כמעט מדי יום מופיעים בארצות הברית, ובוודאי גם במקומות אחרים בעולם, כמה פרסומים בנושא קורסי המוק. מספר הפרסומים רב כל כך, עד כי נוצרת הרגשה של צונאמי – מונח המוזכר לעיתים קרובות בהקשר לנושא זה. המספר העצום של פרסומים ומגוון הדעות והנתונים המופיעים בהם, שרבים מהם חוזרים האחד על דברי האחר ואחרים חלוקים בדעותיהם, גורמים לא אחת לאי-נוחות בקריאתם ומקשים על אנשים ללמוד מהם על היבטים שמעניינים אותם ולהסיק מסקנות – מרוב עצים… סקירה זו מבוססת על אינטגרציה של תוכן של יותר מ-200 פרסומים כאלה, בעיקר של השנה האחרונה מארצות הברית, ובאה למלא את הצורך במידע מסודר ומקיף, מאורגן ותמציתי, על ההיבטים המרכזיים של קורסי המוק. כמובן שהסקירה מבוססת גם על הידע האישי של מחברת הסקירה, על עמדותיה ועל נקודות המבט שלה בנושאים הנידונים. הסקירה מעודכנת לסוף דצמבר 2013, ויש לשער שעד למועד קריאתכם את הסקירה חלו שינויים וחידושים ( נירה חטיבה) .

מקובל בין בעלי העניין שפיתוח והפעלה של קורסי מוק על ידי מוסד אקדמי מקדמים את מעמדו בעולם: הם מהווים מקדם תדמית משמעותי למיתוג המוסד כמוביל חדשנות ומאפשרים לו לקיים נוכחות עולמית. הפעלת קורסי מוק בנושאים שהם ייחודיים למוסד אקדמי או כאלה שהוא ידוע כמומחה בהם, מאדירים את שמו ומושכים אליו סטודנטים. מסיבות אלו, אוניברסיטת תל-אביב רואה בפיתוח ובהפעלה של קורסי מוק בנושאי מומחיות שלה פלטפורמה לקדום מטרות בקנה מידה עולמי. פיתוח והפעלה של קורסי מוק משתלבים גם עם מטרות פנימיות של האוניברסיטה, כאלה של קידום ההוראה והלמידה ( דינה פריאלניק, דניאל חיימוביץ, עודד ליפשיץ).

ארגון ה-OECD פרסמה את הדו"ח המעודכן ביותר שלה עם התוצאות של התלמידים "ביצועי קריאה דיגיטלית". הערכה זו כללה תוצאות מבחנים של 470,000 תלמידים בני 15 ב-2009, מ- 65 מדינות. התוצאות מראות שככל שתלמיד משתמש יותר בזמן מחשב בבית הספר – כך ציוניו בקריאה דיגיטלית נמוכים יותר, בכל שלושת מקצועות הליבה שפה, מתמטיקה ומדעים.

הבסיס לקיום האוניברסיטאות כמוסדות מחקר נמצא בסכנה. סיבה אחת ברורה היא הירידה בתמיכה הממשלתית. סכנה מוכרת וידועה פחות מגיעה דווקא מקהילת המחקר עצמה, והיא קורסי המוק. קורסי המוק קיבלו תשומת לב רבה בתקשורת. אלו הם קורסים הקשורים יחד בדרכים שונות של ארגון ושבאחדים מהם רשומים אף יותר מ-100,000 סטודנטים. התקשורת מפארת את האנשים שמפתחים את קורסי המוק כיזמים חדשניים, אנרגטיים ואידיאליסטיים, וקושרת להם כתרים על פעילותם למען התלמידים הפוטנציאליים, על השוויון שהם יוצרים בין אנשים, על היעילות ועל הלמידה ( אלי נועם).

תנועתו של שטיינר, האנתרופוסופיה, חיה ומתפתחת בעיקר בתחום החינוך ־ חינוך ולדורף. מי היה שטיינר? מה זה אנתרופוסופיה? מה זה חינוך ולדרוף? מבוא נבוכים . בהיותו בן ארבעים, החליט שטיינר לפרסם את רעיונותיו הרוחניים, רעיונות שעד אז ביטא בעקיפין בכתבים פילוסופיים ובביקורת על נושאי תרבות ואמנות בעיתונים. לצעד הזה היה מחיר: שטיינר הפך בעיני הקהילה המדעית והאקדמית ממדען, מבקר ספרות ומרצה מוערך ומבוקש לאיש רוח סהרורי. בעיני אחרים הפך שטיינר למורה רוחני נערץ ( גלעד גולדשמידט ) .

הקשרים של תלמידי התיכון עם המורים, עם המאמנים ועם מבוגרים משמעותיים אחרים יכולים להשפיע עמוקות על החוויה שלהם. לרוע המזל, המספר ההולך וגדל בארה"ב של תלמידים בכיתה, המספר המדלדל של יועצי הכוונה, והאובססיה אחר ציונים במבחנים הפכו את יצירת הקשר עם התלמידים לכמעט בלתי אפשרית. המחקר מראה שרמות ההנעה של התלמידים יכולות לעלות או לרדת בהתבסס על תחושתם שללמידה שלהם בבית הספר יש יישום מעשי לחיים שלהם לאחר סיום בית הספר התיכון (Ferguson, Maria, 2014).

מארק פרנסקי (Marck Prensky), שהוא סמכות לגבי הוראה ולמידה בייחוד לגבי סיוע של טכנולוגיות המידע, מתייחס לילדים של המאה ה-21 שנולדו לאחר שנת 1980 כ"ילידים דיגיטליים". מאמר זה סוקר את הספרות של המנהיגים בתחום כדי לשפוך אור על הפרספקטיבות התיאורטיות לגבי האופן שבו הילידים הדיגיטליים לומדים וכיצד אנחנו יכולים להשתמש בידע זה כדי להקל על הלמידה של הילידים הדיגיטליים (Kivunja Charles, 2014).

לפני כשנתיים, לאחר שניהלה בית ספר דמוקרטי משגשג בכפר סבא במשך יותר מעשור, חצתה יעל בונה את הקווים – ועברה לנהל בית ספר ממלכתי "רגיל" בחולון. "בית הספר החדש", כשמו כן הוא, הוקם לפני שנתיים כחטיבת ביניים צומחת לתיכון, וזכה זה כבר להימנות עם בתי הספר שמשרד החינוך רואה בהם "חלוץ חינוכי". אך האם אכן מדובר בצדו השני של המתרס החינוכי? ככל שנפתחו יותר ויותר בתי ספר דמוקרטיים, הם נהפכו לזרם חינוכי של ממש. ואולם, הם לא הצליחו להגיע למעמד של גורם משמעותי במערכת החינוך, והתנהלו תמיד בשוליה. בונה, שעדיין מאמינה בעקרונות החינוך ההומני, פשוט בחרה בדרך אחרת לממש אותו – בלב מערכת החינוך הממוסדת ( תמירה גלילי).