תוצאות חיפוש עבור: מבחנים
מיון:
נמצאו 783 פריטים
פריטים מ-1 ל-20
  • תקציר

    מחקר רחב-היקף ומבוסס בינה מלאכותית, שנקט בשיטת מחקר של עיבוד שפה טבעי סקר יותר מ-1,600 מטלות, מבדקים, בחנים ומבחנים של תלמידי כיתות ד' ו-ה' בארה"ב, מתוך 317 כיתות שונות. המחקר ארך שלוש שנים וכלל תצפיות בבתי הספר. לאורך השנתיים הראשונות, איתרו, זיהו ומיפו החוקרים מורים שדוגלים ומרבים להשתמש במושגים מתמטיים, לצד מורים שנוטים לפשט את השיח. בשנה השלישית בוצעה השוואה בין כיתות של מורים הדוגלים בשימוש במושגים מתמטיים לבין כיתות של מורים המעדיפים לפשט את המידע עבור התלמידים.

  • סיכום

    כדי לבנות תחושת שייכות בית ספרית, על צוותי ההוראה הניהול והאדמיניסטרציה לדעת להתבונן עמוק פנימה, להצליח לחשוב, להרהר ולהתנהג באופן מודע ולגלות סבלנות ואיפוק כלפי תלמידים מתקשים. כמו כן, למורים צריך להיות מקום או מרחב בבית הספר בו הם רשאים לתת למוחם להיות משוחרר ככל האפשר. הם, בעצמם, צריכים לחוש שייכות, כדי שהם ישרו אווירה מזמינה, מקבלת, עוטפת, בטוחה ובוטחת.

  • תקציר

    עשור אחרי עשור, אנו חוזים במאמצים לקידום מקצוע ההוראה. לרוב, אלו מתחילים במומנטום חיובי, אך נתקלים, במוקדם או במאוחר, בסדקים במערכת, בחוסר תכנון או השקעה, במדיניות מעורפלת או באי הסכמות מהותיות. כדי להשביח את שיטות ההוראה והרגלי הלמידה, לעצב מחדש את התרבות הבית ספרית ולהוביל רפורמה של ממש, מציע המאמר חמישה קווי מדיניות שבכוחם לקדם את מערכת החינוך ולמקסם את ההון האנושי הטמון במורים.

  • תקציר

    המחקר מצביע על מתאם חיובי בין השתתפותם של ילדים בפעילות גופנית לבין יכולתם להתרכז בזמן הלימודים. נמצא כי פעילות גופנית משפרת את הריכוז ואת ההישגים הלימודיים של ילדים. המחבר ערך מבחנים בעל פה ובכתב באנגלית לכיתות שנבחרו באקראי מכיתות ג׳ עד ו׳ בבית הספר היסודי סאות׳ רואד בטייוואן. נבחרו תלמידים בכל שכבה שקיבלו במבחן הקשב QPT ציון נמוך מ־60. מתוך קבוצה זו בחרו החוקרים עשרה תלמידים בכל אחת מרמות הקשב: נמוכה, בינונית וגבוהה. כך התקבלו בסך הכול 30 תלמידים בכל שכבה, ששימשו ככיתות ביקורת.

  • סיכום

    האוניברסיטה המודרנית כבר אינה בעיקר מקום של חיפוש חופשי אחר ידע, אלא מוסד שמייצר מעמד צרכני־אליטיסטי ומעניק לו לגיטימציה חברתית. בוגר אוניברסיטה, במיוחד בעולם העשיר, מקבל חינוך יקר מאוד ביחס לרוב האנושות. לכן גם אם הוא מדבר בשם סולידריות, צדק או העולם העני, בפועל הוא שייך למועדון עולמי קטן של בעלי זכויות־יתר. האוניברסיטה אינה רק מלמדת אותו ידע; היא מעצבת אותו כמי שמצפה לרמת חיים גבוהה, למעמד, למשכורת, לצריכה ולסמכות.

  • סיכום

    בית ספר הוא מוסד שמארגן בני אדם לפי גיל, מחייב אותם בנוכחות מלאה ומכניס אותם לתוך תוכנית לימודים קבועה ומחייבת. הילדות כפי שאנחנו מכירים אותה אינה דבר טבעי ופשוט, אלא תוצר היסטורי מודרני. יש להבחין בין עצם העובדה שיש בני אדם צעירים לבין המושג התרבותי "ילד" במובן המודרני: יצור שאמור להיות מוגן, תלוי, חסר הכנסה, חסר משפחה משלו, כפוף למבוגרים, ושייך לבית הספר.

  • סיכום

    אנו מתקשים לדמיין למידה שלא עוברת דרך מומחים, תקציבים, בירוקרטיות ותעודות. לכן המחבר קורא ל“פירוק בית־הספריות” של החברה: לא רק לבטל או לשנות בתי ספר, אלא להשתחרר מן ההנחה שרק מוסדות מקצועיים יכולים להעניק ערך אמיתי. במקום “משפכים חינוכיים” שמכניסים את כולם לאותו מסלול, הוא מבקש לחשוב על רשתות פתוחות של למידה, שיתוף ועזרה הדדית: כאלה שמאפשרות לאדם ללמוד מתוך החיים עצמם, בקהילה, ביוזמה עצמית ומתוך קשרים אנושיים, ולא רק דרך מערכת שמעניקה אישורים רשמיים.

  • סיכום

    מבחני איי־קיו: מה הם מודדים, מה הם מצליחים לנבא, היכן כוחם המחקרי – ומהן הבעיות האתיות, התרבותיות והחינוכיות שלהם? איי־קיו נתפס כמדד ישיר, אובייקטיבי וחד־משמעי ל“אינטליגנציה”. סרטון זה מבקש לערער על אותה תפישה פשטנית: איי־קיו אכן מנבא לא מעט, אך הוא אינו מודד את “ערך האדם”, ואף אינו משוחרר מהקשרים של תרבות, מוטיבציה, חינוך, בריאות, אימון ונסיבות חיים.

  • סיכום

    ככל שהבינה המלאכותית ממשיכה להתפתח, צ'אט-בוטים, בוטים-מרצים או בוטים-מנחים, הופכים להיות חלק אינטגרטיבי מחוויית הלמידה הסטודנטיאלית. ה-AI מעצבת מחדש את הדרכים בהן הסטודנטים מקבלים תמיכה פדגוגית או אדמיניסטרטיבית, באים במגע עם חומרי לימוד ונערכים ללמידה. החל ממענה על שאלות פרטניות ועד תרגול מבחנים ופרזנטציות בזמן אמת, בוטים הופכים לחלק מורגש בפדגוגיה מודרנית. על רקע זה, המאמר סוקר את מצבם ומעמדם של הצ'אט-בוטים במערכת ההשכלה הגבוהה בארה"ב, תוך שהוא מציג מגבלות, יתרונות ושימושים עכשוויים.

  • סיכום

    מהפכת הבינה המלאכותית לא הפכה את מלאכת אוריינות הקריאה למיותרת. ההיפך הוא נכון, היא אתגרה אותה ועשתה אותה מורכבת ועוצמתית יותר מאי פעם. בבואנו לנתח יצירות בשיעורי ספרות או לשלוח תלמידים לקרוא על אירוע היסטורי, חשוב להבין שמיומנויות החשיבה הנדרשות מהתלמידים חייבות להשתדרג. על התלמידים לראות בטקסטים מרחב לשיח, לתנועה, לחקר ולתגלית. במקביל, על המורים והמחנכים להבהיר לתלמידים כי בכוחם לערער על הידע הקיים, לחשוב באופן ביקורתי, להצליב מקורות, להפיק תוצרים ולפרוץ את גבולות הידע.

  • תקציר

    ד"ר הגר צמרת, כלכלנית, סוציולוגית ומורה למתמטיקה, חשה תסכול מכך שלדעתה "כל אחד שביקר בה בטוח שיש לו מושג מה הולך בה, ולצערי לא כך הוא הדבר". כדי להעמיד דברים על דיוקם, היא ערכה השוואה בין מערכת החינוך הישראלית למערכות חינוך במדינות ה-OECD:

  • תקציר

    רם כהן הוא מנהל "מרכז טק", מוסד חינוכי שמטרתו לתת הזדמנות טובה לתלמידים מאזור דרום תל אביב ויפו ללמוד את מקצוע מדעי המחשב. לדבריו, הוא סבר שההידרדרות בהישגי התלמידים היא בעיה ייחודית לישראל, אך שינה לאחרונה את דעתו. מה שהוביל לשינוי הוא קריאת מאמר של "הניו יורק טיימס" על הירידה בהישגי התלמידים בארה"ב בעשור האחרון. המאמר, שנשען על מחקר של אוניברסיטת סטנפורד, מביא לדברי כהן נתונים מטרידים ביותר על מגמה ברורה של ירידה בהישגים בארה"ב. 

  • סיכום

    לפי הנאורות, מטרת החינוך היא לעזור לאדם ללמוד כיצד ללמוד בכוחות עצמו. הלומד הוא זה שיגיע להישגים במהלך לימודיו, והוא שיקבע מה ילמד, כיצד ישתמש בכך, ולאן ימשיך – אולי אף ליצור משהו חדש ומרגש, לעצמו ולאחרים. מנגד, קיימת תפיסה אחרת של חינוך, שהיא אינדוקטרינציה

  • תקציר

    למידה וירטואלית יכולה לסייע לבתי ספר למלא מקום של מורים חסרים, להגיב לבלת"מים ולהתנהל בעתות משבר. לא פחות חשוב, היא מאפשרת למורים לעבוד מרחוק, להתגבר על מגבלות הזמן והמרחב ולהגמיש את משרתם. אמנם, אין תחליף למגע האנושי. אבל, המחסור המחריף במורים ועזיבתם של אחוז ניכר מכוח העבודה את המקצוע, מובילים מחוזות לימוד ובתי ספר רבים לנסות להקל על המורים ולשלב מודלים של הוראה מקוונת סינכרונית, א-סינכרונית או היברידית. במאמר זה, מוצג דיון בין חוקרי חינוך ופדגוגיה אשר נוטים לפקפק ביעילותה של הוראה וירטואלית כפתרון כולל, אך מצביעים על דרכים מיטביות לשלבה במערכת הבית ספרית.

  • סיכום

    מאמר ב"ניו יורקר" עוסק במשבר עמוק ביחסים שבין האוניברסיטה המחקרית האמריקאית ובין הממשל הפדרלי בארצות הברית, ומציג אותו לא כאירוע נקודתי אלא כשבר היסטורי. במשך עשרות שנים נשענה האוניברסיטה האמריקאית על ההסדר הבא: המדינה תממן מחקר, הלוואות לסטודנטים ותשתיות ידע, והאוניברסיטאות, מצדן, יספקו ידע מדעי, הכשרה אליטיסטית אך פתוחה (לכאורה) לכל שכבות האוכלוסייה, וקידום של טובת הציבור. לפי המאמר, ההסדר הזה נשבר ב-2025. הממשל בתקופת כהונתו השנייה של דונלד טראמפ, חדל לראות באוניברסיטאות שותפה טבעית והחל לראות בהן מוסד עוין, שיש להכניעו, לעצבו מחדש, או לפחות להכפיפו לסדרי העדיפויות הפוליטיים של השלטון.

  • סיכום

    מורים, מחנכים, מרצים ומנהלים לא חייבים להיות מתכנתים או אשפים טכנולוגיים כדי לצקת תוכן ומשמעות מה-AI. אבל, נכון לעכשיו, הם כן חייבים, לכל הפחות, להבין איך הבינה המלאכותית יכולה לעזור לחתירה לפתרון בעיות. בגלל שהבינה המלאכותית מתפתחת ומתקדמת במהירות עצומה, חשוב מאוד ללמוד אותה מוקדם ככל האפשר ולא לאחר את הרכבת. על רקע זה, מציע המאמר שבע דרכים פשוטות, קלות לביצוע ויעילות לרכישת מיומנויות בינה מלאכותית.

  • סיכום

    ברור שתלמידים אינם מפיקים תועלת רבה מכך שמאלצים אותם לשנן רשימות של עובדות יבשות. אבל נכון גם שאי‐אפשר כלל ללמד מיומנויות כמו ניתוח או הרכבה בלי ידע עובדתי. מחקרים מתחום המדעים הקוגניטיביים הראו שמיומנויות מן הסוג שמֹורים רוצים להקנות לתלמידיהם, כמו היכולת לנתח ולחשוב באופן ביקורתי, מחייבות ידע עובדתי נרחב.

  • סיכום

    מה אם אפשר היה לתת ל-AI לנתח את תשובות התלמידים, להעניק להם משוב בונה ולהציב בפניהם יעדים – בתוך שניות אחדות? זהו עתיד פדגוגי בו אין יותר צרוך לברור בין איכות לבין כמות ובו התלמידים מקבלים שאלות פתוחות שמניעות אותם לחשוב על פתרון בעיות בזמן אמת, להצדיק את אופני החשיבה ודרך הפתרון ולקבל משוב משמעותי בו במקום. למעשה, לא מדובר כאן על תרחיש עתידי, המציאות הזו כבר כאן, זמינה ונגישה, וניתן להשתמש בה, בעזרת ה-AI, בדרכים המוצגות במאמר.

  • תקציר

    ברגע שהמבחן נגמר והציון המיוחל הושג, אפשר להיות בטוחים שהילדים לא יתעמקו שוב בחומר, יהרהרו בו, יעריכו אותו מחדש או יתקנו טעויות שנעשו. על רקע זה, דין מלטבי, מחנך ומורה בבית ספר יסודי ובחינוך מיוחד בעברו וכיום מפקח ראשי במערכת החינוך באונטריו, קנדה, בוחן מחדש את שיטת המבחנים, מצביע על מגבלותיה ומציע דרכים אלטרנטיביות לבחינה והערכה של לומדים בעידן האינטרנט והבינה המלאכותית.

  • סיכום

    מתוך הסתכלות רוחבית, כלכלית ומעמיקה, נייר מדיניות זה מליץ על הכנסת הכשרות בתחומים טכנו-פדגוגיים לתוך הסטאז' ותוכנית הפיתוח המקצועי בתוך בית הספר. זאת, בשל העלות הנמוכה ובעיקר בגלל התועלת הפוטנציאלית הגבוהה שחלופה זו עשויה להביא. בשקלול כלל הקריטריונים, חלופה זו מקבלת את הציון הגבוה ביותר, ולכן צוות הכתיבה ממליץ על יישומה. חלופה זו נתמכת במחקרים העוסקים בתרומתן של מעורבות המורים ושל התרבות הארגונית לאפקטיביות ההכשרה.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין