-
לינק
מאמר זה מכוון להבהרת האופי וחשיבות הזרימה של תהליכים התנהגותיים אצל תלמידים בסביבות לימוד וירטואליות/מקוונות. עד עכשיו, הוצע ונבחן, מודל זרימה אינטגרלי בסביבות למידה מקוונות. החלק הנסיוני של המחקר, מתבסס על טכניקות מדידה איכותיות וכמותיות. בראשונות מבוסס על שבעה ראיונות עומק שנערכו על ידי מומחים מתחום סביבות למידה מקוונות, בשתי קבוצות נפרדות ( Esteban-Millat, Irene Mart?nez-L?pez, Francisco J. Huertas-Garc?a, Rub?n ).
-
לינק
המחקר מציג ממצאי הערכה של תוכנית להכשרת מורים מאמנים לעבודה עם מתכשרים להוראה – Program Clinical Faculty (PCF. נמצאו הבדלים מובהקים סטטיסטית בתחושת המסוגלות של המורים המאמנים שהשתתפו בתוכנית בהתייחס לתפקידי המאמן: תצפית אפקטיבית והערכה מסכמת של מתכשרים. לא נמצאו הבדלים ביצירת יחסי אמון וקיום שיחה אפקטיבית. המאמנים שהשתתפו בתוכנית להכשרת מאמנים דירגו את עצמם גבוה בהקשר של תפיסת תפקיד המאמן ויכולת הכשרה של מתכשרים להוראה, ביכולת לקיים תצפית אפקטיבית ובהערכה מסכמת. בספרות המחקרית העוסקת בחונכות ניתן למצוא ביטויים לכך. דגם זה של הכשרה לתפקיד עשוי להוות בסיס אפקטיבי לדרך שבה מכשירים מורי כיתה להיות חונכים למתכשרים. ניתן לחזקו ע"י פיתוח רשתות מורים בתוך ובין בתי ספר ותוך קיום קשר עם שותפים ממוסדות ההכשרה ( Gareis, C.R., Grant, L.W) .
-
לינק
בעשורים האחרונים חלו תמורות מרחיקות לכת בכל תחומי החיים. במסמך זה נסקרו אלה שצפויות, עקרונית לפחות, להשפיע מאוד על מערכת החינוך. מהפכת טכנולוגיית המידע השפיעה מאוד על דרכי התקשורת הבין-אישית, השפה הכתובה והדבורה, הנגישות למידע ואופן השימוש בו, וכן על דרכי חשיבה ופתרון בעיות. תמורות שונות הביאו להגדלת פערים בהכנסות בישראל ולפיחות בפרקי הזמן שהורים יכולים להקדיש לילדים. שני אלה גורמים להגדלת הציפיות שמערכת החינוך תשלים את החסרים. החברה הישראלית מתאפיינת כיום בקבוצות חברתיות ותרבותיות הנבדלות זו מזו ובמידה רבה אף מנוכרות זו לזו (עפרה ברנדס, עמנואל שטראוס).
-
לינק
התפיסה הבית ספרית ב"איריסים" מבוססת על האמונה שכל אחד מתלמידי בית הספר יכול להצליח! מתוך כך הגישה החינוכית-פדגוגית בבית הספר מאפשרת לכל הלומדים הזדמנות שווה, ומטפחת הצלחות והישגים בקרב התלמידים. תפקיד ביה"ס הוא למצוא את הכלים ואת הדרך אל ליבו של כל תלמיד. תלמידי שכבת ה' עסקו בנושא הגיאוגרפי – צפון הארץ. לאחר שלמדו את אזור מישור החוף באופן ממוקד ויומיומי, בחרה כל קבוצת תלמידים לחקור באופן שיתופי באמצעות כלי גוגל =גוגל דוקס את אחד מאזורי המשנה בצפון הארץ: הגליל העליון, הגליל התחתון, הכרמל והגלבוע, חמשת עמקי הצפון, מישור החוף הצפוני הגולן והחרמון. התלמידים רכשו כלים לחקירת הנושא משלב שאילת השאלות, דרך איסוף המידע, מיזוגו והבנייתו לראשי פרקים ועד שלב הערכת התוצר. בתיווך המורה עבודתם קרמה עור וגידים והפכה לעבודה משמעותית, אותה היו צריכים להפיץ בקרב תלמידי ביה"ס והוריהם. את הפצת הידע עשו באמצעות כלים דיגטאליים מגוונים: ספרים דיגטאליים, מצגות שיתופיות, תמונות אינטראקטיביות פוסטרים דיגטאליים ועוד . לאורך כל הערב הילדים קבלו משוב מידי מהוריהם, משוב שניתן באמצעות הפלאפון כאשר ההורים סרקו ברקוד והגיעו לטופס גוגל דוקס.
-
סיכום
המחקר המוצג במאמר ניתח משובים של שמונה חונכים שהתייחסו לאותו שיעור במדעים שלימד מתכשר להוראה בסיום שנת הלימודים בבית הספר. השיעור צולם בווידאו והוקרן למשתתפים. מטרת ניתוח שמונה המשובים הייתה להציג קווי דמיון, הבדלים ורציונליזציה במטרה לפתח כלי משוב ולערב את קהיליית החונכים בשיח לשיפור תהליכי החונכות (Peter Hudson).
-
לינק
מגע הוא תהליך אינטראקטיבי דו-צדדי שבו כל הממדים – חשיבה, רגשות והנעה כמו גם עשיה(התנהגות) – חשובים וניתן לדמות אותם למגעים פנימיים וחיצוניים בצורה של הספרה 8 , כלומר, שתי טבעות הנפגשות בנקודה מרכזית ((A lemniscate. לפי כל אלה מגע (contact) בין מורה לבין תלמידים הוא שילוב של מגע פנימי וחיצוני בכאן ובעכשיו, אשר מזווית המורה משמעותו מודעות עמוקה ונוכחות ביחס לחשיבה, לרגשות, להנעה ולהתנהגות שלו ושל תלמידיו ופעולה הגורמת לתלמידים לחוש בכך שהמורה מודע להם, וכך מצד התלמידים אל המורה. השתמעויות – ההבחנה בין מגע לבין קשר, נוכחות ומעורבות בסיסית ועשויה לפקוח עיניים למה שמתרחש בכאן ובעכשיו בכיתה. איכות המפגש הרגעי בין מורים לבין תלמידים עשוי להיות ציר מרכזי להשפעות התנהגותיות על תלמידים. ייתכן גם שניתן ללמוד כיצד לשפר את איכות הרגעים הללו בהכשרת מורים ליצירת מגע( Korthagen, F., Attema-Noordewier, S., & Zwart, R.C).
-
תקציר
בני נוער רבים הנתונים במצוקה רגשית מעדיפים לפנות לקבלת סיוע נפשי דווקא באינטרנט, הודות לאנונימיות שהיא מציעה, לעובדה שברשת נשברים מחסומים של זמן ומרחק ולכך שהכתיבה, ולא הדיבור, משמשות ערוץ התקשורת בה – כך עולה ממחקר שערך פרופ' יצחק גילת, ראש תחום אינטרנט בער"ן ומרצה לפסיכולוגיה במכללת לוינסקי לחינוך, יחד עם ד"ר שרה רוזנאו, יועצת חינוכית ומרצה במכללת בית ברל ( רווית שרף).
-
לינק
הרבה סטודנטים המשתתפים בקורסים מקוונים, מתנסים ומרגישים תסכול וכישלון בגלל שהם אינם מוכנים למה שנדרש מהם והתנסות בלמידה מבודדת. תיאורית לימוד מסורתית המוכרת בשם self-directed learning (SDL) ( למידה עצמית מכוונת) מהווה בסיס שיכול לעזור לבנות תצורות של מערכת עצמית העוזרת לסטודנטים לשפר את היכולות שלהם לנהל את כל הפעילויות הלימודיות שלהם ולמדוד את רמת הביצועים שלהם. בנוסף לכך המערכת מאפשרת שיתוף פעולה, אינטראקציה, משוב והדרישה הרבה לתמיכה מהמורה ומהתלמידים העמיתים ( Kim, Rosemary Olfman, Lorne, Ryan, Terry, Eryilmaz, Evren,) .
-
סיכום
-
לינק
המאמר מתאר התנסויות של מחקר איכותי בלמידת מורים מחידוש ההוראה של עצמם. ממצאים מרכזיים: בשלב שבו מורים הכנסת חידוש בפועל היא בדרך כלל יוזמה חיצונית(משרד, מנהל) ולא פנימית של המורה עצמו; רק במקרה אחד החידוש היה ביוזמת המורה, וגם שם היה ביטוי של מעורבות גבוהה של ההנהלה; הכנסת חידוש ע"י המורה גורמת לרגשות מעורבים של התלהבות וסבל; ראיונות רפלקטיביים או משוב (עם חוקר, עם עמית ועוד) מזמנים עימות עם השקפות ואמונות עצמיות כמו גם העמקה והעשרה של חזון חינוכי; אין בהכרח קשר ישיר בין למידה ברמה אישית לבין למידה ברמה מערכתית; למחקר היו תרומה תיאורטית ותרומה מתודולוגית ( tam, M., Miedema, W., Onstenk, J., Wardekker, W., & ten Dam, G ).
-
תקציר
חקירה זו מנסה להגיע לתובנות עמוקות יותר לגבי הדינמיקות של תהליך הלמידה כאשר הסטודנטים מביעים תגובות רגשיות לסביבת הלמידה ובמיוחד למשוב הכתוב מהמנחים שלהם ומחומרי הלמידה. כדי להתחשב בגישות השונות שבהן הלומדים המבוגרים לומדים באופן עצמאי המשלב הן מבחינה רגשית והן מבחינה קוגניטיבית את המשוב החיצוני, המחברים מציעים מודל המבוסס על ארבעה מניעים עיקריים: רלוונטיות של המטרה, ידע, ביטחון עצמי, ותפקידים (Maria Fernandez-Toro and Stella Hurd, 2014).
-
לינק
הכישורים הנדרשים מלומד בעל הכוונה עצמית הם: ארגון הזמן והסביבה הלימודית, יכולת שימוש בכלי מחקר, יכולת חיפוש מקורות וסיוע ושיתוף בידע וביזורו. פיתוח תקשורת עם הסביבה, ניהול שיח או דיון, דיאלוג, שכנוע, הנהגה, עבודה בצוות, הקשבה, שיתוף פעולה, ניסוח משוב, קבלת משוב, וניסוח ביקורת – כל אלה הם חלק מטיפוח הכשירות החברתית (שרה כ"ץ, יחיאל פריש).
-
לינק
המחבר מתייחס לאופן שבו האפליקציות והטאבלטים יכולים לסייע למורים לעודד את התלמידים הפחות בטוחים בעצמם בכיתתם. הוא טוען כי ייתכן והטאבלטים מציעים חלופות עבור המורים ותלמידיהם.הוא נותן דוגמאות לשימשו בחומרי קורס מבוסס שימוש בטאבלט, שבאמצעותו כל תלמיד יכול להקשיב בעצמו לשיעור מספר פעמים, להאזין לשיעור ולקרוא את הטקסט במקביל וגם אפשרות של עבודה לפי פרויקט. המחבר מסכם כי שימוש אפקטיבי בטאבלט יכול לסייע למורים להתגבר על הקושי של הוראת כיתות שבהן תלמידים בעלי רמות שונות של יכולת (Shaun Wilden, 2013).
-
סיכום
המאמר מתאר מחקר מעקב אחר ניסוי של הערכת מורים באמצעות תלקיט של מטלות ביצוע כפי שהתבצע בקרב קבוצה של מתכשרים להוראה בשיתוף המורים המאמנים והמדריכים הפדגוגיים שלהם. בין הקשיים שנמצאו בניסוי: מורכבות הביצוע, השקעה רבה של זמן ואי-התאמה למציאות העבודה והלימוד של מתכשרים ושל מורים מתחילים (Margolis, J., & Doring, A.).
-
לינק
הצורך לתמוך בכתיבה של סטודנטים זכה לתשומת לב רבה בכתיבה מחקרית. אחד מסוגי התמיכה הספציפיים, הינו, משוב, הכולל היזון חוזר של עמיתים. למרות עושר הספרות בנושאי היזון חוזר וכתיבה אקדמית, יש מעט מאד נסיון מעשי כדי שנוכל לקבוע איזה סוג של משוב מקדם כתיבה בסביבות מקוונות. מאמר זה מדווח על מחקר המנסה לקבוע איזה סוג של משוב משפר יותר מהאחרים את איכות הכתיבה השיתופית ואיזה אפקטים של משוב, תורמים ללמידת סטודנטים בסביבה המבוססת על תקשורת בכתיבה לא מסונכרנת (Guasch, Teresa , Espasa, Anna , Alvarez, Ibis M. Kirschner, Paul A).
-
לינק
בפרק הנוכחי מתארים מחברי הספר את ההוראה-למידה-הערכה של נושא החוללות העצמית – הלכה למעשה במכללה להוראה. זוהי הזדמנות לסטודנט המתכשר להוראה להתנסות באופן עצמאי במחקר שהוא בוחר, באופן שהוא מעדיף ובאחריותו, תוך שהוא לומד ומבצע עבודת חקר באחד הנושאים החשובים לו, לתלמידיו ולבית-הספר או למוסד שבו הוא עובד. זוהי אפשרות להשתמש בחומר התאורטי הנלמד בקורס ובהתנסויות המעשיות, אפשרות לבחור את הנושא, שהוא הכי טוב בו, לבצע בו מחקר, ללמוד ולחקור אותו הלכה למעשה, לעבד אותו ולהציגו בדרך אקדמית (שרה כ"ץ, יחיאל פריש).
-
לינק
במאמר זה, נידונים ההקשרים, הצורות והתוצאות של התנגדות של המורים לרפורמות בבית הספר שהתבססו על מדיניות להבטחת האיכות. הבעיות מוצגות על ידי התרחשות שנית של המחקר שהוקדש לקבלה ו/או התנגדות של מורים (גרמניים) כנגד המדיניות של מתן דין וחשבון המבוסס על סטנדרטים. תוצאות אלה מדגימות שהרוב בקרב המורים מתעלם, מפרש שלא כהלכה, משתמש שלא כהלכה במידע על משוב ממבחני ביצוע מבוססי סטנדרטים המכוונים להתפתחות מונעת נתונים של הוראה בכיתה (Ewald Terhart, 2013).
-
סיכום
מטרת המחקר המוצג במאמר היתה לבחון את ההשפעה של דגמי שימוש בווידיאו על יכולת ההערכה העצמית של מתכשרים להוראה כבר בראשית ההתנסות המעשית ועל ביצועי ההוראה שלהם. פיתוח יכולת של הערכה עצמית פותחת אפשרויות חדשות לשימוש בווידאו בתהליכי משוב בהדרכה ובחונכות (Baecher, L., Kung-Chuan, S., Jewkes, A.M., & Rosalia, C).
-
מאמר מלא
-
מאמר מלא
חינוך להבנה שואל מה ראוי להבין וכיצד מחנכים להבנה , ראוי להבין "רעיונות גדולים" , מלמדים רעיונות גדולים באמצעות הוראה לשם הבנההוראה לשם הבנה "מתרגמת" הבנה לסדרה של ביצועים, הוראה להבנה יכולה להצליח רק ב"בית ספר מבין" וב"מערכת חינוך מבינה"מסקנה: יש ליצור "בית ספר מבין" שבו מתנהלת הוראה לשם הבנה הנתמכת על ידי בית הספר ומערכת החינוך ( יורם הרפז) .
תוצאות חיפוש עבור: משוב
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין

