למידה חברתית ורגשית (SEL- Social and emotional learning) מוגדרת כתהליך שבאמצעותו ילדים ובוגרים רוכשים ומיישמים מיומנויות ליבה המאפשרות להם לזהות ולנהל רגשות, לארגן ולהשיג מטרות חיוביות, להעריך את נקודת מבטו של הזולת, לכונן ולשמר יחסי תמיכה, להחליט באופן אחראי ולנהל מצבים פרטיים ובין-אישיים באופן בונה.

"חיים ללא חקירה אינם ראויים לאדם לחיותם", אמר סוקרטס. דגם כזה של חיים טובים ניתן למצוא בגישת "למידה לאורך החיים" או באנגלית: Lifelong Learning. זאת מתוך תפיסה עובדתית וערכית כאחת, לפיה לימודים אינם דבר מה שאדם מפסיק לעשות, או ראוי שיפסיק לעשות, ברגע שהוא מסיים את בית הספר. בסקירת מידע זו מוצגים ארבעת היסודות של תפיסת הלמידה המתמשכת לאורך החיים: ללמוד לדעת, ללמוד לעשות, ללמוד לחיות חיים משותפים וללמוד להיות.

מהי מידת המתאם בין אינטליגנציה והצלחה בחיים? האם היא גדולה דיה כדי שתהא בעלת חשיבות מעשית? לאיזה משתנה יש כוח ניבוי גדול יותר להצלחה: אינטליגנציה, ממוצע ציונים בבית הספר או מעמד סוציו-אקונומי של ההורים? האם התרחשו לאורך השנים שינויים בקשר בין אינטליגנציה להצלחה? שאלות אלה ואחרות נבדקות במטא-אנליזה מקיפה זו.

משחקיות או מישחוק הלמידה הפכו בשנים האחרונות למושגים כמעט הכרחיים בהקשרים אינטר-דיסציפלינריים רבים. כאשר מדברים על מישחוק, Gamification, מתכוונים למעשה להכנסת עיצוב משחקי להקשרים ולתכנים לא-משחקיים או לימודיים. מורים וחוקרים מבקשים למשחק את תכני הקורסים, את השיעורים בכיתות, כדי לעודד ולהגביר את סקרנותם של התלמידים ולהקל על הלמידה בעידן של הסחות רבות. הלומדים עצמם, חשוב להזכיר, בני הדור הדיגיטלי, מצפים שטכנולוגיות דיגיטליות יכללו בהוראה ובלמידה בתוך הכיתה ומחוץ לה.

במחקר זה נבחן הקשר בין מנהיגותו החינוכית של מנהל בית הספר לבין נכונות המורים להגדיל ראש באמצעות ראיונות עם 289 מורות ו-21 מורים העובדים בבתי ספר יסודיים באיראן. נמצא שמנהל בית הספר מסוגל להשפיע על נכונות המורים להגדיל ראש באמצעות שמירה על אקלים בית ספרי חיובי, העצמתם על ידי האצלת סמכויות וחלוקת עבודה בהתאם ליכולותיהם כאינדיבידואלים.

על מורים רבים מוטלת המשימה ללמד את מקצועות המדעים, הטכנולוגיה, ההנדסה והמתמטיקה (STEM) או לשלבם במערך הלימודים. לימוד התכנים האלו דורש מהמורים, בין יתר האתגרים, להנחיל לתלמידים מיומנויות חשובות כגון פתרון בעיות, הסקת מסקנות ותקשורת בינאישית. ההטמעה של המקצועות הללו מהווה אתגר עצום עבור מערכות חינוך בארצות רבות, ובכללן ישראל. במאמר זה מוצגים חמישה רעיונות ודוגמאות לשילוב מקצועות ה-STEM בתוכנית הלימודים.

ניידות של מרצים בכירים, תנועה ומעברים בין מדינות ובין תרבויות, נחשבים לצעד מבורך וחשוב במהלך הקריירה האקדמית בהשכלה הגבוהה (Kim, 2017). אך על אף שכיחותה ההולכת וגוברת של התופעה בקרב מורי מורים ברחבי העולם, בישראל היא עדיין לא מקובלת. זאת למרות דרישות המועצה להשכלה גבוהה לשפר ולהעלות את רמת הסגל ולקדם ולעודד אפשרויות מחקר בינלאומיות (Yemini et al., 2017).

המאמר סוקר 30 שנות עבודה מחקרית בנושא שיתופי פעולה בין מורים בארצות הברית, בריטניה וקנדה ומתייחס לדרכים, למאמצים ולשגיאות המאפיינות שיתופי פעולה בין מורים. מצד אחד, נמצא שיחסים קולגיאליים מובילים לתפקוד טוב יותר של מורים ובטווח הארוך לשיפור הישגי תלמידים ומוטיבציה של מורים. מצד שני, נטען כי מורים חוששים מהערכות חיצוניות ונמנעים משיתופי פעולה.