-
לינק
כיצד ננחיל למתכשרים להוראה את ההבנה הזו? אחת הדרכים האפשריות היא ללמד את התכנים הללו בדרך של דיגום (modeling) המבוסס על אותם הנחות יסוד הבונות את האמון. אבל הפעם נותן האמון הוא המרצה ומקבלי האמון הם הסטודנטים. לצורך כך בנתה מחברת המאמר קורס לסטודנטים לתואר שני שנקרא "אמון, כבוד והתכוונות". הקורס התבסס ברובו על הוראת עמיתים, למידה שיתופית והערכת עמיתים. זאת כדי לתת מקום של כבוד ולשדר אמון לסטודנטים בדבר היכולת שלהם לרכוש ידע באופן עצמאי, ליכולת שלהם לשתף בידע את עמיתיהם ולהעריך באופן הגון את ההישגים שלהם. לשם כך כל סטודנט התבקש לבחור טקסט המבטא לפחות עיקרון הומניסטי אחד בחינוך או דמות של מחנך או מחנכת הומניסטים בעלי שיעור קומה וללמד את הטקסט הנבחר בכיתתו, באופן יצירתי, ( אפרת קס).
-
לינק
מאמרון מעניין של פרופסור חנן יניב לגבי כיווני ההתפתחות הרצויים של פדגוגיה בעולם דינאמי של שינוי ותקשוב. " מה שעורר את הגל העכשווי של למידה מבוססת פרויקטים היא ההכרה שאפשר לשפר מאד את הלמידה הזאת אם משתמשים בטכנולוגיות. איך לשפר? "קודם כל – שיתופיות. טכנולוגיות ענן למיניהן, המאפשרות לצוות לומדים לתכנן, ללקט מידע, לארגן מידע, לעבד מידע ולהפיק מידע במשותף עושות את המושגים 'שיתופיות' ו'למידה שיתופית' למושגים נגישים יותר, בני השגה יותר, פחות 'סיסמאיותיים' ( חנן יניב) .
-
לינק
מאמר זה חוקר את הפוטנציאל הפדגוגי שמוצע על ידי הטכנולוגיות כיום וכיצד הבנת הקשר בין הטכנולוגיה לבין הפדגוגיה יכולה להגביר את ההוראה של אנגלית כשפה שנייה או כשפה זרה (ESL/ EFL). המחבר מתחיל בסקירה של ההתפתחויות האחרונות בתחום, שהתמקדו בפרקטיקה הפדגוגית ובלמידה של שפה תוך סיוע במחשב, ואז מתאר הצעות לשילוב צורות שונות של מדיה חדשה ורשתות חברתיות בתוך פרקטיקות של למידה שיתופית (Kessler, Greg, 2013).
-
לינק
כלים של הערות הסבר שיתופיות מבוססות רשת יכולים לסייע לתקשורת בין הסטודנטים למנחים שלהם באמצעות תקשורת וקריאה מקוונת.קריאה שיתופית מטפחת אינטראקציה בין עמיתים והיא דרך חדשנית לסייע לדיון ולהשתתפות בקורסים בעלי משתתפים רבים. מאמר זה בוחן שימשו בכלי להערות הסבר מקוונות שנבחן בשני קורסים בביולוגיה (Wright, L. Kate; Zyto, Sacha; Karger, David R.; Newman, Dina L., 2013).
-
לינק
למידה שיתופית יושמה בקורס לתואר שני בניהול פרויקטים כדי להשוות את האפקטיביות של פגישות צוות מקוונות א-סינכרוניות לעומת פגישות מקוונות סינכרוניות. הניסוי נבנה כדי להקצות את הסטודנטים לצוותי הפרויקט תוך הבטחה שקיים איזון של המיומנויות ההכרחיות, כלומר תכנון וניתוח מערכות יחד עם תכנות בשפות HTML/Javascript. הטיפול בניסוי דרש מקבוצת הביקורת להשתמש בפורום דיון א-סינכרוני עבור הפגישות לפרויקט, ומקבוצת הניסוי להשתמש בוידאו, באודיו ובהעברת הודעות טקסט סינכרוניות עבור פגישות הצוות שלהם (Kenneth Strang, 2013).
-
לינק
דיווח של מורה בארה"ב אשר התנסתה בהוראה מתוקשבת ובלמידה פעילה של התלמידים בכיתה של מכשירי אייפד . תהליך הלמידה הפעיל התבסס על חיבור האייפדים של התלמידים לרשת התקשורת החברתית-לימודית מסוג Edmodo . רשת Edmodo אפשרה למידה שיתופית של התלמידים אשר היו מחוברים לאייפדים והעברת מסמכים בין הלומדים. לרשת המתוקשבת Edmodo יש גם מנגנון מהיר וידידותי של עריכת סקרים מקוונים בכיתה במחשבוני האייפד.
-
סיכום
תפקיד ההערכה הוא לחשוף את הבנות התלמידים באמצעות מטלות מסוג זה, לפרשן, לאבחן נקודות תורפה ולספק מידע (משוב) שיסייע להם לקדם את הבנותיהם במהלך הלמידה, ובה בעת יאפשר למורה לנווט את ההוראה בהתאם. דפוס זה של מרכיבי ההל"ה מכונה הל"ה חלופית (שם), והוא מתאים להשגת יעדי החינוך בעידן הידע, שכן הוא תורם לפיתוח כישורים שבוגר מערכת החינוך, ובכלל זה בוגר מסגרת הכשרה להוראה, יידרש להם על מנת להתמודד לאורך חייו עם ידע מקצועי המתחדש בקצב הולך וגובר. הערכה לשם למידה (הל"ל) היא גישת הערכה איכותנית, שמטרתה לעצב את הלמידה במהלכה ואת ההוראה ולפיכך יש המכנים אותה 'הערכה מעצבת' (Wiliam, 2011); היא מתבצעת כהערכה מתמשכת המשולבת בתהליך ההוראה-למידה. הל"ל מבוססת על תפיסת התהליך החינוכי כדיאלוג תלוי הקשר חברתי-תרבותי; היא מתכתבת עם תפיסות למידה כהבניה שיתופית של ידע וערה לזיקות ההדדיות בין הבניית הידע השיתופי לבין הבניית הידע האישי באופן ששני סוגי ידע אלה מפרים זה את זה ברציפות (מנוחה בירנבוים).
-
לינק
כדי לבחון את יעילותה של סביבת הלמידה השיתופית, מחברי המאמר עיצבו והשתמשו בשלוש סביבות למידה שונות בקורס מסוים לאורך שלושה סמסטרים שונים. בכל סמסטר עוקב נוצרה סביבת כיתה שיתופית יותר עבור קורס נבחר. סביבת הכיתה של הסמסטר הראשון הייתה במתכונת ההרצאה המסורתית. בסמסטר הבא, נעשה שימוש בסביבת כיתה שונה. זו תוכננה להיות סביבה אינטראקטיבית יותר עם דגש על פתרון בעיות ותוספת זמן עבור דיוני כיתה. הודגשה האינטראקציה שבין מרצה-לסטודנט ותוכן-לסטודנט. אינטראקציית סטודנט-לסטודנט הודגשה גם כן ( Zapatero, E. G., Maheshwari, S. K., & Chen, J ) .
-
לינק
אחת הדרכים האפשריות להכשרת פרחי הוראה ולטיפוח הכישורים והמיומנויות לתרבות של חקירה מתמדת והערכה היא פיתוח קהילות למידה מקצועיות (קל"מ) של מורי מורים. קהילת למידה מקצועית מוגדרת כקבוצה של אנשים, הממוקדת בלמידה של תהליכי למידה-הוראה ובתוצאותיהם כתהליך שינוי שתפני. היא מאופיינת בכך שהעשייה והלמידה משולבות זו בזו. כאשר יש זיקה הדדית בין תהליך הלמידה בכיתה לבין תהליך הלמידה של המורים, משתפרים ההוראה וההישגים הלימודיים ( חנה קורלנד, רינת שחף-ברזילי).
-
לינק
למידה מאותגרת-בעיות היא שיטה קונסטרוקטיביסטית להוראה המתאימה לתנועת הרפורמה החינוכית של המדע כדי להגביר את האוריינות המדעית של כל האמריקאים. ככזו הוראה של למידה מאותגרת-בעיות היא נושא פופולרי במיוחד בסדנאות להתפתחות מקצועית שהוצעו למורים בסביבות למידה משניות. מחקר זה מציג חקר מקרה של ארבעה מורים שהשתתפו בסדנה בת שבוע של למידה מאותגרת-בעיות והכינו לאחר מכן מערך של פרקטיקת הכיתה של עם עקרונות קונסטרוקטיביסטיים (Pecore J. , 2013).
-
לינק
מאמר זה מתמקד באינטראקציה הבינאישית בתהליך הלמידה השיתופית . המחברים חוקרים את "הגורמים האינטראקטיביים", שלהנחתם עשויים להשפיע על האינטראקציה של הסטודנטים, ואז מעריכים את המצב הנוכחי של "הגורמים האינטראקטיביים" בפורום הדיון ומזהים את החולשות של האינטראקציה שלו, ולבסוף מציעים אסטרטגיות המתייחסות לחולשות. (Moxi, S. , 2013).
-
לינק
בשנים הספורות מאז יצאו הטאבלטים לשוק, הם הפכו לתוספת פופולרית בכיתות מכל הרמות ובכל נושאי הלימוד. באמצעות השימוש במכשיר זה, ניתן לתפוס את תשומת לבם של המורים ושל התלמידים, ליצור אינטראקציה עם התוכן ברמה אישית יותר, ולפקח על הלמידה בזמן אמת. המחברים Nancy Frey, Doug Fisher ו-Alex Gonzalez משיאים עצה מעשית לגבי שימוש אפקטיבי בטאבלטים כחלק מהעברת אחריות רבה יותר מהמורה לתלמיד (Nancy Frey, Doug Fisher & Alex Gonzalez, 2013).
-
לינק
מורים בבית ספר תיכון באזור כפרי בדרום-מזרח מישיגן דנו לאחרונה בהתנהגות המוזרה של שכבת כיתות י"ב. נראה שתלמידי ה-י"ב התנהגו בנימוס רב יותר לשכבת כיתות י"א במסדרונות. נשף הסיום היה גם שקט יותר ומנומס יותר מאשר בשנים הקודמות. מעורר תמיהה עוד יותר, נשף הסיום הסתיים, זה היה אמצע מאי, ותלמידי שכבת י"ב היו עדיין עסוקים בלמידה. ההסבר של המורים: למידה מבוססת פרויקטים ( Thom Markham).
-
לינק
עשרים השנים האחרונות שמו דגש על ציוני המבחן כשיטה לשפוט את הערך של מיומנויות המורה, של דירוג בית הספר, ואת היכולות של הילדים. הצורך לייצר ציוני מבחן "טובים" משמעו שתכנית הלימודים המתחילה בשנים הראשונות של בית הספר היסודי מותאמת למבחנים ומכוונת למורה.כלומר, המורה פחות מסוגל להיות יצירתי, להגיב לתחומי העניין של הילדים, או לשנות את שיטות ההוראה בתלות בהרכב הכיתה Elizabeth )Kooperkamp and Elizabeth Helbraun, 2013).
-
לינק
המחברים טוענים כי המודל המתאים ביותר לרכישה אפקטיבית של מיומנויות החשיבה הוא המודל של "למידה שיתופית מבוססת בעיות" (Problem-Based Collaborative Learning (PBCL). לפי מודל זה, המטרות של למידה מוכוונת עצמי הן הגדרת הבעיה; יצירה שיתופית של מערך של רעיונות אפשריים לפתרון הבעיות ובחירה ברעיון הקונסטרוקטיבי; השגת המידע הדרוש לפתרון הבעיה הכולל מידע מנושאים מקבילים ובניית ידע מסדר גבוה יותר; ופעולות לפתרון הבעיה (Amgad Seif, Oleg Tilchin, 2013).
-
לינק
המורה והמחנכת אלה פלג (ללא ספק , אחת המובילות בתחומי שילוב התקשוב החינוכי במערכת החינוך בישראל) ביקשה מהתלמידים להעלות את תובנותיהם בלוח שיתופי. התובנות הולכות ונערמות. תוכלו לקרוא ולהמשיך לעקוב, בכל יום נוספות עוד. להזכירכם, הפיילוט נעשה בקרב אוכלוסיית תלמידים בכיתה ד' (בני 10). ניתן גם להתרשם מהיישום של לוח מידע שיתופי באינטרנט לתלמידי הכיתה והטמעתו בלמידה מתוקשבת.
-
סיכום
במחקר המוצג במאמר זה נעשה שימוש בגישה שיתופית בתכנון המטלות ובמשוב הביקורתי של עמיתים, שכן פעילויות מבוססות– תכנון הנעשות בדרך כלל בקבוצות נמצאו כבעלות יתרון ללמידה כיצד להשתמש בטכנולוגיה ביעילות במגוון תחומי תוכן (Kali & Ronen-Fuhrnmann, 2011). במחקר השתתפו שתי קבוצות סטודנטים(27 ו-93)משתתפים) שלמדו תחומי תוכן שונים שקבלו מטלות שונות במסגרת תוכנית המקדמת רפלקציה ביקורתית בהקשר של שילוב טכנולוגיה בהוראה וככלי טכנולוגי להתכשרות להוראה ולמשוב עמיתים (EVA). משמעות ההצלחה בשילוב השימוש בטכנולוגיה בתהליך ההוראה והלמידה בקורס ההכשרה הנחקר הייתה שיעילות התהליך הודגמה בחיוב בפני המתכשרים, והם התנסו בכלים ואסטרטגיות הפדגוגיות הרלוונטיות ( Anderson, K., Kennedy-Clark, S., & Galstaun, V ) .
-
סיכום
כדי להתגבר על הצורך במיזוג ובקישור בין רמות שונות בלימודי הביולוגיה יש להימנע מהיצמדות לחלוקה המקובלת לתחומי מחקר. אפשר לומר שהוראת ביולוגיה בגישה קונסטרוקטיביסטית חייבת לכלול התייחסות מודעת ומפורשת להבניית הידע על ידי התלמיד, כלומר פעיל, על אודות מושגים בשלושה תחומים: מושגים בתחום הידע התוכני-מדעי; מושגים בתחום הידע התהליכי ומיומנויות השימוש בהם: מיומנויות למידה וחקר; ומושגים בתחום כוחו של המדע ומגבלותיו לאור אופן היווצרות הידע המדעי ( עמוס דריפוס, ברוריה אגרסט).
-
לינק
במקביל לפריחת הקורסים המקוונים והאחידים מסוג MOOC באוניברסיטאות הגדולות והיוקרתיות בארה"ב ( MIT, סטנפורד, פרינסטון, ייל, הארווארד, דיוק וכו' ) מתפתחים גם דגמים מגוונים יותר של קורסים מקוונים המנסים לפתח דגמים פדגוגיים ייחודיים יותר של אינטראקציה בקורסים. הדגם הקרוי cMOOC מדגיש יותר את האינטראקציה החברתית בקורס המקוון ולא רק את ההרצאות של המרצים בוידאו . דגם זה של קורסים מקוונים מבוסס על הגישה הפדגוגית של קונקטיביזים מבית מדרשו של סימנס. במידה רבה קורסי הMOOC של האוניברסיטה הפתוחה באנגליה מבוססים על דגם זה והם מדגישים יותר למידת עמיתים ואינטראקציה רבה בפורומים של הקורס המקוון.
-
לינק
סביבת Sookooroo היא אחת הלפטפורמות המתוקשבות החינוכיות המומלצות כיום לאנשי חינוך, מורים ומרצים ליצירת קבוצת למידה סינכרונית באינטרנט. השירות הוא חינמי ולא דורש הורדת תוכנה. ניתן ליישם פלפטפורמה ידידותית זו ללמידה שיתופית קבוצתית. לאחרונה פותח ונכתב מדריך מתוקשב יעיל וידידותי לשימוש בלפטפורמה זו ע"י המרכז ללימודים אקדמאיים באור יהודה.
תוצאות חיפוש עבור: למידה שיתופית
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין