המאמר מציג חלק מתוצאות עבודה של ועדה שעסקה בחזון לכיווני הערכה עתידית בחינוך (The Gordon Commission, 2013). המסר המרכזי בו הוא שבמקום הערכה של (of) החינוך כמטרה יחידה יש לקדם הערכה למען/עבור (for) החינוך כיעד ראשון במעלה. לצורך זה יש ליצור ולהפעיל מערך משלב של דרכי מדידה, מבחנים והערכות ולכלול דפוסים משתנים המתייחסים ללמידה, להקשר, לידע וערכים חדשים ולמדיניות ציבורית (Eva L. Baker, Edmund W. Gordon).

המאמר עוסק בניתוח ביקורתי של מבחני פיזה מנקודת המבט של הפערים בין הדרישות או הסטנדרטים שמייצגים המבחנים לבין מאפיינים של מערכות החינוך המדינתיות השונות. מבחני פיזה עוסקים בהערכת היכולות של תלמידים בני 15 בשפת אם, במתמטיקה ובמדעי הטבע, מבוססים על תבחינים של מדינות ה-OECD המתייחסים לסטנדרטים חינוכיים גלובליים. לדעת הכותב מומחי חינוך בינלאומיים מהווים כיום את הקבוצה החזקה ביותר בשיח "החינוכי" ויוצרים את המושג של הון אנושי כפרדיגמה שלטונית. זוהי תפיסה המשוקעת בראיית עולם לפיה אנו חיים ב"חברת ידע" שצריכה להתאים ל"כלכלה מבוססת-ידע" בתנאים של תחרות בינלאומית הולכת וגדלה (Richard Munch).

בבלוג של Mari Yamauchi מדווח על נטייה של מורים לתפוס כישלון כדבר מדבק: מורים מתפקדים בסוג של 'חבילת מנטליות'; מישהו הובחן בדרך כלשהי כפחות מוכשר ומהר מאוד הוא מנודה. אולי אנשים חושבים שהעננה של ייאוש ללא תקנה התלוי מעל מורה נכשל עשוי לבלוע גם אותם בספירלה יורדת של תוצאות ותהליכי מסוגלות נמוכים. חלפו הימים כשראינו מישהו נאבק ונחלצנו לעזרתו.

במערכת החינוך יש היום רצון לקדם את איכות החינוך ולהכשירו להתמודדות עם האתגרים החדשים של העידן הפוסט-מודרני, גם במגזר הערבי. לכן מציבה מערכת החינוך בפני המורים דרישות חדשות לשיפור פני החינוך, כגון יצירת דרכי הערכה שיבחנו מיומנויות חשיבה גבוהות והצבת מטרות למידה שיהלמו גישות הוראה חדשות וקונסטרוקטיביות במהותן (המזכירות הפדגוגית, 2009). מטרת המחקר הנוכחי לבדוק את יישום הערכת ההישגים על פי דיווח המורים במערכת החינוך הערבית ואת הגורמים המשפיעים על צורות ההערכה המיושמות בכיתה, ולהסבירם (מרסל עמאשה).

במרכז הישראלי לחדשנות בחינוך מאמינים כי איסוף נכון ושיטתי של נתונים על תלמידים יכול לאפשר למורים לבחון את תוצאות מבחני התלמידים מזוויות שונות ובחתכים שונים, ולזהות פערים וחולשות של ילדים ספציפיים. בהתאם לכך, ניתן להכין תוכניות עבודה ממוקדות שיסייעו לסגירת הפערים בין התלמידים החלשים לשאר תלמידי הכיתה, ולקדם את המצטיינים שביניהם.כלי המדידה שמיישם תהליכים של איסוף נתונים שיטתי הובא על ידי המרכז לחדשנות מאוניברסיטת קולומביה שבארצות הברית, והותאם למערכת החינוך הישראלית (רווית שרף).