רוב המורים מתקשים מאוד להניע תלמידים פסיביים או ביישנים, כאלו שאינם מפריעים, אך עושים עצמם בלתי-נראים ומפגינים אדישות יתרה. רבים מהם מתויגים כילדים שקטים, אינם זוכים לתשומת-לב והנטייה הטבעית היא להניח להם לנפשם, לא לאתגרם מבחינה אקדמית ולהתמקד בתלמידים הקולניים והבולטים יותר. אבל, מחקר זה מראה שאין דבר כזה ילד שקט, יש ילד שנמצא במקום בו אינו חש בנוח להתבטא.

המכללה האקדמית בית ברל מצטרפת לרשת שהקימה מדינת בהוטן במזרח אסיה, המפתחת את לימודי האושר, ותקיים בשנים הקרובות קשרי חילופין וסדנאות עם המוסדות הבולטים בממלכה העוסקים באושר ובמיינדפולנס. זאת, בתקווה שההמשגה החדשה של הערכת איכות החינוך תיקלט גם בישראל –  לא רק אצל אנשי החינוך אלא גם בקרב מקבלי ההחלטות, וכתוצאה מכך ישקיעו מאמצים ומשאבים בשיפור הרווחה הכוללת של הלומדים. נשיאת המכללה, פרופ' יולי תמיר, חזרה מביקור לימודי בבהוטן, וחלקה מרשמיה בעיתון "הארץ". לפניכם עיקרי הדברים:

הספרות המחקרית מראה שבכוחו של חונך המלווה את המורה המתחיל בשנים הראשונות בהוראה להפחית את סיכוייו לנשור ולסייע מבחינה אישית, רגשית, חברתית, מקצועית, ניהולית ופדגוגית. לא בכדי, תוכניות קליטה, ליווי והנחיית מורים מתחילים בבתי ספר הן בגדר הכרח. אבל, לרוב, המנחים שמוצבים בתפקיד לא מקבלים הכשרה פורמלית בבית הספר או במוסד אקדמי. על רקע זה, התכנסה באוניברסיטת ויומינג ועדה שכללה 18 מורים, מנהלים ומרצים להוראה, כולם מנוסים בהנחיית מורים מתחילים. הוועדה דנה בקשיים הצפויים למורים המתחילים ולמנחים וגיבשה את מסמך ההמלצות הנוכחי.

עד לפני כעשרים שנה, הפרעת קשב וריכוז (ADHD) זוהתה באופן כמעט בלעדי עם תלמידי בית ספר קופצניים. כיום ההפרעה הזו נהפכה לנפוצה הרבה יותר ולכאורה גם לאופנתית יותר. מראיונות עם מפורסמים ועד לשיחות בפאב ובין הורים בשער בית הספר, כולם מדברים על זה. ועדיין, ספק אם הפרעת קשב וריכוז זוכה להכרה ולהבנה הראויות לה.

על רקע התמורות והתנודות בעידן הנוכחי, העובדת הסוציאלית, ג'ניס קארלו, גיבשה קבוצת חשיבה הכוללת שני פסיכולוגים מומחים בהתמודדות עם טראומות. יחדיו, גיבש הצוות מסמך המלצות המבקש לשמש כקו מנחה עבור מנהלי מחלקות אקדמיות, מרצים וחברי סגלי הוראה אשר מלמדים סטודנטים השרויים במצב טראומתי או משברי. לפיכך, על המרצים להיות צפויים וגמישים, לשדר אמפתיה, להימנע ממאבקי כוח ולנרמל פנייה לעזרה.