רם כהן, מנהל בתי ספר זה 25 שנה, ולפני כעשור הוזמן להקים את תיכונט, תיכון בצפון תל אביב. בשיחה גלוית-לב עם המראיינת איילת שני מעיתון "הארץ" הוא מתאר במילים חדות ובהירות, לפעמים מעוררות-חלחלה, את המשבר חסר התקדים במערכת החינוך הישראלית. לפניכם עיקרי דבריו בראשי פרקים.

המחקר בחן כיצד מתמודדים ילדים את האתגרים המוטיבציוניים והקוגניטיביים של עבודה על פרויקט תכנות בהכוונה עצמית. במחקר השתתפו 30 ילדים שעובדים על פרויקט תכנות בשעות הפנאי. הממצאים הצביעו על עשר אסטרטגיות מרכזיות שבהם השתמשו הילדים באופן ספונטני כדי להתמודד עם אתגרים בתהליך התכנות. אסטרטגיות אלה הם למעשה חלק ממבנים או משאבים פנימיים וחיצוניים שסייעו לילדים לבטא ולממש את רעיונותיהם.

המאמר מציג ממצאי מחקר ניסויי שבחן את ההשפעה של שילוב אומנות ואנימציה בהוראת תכנות מחשבים על העניין שלהם בלימודים גבוהים במחשבים. 65 תלמידים למדו שפת תכנות ג'אווה בסביבת פיתוח המשלבת אומנות ואנימציה. ממצאי המחקר הצביעו על כך ששילוב אומנות ואנימציה בהוראת תכנות עשוי לעודד תלמידי תיכון להמשיך ללימודים גבוהים בתחום וכן לצמצם את הפער המגדרי בתחום זה.

מאמר זה מציע הגנה על מדעי הרוח אשר מבוססת על כלכלה התנהגותית וכלכלת האושר. בלב ההגנה הזו מצוי הרעיון לפיו לימוד והוראה של מדעי הרוח יכולים להוביל לשימוש טוב יותר במשאבים כלכליים באמצעות שינוי של דפוסי צריכה. הנמקה מסוג זה יכולה לשכנע קובעי מדיניות ולהצליח היכן שהנמקות אחרות נכשלו משום שהיא מנוסחת במונחים כלכליים

למרות הצורך הגובר בשיעורי וידאו ללמידה מקוונת, רבים מן המורים והמרצים אינם בטוחים כיצד להכין ולפתח שיעורים מצולמים. במחקר זה, סטודנטים לתואר שני במדעי המחשב במכון הטכנולוגי של ג'ורג'יה מילאו סקרים ומשובים על אודות שיעורים מקוונים בהם צפו במשך שמונה סמסטרים. על רקע המידע שסיפקו הסטודנטים על מידת היעילות של השיעורים המקוונים, מוצגים שבעה עקרונות לעיצוב ופיתוח של שיעורי וידאו לימודיים.

באיזו שיטה עדיף לעשות סיכומי שיעור – באמצעות כתיבה בעט במחברת, או דווקא על-ידי הקלדה במסוף שמוצב לפני התלמיד בכיתה?

מחקר זה, שבוצע במשך שלושה חודשים בקרב 72 תלמידי כיתה ט', מעלה כי עדיף לסכם את השיעור במחשב.

דוח עדכני זה מפרט את העשייה המרובה של ישראל בתחום התקשוב בחינוך ומפנה לתוכניות מדיניות והערכה שונות בנושא.

ב-26 במרץ 2018 נערך במכון ויצמן כנס תחת הכותרת: "שילוב טכנולוגיות למידה של מתמטיקה ומדעים במערכת החינוך: חדשנות והיבטים פדגוגיים". אחד המושבים המעניינים במסגרת זו היה רב שיח בהשתתפות שלושה תלמידים בכיתות י' עד יא' ועוד חייל אחד: כולם לומדים מדעים בצורה מקוונת בתכנית "אקדמיה בתיכון" או בתוכנית "כימיה ברשת" של האוניברסיטה הפתוחה. ערכו של הדיון הזה טמון בהזדמנות לשמוע "מפי הסוס" את עמדותיהם וחוויותיהם של התלמידים: נמעניה ומטרותיה של מערכת החינוך.

אחרי שהבינה המלאכותית הזניקה את העולם הדיגיטלי קדימה, טובי החוקרים רוצים לפצח את האתגר האמיתי: לגרום למחשב ללמוד לגמרי לבד, בלי עזרה אנושית. המערכת שפיתחה מג'יק פוני (Magic Pony) נראתה עד לאחרונה כלקוחה מסרטי מדע בדיוני, שמאחוריהם עומדים תסריטאים שלא מבינים איך באמת טכנולוגיה עובדת. היא משפרת תמונות וסרטונים באיכות ירודה, ומוסיפה להם פרטים יש מאין. תמונת פנים מפוקסלת הופכת חדה, וצילום של חלק קטן ומטושטש מקיר לבנים ייהפך לתמונה אמינה ומפורטת להפליא של הקיר כולו. הטכנולוגיה שעליה נשען ההישג המרשים מעניינת אפילו יותר: היא מבוססת על בינה מלאכותית מתקדמת במיוחד, מהסוג המכונה בז'רגון המקצועי "למידה עמוקה בלתי מונחית" (עמי סלנט).

עמי סלנט מפרסם בבלוג שלו סקירה מעניינת אודות מנוע החיפוש המדעי Semantic Scholar של פרופסור אורן עציוני: "בדקתי את מנוע החיפוש הסמנטי (בשבועיים האחרונים) ומצאתי כי הוא יעיל מאד לחיפושים אקדמאיים, בעיקר לראיית הרשת הסמנטית של משפטי מפתח [Key Phrases] הקשורה מעבר לניתוח הטקסטואלי. כלומר, זהו לא חיפוש נקודתי המציג תשובות מדויקות של השאילתה שנשאלה כמו בגוגל. במבט ראשון לא רואים קשר בין משפטי המפתח, אך במבט נוסף ניתן לגלות קשרים של נושאי החיפוש בדיסציפלינות מחקר שונות, ולכן מדענים עשויים להפיק תועלת ממנוע החיפוש הסמנטי יותר ממידענים הרגילים לחיפוש טקסטואלי או חיפוש בוליאני. מנוע החיפוש הסמנטי עשוי לסייע יותר באיתור כיווני מחקר או נתיבי מחקר ופחות באספקת תשובות עובדתיות חד-משמעיות. ניתן גם למיין את הממצאים על פי רלבנטיות או עדכניות" (עמי סלנט).