השימוש בציונים נפוץ כיום ברוב מוסדות החינוך ונחשב למאפיין בסיסי של הערכה. עם זאת, ישנן עדויות מצטברות המצביעות על כך שציונים אינם כלים יעילים למדידה של הלמידה או לקידומה. כותבי המאמר מציעים גישה אלטרנטיבית של הערכה ללא ציונים. בהערכה זו יש דגש על משוב דיאלוגי שבמרכזו הלמידה והלומד. גישה זו תומכת במוטיבציה של הלומד ובעצמאותו בלמידה ומפחיתה את המתח הכרוך בהערכה. המאמר מציע אסטרטגיות ליישום יעיל של הערכה ללא ציונים בהשכלה הגבוהה.

  • סיכום

    המחקר הנוכחי בחן באיזו מידה נטיות אישיותיות של לומדים (תבניות חשיבה) מנבאות את עמדותיהם כלפי המשוב והשימוש שהם עושים בו. 151 סטודנטים לתואר ראשון מילאו שאלונים כמותיים. נמצא כי תפיסת הסטודנטים את יכולתם כקבועה או מתפתחת ניבאה את עמדותיהם כלפי המשוב וכן את התנהגותם. סטודנטים עם תבנית חשיבה מקובעת הראו עמדות שליליות כלפי המשוב והתנהגויות הגנתיות. סטודנטים עם תבנית חשיבה מתפתחת הראו עמדות חיוביות יותר כלפי המשוב והמוטיבציה שלהם לפעולה בעקבות המשוב הייתה גבוהה יותר.

  • סיכום

    השיח הדומיננטי בספרות ובשדה מבקש לצמצם את החוויה הרגשית בסיטואציית המשוב על מנת שהמסר של המשוב יוכל להתקבל על ידי הלומד. המאמר מציע גישה חלופית הרואה ברגש חלק אינהרנטי בתהליכי משוב. גישה זו מבקשת להכיר ברגשות ולגייס את הלומד להיות מעורב בתהליכי המשוב על מנת שזה יהיה אפקטיבי. המאמר מציג חקר מקרה שבחן את השפעת תוכנית לאוריינות משוב על יכולתם של סטודנטים לנהל רגש בסיטואציות של משוב. באמצעות תאוריית שליטה-ערך נבחנות חוויות משוב של סטודנטים למקצועות הבריאות בהתנסות מעשית לאחר השתתפותם בתוכנית.

  • תקציר

    פיתוח מקצועי בין עמיתים יכול לחשוף מורים לסגנונות למידה חדשים, להעשיר תחומי מומחיות, להשריש ערכים קהילתיים, לטפח תרבות ארגונית ועוד. אולם, מורים רבים מביעים סלידה ותסכול כאשר מורים אחרים, לעיתים מתחום שונה לחלוטין, משמיעים ביקורות, מחלקים עצות ונוהגים בשיפוטיות. גם אם לבית הספר יש את הזמן והמשאבים להקדיש לסדנת פיתוח בין עמיתים, חשוב להבין שמתכונת זו נחשבת לעניין רגיש, רציני ומורכב לניהול.

  • סיכום

    סקרי ההוראה באקדמיה רוויים בהטיות רבות הקשורות במגדר המרצה; בסוג הקורס (כמותי או איכותני, חובה או רשות); בגודל הכיתה; במגדר הסטודנטים בכיתה; ואפילו בשעה ביום או במזג האוויר שבהם מתבצע הסקר. זאת, באופן שמעודד אינפלציית ציונים ופוגע ביכולת להגיע ללמידה מעמיקה. ספק מוטל באפקטיביות של הערכות סטודנטים את איכות ההוראה של המרצים שלהם, ובמדיניות האקדמיה להתחשב בסקרי ההוראה הללו בעת קבלת החלטות לגבי מתן קביעות וקידום למרצים בפקולטה.

  • סיכום

    מאמר זה מציג מחקר שנערך במספר תוכניות להכשרת מורים בארה"ב שמברר את הקשר והתרומה שיש להתנסויות של מתכשרים להוראה לחוללות עצמית שלהם. המאמר מציע הסברים לקשר ותרומה אלה ואת ייחודיותם של ממצאים אלה לאור מחקרים אחרים שנעשו בתחום. במאמר ישנן מספר המלצות הנוגעות למרכיבי התוכניות להכשרת מורים כדי לתרום באופן משמעותי לחוללות העצמית של המורים ולאפשר להם לחוות באופן מוצלח אתגרים והתמודדויות הקשורים עם מקצוע ההוראה.

  • תקציר

    המאמר מוקדש לאופן בו מורים מתחילים מדווחים על התפתחותם כמנהלי כיתה ובחינת האמצעים המסייעים לשיפור מתודות ניהול כיתה. המחקר מעלה שגורמי ההשפעה העיקריים לשיפור יכולות ניהול כיתה הם תכניות הכשרה, תמיכת אנשי צוות בית הספר וניסיונם של המורים המתחילים. התועלת הגדולה ביותר נבעה מצפיית אנשי צוות בית הספר בשיעורים והדרכת המורים המתחילים תוך ציון מתודות חלופיות לניהול כיתה. כמו כן, מורים דווחו שלמידה מטעויותיהם דרך תהליך של ניסוי וטעייה סייעה להם רבות. באמצעות אימוץ כלים אלו, מורים מתחילים יכולים לשפר את האופן בו הם מנהלים כיתה בשלב מוקדם של תהליך ההתמקצעות.

  • תקציר

    סטודנטים בסמסטר ראשון של קורס כימיה כללית באוניברסיטה גדולה בדרום מערב ארה"ב השלימו מטלת שיעורי בית שארכה שלושה שבועות תוך שימוש במיינד טאפ (MindTap). מיינד טאפ היא המערכת האלקטרונית הראשית הראשונה שיש בה שאלות שיעורי בית המשובצות בתוך הטקסט, כך שסטודנטים קוראים קטע קצר מספר הלימוד ואז עונים על קבוצת שאלות. לפני מיינד טאפ, מערכות שיעורי בית אלקטרוניות פעלו באופן עצמאי או הכילו שאלות עם קישורים לספר הלימוד. בהמשך, סטודנטים השלימו מטלות שיעורי בית שארכו שבועיים באמצעות מערכת למידה מקוונת ברשת (Online Web Learning). מערכת הלמידה המקוונת ברשת מציגה שאלות שיעורי בית עם קישור לספר הלימוד בחלון נפרד. מאמר זה חוקר את ההשפעות של הארגון (טקסט משובץ לעומת טקסט מקושר) על העדפות סטודנטים ועל למידה נתפסת במחקר חלוץ זה עם כיתה של 300 לומדים (Zumalt, Caitlin; Williamson, Vickie, 2016).

  • לינק

    אפרת מעטוף מדווחת בבלוג שלה על הסטארט-אפ מתודיקס: "מערכת העושה שימוש באלגוריתם לבדיקה וניתוח יכולות התלמידים במתמטיקה בזמן אמת, תוך התייחסות לכל אחד מהשלבים בפתרון התלמיד. תכונות ופונקציות עיקריות: יצירת כיתה; יצירת דפי עבודה באמצעות אשף היצירה, הכולל גם מקלדת מתמטית; כל תלמיד מקבל משוב מיידי ומפורט על כל דרך הפתרון שלו; המורה מקבל דיווח מיפוי המפרט את היכולות של כל תלמיד ושל הכיתה ככלל, כך שהוא יכול לסייע לתלמיד/כיתה בהתאם לצורך (אפרת מעטוף).

  • לינק

    ״מדהים. מהמם. מושלם. גאונה. נסיכה״ ככה נראה רפרטואר המחמאות המודרני שלנו. אם אנחנו רוצים להגביר את הביטחון העצמי של האהובים עלינו ולא להוריד אותו, אז כדאי שנעצור ונבדוק. בינתיים – אנחנו מובילים לתוצאה ההפוכה. כשאנחנו מקבלים מחמאות מופרזות – ״העבודה שלך מושלמת״ – נוצר אצלנו סטנדרט גבוה, כל כך גבוה שמפחיד לסכן אותו. אנחנו מרגישים שאנחנו חייבים להוכיח לאחרים שאנחנו עומדים ברף הזה. אם ניקח על עצמנו אתגר ונעשה טעויות אולי כבר לא נהיה כאלו ״מדהימים״. נוצר אצלנו לחץ שבסופו של דבר עשוי למנוע מאתנו לבחור בהזדמנויות מאתגרות שיכולות באמת לקדם אותנו. המחקר מסביר איך בדרך זו שבחים מוגזמים יכולים לפגוע בנו (יהודית כץ).

  • תקציר

    מאמר זה בוחן את היישום של פלטפורמה מסוג ויקי (wiki) לצורך תכנון שיעור עבור מתכשרים להוראה בקורס לשיטות הוראה כללי לתואר ראשון, בתכנית להכשרת המורים באוניברסיטה במערב התיכון של ארה"ב. המחקר משתמש בתוצאות של שני מערכים נפרדים של ניתוח הכוללים 159 משתתפים. מתכשרים להוראה בקורס זה נדרשו לפרסם את חמשת מערכי השיעור הראשונים של יחידות ההוראה שלהם לאתר הוויקי של הקורס. כל מתכשר להוראה נדרש לנתח מספר מערכי שיעור של חבריו לכיתה ולספק משוב קונסטרוקטיבי אשר מחברי השיעור יוכלו לשלב בשיפור יחידות ההוראה שלהם (Salajan, Florin D.; Nyachwaya, James M.; Hoffman, Jeanette G.; Hill, Brent D., 2016).

  • סיכום

    מחקר מראה, שמתן משוב הוא אחת מאסטרטגיות ההוראה האפקטיביות ביותר לשיפור ביצועי תלמידים ולצמצום פערים בהישגים לימודיים. למרבה הצער, לא הרבה תלמידים מוכנים לקבל משוב. אחת הסיבות לכך היא נטייה סלקטיבית שיש לתלמידים, כמו לכולנו, לאתר משוב חיובי, שמשיא את הדימוי העצמי. כך, תלמידים יטו לדחות הערות שליליות. ממילא גם שני סוגים אלה של משוב אינם מיידעים את התלמיד באשר לפעולות שהם צריכים לעשות בעתיד. המאמר מציע שלוש דרכים לסייע למורים במתן משוב שייקלט על-ידי התלמידים (John Hattie, Douglas Fisher and Nancy Frey).

  • תקציר

    מחקר זה יישם את המסגרת המושגית קהילת חקירה (Community of inquiry) ללמידת מורים על ידי תכנון וחקירה של פרקטיקה משתתפת מקוונת שבה 14 מועמדים להוראה היו מעורבים בהערכה והבנייה מחדש משותפת של המשוב הכתוב שלהם לגבי נוכחותם בהוראה, נוכחותם הקוגניטיבית ונוכחותם החברתית. הנתונים כללו את יומני הפעולה של המועמדים להוראה בשלוש הנוכחויות, רשמי התצפית שלהם לגבי פרקטיקת המשוב של מורים עמיתים, המשוב שלהם לגבי גרסאות שונות של טקסטים של תלמידים, ותעתיקי פורומים של דיונים ושל חדרי צ'ט (Yang, Shih-Hsien, 2016).

  • לינק

    יורם אורעד מפרסם מאמרון שבו הוא מדגיש את היתרונות לשימוש בכלים דיגיטליים בהקשר של הערכה מעצבת: "אחד מהם הוא האפשרות לשפר את מתן המשוב המיידי. עוד יתרון הוא האפשרות של המורה, התלמיד ומשתתפים אחרים, להציג מידע באופן פשוט ונוח. הכלים הדיגיטליים מאפשרים את קידום האפשרות לקבל מגוון נקודות ראיה של תלמידים. אפשר להשתמש בהם כדי לשתף גורמים אחרים (כגון הורים ומורים אחרים) בקלות ובנוחות. הם עשויים גם להוות כלי חשוב בהתמודדות עם החשש של תלמידים מעשיית טעויות. הכלים הדיגיטליים מאפשרים תיעוד נוח. אחד מיתרונות השימוש בהם הוא ששפת התקשורת שלהם מוכרת מאד לתלמידים. יחד עם זאת, קיימות גם בעיות כגון הסחת דעת אפשרית וסכנה של התמקדות מצד המורים, בצד הטכני של לימוד הכלים על חשבון השימוש הפדגוגי בהם" (יורם אורעד).

  • לינק

    המטרות של מאמר זה הן להסביר את התהוות המדיניות להערכת ההוראה בנורווגיה ולחקור אילו גורמים מסבירים את התנגדות המורים לתוכניות הערכת ההוראה. ניתוח משוואת מבניות של נתונים מסקר שנערך בקרב המורים מראה אילו גורמים קושרו מבחינה סטטיסטית עם המושג של התנגדות המורים להערכת ההוראה. לחץ (stress) והתנגדות של מורים מקושרים באופן חיובי למטרת הפיקוח הנתפסת של הערכת ההוראה במקום להערכה עצמה. התנגדות המורים מקושרת בבירור באופן שלילי להכרה שלהם במשוב התלמידים ולתפיסה שלהם את התקשורת עם מנהיגות (Elstad, Eyvind; Lejonberg, Eli; Christophersen, Knut-Andreas, 2015).

  • סיכום

    במחקר זה נותח מאמץ קולבורטיבי של כמה גופים להתמודד עם דרכים נכונות לתמיכה במורים מתחילים ולחיזוק התפתחותם המקצועית. התוכנית מבוססת על רשת קהילייתית של בתי ספר הפועלים לשיפור ההוראה בדגם המכונה "בניית רשת להוראה אפקטיבית" (BTEN). במקרה הנדון כאן מדובר בתוכנית שמטרתה שיפור יכולות התמיכה של בתי הספר, מנהלים ומורים, במורים מתחילים. הרשת עבדה שלוש שנים במאמץ להשיג את השיפור המצופה. תוצר מרכזי של העבודה היה פיתוח תהליך משוב למורים מתחילים שהופעל בבתי ספר שונים. התוכנית איתרה מרכיבים מוכרים של תמיכה אפקטיבית במורים מתחילים תוך דגש על מסירה אמינה של משוב ממוקד-תוכן, איכותי ובר-הפעלה במאמץ לפתור את בעיית-העל המתמשכת של נשירת מורים. שאלות המחקר היו: א) כיצד התנהל תהליך המשוב למורים מתחילים בבתי ספר שאימצו את גישת ה-BTEN? ב) כיצד השתמשו בתי הספר במדע של שיפור ביצועים כדי לקדם, לעדן ולשלב תהליכי משוב במערכת הקיימת? (Hannan, M., Russell, J.l., Takahshi, S., & Park, S).

  • סיכום

    המאמר מתבונן בהתפתחויות בתחום ההוראה המקוונת והוראה בסיוע מחשב, תוך התמקדות במאמצים להשתמש בנתונים שניתן לאסוף בעת שהתלמידים מבצעים פעילויות למידה תוך שימוש בטכנולוגיות דיגיטליות כדי לספק משוב ספציפי וכדי להדריך תכנון לימודים מותאם-אישית. המאמר מציין את AltSchool, רשת קטנה של בתי ספר שנוסדה על ידי מקס ונטילה (Max Ventilla). נושאים אחרים כוללים קורסים מקוונים פתוחים רבי משתתפים (MOOCs) ועלייתן של ההשקעות בחברות של טכנולוגיה חינוכית (Byrnes, Nanette, 2015).

  • לינק

    סקירה זו מתארת ומנתחת תהליכי הערכת מורים וגננות בעולם ודנה בהם באופן ביקורתי. לאחר הצגת רקע כללי על תהליכי ההערכה, הסקירה מביאה ממצאים עדכניים ממדינות שונות בעולם המפותח בנוגע לשימוש בכלי הערכה שונים ולתפיסות המורים ביחס אליהם. בנוסף, הסקירה מעלה לדיון שאלות הנוגעות לקיומם ולטיבם של קריטריונים להערכת מורים, להכשרת מעריכים, להשפעה שיש לאוטונומיה בית-ספרית על תהליך ההערכה, ולגורמים נוספים המעצבים את סוג ההערכה והיקפה, בעיקר השלב המקצועי בו נמצא המורה וסיווג רמת בית הספר. לבסוף, הסקירה בוחנת את השאלה האם מודל הערכה הקושר בין הערכה לפיתוח מקצועי הינו עדיף על זה המחבר בין הערכה לקבלת החלטות אישיות בנוגע למורה הספציפי (דניאל שפרלינג).

  • תקציר

    מורים יכולים להעביר משוב תוך שימוש במונחי גוף ('אתה חכם') או במונחי תהליך ('עבדת קשה'). משוב במונחי גוף יכול להוביל לתוצאות אקדמיות שליליות, אך קיים מחקר ניסויי מועט הבודק את השפעת המשוב על תפיסות של ילדים לגבי יחסי תלמיד-מורה. המחברים בחנו את ההשפעות של משוב במונחי גוף, תהליך, ואי-מתן משוב על התפיסות של ילדים את הקשר שלהם עם מורה (דמיוני) בעקבות הצלחה או כישלון ( Skipper, Yvonne; Douglas, Karen, 2015).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין