בספרות ובעיתונות מתוארים התלמידים כמשתמשים נלהבים של האינטרנט לצרכי בית הספר. במחקר המתואר כאן נבחנו עמדות תלמידים כלפי שימוש באינטרנט מחוץ לבית הספר לצרכי בית הספר על ידי ראיונות עם 25 תלמידים בבתי ספר על-יסודי . נמצא כי יש אמביוולנטיות בקרב תלמידים כלפי האינטרנט. ספציפית, למרות שכל המרואיינים ענו בחיוב לגבי שימוש באינטרנט לצרכי בית הספר, השימוש הוא בעיקר לצורך שיעורי הבית השוטפים , שהוגדו על-ידי התלמידים כלא חשובות . עם זאת , רוב התלמידים דיווחו שכאשר הם נדרשים להגיש עבודה הם משלבים שימוש באינטרנט עם שימוש בספרים, לא רק כדי להרשים את המורים, אלא כי המרואיינים עצמם סברו כי האינטרנט,למרות ידידותו למשתמש, הוא מקור דל ואילו ספרים נתפסו כמעמיקים אך לא ידידותיים . כמעט ולא נעשה שימוש באינטרנט לצורך לימוד למבחנים. רוב המרואיינים סברו כי ריבוי גרסאות המידע )הקולות שבאינטרנט) עלול לפגום ביכולתם לשחזר את קולו של המורה, מה שיפגום בציונם במבחן. לעומת זאת, בשיעורי הבית, ציון או נכונות המידע לא היוו שיקול רלבנטי, מה שהוביל לשימוש באינטרנט. שיקולים אלו צריכים להדאיג את מקבלי ההחלטות, בפרט בעידן בו בוגר המחר נדרש לחשיבה מקורית "מחוץ לקופסא ( יפעת בן -דוד קוליקנט).

כתב העת Journal of Technology, Learning and Assessment מינואר 2010 מוקדש כולו להשפעות החינוכיות שיש ללמידה באמצעות ניידים לכל תלמיד, "מחשוב 1:1". המאמרים נכתבו על ידי חוקרים מבית הספר לחינוך מבוסטון קולג' והם מצאו שתלמידים בכיתה שבה היה תוכנית מחשוב 1:1 הגיעו לביצועים הרבה יותר טובים מאשר בכיתה המסורתית וציוניהם חרגו בצורה ניכרת מהשוליים מבחינה סטטיסטיות. החוקרים דיווחו בנוסף על ממצאים שמעידים על מוטיבציה ורצון מוגברים ללמוד, כמו גם על שינויים באופן ההוראה של המורים בכיתות בהן הוכנסה תוכנית מחשוב 1:1.

אחת ממערכות התקשוב החינוכיות המוצלחות בארץ היא מערכת "אורייאנית" שפותחה ע"י אלישע בביוף וצוותו במחוז הדרום של משרד החינוך. במקום לדבר גבוה גבוה על תקשוב החינוך, המערכת שפיתח אלישע בביוף שמה לה למטרה לתת כלים מתוקשבים מעשיים למורים בשטח. במשך השנים שבהם פועלת מערכת "אורייאנית" היא אכן הגשימה את מטרותיה וסייעה רבות למורים בשטח לשלב את האינטרנט בהוראה. מערכת "אוריינית" לא שוקטת על שמריה , לפני שנתיים פיתחה מערכת מתוקשבת ליצירת בלוגים בחינוך ממנה נהנים מורים רבים בשטח. ולאחרונה עברה שדרוג טכנולוגי ופדגוגי חשוב. למחולל האתרים "פנדה" נוספה יחידה חדשה בשם "הטבעת דפים" (הכניסה ליחידה החדשה דרך תפריט הפנדה). מטרת היחידה החדשה – הטבעת פרטי מידע מיישומי ה"אורייאנית" השונים ומאתרים אחרים, בדפי ה"פנדה".

ד"ר טל בן שחר, מומחה בין־לאומי לפסיכולוגיה חיובית, מבקש לשלב את עקרונותיה בחינוך הישראלי. לאחר שהקים את המרכז לפסיכולוגיה חיובית בחינוך הוא בונה עם רשת אורט והמרכז הבינתחומי בהרצליה תכנית להכשרת 25 אנשי חינוך. המטרה היא להכשיר סוכנים של שינוי שיפיחו רוח חיובית במערכת . הפסיכולוגיה החיובית מתמקדת, כידוע, בנקודות החוזק של האדם, בהעצמתם של ההיבטים החיוביים כדרך להגיע לרווחה נפשית ולהתמודדות מוצלחת עם משברים. מטרתה לחזק את החוסן הנפשי של האדם ולסייע לו למצוא ייעוד ומטרה. "כשאנחנו מוצאים אותם", מסביר בן שחר בהתלהבות, "החוסן הנפשי שלנו מתחזק. אנחנו מתמודדים טוב יותר עם כישלונות, חרדות ועצב. משתמשים בכישלונות כדי להתקדם". המטרה של בן שחר היא לשלב את עקרונות הפסיכולוגיה החיובית בחינוך.

ממחקרים עולה כי איכות יחסי הגומלין בין המורה לתלמיד היא אחד מגורמי הניבוי החשובים להתפתחות קוגניטיבית ורגשית של התלמיד. תרומתו של פרופ' רוברט פיאנטה, ראש הספר לחינוך באוניברסיטת וירג'יניה, לנושא זה רבה ומוערכת, ולכן הזמינה אותו היזמה למחקר יישומי בחינוך להתארח בארץ. יום העיון נערך ב10 בנובמבר 2009 במרכז מורשת בגין , ירושלים. פרופסור פיאנטה ידוע רבות בזכות תרומתו המשמעותית לפיתוחClassroom Assessment Scoring System – CLASS . פרופסור פיאנטה פיתח את CLASS ככלי תצפיתי במטרה לנטר את איכות האינטראקציה בין המורה לתלמיד בכיתה, איכות שנמצאה מחקרית כמנבאת היטב שיפור הישגי תלמידים.

מחקר זה בוחן את האופן שבו סגל חינוכי בבית ספר חווה ומתאר שינויים שחלו בעבודתו בעקבות שילוב תוכנה לניהול כיתה ובית ספר. מתוך ממצאי המחקר עולה כי הסגל החינוכי חש שחלו שינויים בעבודתו בעקבות הכנסת התוכנה ככלי עבודה לבית הספר. יחסו אל השינויים מורכב ולעתים אמביוולנטי. השינויים באים לידי ביטוי ביכולת של התוכנה להגביר את התיעוד, את הדיוק ולכן את הנוחות בעבודה, באפשרות הטמונה בה לשיפור התקשורת, בתחושה כי חל שיפור באכיפת משמעת בבית הספר ובאפשרות להגביר את הבקרה על התהליכים המתקיימים בו. לצד אלו עולים חששות מפגיעה בחופש הפרט של המורה ושל התלמיד, מדרישות נוספות מהמורים על חשבון זמנם, ולעתים על חשבון זמן השיח עם התלמידים ועם העמיתים. מסקנות המחקר המרכזיות הן שהסגל החינוכי תופס את התוכנה ככלי בעל פוטנציאל להועיל לבית הספר ולעבודת המורה, ובה בעת מזהה בה פוטנציאל לפגוע ולגרום נזק. הדברים נכונים בתחום ההישגים הלימודיים, בנושא אכיפת המשמעת ובעיקר בתחום התקשורת הבית ספרית. מתיאורי הסגל ניתן להסיק כי כדי למצות את הפוטנציאל של התוכנה ולהקטין את הנזקים שהיא עלולה לגרום, יש לדון בדרכים לשמור ולחיזוק הקשר האישי בין הסגל החינוכי לבין התלמידים ובין חברי הסגל החינוכי לבין עצמם, ההנהלה ובעלי תפקידים, ולממש את העולה בדיון. במקביל ראוי לשפר את יעילות התוכנה בהיבטים טכניים שונים ( נירית רייכל, נירית סימון ) .