-
סיכום
מהפכת טכנולוגיות המידע משנה את פניה של החברה האנושית. היא אינה פוסחת על תהליכי הלמידה וההוראה, והיא מחייבת לחשוב מחדש על תפקיד המורה ועל הכשרתו המקצועית. וכך, למרות שהיא נתפסת כגולת הכותרת של תהליך ההכשרה, ההתנסות המעשית היא החוליה הבעייתית ביותר שבו. אם פג תוקפה של התפיסה המסורתית של ההוראה, יש לעצב דפוס חדש של הכשרה ושל התנסות. כדי לשמור על מסגרת הדיון, אתמקד בנקודה מרכזית אחת: השינויים בתפיסת הידע על תהליכי ההוראה-למידה, על דמות המורה, על הכשרתו ועל ההתנסות המעשית (שלמה בק).
-
לינק
במערכת החינוך יש היום רצון לקדם את איכות החינוך ולהכשירו להתמודדות עם האתגרים החדשים של העידן הפוסט-מודרני, גם במגזר הערבי. לכן מציבה מערכת החינוך בפני המורים דרישות חדשות לשיפור פני החינוך, כגון יצירת דרכי הערכה שיבחנו מיומנויות חשיבה גבוהות והצבת מטרות למידה שיהלמו גישות הוראה חדשות וקונסטרוקטיביות במהותן (המזכירות הפדגוגית, 2009). מטרת המחקר הנוכחי לבדוק את יישום הערכת ההישגים על פי דיווח המורים במערכת החינוך הערבית ואת הגורמים המשפיעים על צורות ההערכה המיושמות בכיתה, ולהסבירם (מרסל עמאשה).
-
תקציר
המאמר מתמקד בחשיבות של התוכן של תכנית הלימודים במספר היבטים, הכוללים תנאי מוקדם לשיפור בית הספר, סגירת פערי ההישגים והכשרת מורים. הנושאים שנידונו כוללים את התפיסה של המחנכים ושל קובעי המדיניות במונחים של החשיבות של תכנית הלימודים, מדיניות חינוך וגורמים המשפיעים על החינוך לגיל הרך (GOSSE, CAROLYN; HANSEL, LISA, 2014).
-
לינק
מחקר גילה שסטודנטים עם לפטופ מצליחים פחות במבחנים. לא ברור ממה זה נובע אך למרצים זה לא משנה, רובם חשים עלבון אישי על כך שהם מדברים אל רובוטים . השימוש במסכים קטנים, בינוניים וגדולים בכיתה אכן יכול להפריע ולהסיח את הדעת. הריכוז והקשב של תלמידים הוא אכן באחריות המלמד, ולכן בתחום שיפוטו. אבל לא איסורים וחרמות ישפרו את האקדמיה. להחרים מחשבים זה קל, אבל זה מחמיץ את הבעיה ואת פתרונה ( שיזף רפאלי).
-
מאמר מלא
החוברת הצנומה והצנועה שפרסם לאחרונה מרכז טאוב, מכון מחקר ירושלמי העוקב בשקדנות אחרי המדיניות החברתית בישראל והשלכותיה, אינה מכילה גילויים מרעישים ואינה מצביעה על תופעות חברתיות שטרם שמענו על קיומן. ואף על פי כן, יש בה עניין לא מבוטל, הנובע בעיקר מהעובדה שהיא מעמידה מראה מול פני הישראלים המתעניינים במצבה של החברה שבתוכה הם חיים. הדמות הנשקפת מהמראה הזאת חייבת לעורר דאגה, גם אם היא מוכרת היטב מזה שנים. החוברת, שכותרתה עניינית ויבשה — "תמונת מצב המדינה: תרשימים בנושאי חברה וכלכלה בישראל" — מביאה, כמו בכל שנה, שפע נתונים על מצבה של החברה הישראלית בתחומים שונים ומגוונים, שהחינוך הוא המרכזי שבהם (אריה דיין).
-
מאמר מלא
-
סיכום
במרכז הישראלי לחדשנות בחינוך מאמינים כי איסוף נכון ושיטתי של נתונים על תלמידים יכול לאפשר למורים לבחון את תוצאות מבחני התלמידים מזוויות שונות ובחתכים שונים, ולזהות פערים וחולשות של ילדים ספציפיים. בהתאם לכך, ניתן להכין תוכניות עבודה ממוקדות שיסייעו לסגירת הפערים בין התלמידים החלשים לשאר תלמידי הכיתה, ולקדם את המצטיינים שביניהם.כלי המדידה שמיישם תהליכים של איסוף נתונים שיטתי הובא על ידי המרכז לחדשנות מאוניברסיטת קולומביה שבארצות הברית, והותאם למערכת החינוך הישראלית (רווית שרף).
-
לינק
בעידן של עתירות במבחני מדידה ומבחני הישגים בבתי ספר בארה"ב ( וגם בישראל) קשה לדמיין מורה המסוגל להעריך תלמידים ללא מבחנים, אך Joanne Yatvin , מורה לאנגלית ומדריכת מורים לאנגלית באוניברסיטת פורטלנד ( מנהלת בית ספר לשעבר) סבורה כי הדבר אפשרי ואפילו רצוי. היתרונות של הפחתת משטר הבחינות בבתי הספר הם משמעותיים ויכולים לתרום רבות למוטיבציה של הלומדים. ניתן להעריך תלמידים באמצעות מעורבות שלהם בפרויקטים , בקבוצות למידה ומטלות כתיבה מגוונות . בתקופה שבה ניהלה ביה"ס יישמה הכותבת את הפילוסופיה החינוכית הזו הלכה למעשה והצליחה לשפר את הישגי התלמידים ( Joanne Yatvin).
-
לינק
כמה תובנות מעניינות שמביא ג'יי הורוויץ במאמרון חדש שלו על מבחנים וסטנדרטים בעולם . "פרופסור לארי קובן כותב שהסטנדרטים החדשים, והמבחנים שאמורים להעריך אם תלמידי ארה"ב עומדים בהם, מהווים התירוץ החדש למכירת חומרה ולומדה לבתי הספר. עבור החברות שמפתחות ומוכרות את המבחנים האלה מדובר ברווחים של עשרות מיליוני דולרים. בנוסף, למבחנים האלה השפעה גדולה על יום הלימודים בבית הספר, כאשר שעות למידה יקרות מוקדשות להם, וחלק ניכר ממערך הלימודים מופנה להכנה לקראתם. יש כאן מקרה של הזנב שמכשכש בכלב, כאשר כמעט לכולם ברור שבארה"ב בתי הספר נדרשים להתאים את עצמם למבחנים במקום שהמערכת תפתח שיטות הערכה שבאמת בודקות את הלמידה שאמורה להתרחש בהם" ( ( ג'יי הורוויץ ) .
-
לינק
מה, את כל התאריכים האלו לזכור?, "כל כך הרבה עמודים?", "את כל החומר?" נשמע לכם מוכר? אם כך, הגעתם אל הספר הנכון. אפשר ללמוד איך להצליח במבחן בקלות! בספר הזה תמצאו מגוון של שיטות ודרכים, טכניקות, טיפים ועצות יעילות איך לזכור יותר חומר בפחות זמן ומאמץ. מומלץ לכל מי שמבחן הוא עבורו מילה קצת מפחידה, וגם למי שלא. חוויה בכל למידה! מיועד לכיתות ג'-ו' (יעל רוטנברג).
-
לינק
-
לינק
דע-לי היא מערכת המיועדת למורים ולתלמידים והמציעה כלי עזר ללימוד מדעים לחטיבות הביניים באמצעות משחקי שאלות ותשובות. השאלות מכילות קישורים למולטימדיה (כגון תמונות, סרטונים והדמיות) המסייעים בהבנת החומר, והתשובות מלוות בהסברים מפורטים. המערכת מציעה מאגר גדול של משימות ושאלות המותאמות באופן מלא לתוכנית הלימודים. עיקר השימוש מיועד לעבודת התלמידים בביתם ויכולות לשמש – כשעורי בית או לצורך הכנה לבחינות.
-
תקציר
-
לינק
פרופסור אמריטוס לארי קובן , מטובי החוקרים בעולם בנושאי תהליכי למידה ושינוי חינוכי, טוען במאמר זה כי אם באמת רוצים לדעת ולהבין מורים, הוראה, למידה, ותלמידים, יש להקדיש זמן לצפייה ולהאזנה בכיתה בשחקני המפתח היוצרים את השיעורים. ולכן, מחקר בכיתה הוא חיוני להבנת האופן שבו ההחלטות של קובעי המדיניות שכוונו לשיפור תכנית הלימודים וההוראה מוצאות לפועל (Larry Cuban, 2014).
-
לינק
-
לינק
ג'יי הורוויץ משתף את הקוראים בתובנות של פרופסור יונג ז'או. "לפני מספר ימים יונג ז'או, חוקר חינוכי מאד מוערך, פרסם את החלק החמישי והאחרון של סידרת מאמרונים על הבעיות שבהסתמכות על מבחני PISA, סידרה שהוא פתח בה חודש לפני-כן. ז'או, פרופסור בפקולטה לחינוך באוניברסיטה של אורגון, גדל בסין, ונמצא בארה"ב מעל 25 שנים. סידרת המאמרונים שהוא פרסם מבוססת על ספר חדש שלו שיראה אור רק בעוד מספר חודשים "Who's Afraid of the Big Bad Dragon: Why China Has the Best (and Worst) Education System in the World".
-
מאמר מלא
להתייחס למשהו – גם ללמידה – ברצינות זה להתחייב לו פומבית. למידה היא תהליך כפול – תנועה של ידע מבפנים החוצה ומבחוץ פנימה. הלמידה הבית ספרית לוקה בשלוש פתולוגיות: אמנזיה, פנטזיה ואינרציה. הוראה אחרת היא הטיפול בפתולוגיות של הלמידה. מסקנה: יש לפתח למדנות של הוראה כדי לגבש דפוסי הוראה נוגדי פתולוגיות של למידה (לי שולמן).
-
סיכום
מטרת המחקר הנוכחי הייתה להרחיב את ההבנות הקיימות בדבר חונכות דיסציפלינרית, ולהאיר את בסיסי הידע והמעשה ואת המורכבויות של ביצוע חונכות מסוג זה. זהו מחקר דו-שנתי שנערך במסגרת תוכנית לקליטת מורים מתחילים בקליפורניה בחטיבה העליונה. השתתפו 31 מורים מתחילים בשנה ראשונה או שנייה של הוראה וחונכיהם. החונכים נשאלו מה צריך חונך לדעת כדי לבצע חונכות-תוכן בתחומי הדעת השונים (Achinstein, B., & Davis, E).
-
לינק
הפרויקט התבצע במסגרת תוכנית למידה מבוססת פרויקטים (Project Base Learning – PBL), מודל לימודי שבו המורים מעצבים את הלמידה במקום "להספיק" אותה. רכזת הביולוגיה של התיכון, רויטל נאמן יהל, משמשת מדריכה של רשת עמל בלמידה מבוססת פרויקטים – פרויקט שבו מעורבים כיום כתשעה בתי ספר של הרשת, שבהם לומדים הילדים למידת חקר בתחומי דעת שונים ( רווית שרף ).
-
לינק
מטרת מאמר זה היא לבדוק אם ההשתייכות של תלמידים יוצאי אתיופיה למעמד חברתי-כלכלי נמוך היא הגורם המשפיע ביותר על הישגיהם בשפה, ולאו דווקא השתייכותם לקבוצה אתנית מסוימת, או העובדה שהם מהגרים. הטענה המרכזית של מאמר זה היא שמדידת הישגיהם של עולי אתיופיה באמצעי מדידה סטנדרטיים מערביים, שאינם רגישים לתרבותם ולמגוון סוגי הידע האורייני המאפיינים את הקהילה, עלולה להשפיע על רמת הישגיהם.במאמר מוצגים מחקרים ותכניות התערבות שבהם ניסו החוקרים – ובין השאר, מחברת מאמר זה – להתאים לתרבות יוצאי אתיופיה את כלי ההערכה ואת המתודולוגיה המחקרית, הקשורים לרכישת העברית המדוברת והעברית הכתובה. אחריהם מפורטים סוגי ההתאמות התרבותיות שעשויים לשפוך אור על ההתנהגויות התקשורתיות והאורייניות הייחודיות לבני הקהילה האתיופית. בסיום המאמר מוצגות המלצות לטיפוח העברית כשפה שנייה והמלצות למחקר עתידי ( מיכל שלייפר) .
תוצאות חיפוש עבור: מבחנים
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין