ישראל אימצה את המבחנים הבין-לאומיים והפכה אותם לסטנדרטים בהצהרות ובמעשה. במאמר שלהלן יוצגו השינויים שחלו במדיניות, בתכניות הלימודים ובמיצ״ב במדעים לאור המבחנים הבין-לאומיים והקשיים וההזדמנויות שמזמנים מבחנים אלה למערכת החינוך ( אביבה קליגר) .

עשרים השנים האחרונות שמו דגש על ציוני המבחן כשיטה לשפוט את הערך של מיומנויות המורה, של דירוג בית הספר, ואת היכולות של הילדים. הצורך לייצר ציוני מבחן "טובים" משמעו שתכנית הלימודים המתחילה בשנים הראשונות של בית הספר היסודי מותאמת למבחנים ומכוונת למורה.כלומר, המורה פחות מסוגל להיות יצירתי, להגיב לתחומי העניין של הילדים, או לשנות את שיטות ההוראה בתלות בהרכב הכיתה Elizabeth )Kooperkamp and Elizabeth Helbraun, 2013).

המטרה של המחקר הנוכחי היא לתאר את אוריינות ההערכה של מורים מתחילים ולבחון את הקשר בין אוריינות ההערכה לבין שלושה משתנים של בהכשרת מורים הרלוונטיים לתחום זה.התוצאות חשפו אוריינות הערכה עלובה בקרב המורים החדשים, שבממוצע סיפקו תשובות נכונות ל-47% בלבד משאלות המבחן, מה שמראה על כישלון לעמוד בסטנדרטים המצופים. המשתתפים דיווחו על רכישת ידע מועט לגבי נושאים של הערכה במהלך ההכשרה, למרות העובדה שהסילבוסים שנותחו כללו נושאים אלה (Fadia Nasser-Abu Alhija and Adi Levy-Verd, 2013).

גישות חדשות להערכת מורים משתמשות בממצאי מחקרים על יעילות מורים. למרות הקשיים הקיימים בשימוש בגישות VAM להערכה ישירה של מורים בודדים, השימוש בהן עשוי לסייע לתיקוף הערכות בצד גישות אחרות. מבחינת הנושא משתמע שראוי להימנע מה- VAM לצורך קבלת החלטות עתירות סיכון ברמה אינדיווידואלית ביחס למורים, בתי ספר או תלמידים. בה במידה ניתן להצביע על כלי הערכה שנמצאו הן כמנבאים תוצאות למידת תלמידים והן – למידת מורים כולל תהליכי הערכה מבוססי סטנדרטים. שימוש במאפיינים כנ"ל עשוי להפוך את תהליכי הערכת המורים להיות חלק שימושי יותר בפיתוח הון אנושי יעיל בהוראה, חלק הנותן מידע מדויק על מורים, משוב מסייע והחלטות מבוססות ( Darling- Hammond L ).

המחקר המוצג כאן בוחן את איכות ההוראה, את שביעות הרצון ותחושת השייכות של תלמידים בבתי ספר רגילים בהשוואה לבתי ספר ניסויים, כאשר בכל קבוצה נכללים הן בתי ספר יסודיים והן על-יסודיים. במחקר השתתפו 2,870 תלמידים, אשר 1,391 מהם למדו בבתי ספר רגילים (48.5%) ו-1,479 תלמידים למדו בבתי ספר ניסויים (51.5%). מתוך כלל התלמידים למדו 1,619 בבתי ספר יסודיים, מכיתות ד-ו (56.4%) ו- 1,251 תלמידים בבתי ספר על-יסודיים, מכיתות ז-ט (43.6%). כלי המחקר היו שאלונים לדיווח עצמי של התלמידים, אשר פותחו לצורך מחקר זה. הממצאים המרכזיים במחקר מצביעים על הבדלים מובהקים בששה מדדים (תפיסת איכות ההוראה; שביעות הרצון ותחושת שייכות; יחסים בין אישיים; השתתפות ועניין בלימודים; תחושת שייכות לבית הספר; וגילויים של חוסר משמעת) בין בתי ספר רגילים לבתי ספר ניסויים ( נגה מגן נגר , חנה שחר ) .

מיעוט המורים הגברים במערכת החינוך בכלל ובבתי הספר היסודיים בפרט הוא עובדה ידועה שמעסיקה את קובעי המדינויות. מחקר של ד"ר שוש מלאת וד"ר אתי גלעד מהמכללה האקדמית אחווה בחן את מניעי הבחירה של גברים במקצוע המתמטיקה ואת תפישתם לגבי תפקידם כמורים בבית הספר היסודי. המחקר התמקד בבחינת השפעת הרקע התרבותי ממנו באים המורים, וכלל ראיונות עם מורים יהודים ילידי הארץ, מורים עולים מאתיופיה, מורים עולים מחבר העמים ומורים ערבים-בדווים ( נגה שביט-רז) .