מאמר זה מציג טיעון תיאורטי ביחס לכוחו של בית הספר לעצב מעורבות הורית בדרכים מיודעות תרבותית (culturally informed). המאמר עולה מתוך עבודת שדה מקדימה בקרב הורים יהודים ממעמד הביניים בעיר בצפון ישראל, שבמהלכה תשומת לב החוקרים נמשכה אל הפעילות האינטנסיבית הנוגעת למעבר של ילדיהם לבית הספר היסודי. פעילות זו הפכה למוקד עבור החקירה והניסוח של טענה תיאורטית, על פיה מעורבות הורית אינה רק עניין של התאמה או היעדר התאמה בין ההון התרבותי המיובא מהבית לבית הספר, כפי שמוצג בחלק גדול מהספרות המחקרית הרלוונטית (Lauren Erdreich & Deborah Golden).

המאמר מציג סקירת-על של 78 מחקרים שהתפרסמו בשנים 2014-2000 ועסקו בחקר המושג "אקלים בית ספר/כיתה". המסקנה המרכזית של הכותבים מתוך הממצאים היא שאקלים בית-ספרי חיובי הוא בעל תרומה חיובית מקיפה לקידום הישגים אקדמיים של תלמידים, ובעיקר לבעלי רקע חברתי-כלכלי נמוך. הסקירה מתארת כיווני מחקר חשובים ובכך ממלאה פערי ידע ותיאוריה בנושא זה. הכותבים גם מתייחסים להיבטים מעשיים לשיפור אקלים בית-ספרי והישגי תלמידים ולצמצום פערים (Berkowitz, R., Moore, H., Astor, A.T., & Benbenishty, R).

חוקרי חינוך וקובעי מדיניות מתמקדים בשלושת העשורים האחרונים בהגברת מעורבות הורים בבתי הספר. עבודתם התמקדה בהשפעות החיוביות שיש למעורבות הורית על היבטים שונים של איכות בית-ספרית ותפקוד. במחקר זה, המחברים בחנו "אמון", מנבא ידוע למעורבות הורים בבתי ספר. בייחוד, הם בחנו כיצד אמון כללי וסוגים שונים של אמון ספציפי משפיעים על השתתפות הורית פעילה או סבילה בבתי ספר שנבחרו על-ידם (Strier, Michal; Katz, Hagai, 2016).

מנהלים עם חלומות נועזים, שמבקשים להצעיד את בית הספר שלהם אל העתיד, מזומנים להפוך את החזון למציאות בעזרת "מפרש" – חממה ליזמות חברתית. במשך שנה שלמה הם לומדים ומנהלים יחד סיעור מוחות, ועם סיום התכנית מקבלים את כל הכלים הדרושים למימוש החלום – ליווי צמוד, סדנאות, מומחים שעובדים בשטח וגם מימון (לימור דומב, 2015).

הדוח המקיף שפורסם לאחרונה קורא למשרד החינוך להסדיר באופן ממלכתי את היחסים בין המורים להורי התלמידים ואת הזכויות והחובות של כל אחד מהצדדים. פרופ' ציפורה שכטמן, יו"ר הוועדה מחברת הדוח: "כל עוד בית הספר ימשיך להתייחס לשיתוף הפעולה עם ההורים כאל ניסיונות התערבות, המצב לא ישתפר" (אריה דיין).

המחקר הנוכחי בוחן יוזמה מקומית לפתח שירותי תמיכה בהורים דרך מערכת בית הספר. במוקד המחקר נמצאים השיח לגבי הקשרים בין בית הספר לבין הבית והתמיכה בהורה והפעולה ההדדית בין השיח לבין התרחשויות פרקטיות (Bergnehr Disa, 2015).

במהלך שלושה עשורים, המדינות אימצו חבילת רפורמות למערכות החינוך שלהן במאמץ לשפר את ביצועי בתי הספר. בעוד שחוקרים עוסקים בספקולציות לגבי התוצאות הפוליטיות של מהלכי מדיניות אלו, עד היום לא נערך מחקר אמפירי שבחן כיצד רפורמות אלה משפיעות על הפרקטיקה של הדמוקרטיה האמריקנית. על ידי שילוב נתונים מסקר מקורי של הורים לילדים הלומדים בבתי הספר הציבוריים עם מידע לגבי הסטנדרטים הממשלתיים לחינוך, בחינה ומדיניות של מתן דין וחשבון, המחבר בוחן כיצד מאפייני התכנון של מדיניות זו משפיעים על העמדות של ההורים כלפי הממשלה, ההשתתפות בפוליטיקה ומעורבות בחינוך של ילדיהם (Rhodes, Jesse, 2015).

המורים במדינת ישראל נוטים לראות בפעילות ההורים "התערבות", במקום "מעורבות", מתוך תפיסה שההורים "פולשים" לטריטוריה המקצועית שלהם. האם נכון לומר בנשימה אחת "מעורבות" ו"התערבות"? האם המורים מבינים מהי מעורבות וכיצד יש להיערך לקראתה?

סוגיית שיעורי הבית ושלכותיהם על יחסי הורים-תלמידים ממשיכה להעסיק את התקשורת האמריקאית. לאחרונה פורסם בעיתון "ניו יורק טיימס" מאמר של ג'ודית ניומן , אימא של תלמיד בביה"ס אמריקאי, המעידה על חוסר התוחלת של מעורבות ההורים בהכנת שיעור הבית. המעורבות הזו יוצרת קונפליקטים ומתיחויות בין הורים לתלמידים ולא בהכרח תורמת להתקדמות של התלמיד בלימודים . הסיוע של ההורים בהכנת שיעור בית מנותק מדרכי החשיבה של המורים ובתי הספר ואינו מביא בהכרח לשיפור הישגים , גם כאשר ההורים הם אקדמאיים ברמה הגבוהה ביותר או פרופסורים לרפואה. עדיף, על כן , לתת לתלמידים להתמודד בעצמם עם משימות שיעורי הבית , אולי כך תשתפר המוטיבציה שלהם להכנת העבודות והמשימות ( Judith Newman ).

בעקבות הכישלון של תכנית התקשוב בלוס אנג'לס גם מחוז החינוך Miami-Dade בפלורידה על תכנית התקשוב של הצטיידות טאבלטים לתלמידים בבתי הספר. תכנית התקשוב של אספקת טאבלטים לתלמידים במחוז Miami-Dade הייתה מהנרחבות בעולם והייתה אמורה לספק טאבלטים ל300 אלף תלמידים במחוז הענק. ביטול המיזם המתוקשב במיאמי צפוי להשפיע גם על מחוזות חינוכיים נוספים ברחבי ארה"ב .

תובנות של פרופסור חנן יניב על הקונפליקט הסמוי בין המורים והורים כפי שבא לידי ביטוי בביה"ס ני"לי . "מצבים בהם ההורים יוצאים "להגנתו" של הילד הם מובנים, אבל המקרה של בית ספר ניל"י מדגיש כמה צריך להיות מנגנון שמנהלי בתי הספר צריכים להיות מוכנים אליו. מנגנון כזה יגן על המורה במצבים של מתקפת הורים"( חנן יניב) .

קול התלמיד הלומד וקול ההורה אינם קול אחד, ולפעמים במערכת יחסים עם בית הספר הקול של התלמיד הולך לאיבוד. לא אחת מדברים על התלמידים במקום לדבר איתם. כולם רוצים לשמוע את קול המורים וההורים, אבל מה בקשר לתלמידים? האם קולם של התלמידים נשמע מספיק? סוגיה זו חשובה ביותר להטמעה מושכלת של הרפורמה "עוז לתמורה" שבמסגרתה מצופה שיישמע קולו של הלומד בשעות הפרטניות ובהזדמנויות אחרות שהרפורמה מזמנת ( חדוה טרגר ) .

מעורבות הורים משחקת תפקיד חיוני בהישגיות התלמיד וברווחתו, אבל לא כל המשפחות מסוגלות להשתתף בחינוך של ילדיהן. מאמר זה מתמקד באסטרטגיות איך להגיע ולתמוך בהורים המתמודדים עם אתגרים, כגון: גיוון תרבותי ועוני, ולשתפם בחינוך של ילדיהם. במאמר נבחנו חמישה פרויקטים מחוזיים למעורבות הורים (Hands, Catherine, 2013).