המאמר עוסק בתאורית העצמי במערכת החינוך. רבים מהילדים המאובחנים או מאופיינים כילדים היפראקטיבים או הסובלים מלקויות למידה שונות, הופכים להיות נטל קשה על המערכת החינוכית כיוון שאנו יוצרים איתם אינטראקציות שליליות ובלתי מותאמות. אנו דורשים מהם ללמוד באופן שאינו טבעי להם, ודורש מהם מאמץ רב, אנו מעריכים ומקדשים התנהגויות ויכולות שאינן עולות בקנה אחד עם ההתנהגיות והיכולות שהם חזקים בהם, ולבסוף קובעים שהם "לא תקינים" וזקוקים להכוונה, לטיפול, ולתמיכה. עמדה זו אינה לוקחת בחשבון את מקומה של המערכת החינוכית ביצירת הקושי ואת תפקידה לא רק לאבחן את הקושי שנוצר, אלא גם למצוא ולהכשיר מחנכים ללמד בגישות שהן יותר מותאמות למי שלומד דרך גופו, דרך קשר, דרך חשיבה ודרך ההתנסות והחוויה. אם נצליח להבין יותר טוב כיצד מרגישים ופועלים ילדים אלו, נוכל ליצור עבורם סביבות למידה מותאמות ואינטראקציות חינוכיות חיוביות (נופר ישי-קרין ומירב חן)

גן מכשיר כיתה א' בניהולה של אסתר שנלר, קולט תלמידים בעלי לקויות למידה ומסייע לשילובם בבתי-ספר רגילים. נמצאים שם ילדים עם מגוון בעיות: היפר-אקטיביות (ADHD) , תסמונות אוטיזם (PDD), דיסלקציה, דיסגראפיה, קשיי שפה, בעיות התנהגותיות-חברתיות, בעיות רגשיות, דימוי עצמי נמוך וליקויים נוספים המקשים על השתלבותם בכיתות א' בבתי-ספר רגילים. בגן המשתייך למערכת החינוך המיוחד, לומדים הילדים ארבעה ימים בשבוע, ואילו יומיים בשבוע הם משולבים בכיתות א' בבתי-ספר רגילים. בגן הם מקבלים טיפול ותמיכה מצוות רב תחומי, הכולל פסיכולוגית חינוכית, קלינאית תקשורת, מרפאה בעיסוק, תרפיסטית במוסיקה, פסיכולוגית חינוכית ועובדת סוציאלית, ובמקביל הם לומדים נושאים הנלמדים בכיתות הרגילות. בתחילת השנה נקבעת תוכנית לימודים אישית, מותאמת לצרכים הייחודיים של כל אחד מהילדים, שההורים הם שותפים פעילים ביישומה (דלית מורג)

מערכת חדשה תאפשר לילדים בעלי לקויות למידה ופיגור קל לתרגל מגוון פעולות למידה בסיסיות, בצורה רב-חושית, בבתיהם ובבית ספרם. המערכת נמצאת כיום בהליכי פיתוח מתקדמים על-ידי ד"ר היידי שוגרמן, מומחית ללמידה מרחוק, מהקריה האקדמית בקריית אונו. בניגוד לתוכניות חינוכיות ממוחשבות הקיימות היום, המתבססות בעיקר על היזון חוזר חזותי ובתמיכת חוש השמיעה, התוכנית החדשה תנצל גם את חושי המגע והתנועה על-ידי שימוש בג'וי-סטיק (force-feedback joysticks) כמכשיר נוסף לממשק עם המחשב. המטלות הלימודיות במערכת החדשה יאפשרו לילדים תרגול במיומנויות למידה וחשיבה בסיסיים ותרגול בתחום של מוטוריקה עדינה, כגון תיאום עין-יד וכתיבת אותיות האלף-בית.

מחקר אשר ליווה תוכנית לאימון תלמידים עם לקויות למידה לסנגר על עצמם. המחקר בחן, בין השאר, מהי מידת ההענות של מורים לבקשות הסינגור העצמי של התלמידים, מהם המקורות המרכזיים לקשיים של תלמידים עם לקויות למידה בסינגור עצמי, ומהי התרומה של הנחיה לסינגור עצמי לתלמידים ולמוריהם? נחקרו 57 תלמידים בעלי צרכים מיוחדים וקשיים מגוונים בבית ספר יסודי וחטיבת ביניים אשר השתתפו בתוכנית הנחיה לסינגור עצמי שפותחה על ידי החוקרת ובוצעה על ידי סטודנטיות מנחות המכשירות עצמן להוראת תלמידים עם לקויות למידה. התוכנית הציגה תהליך דיאלוגי המאפשר ללומד להיות פרו-אקטיבי ומעורב ונתנה מענה לצרכים פסיכולוגיים בסיסיים של לומדים עם לקויות למידה. ההנחיה לסינגור עצמי הציבה לפני המשתתפים דרך פעולה העשויה לעודד את סיפוק הצורך שלהם באוטונומיה. הסינגור העצמי זימן לתלמידים תנאים בהם הרגישו שייכות למערכת החינוכית ולמשימות הלמודיות שהציבה מולם (לאה קוזמינסקי)

חלקו הראשון של הספר עוסק בהפרעות קשה: הסיבות להפרעה ותופעותיה, סוגי הפגיעה השונים, מאפייני הפרעת הקשה בקרב בנים ובנות והשלכותיה של פגיעה זו על הפרעות אישיות, פסיכופתולוגיה, עבריינות, צריכת סמים ומחלות נפש. חלקו השני של הספר עוסק בלקויות למידה: מאפיינים, סוגי הלקות והגורמים להופעתן. בחלקו השלישי של הספר נסקרים אמצעים לזיהוי ולאיתור פגיעה בקשב ולקות למידה בקרב תלמידים המגלים קשיי למידי שונים, סוגי האבחון המומלצים בהתאם לזיהוי מוקדם זה ואמצעים בהתערבות ובסיוע מעשי לתלמיד נושא הפגיעה. מטרתו של הספר היא לספק מידע קריא ונגיש להורים, לאנשי חינוך, לסטודנטים ולעוסקים באבחון, באמצעות סקירת הרקע התיאורטי והמעשי להבנת הפרעת הקשב ולקות הלמידה והאמצעים לזיהוי, אבחנה וסיוע. לשם כך צורפו גם תרשימים וצילומי מוח, הממחישים את הסוגיות השונות ( רות אנגל-אלדר).

מכינה יעודית בסמינר הקיבוצים שנועדה להכשיר בוגרים המסוגלים לעבור תהליך הסתגלות ללמידה במוסד אקדמי בכמה היבטים חשובים: שימוש באסטרטגיות התמצאות מרחבית, ידיעת הדרישות האקדמיות- כתוצאה מחשיפה לקורסים אקדמאיים, יכולת קריאה והבנה של סילבוס ועוד.

השילוב של מחוננות ולקויות למידה מעלה תמיהה ולעיתים חוסר אמון מוחלט בקיום התופעה. רבים שואלים בפליאה מהולה בחוסר אמון, אם התלמיד מחונן איך יכול להיות שיהיה בעל לקות למידה? באנגלית נקראת התופעה Dual Exceptionality . אכן הדואליות הניגודית הזו מושכת לשני קצוות שהמפגש בינם הוא לעיתים בלתי אפשרי. ילדים שהתאימו לקטגוריות המחוננים התגלו כנכשלים במיומנויות אקדמיות בסיסיות. בקרב חוקרי הנושא התגבשה בשנים האחרונות חלוקת אכלוסיה זו לשלוש תת קבוצות. המאמר מתאר ומאפיין כל תת-קבוצה (יהודית וינברגר-לובל ).

כל כך מרבים לדבר על חשיבותן של "אסטרטגיות הלמידה" עבור בעלי הפרעות למידה (לקויות למידה והפרעות קשב), אבל מסתבר שבשטח הן לא תופסות תאוצה מספקת והשימוש בהן הוא די מצומצם. כיצד אפשר להסביר זאת, והאם ניתן לעשות משהו לשינוי המצב? השאלה הנובעת מכאן היא: מדוע? מדוע כל כך קשה להפוך את האסטרטגיות לכלי שימושי יומיומי? ד"ר נעמי וורמברנד סבורה כי האסטרטגיות בנויות מרצף של מהלכים מסודרים ומאורגנים, שלאנשים בעלי הפרעות למידה קשה לשמור עליהם. תהליך הרכישה של האסטרטגיות חייב להיות מלווה בתמיכה רגשית, בליווי של עמית או מלווה שהולך עם הלומד לאורך כל הדרך, מחזק אותו בנקודות הקושי ומעודד אותו להמשיך ולנסות. ד"ר נעמי וורמברנד ממליצה שלא לוותר בשום אופן על הכרות מעמיקה עם אסטרטגיות הלמידה. אולם ההיכרות הזו צריכה לעשות באופן מקצועי, תוך ליווי מההיבט הרגשיותוך הבנה שמדובר בתהליך ממושך הדורש מאמץ.

הרצאה זו דנה בידע הפדגוגי של גננות רגילות ביחס לזיהוי והערכה של ילדים בסיכון ללקות למידה, בהשלכות של ידע זה על עבודתן עם ילדים מתקשים ובהשתמעויות של ידע זה להכשרת הגננות. ההרצאה עוסקת בפרשנותי לתצפיות, ראיונות והערכות של גננות על ילדים בסיכון ללקות למידה בגנן ומתייחסת בעיקר לכך שהגננות מייחסות את קשיי הילד לגורמים הקשורים למודלים ביולוגיים- רפואיים ופחות לגורמים חינוכיים- מערכתיים. בהתאם לכך הפתרונות שהן מציעות לקשיים, הם פתרונות שיש בהם משום סיכון לתיוג והדרה של ילד עוד לפני תחילת הלימודים הפורמאליים. למערכת ההכשרה להוראה ותכניות הלימודים בהוראת חינוך מיוחד יש קשר לידע הגננות ולהשתמעויותיו (אסתר פירסטטר)