המחבר משווה בין "הוראה טובה" להוראה יעילה" ביחס לבחינת איכותם של מורים. לדעתו מאחר ש"איכות" הוא מושג חמקמק, אין זה מפתיע שבדיקה של מבחני איכות המורים הקיימים היום מגלה שהם אינם הולמים. אילוצי זמן וכסף הופכים את בחינת ההוראה האיכותית לבלתי אפשרית כמעט. מורים רבים נאלצים להיבחן במבחנים שאינם מעריכים נכונה את איכות הוראתם, מה שמוביל באופן פרדוכסאלי לכך שמבחנים לבדיקת איכות המורה יובילו להורדת האיכות של אלה הבוחרים לעסוק במקצוע ולזילות מקצוע ההוראה. (Berliner. D)

המאמר מתמקד בבתי ספר להתפתחות מקצועית ומציג חמישה דגמים ודרכי פעולה שנמצאו שימושיים בתהליך ההערכה של מורים מתחילים. נסקרים רעיונות חשובים, מסגרות קונצפטואליות ודרכי פעולה מוצלחות מהם ניתן ללמוד כיצד ניתן להמשיך ולשפר את הערכת המורים המתמחים. כמו כן מוצע על ידי המחברים מודל הערכה חדש ואינטראקטיבי.(Latham, N.I., Crumpler, T.P., Moss, R.K)

במהלך שנת הלימודים האקדמאית 2003-2004, שלוש אוניברסיטאות בקליפורניה השתתפו בתכנית פיילוט שבה המתכשרים להוראה נתבקשו להכין ולהגיש את התלקיטים (פורטופליו) של קונסורציום PACT (Performing Assessment for California Teachers) באמצעות כלי מקוון. המחקר מבקש לבחון את אפשרויות הלמידה העולות במסגרת הכשרת מורים באמצעות ההערכה מבוססת סטנדרטים בפורמט פורטפוליו. הבחינה נעשית משתי פרספקטיבות: מנקודת המבט של מתכשרים, מדריכים פדגוגיים ומורים שעשו שימוש מסורתי (כתיבה על נייר) בפיתוח וביצוע משימות הפורטפוליו, לצורך הנחייה ולצורך מתן ציונים, לעומת נקודת המבט של שימוש בפורטפוליו אלקטרוני. (R.L. Pecheone, M.J. PIGG, R.R. Chung, R.J. Souviney)

הרצאה מאת פרופ' יצחק פרידמן מיום העיון שנערך במכון מופ"ת בנושא: "מדידה והערכה, אחריותיות ושקיפות ככלי ניהולי לשירות מערכת החינוך", המציגה מאפיינים של בתי ספר שלא ימצוא סטנדרטים והשפעתם החיובית והשלילית של "מבחנים קריטיים" והשפעתם על אקלים בית הספר. לדעת פרידמן סטנדרטים יכולים להועיל למערכת אך יש לשמור על מדידה מתונה בלבד שתסייע לסטנדרטים למלא תפקידם ולא תגלוש לתחום של מבחנים קריטיים.

המאמר מציג ניתוח של דגמים שונים של פורטפוליו ככלי להערכת סטודנטים להוראה בנורבגיה. דגמי פורטפוליו משתנים על פי תפישת מוסד ההכשרה ובזיקה לדיסציפלינות שונות. כמו כן מתייחס המאמר להיבט הדיגיטלי שבבנייה ובשימוש בפורטפוליו ולערך המוסף שיש בשימוש מסוג זה.המאמר כולל, בחלקו הראשון, מסגרת מודל כללי לניתוח פורטפוליו ובחלקו השני – תיאור וריאציות שונות וניתוחן בזיקה למסגרת זו. מחברי המאמר ממליצים על קישור בין הערכה מעצבת לבין הערכה מסכמת תוך מעבר ממבחנים מסורתיים להערכה המבוססת על פורטפוליו. מודל הניתוח המוצג מדגיש שיתופיות, רפלקציה, פיתוח קריטריונים, הערכה עצמית והערכת עמיתים. העברת המיקוד מהערכה מסכמת להערכה מעצבת מאפשרת ניצול רב יותר של פוטנציאל הלמידה הטמון בבניית פורטפוליו. (Dysthe & Steiner Engelsen)

מטרת המאמר לבחון את שימושיו של התלקיט ככלי להערכת הישגים בחינוך הגופני. במאמר מועלות שתי טענות עיקריות: א. למרות שכיחות השימוש במבדקי תוצאה בשיעורים לחינוך גופני, ניתן להפיק תועלת רבה מהתלקיט ככלי להשבחת הלמידה של מיומנויות מוטוריות אישיות וקבוצתיות. ב. כדי שמורים לחינוך הגופני ישתמשו ביעילות בתלקיט בעבודתם המעשית במסגרות למידה בית ספריות, יש לאפשר למתכשר להוראה להכין תלקיט ולהיחשף ליתרונות של כלי זה כבר בשלבים מוקדמים של תהליך הכשרתו. (סימה זך, רוני לידור)

המחקר בודק אילו סוגי שינויים עוברים מורים כתוצאה מהתנסות בסגנונות הלמידה שלהם בהקשר של התבוננות פנימית עם עמיתים ואילו היבטים בהקשר זה מאפשרים את השינוי. המחברים מציגים מודל אמפירי לפיתוח רגישות מורים להבדלי למידה אינדיבידואליים (ILD) שבו מורים אשר עוברים חוויות מדיטטיביות לגבי הבדלי למידה אינדיבידואליים בעצמם ואצל עמיתיהם, מעלים כתוצאה מכך את רגישותם ל-ILD. רגישות זו עשויה להוביל לשינוי באמונותיהם, מיומנויותיהם, וכן לעלייה בתוצאות חיוביות, שכאשר הן מתרחשות, הן יוצרות מעגל של משובים המחזק שוב את מרכיבי המודל וחוזר חלילה. (Melodie Rosenfeld, Sherman Rosenfeld)

מהם תחומי האחריות של חונך כאשר פעילות המורה המתחיל היא "על הסף" מבחינת איכותה? נחקרה השאלה עד כמה מורה חונך שקבל תמיכה בעבודתו החמיץ הזדמנויות לטיפול בקשיים בפניהם ניצבו שלושה מורים מתחילים. החוקרים טוענים, על בסיס המושג אחריותיות פרופסיונלית, שיש צורך בגישה מתוחכמת יותר לחונכות, גישה המשלבת תמיכה והערכה מבוססת-סטנדרטים, כפי שמוצג ברפורמות המוצעות בעת האחרונה. ככל שמאגר המורים המתחילים הולך וקטן, התופעה של הוראה "על הסף" להתפשט. ניתוח זה מעלה שאלות על מחויבויות מקצועיות של חונכים למורים חדשים ולציבור אותו הם משרתים. (Carver,C.L. & Katz, D.S)

המאמר מציג ניתוח אירוע המתאר ניסיון לעבוד עם מורה מנוסה כדי לעצב מחדש את ההוראה שלו, תוך שאיפה ליצור קהיליית לומדים. להצגת המקרה מטרה רב-רובדית: להציג סיפור קוהרנטי של ניסיון צנוע לעזור למורה מנוסה לעצב מחדש את ההוראה שלו בבית הספר בעל גישה מסורתית; להשתמש באירוע כדי לבנות מסגרת קונצפטואלית לניתוח למידה וחשיבה של מורים על מאפייני הוראה מרכזיים בהכנסת רפורמה; להציע תהליך של ניתוח של למידה של מורה שאינו מעורב בפרקטיקות חדשות ועושה כך בדרך מכוונת ורפלקטיבית. (Shulman, J)

“השלם גדול מסך חלקיו?" לדעת Shindler מיומנויות של שיתוף פעולה הן הכרחיות עבור תוכניות הכשרה של מורים, אשר צריכות לשאוף וליישם סטנדרטים של עבודת צוות ולמידה שיתופית.אלא שמעט מאוד קורסים באוניברסיטאות החדירו את העבודה המשותפת לפרקטיקת ההערכה שלהם. אחד מהגורמים לכך עשוי להיות תפיסה של חוסר תוקף לגבי שיטות אלו.מחקר זה עורך בדיקה כמותית לתוקף של כתיבת מבחן בעבודת צוות משותפת בשני מוסדות גדולים להכשרת מורים. הגדרת התוקף נעשתה על פי 4 ממדים של תקפות, מהימנות, יעילות והשפעה על הלומד: ממצאי המחקר מצביעים על כך שתנאים של הערכה שיתופית (collaborative assessment) הועדפו כאשר נבחנו מול ארבעתם.המשתתפים חשו כי בחינות משותפות היו הוגנות במהותן ובעלות ערך יותר מאשר בחינות אישיות, לאור העובדה שסיפקו בפועל ובאופן אפקטיבי הקשר של מיומנויות למידה. מעבר לכך, המשתתפים דיווחו על יותר מוטיבציה בלמידה, תעוזה מחשבתית וביקורתיות, ורמת למידה מעמיקה יותר תוך כדי התהליך.