מחקרים הראו שהישגי תלמידי הכיתות הקטנות לא עלו על הישגי תלמידי הכיתות הגדולות. ואולם, בכיתות גדולות מאוד שבהן בערך 40 תלמידים, כנהוג בישראל, רמת הלימודים בכל זאת נפגעת. ועדיין, אפילו בישראל נראה שמוטב להשקיע את הכסף לא בהקטנת כיתות אלא בשיפור איכות המורים, שהיא המשתנה המשפיע ביותר על ההישגים הלימודיים

רם כהן, מנהל בתי ספר זה 25 שנה, ולפני כעשור הוזמן להקים את תיכונט, תיכון בצפון תל אביב. בשיחה גלוית-לב עם המראיינת איילת שני מעיתון "הארץ" הוא מתאר במילים חדות ובהירות, לפעמים מעוררות-חלחלה, את המשבר חסר התקדים במערכת החינוך הישראלית. לפניכם עיקרי דבריו בראשי פרקים.

שביל הגולן נחנך בשנת 2007 לרגל חגיגות 40 שנה להתיישבות הישראלית בגולן. המחקר בחן את המטרות של יזמי החינוך בתוכניות שהשתמשו בשביל במערכות החינוכיות והחברתיות של הגולן הפונות לאוכלוסייה המקומית. מאז נחנך שביל הגולן, הוא תפס מקום משמעותי מאוד במערכת החינוך האזורית. תוכניות הלימוד בשביל עשו שימוש במיתוג הסימבולי שלו כציר מחבר אזורית, במטרה לייצר זהות אזורית המדגישה את ייחודיות הגולן כאזור חשוב למגורים בהקשר היהודי־לאומי וכאזור טוב למגורים בהקשר האקולוגי־חברתי והביטחוני.

קריאה דרך מכשירים דיגיטליים הפכה בשנים האחרונות ליותר ויותר נפוצה. עם זאת, עלו חששות באשר להשפעותיה השליליות על הבנת הנקרא. מאמר זה מציג סקירת ספרות וניתוח של ממצאי מחקרים (מטא-אנליזה) הבוחנים הבדלים בהבנת הנקרא ובתהליכי קריאה של טקסט ממסך לעומת טקסט מדף. באופן כללי, נמצא יתרון קל לקריאה על פני קריאה ממסכים במבחן הבנת הנקרא ובתהליכים מטא-קוגניטיביים. יתרון זה נמצא בעיקר בקריאה של טקסטים המציגים ידע, אך לא בטקסטים נרטיביים.

ההתפשטות הנרחבת והמהירה של  COVID-19 בעולם, ובכלל זה בישראל, האיצה תהליכים המתרחשים בהשכלה הגבוהה זה זמן רב. מזה כשני עשורים אנו עדים לכניסתה של הטכנולוגיה לחיים האקדמיים ולהשפעתה על תהליכי הוראה ולמידה. בשנים האחרונות חלה עלייה מתמדת הן במספר הקורסים והתוכניות המקוונות המוצעים על ידי מוסדות ההשכלה הגבוהה והן במספר התלמידים הלומדים מרחוק.

חברות במועדון מקוון של קריאת ספרים במהלך חופשת הקיץ מאפשרת לתלמידים לקרוא, להתעמק ולדון בטקסטים ספרותיים – בזמן הנוח להם. ג'ניפר סמית', מורה בחטיבת ביניים שמפעילה מועדון קריאה מקוון לתלמידי כיתות ז' ו-ח', חולקת את שיקוליה, רעיונותיה והמלצותיה על בסיס ראיונות ותצפיות שקיימה עם משתתפי התוכנית.

המספר והטווח ההולך וגדל של ספרים מקוונים הזמינים בשוק הספרים לילדים מניע מחנכים וחוקרים לחקור עד כמה פלטפורמות אלה יכולות לתרום לקידום האוריינות המתהווה. המאמר דן במחקר עכשווי שנערך בקרב ילדים בגן בני 4.5 שנים עד 7 שנים. הממצאים ציינו שההדרכה המטא-קוגניטיבית המוטמעת בספר המקוון החינוכי תמכה במודעות הפונולוגית אבל לא ברכישה של אוצר מלים (Adina Shamir, 2017).