נוסח נייר העמדה הבינלאומי של צוות מומחי הערכה ומחקר מובילים בעולם אשר בראשם עמדה פרופסור מנוחה בירנבוים מאוניברסיטת תל אביב. נייר העמדה פורסם בגיליון של כתב העת החינוכי הנודע Educational Research Review. המטרה של נייר העמדה הבינלאומי היא להציג בפני קובעי מדיניות החינוך באירופה ובקהילה האירופאית ובפני מורים ומחנכים את החידושים העיקריים בתחומי הערכת הלומדים בחינוך המתבטאים הלכה למעשה בתפיסה הרעיונית הנגזרת של מערכת למידה אינטגרטיבית (A learning Integrated Assessment System). החלק הראשון של נייר העמדה מציג את החסרונות הקיימים של דרכי ההערכה בחינוך הן מבחינת הלומדים והן מבחינת המורים. החלק השני של נייר העמדה מציג את הצורך בשינוי מהותי של דרכי ההערכה על מנת לבטא את צורכי הלומדים. מערכות ההערכה בחינוך כיום חייבות להיות רב-ממדיות, משולבות בתוך תכנית הלימודים, אוטנטיות וגמישות.

פרויקט OCEP הוא מערכת מתודולוגית להערכת קורסים מקוונים בחינוך. מודל ההערכה של OCEP פותח על ידי המכון למחקר חינוכי Monterey Institute for Technology and Education בקליפורניה והפך להיות נדבך חשוב בהערכת קורסים מקוונים בארה"ב ובמדינות אחרות. שיטת ההערכה המקוונת של OCEP מבוססת על מדידת הקורס המקוון ב-8 קטגוריות עיקריות. כל שנה נבדקים באופן מתודולוגי מחדש הקריטריונים שלהם להערכת הקורסים המקוונים ומשקלם. נכון לפברואר 2005 הקטגוריות העיקריות להערכה של קורס מקוון הן: מפתחי הקורס המקוון, השיוך הארגוני ומודל הפצה שלו, מומחיות, ידע אקדמאי עומק הנושא והתכנים, ממשק משתמש ודרכי ניווט בכל מסלולי הקורס, המימדים הפדגוגיים של הקורס ותפיסות היסוד שלו כפי שמתבטאות במהלך הקורס, ארגון ומבנה של חומרי העזר ללומדים וההנחיות למרצים, כלי משוב ואינטראקציה בקורס, שיטת ההפעלה וארגון הקורס המקוון מבחינה טכנולוגית, המשובים של הלומדים ועמדות מפתחי הקורס. ניתן לראות דוגמאות של דוחות הערכה באתר הפרויקט באינטרנט (Lorenzetti, Jennifer Patterson)

המאמר משתמש במחקר-עצמי כדי לנתח את ההתפתחות של גישה גנרטיבית מבוססת-מחקר לאימון סטודנטים להוראה בשותפות בין בית ספר לבין אוניברסיטה. המחקר בודק גם את התרומה של הגישה הנחקרת להגדרה מחודשת של דרכי הכשרת מורים. המאמר מתמקד בערכים האונתולוגיים ובלמידה משותפת של הכותבים שעבדו בשיתוף פעולה עם מאמנים בדרך דמוקרטית. השימוש בוידיאו לתיעוד ההוראה והלמידה המצבית של מורים מאמנים ושל סטודנטים להוראה נחקר גם כן וכך גם התכונות והתנאים שעזרו להביא לשינוי ביחסי הכוחות בין השותפים שהיו מעורבים בדיאלוג הרפלקטיבי ובחקר. המאמר מתייחס לנושאים של חיזוק וביסוס דרכי עבודה כאלה וכן לתרומה של סיפורי חקר מורים לידע המקצועי של מורי מורים, מורים ומתכשרים. (Whitehead, J., Fitzgerald, B)

מחקר זה בחן את הדעות של סטודנטים, מורים ומורי מורים שהשתתפו בדגם חלופי של הדרכת סטודנטים להוראה ובדגם המסורתי של משולש הדרכה. מגוון של מקורות מידע- סקרים, ראיונות ועדויות אנקדוטליות- שמשו לזיהוי התפישות של המשתתפים. למרות שהיו חששות לגבי המודל החלופי, המשתתפים ראו אותו כיותר חיובי מהמשולש המסורתי. המאמר מביא המלצות לתוכניות הכשרה ולהתנסות מעשית בהקשר זה. (Wilson, E.,K)

ביחס ללימוד של תחומי הדעת במכללה יש לכותבים שלוש המלצות מרכזיות: א.יש לצמצם באופן ניכר את מספר תחומי הדעת הנלמדים במקביל. ב.יש לשבור את "עיקרון הרצף" בין השיעורים, כלומר להותיר מרחבי זמן פנויים משיעורים פורמאליים במהלך ימי הלימודים ובמהלך שנת הלימודים כולה. ג.המסגרת המארגנת של לימוד תחומי הדעת צריכה להיות "דיסציפלינה פדגוגית" השונה באופייה הן מהמקצוע הבית-ספרי והן מהדיסציפלינה המחקרית. תחומי הדעת הנלמדים על פי דרכה של הגישה השלישית המוצעת על ידי הכותבים נועדו לפתח את היכולת של הלומדים לעסוק באופן מורכב ועמוק יותר בשאלות חשובות, כלומר, שאלות שהתמודדות עמן מקנה לנו הבנה עמוקה של העולם בו אנו חיים ושל עצמנו. חיוני הדבר שהסטודנט להוראה יתנסה במהלך לימודיו במכללה בשורה של התייחסויות לשאלות שכאלה. שתחומי הדעת במכללה צריכים להילמד במסגרת מארגנת חדשה אותה מכנים חברי הצוות "דיסציפלינה פדגוגית". במושג זה כוונתם היא לתפיסה של הדיסציפלינות הקיימות לא כבסיס ליצירת ידע חדש ולא כמאגר של פריטי מידע שאותם יש למסור לדור הצעיר, אלא כפרספקטיבות חשובות להבנה מורכבת של העולם ושל עצמנו, החיוניות לחינוך הקוגניטיבי של צעירים (אמנון כרמון, שרית סגל, דוד קורן, יורם הרפז)

תכנית הקליטה למורים מתחילים שהחלה בשנת 2002 הוותה שינוי מרכזי ראשון בטיפול במורים מתחילים בסקוטלנד. מאמר זה מציג תיאור של השינויים הללו במסגרת ההתפתחויות בתיאורית החונכות בהקשר רחב יותר. הטענה היא שהאיכויות האישיות של החונך (induction supporter ) במהלך הכניסה להוראה מרכזיות להתפתחות של יחסי חונכות יעילה. הדעות של הסטודנטים, הם המתמחים לעתיד, מתארות מאפיינים מועדפים של חונכות יעילה. (Rippon, J. H., Martin, M)

ההתמחות בהוראת הדיסציפלינות, המתקיימת במכון מופ"ת, מתמקדת בפיתוח מקצועי ובשיפור ההוראה של מורים המלמדים במכללות להכשרת מורים. התכנית עוצבה וגובשה תוך בחינת ההיבטים השונים הנדרשים מאיש סגל במוסדות להכשרת מורים על מנת להיחשב מומחה בתחומו. בעיצוב התוכנית הובאו בחשבון הביקורת וההערכה של צוות המתכננים, של המבצעים ושל המשתתפים. ההערכה, בגישת מחקר פעולה, שימשה הן כלי עזר לעיצוב הקורס והן אמצעי לבקרה ולמשוב על איכות הפעילות והתאמתה לאוכלוסיית היעד. המאמר מציג את תהליך בניית התכנית בהסתמך על ההערכה והמעקב, על ההתאמה לאוכלוסיית היעד ועל המודל שצמח על יסוד פעילות זו. (רויטל היימן)

המחקר שנערך בבתי ספר יסודיים בארה"ב ביקש לבדוק כיצד מורים מאמצים ומיישמים אסטרטגיות הוראה שנרכשו בקבוצת למידה שיתופית בהשוואה למורים אחרים שנחשפו לאותן שיטות, אך המעיטו ביישומן. הממצאים מגלים הבדלים מהותיים בידע קוריקולארי, יכולת רפלקציה והתאמה פדגוגית בקרב המורים שנטלו חלק פעיל בסדנאות הפדגוגיות המשותפות שנערכו במשך שלוש שנים. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק כיצד ניתן לשפר את הלמידה השיתופית של מורים המלמדים תלמידים בעלי צרכים מיוחדים ותלמידים המתקשים בלמידה תוך התייחסות לתכונות המורה והשקפותיו החינוכיות (Brownell, Mary.; Adams, Alyson; Sindelar, Paul; Waldron, Nancy; Vanhover).