-
תקציר
המטרה של מחקר תיאורי זה הייתה לבחון את ההתנהגות של המורה ושל התלמיד בבית הספר התיכון שכללה תלמיד אחד לפחות שהיה מזוהה עם התנהגות מאתגרת. הממצאים חשפו שיעורים נמוכים יחסית של פרקטיקות הוראתיות ספציפיות, שימוש מוגבר במשוב שלילי עבור התלמידים בעלי ההתנהגויות המאתגרות שזוהו, ורמות משתנות של מעורבות התלמידים (Hirn, Regina G.; Scott, Terrance M. , 2014).
-
סיכום
המאמר דן ביישום המוצלח של למידה מבוססת פרויקטים (PBL) בבית הספר התיכון וויליאם סמית (William Smith High School) בעיר אורורה שבקולורדו.הנושאים שכוסו כוללים את האופן שבו למידה מבוססת פרויקטים גורמת לתלמידים להיות מעורבים במחקרי עומק נרחבים של נושאים אותנטיים, פרויקט השיא שנמשך לאורך השנה ונקרא "מסע הבוגרים", ושיקולים של התפתחות מקצועית (Mack, Michelle; Westenskow, Jackson, 2014).
-
מאמר מלא
-
מאמר מלא
בספר מניפסטי בשם "משבר מדעי הרוח" (הקיבוץ המאוחד, קן אדום, 2014) יוצא פרופ' יואב רינון (51), ראש בית הספר לספרויות חדשות ועתיקות באוניברסיטה העברית, למלחמת מאסף על מעמדם של מדעי הרוח באוניברסיטאות. מדעי הרוח, הניגפים מפני מדעי הטבע והמקצועות הטכנולוגיים באוניברסיאות — החוגים מתרוקנים — אינם אירוע אקדמי בלבד. ל"משבר מדעי הרוח" יש השפעה גם על מעמדם של מקצועות הלימוד בבית הספר. המניפסט של רינון נותן רוח גבית חזקה, מלומדת מאוד, לנאבקים על מעמדם של מדעי הרוח, מדעי החברה והאמנויות — המקצועות ההומניסטיים — בבית הספר (יורם הרפז).
-
תקצירמציאת זמן להוראה איכותית: מחקר אתנוגרפי של עומס העבודה האקדמי במדעי החברה והשפעתו על פרקטיקות ההוראה
מאמר זה פונה לאסטרטגיות כדי לדון בהשפעה של עומס העבודה על פרקטיקות ההוראה בהשכלה הגבוהה. בייחוד, המאמר מתכוון לגלות את התיאוריות ואת ההנחות הטקטיות השוכנות בבסיס התפיסות של הוראה איכותית במדעי החברה. תוך שימוש בגישה האתנוגרפית, המחקר חשף שהאסטרטגיות שבהן השתמשו אנשי הצוות מקושרות לאופן שבו הם מזהים את עצמם: כחוקרים או כמורים "טובים", ומדגיש את חוסר ההתאמה בין הערך שהאקדמאים מעניקים להוראה איכותית לבין מה שהאוניברסיטאות מתגמלות (Hemer, Susan R., 2014).
-
לינק
פרופסור אמריטוס לארי קובן , מטובי החוקרים בעולם בנושאי תהליכי למידה ושינוי חינוכי, טוען במאמר זה כי אם באמת רוצים לדעת ולהבין מורים, הוראה, למידה, ותלמידים, יש להקדיש זמן לצפייה ולהאזנה בכיתה בשחקני המפתח היוצרים את השיעורים. ולכן, מחקר בכיתה הוא חיוני להבנת האופן שבו ההחלטות של קובעי המדיניות שכוונו לשיפור תכנית הלימודים וההוראה מוצאות לפועל (Larry Cuban, 2014).
-
סיכום
מטרת מאמר זה היא לתרום למספר המוגבל של דוגמאות שימוש בפורטפוליו במדעים לתואר ראשון ולהביא בעתיד להטמעת שיטות הערכה אלטרנטיביות להערכת למידת סטודנטים בקורסי מדעים בחינוך הכללי למי שמדעים הוא לא המקצוע הראשי שלו. בנוסף ,למצוא את סוגי הראיות והניהול המעשי של הנפח הגדול של עבודות הסטודנטים. מודגש בזאת שהמטרה לא היתה רק הטמעה של פורטפוליו אלא יישום הצורות האלטרנטיביות של כתיבה שעוזרת לסטודנטים ללמוד על שיטה מדעית כפי שהיא מיושמת לשטח במחקר דינמי (Oferdahl Erika, Impey Chris).
-
לינק
-
לינק
-
סיכום
מטרתו של מאמר זה לבחון כמה מהאתגרים העיקריים הקשורים להוראת מחקר איכותני. הצורך בבחינה כזו התעורר אצל מחברת המאמר בעקבות התנסויותיה בהוראת קורסים בנושא זה בשתי מחלקות בעלות דגשי מחקר שונים – המחלקה לפסיכולוגיה והמחלקה ללימודי מגדר. היא מתייחסת לשלושה סוגים של אתגרים: רעיוניים, מתודולוגיים ופוליטיים ( רבקה תובל-משיח ).
-
לינק
לצד הדיון העיוני בהוראת המחקר האיכותני בהכשרה להוראה, מציגות מחברות המאמר גם ממצאים ונתונים על היקף ההוראה, מקום הקורס בתכנית הלימודים, מטרות הקורס, מבנהו והתכנים הנלמדים, התרגול בהם וההתנסות בהוראתם במכללות לחינוך בישראל. המידע נאסף בשני אופנים: מסקירת אתרי אינטרנט של המכללות ומשיחות או התכתבות עם תשע מרצות שענו על שאלות המחברות בדבר חווייתן בהוראת הקורס בהכשרה להוראה ( אורית אבוהב, מאיה מלצר-גבע) .
-
לינק
אפרת מעטוף כתבה סקירה שימושית ומועילה המתייחסת לעבודה של מורים במסמך משותף באמצעות הכלים של מערכת גוגל DOCS . כלים אלה מאפשרים למשתמש ליצור, לאחסן ולשתף מסמכים עם אנשים אחרים. כלי גוגל מתאימים במיוחד לעבודה קבוצתית של תלמידים ומאפשרים ליווי שוטף של המורה בתהליך הכתיבה. במקור הסקירה נכתבה למורי מדעי החברה אך היא מתאימה לכלל המורים במערכת החינוך.
-
לינק
מאמר זה בוחן כיצד משחקי (Social Impact Games (SIGS יכולים לספק תמיכה לימודית חשובה בכיתות ללימודי מדעי החברה בבית הספר התיכון ההיבט האינטראקטיבי של משחקי SIGS נותן ללומד הזדמנות להשתתף "באופן וירטואלי" כחבר בתרבויות חדשות או בתת-תרבויות שהיו בלתי ידועות לפני כן, בשל כך משקיעים הלומדים ברפלקציה הממוקמת מבחינה תרבותית, בחקירה, בפתרו (Beverly Ray , Caroline Faure and Fay Kelle, 2013).
-
לינק
בספר זה מוצגים מחקרים על חינוך המבוססים ברובם הגדול על תצפיות משתתפות ועל ראיונות פתוחים במסגרות חינוך שונות – בתי ספר וגני ילדים – על פי מסורת המחקר האתנוגרפי. הוא מיועד בראש ובראשונה לאנשי חינוך – מורים וגננות, סטודנטים להוראה, מורי מורים, מנהלי בתי ספר, יועצים חינוכיים ועוד. התבוננות באמצעות טקסטים מחקריים על עבודת החינוך עשויה לסייע לכל אלה בהבנת דרכי פעולתם ובראייה רחבה יותר של עולם התלמידים. בספר יכולים למצוא עניין גם חוקרים וסטודנטים במדעי החברה המתעניינים בחינוך. המבט הקרוב שהספר מציע על המתרחש באתרי החינוך השונים עשוי לתרום אף למקבלי החלטות שאין עתותיהם בידיהם לשהות בהם לאורך זמן ( ברכה אלפרט, שמחה שלסקי).
-
לינק
רגע לפני הצלילה למעמקי בית הספר, ד"ר עידן ירון מספר על התשוקה, הגישה וההגשה. אפשר לומר שהדבר המשותף לכל העבודות שלי הוא ניסיון להגיע לתובנות על ההתנהגות האנושית ועל החיים החברתיים דרך התבוננות בתופעות שוליות; להבין את המרכז באמצעות שיטוט באזורי סְפר. אני מוצא שאנשים, קבוצות, אירועים ואתרים שוליים הם אוצר בלום למתעניין בבני אדם ובמה שעובר עליהם ( יורם הרפז) .
-
לינק
-
לינק
ביישום הגישה הקונסטרוקטיביסטית לשם פיתוחן של דרכי ההוראה שנוסו במחקר זה ננקטה גישה של קונסטרוקטיביזם "מתון". שתי דרכי הוראה נבחרו והוטמעו בסביבת הלמידה. דרך ההוראה הראשונה התמקדה בחיזוק גורם ההקשר (קונטקסט) של הלמידה. סטודנטים שלמדו בדרך זו תרגלו את נושאי הקורס בסטטיסטיקה תיאורית באמצעות חקירת נתונים שהם עצמם אספו לפי בחירתם. בדרך ההוראה השנייה הושם דגש על שילוב תהליכי רפלקציה של הלומד. סטודנטים שלמדו בדרך זו התבקשו במהלך הכנת שיעורי הבית בסטטיסטיקה להרהר ולחשוב מחדש על הבנותיהם ועל אופן הלימוד שלהם את נושאי הקורס ( ציפי ליבמן) .
-
לינק
אחת המגמות המסתמנות בחינוך המתוקשב בארה"ב ובמדינות אירופה ואוסטרליה היא ירידה בצריכת מידע מהרשת החברתית פייסבוק מצד אחד והתגברות השימוש במשאבי מידע מתוך הרשת החברתית פינטרסט. ניתוח מגמות אלו מצביע על כך כי מורים ומחנכים (במיוחד מורים לאנגלית ולמדעי החברה) מעדיפים לעשות שימוש בלוחות השראה של הרשת החברתית פינטרסט.
-
לינק
-
מאמר מלא
פרופ' ענת זוהר על למידת חקר והקושי לבסס אותה . לפני מספר חודשים סיימה פרופ' ענת זוהר את תקופת הליווי שלה לפרויקט החקר ברמת הגולן. היא עזבה את התינוק לאחר שהתייצב על רגליו: "אחרי שיצרנו את המתווה לשיטת העבודה הנכונה והדברים התחילו לקרום עור וגידים, חשתי כי אני יכולה להתמסר לפרויקטים אחרים. הם בדרך הנכונה. אני מחזיקה אצבעות". פרופ' זוהר, מרצה וחוקרת בבית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים ויו"ר המזכירות הפדגוגית בקדנציה הקודמת שלה, פרסמה ספרים ומאמרים על למידה בדרך החקר.
תוצאות חיפוש עבור: מדעי החברה
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין