התקדמות שנתית הולמת: למידת מורים בהקשרים בית-ספריים של אחריותיות

מאת: Carol Rinke

Rinke, C., & Valli, L. (2010). Making adequate yearly progress: Teacher learning in school-based accountability contexts, Teachers College Record, 112(3), 645-684.

המאמר סוכם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

הסיכום המלא, עם הטבלאות הנכונות, מופיע כקובץ Word בטור המידע מצד שמאל ("חומרים נוספים").

רקע - מטרת המחקר המוצג במאמר הייתה להבין את הדרך שבה מתבצעת התפתחות מקצועית בית-ספרית בסביבת אחריותיות עתירת-סיכון. החוקרים התבססו על הספרות העוסקת באחריותיות, בהתפתחות מקצועית ובהקשרים בית-ספריים והרחיבו את המסגרת הפרשנית של מושגים אלה. המחקר מתייחס לשינויי מדיניות, פרקטיקה ותיאוריה שבהם התפתחות מקצועית הפכה למתמשכת, שיתופית ובית-ספרית. החוקרים בדקו רעיונות מסורתיים של מבנה ותוכן והקשר (context) במטרה לרכוש הבנה מעמיקה יותר של התפתחות מקצועית למורים כיום.

מסגרת מושגית: (1) אחריותיות עתירת סיכון (high-stakes) – סביבה כזו מאופיינת בלחץ ציבורי לשיפור ההוראה במיוחד במונחים של הצלחה במבחנים מתוקננים (Malen & Rice, 2004), ובהשפעה מוכחת על מורים, תלמידים, קוריקולום ותרבות בית הספר (Craig, 2004, Dorgan, 2005). סביבת אחריותיות עתירת-סיכון נמצאה מובילה לתרבות בית-ספרית שבה מבחן הוא נקודת התייחסות להוראה, לקוריקולום צר ולשיטות הוראה המתמקדות בהשגת הישגים גבוהים במבחנים (Valli et al., 2008). עם זאת הספרות מצביעה על גישות המאפשרות הוראה איכותית בסביבות מסוג זה. סביבה המאופיינת ברצון לבצע יוזמות חדשניות, בשימוש בנתוני לומדים ובנגישות למשאבים אנושיים וארגוניים משפיעה על תפיסות חיוביות בקרב מורים.

(2) התפתחות מקצועית – מאפיינים שונים של מבנה ותכנים של התפתחות מקצועית משפיעים על איכותה. במבנה הכוונה למרכיבים כמו ארגון, דרכי השתתפות, קשר לתוכניות הלמודים, עיתוי וכדומה (Penuel et al., 2007). בתכנים הכוונה למהות תחום הדעת המהווה חלק קריטי באיכות הלמידה. לקידום ידע מורה בהיבטים של תכנים, קוריקולום ותלמידים יש חשיבות רבה בהקשר של התפתחות מקצועית במונחים של הוראת כיתה, למידה והישגי תלמידים.

(3) הקשר בית-ספרי – הספרות בתחום זה מזהה כמה גורמים רלוונטיים להתפתחות מקצועית, שלושה מהם חשובים במיוחד בגלל הקשר ביניהם והשפעתם המשותפת על המבנה והתוכן: 1. מנהיגות בית-ספרית המנגישה למורים הזדמנויות ללמידה מקצועית; 2. תרבות בית-ספרית המאופיינת בשותפות בהבנות ובדפוסי התנהגות (Valli et al., 2008), משפיעה על דרכי ההנגשה של ההתפתחות המקצועית, על נכונות מורים ללמוד ועל הדרכים בהן הם תופסים את תפקיד הלמידה המקצועית; 3. משאבים, במונחי זמן, כסף וחומרים, משפיעים על איכות ההתפתחות המקצועית וזמינותה. מדובר גם במשאבי הון אנושי כמו מחויבות, עמדות וידע של מורים ובהון חברתי במונחי קשרים חברתיים ושותפות קבוצתית להכנסת שינוי.

על המחקר – המחקר הוא מחקר 4 שנתי מסוג חקר מקרה של הפעלת התפתחות מקצועית בשלושה בתי ספר יסודיים, בהם הודגש פיתוח הכישור של "תשובה מובנית קצרה" (SCR*) כחלק מדרישות מבחן ארצי. המדגם כלל מורים לקריאה ולמתמטיקה בכיתות ד-ה. מאפייני בתי הספר: אוכלוסיות חלשות כלכלית, ריבוי תלמידים לומדי אנגלית כשפה זרה ושונות אתנית בולטת. כל אחד מבתי הספר היווה דוגמה לדרגה שונה של לחץ לעמידה בדרישות לאחריותיות (= התקדמות שנתית הולמת, ר' למטה). במאמר מוצגים ממצאי המחקר שנאספו בשנים 2004 – 2005. הנתונים נאספו באמצעות ראיונות של המעורבים בהתפתחות המקצועית, תצפיות בפגישות של התפתחות מקצועית ואביזרים שונים (רשימות שדה, מערכי שיעור, דפי עבודה). (ר' פירוט המקרים בעמודים 657 – 676).

מה נמצא במחקר?

א) מאפייני הקשר: מנהיגות, תרבות ומשאבים השפעת עמדת המנהל – מדיניות והקשר בית-ספרי:

(בית ספר א'// בית ספר ב'// בית ספר ג')

לחץ לאחריותיות: יחסית נמוך, תפיסת המורים כשותפים בהתפתחותם המקצועית// מתון// גבוה ועתיר-סיכון במונחי משרות מורים.

התפתחות מקצועית:

-מבנה: סדיר, מכוון לכלל הסגל, דיגום דרכי הוראה, שיתוף מורים בהערכת למידתם// לא-סדיר, "פגישות של רגע אחרון", למידה לקראת המבחן הארצי// אינטנסיבי, פגישות קבועות וסדירות.

-תוכן: מגוון, משתנה// מוגבל לדרישות המבחן// רוטיני, תרגול מרשמי/טכני.

הקשר בית-ספרי:

-מנהיגות: מכילה// מפריעה, משבשת// פרגמטית, נורמטיבית.

-תרבות: מערבת ומעורבת// היררכית, מבודדת משיתוף//  יעילה וממוקדת-בירוקרטיה, ממלאת -חובות (dutiful).

-משאבים: מומחיות פנימית, מורים כמובילים// מומחים חיצוניים// מוגבלים בשני הסוגים.

התנסות מורים:

-הבנה (של הכישור המדובר): מעמיקה// מינימלית, שטחית// מבולבלת לגבי דרישות המטלה.

-פרקטיקה: אקסטנסיבית, מנתחת, מפעילה תלמידים// שטחית, ככישור מבודד ולא שינוי הוראתי כולל// אסטרטגית, מוכוונת מבחן.

ראו ארגון המידע הטבלאי הנכון בקובץ Word המצורף בטור המידע מצד שמאל.

ב) התנסויות המורים בשלושת בתי הספר מלמדת על התפתחות מקצועית בית-ספרית בהקשרים של אחריותיות. הממצאים מצביעים על דגם להפעלת התפתחות מקצועית בית-ספרית בסביבת אחריותיות. דגם זה משקף השפעות של ההתפתחות המקצועית עצמה (מבנה ותוכן), ההקשר הבית-ספרי (מנהיגות, תרבות ומשאבים) וסביבת האחריותיות.

ג) לפי ממצאי המחקר ההקשר הבית-ספרי ומאפייניו מהווים גורם משפיע על סיכויי ההצלחה /אי ההצלחה של התפתחות מקצועית מוצעת. אף שמדובר כאן בהפעלה מקומית תרומת המחקר היא בפרשנות של יוזמות מדיניות חינוכית המתווכות ע"י הקשרים בית-ספריים ייחודיים.

לסיכום, התפתחויות תיאורטיות מצביעות על כך שמבנה, תוכן והקשר מרכזיים להבנת תהליכי התפתחות מקצועית. ההתפתחות המקצועית השתנתה בשנים האחרונות. מדיניות של אחריותיות עתירת-סיכון הגדילה את מספר ההזדמנויות ללמידת מורים, והקצתה תקציבים רבים יותר לתמיכה וליוזמות קוריקולריות מחדשות, אך היא מחייבת הכשרה אינטנסיבית של מורים. התפתחות מקצועית בסביבת אחריותיות עתירת –סיכון מאפייני ההקשר והתרבות הבית-ספריים מהווים גורם בהצלחתה או בכישלונה.

(לשאלה ללא אפשרויות תשובה נתונות) SCR= Short Constructed Response*

ביבליוגרפיה

Craig, C. (2004). The dragon in school backyards: The influence of mandated testing on school contexts and educators' narrative knowing, Teachers College Record, 106, 1229-1257.
Dorgan, K. (2005). A year in the life of an elementary school: One school's experiences in meeting new mathematics standards, Teachers College Record, 106, 1203-1228.
Malen, B., & Rice, J.K. (2004). Framework for assessing the impact of educational reforms on school capacity: Insights from studies of high-stakes accountability initiatives, Educational Policy, 18, 631-660.
Penuel, W.R., Fishman, B.J., Yamaguchi, R., & Gallagher, L.P. (2007). What makes professional development effective? Strategies that foster professional implementation, American Educational Research Journal, 44, 921-958.
Valli, L., Croninger, R., Chambliss, M., Graeber, A., & Buese, D. (2008). Test driven: High-stakes accountability in elementary schools,s New York. NY: Teachers College Press.

    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?

Craig, C. (2004). The dragon in school backyards: The influence of mandated testing on school contexts and educators’ narrative knowing, Teachers College Record, 106, 1229-1257. Dorgan, K. (2005). A year in the life of an elementary school: One school’s experiences in meeting new mathematics standards, Teachers College Record, 106, 1203-1228. Malen, B., & Rice, J.K. (2004). Framework for assessing the impact of educational reforms on school capacity: Insights from studies of high-stakes accountability initiatives, Educational Policy, 18, 631-660. Penuel, W.R., Fishman, B.J., Yamaguchi, R., & Gallagher, L.P. (2007). What makes professional development effective? Strategies that foster professional implementation, American Educational Research Journal, 44, 921-958. Valli, L., Croninger, R., Chambliss, M., Graeber, A., & Buese, D. (2008). Test driven: High-stakes accountability in elementary schools,s New York. NY: Teachers College Press.

yyya