-
סיכום
מהי מידת המתאם בין אינטליגנציה והצלחה בחיים? האם היא גדולה דיה כדי שתהא בעלת חשיבות מעשית? לאיזה משתנה יש כוח ניבוי גדול יותר להצלחה: אינטליגנציה, ממוצע ציונים בבית הספר או מעמד סוציו-אקונומי של ההורים? האם התרחשו לאורך השנים שינויים בקשר בין אינטליגנציה להצלחה? שאלות אלה ואחרות נבדקות במטא-אנליזה מקיפה זו.
-
סיכום
-
תקציר
-
סיכום
-
סיכום
-
סיכום
-
סיכום
-
תקציר
-
סיכום
-
סיכום
-
סיכום
מחקרן של אדית בוטון וקריסטה אסטרחן בוחן את תופעת השיתוף במשאבי למידה ברשתות החברתיות בקרב בני נוער: היקפה, מאפייניה והסיבות לבחירת התלמידים לשתף במידע. נמצא שהתלמידים מרבים לשתף חומרי עזר, סיכומי שיעור ומידע אדמיניסטרטיבי בפייסבוק ובווטסאפ. כפי שקרה בתחומים אחרים, השיתוף במידע ברשת שינה את האופן שבו אנו לומדים.
-
סיכום
אלי הורביץ, מנכ"ל קרן טראמפ לקידום החינוך במתמטיקה ומדעים, הציע בראיון לדה מרקר שבעה צעדים מעשיים לשיפור מערכת החינוך: הקטנת מספר המורים, צמצום מקצועות הלימוד וכמות החומר, מיקוד המאמצים בחטיבת הביניים, הנגשת חומר למורים במקום ספרי לימוד, חיבור לימודי המתמטיקה לעולם, הקשבה למורים בשטח ואי ויתור על מבחנים.
-
לינק
-
לינק
באפריל 2019 התקיים בקנדה הכנס השנתי של AERA, האיגוד האמריקאי למחקר בחינוך, תחת הכותרת "מינוף מחקר בחינוך בעידן ה'פוסט אמת'". הכנס עמד בסימן של שוויון וצדק חברתי. חלק גדול מהמחקרים שהוצגו בו הראו כיצד גזענות משוקעת במערכת החינוך האמריקאית, וכיצד מדיניות הממשל עומדת בניגוד לממצאי מחקרים שמראים מהו חינוך טוב. חלק אחר מהכנס עסק בשאלה כיצד אפשר ללמד ילדים מרקע תרבותי מגוון.
-
סיכום
בני דור ה-Z הם ילידי סוף שנות התשעים עד 2010, כלומר בני כיתות ג' עד הסטודנטים כיום. סקירת מידע זו מציגה את מאפייניהם ואת צורכיהם הלימודיים הייחודיים, ומפרטת את הצעדים המעשיים שעל מערכת החינוך לנקוט כדי להתאים את עצמה למאפיינים ולצרכים אלה. בין השאר מתוארות כאן דרכי הוראה וסביבות למידה חדשניות שנועדו להקל את השתלבותם של בני דור ה-Z בעולם התעסוקה העתידי ובסביבה הטכנולוגית, התרבותית, האנושית, הגלובלית והפוליטית המשתנה.
-
לינק
-
תקציר
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל פרסם באחרונה (דצמבר 2018) דוח בשם מערכת החינוך: מבט-על. הדוח מציג בפני מקבלי ההחלטות ובפני הציבור הרחב תמונה כוללת של מערכת החינוך, המשלבת בין הממדים החברתיים והכלליים בהתוויית המדיניות הציבורית. רבים מהממצאים בדוח השנה מעודדים, ומציגים התקדמות בשורה של מדדים במערכת החינוך בישראל.
-
לינק
במאמר זה מופיע מיפוי של מגמות מרכזיות בתיאוריה ובפילוסופיה ישראליות של חינוך, בעקבות ראיונות עם תיאורטיקנים ישראלים של חינוך באקדמיה. החוקרות זיהו מגמות בולטות של מחשבה עכשווית במציאות רב-תרבותית, טכנולוגית ופוסט מודרנית ובהן: חינוך לאהבת האחר ולערכים הומניסטיים; מעורבות הורית בחינוך; העצמה של נשים וילדים; פיתוח של אוטונומיה אישית; חיזוק ליברליזם ואוטונומיה בבתי הספר; יצירת תחושה טובה יותר של זהות אישית וקהילתית; סביבות למידה מתקדמות; שילוב טכנולוגיות בחינוך ויצירת אינטראקציות רב תרבותיות.
-
תקציר
-
סיכום
בספרם "הוראת חשיבה ביקורתית ויצירתית בבתי ספר" מגדירים המחברים את מושג החשיבה, מסבירים מדוע חיוני ללמד מיומנויות חשיבה, מציעים רוטינות חשיבה נראות-לעין ומביאים מקרי-מבחן של הקניית כישורי חשיבה לתלמידים. בפרק השני בספר, שסיכומו מובא לפניכם, מבקשים המחברים לברר מה ניתן ללמוד מניסיונות העבר ללמד כיצד לחשוב, בדגש על חשיבה יצירתית (היכולת לייצר רעיונות) וחשיבה ביקורתית (היכולת להטיל ספק בהנחות, להעריך מידע ולאמוד את מידת הרלוונטיות שלו).
תוצאות חיפוש עבור: מבחנים
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין

