הכיתה היא הסביבה הפיזית והחברתית שבה שוהים התלמידים ובה הם מתנסים בחוויות שונות במשך שנים רבות . הכיתה היא ארגון חברתית לימודי, היוצר "אקלימים" כיתתיים לימודיים וריגושיים. לכל כיתה אופי משלה, פרי אינטראקציה בין שלושה ממדים, הממד המוסדי, הממד הכיתתי והממד של הפרט. בשנים האחרונות החלו מומחי חינוך בעולם להכיר בחשיבות הארגון החברתי של כיתת הלימוד כגלעין פעילות חינוכי של ביה"ס שיש לו חשיבות רבה יותר מאשר חשבנו קודם. בעבר הלא רחוק כוונו מאמצי הרפורמה בביה"ס לעבר עבודת הארגון בביה"ס וטיפוח הכיתה כארגון החברתי הוזנח. עתה בעקבות מחקרים חדשים ובעקבות התפתחות אמצעי התקשוב מתחילים להבין כי גיבוש הזהות הכיתתית והזהות הקבוצתית של התלמידים בכיתה מעניקים לתלמידים יותר מאשר רפורמה ארגונית בעבודת המורים. הסקירה מתארת את השימוש ברשתות חברתיות באינטרנט , פורומים מתוקשבים ובלוגים כדי לטפח את הזהות החברתית והקבוצתית של כיתת הלימוד .

המחקר הנוכחי ביקש להשוות את רמת המעורבות של סטודנטים הלומדים בקורס מתוקשב בהשוואה לרמת המעורבות של עמיתיהם בקורסים רגילים בקמפוס. כמו כן, ביקש המחקר לבדוק את רמת המעורבות של סטודנטים בוגרים בהשוואה לסטודנטים צעירים יותר המשתתפים בקורסים מתוקשבים. ממצאי המחקר מלמדים כי סטודנטים בקורס מתוקשב מגלים רמת מעורבות פעילה שאינה נופלת מסטודנטים בקורס רגיל, למעט למידה שיתופית פעילה בה סטודנטים בקורסים פנים-אל-פנים נוטים להיות יותר מעורבים. סטודנטים בוגרים יותר נשכרים יותר מקורסים מתוקשבים בהשוואה לסטודנטים צעירים והם נוטים יותר לנקוט בהליכי חשיבה קוגניטיביים גבוהים כגון ניתוח וסינתזה (Pu-Shih Chen, Robert Gonyea, and George Kuh)

המגמה לטכנולוגיות מתקדמות בחינוך של אוניברסיטת חיפה היא אחת החלוצות בישראל בתחום הטמעת ויקי בקורסים מתוקשבים. את ההטמעה מלווה מחקר שבוחן את הערך הפדגוגי המוסף של ויקי בתהליכי למידה שיתופית בחינוך הגבוה. סביבת ויקי מתוקשבת נבחרה לעמוד בלב המחקר בגלל הפוטנציאל הייחודי שלה לתמוך בלמידה שיתופית (קלות עריכה של תכנים, גישה לכל, שיתוף פעולה בלתי מוגבל). לשם כך נבחנו מספר קורסים אקדמאיים מתוקשבים בעלי דגשים ועיצובים הוראתיים שונים באוניברסיטת חיפה (מיכאל קונג'ה. דני בן צבי)

במבט לאחור, לאחר כ- 20 שנה לפחות של מחשוב במערכת החינוך ניתן לראות שתי מגמות הכרוכות זו בזו: שינוי התפיסה החינוכית ושינוי הטכנולוגיה, שהגיעו לידי בשלות מסוימת באמצע שנות העשור הראשון של המאה הנוכחית עד לכדי "מפץ גדול", בו ניתן לממש הוראה ולמידה בסביבה מקוונת באמצעות פורטל חינוכי בית ספרי. לדעת המחברים השינוי הטכנולוגי היום יש בו כדי לאפשר שילוב גורף של למידה שיתופית אוטנטית לצד למידה אישית משמעותית, ברשת קהילת ידע קטנה ברמת כתה/בית-ספר כהמשך של ההוראה והלמידה המוכרים כיום, גם אלה בסביבה מקוונת. הפורטל החינוכי העתידי, שניתן ליישמו כבר מעתה, הנו מעטפת שירותים ומידע חינמיים במהותם, ושיתופיים במהותם שניתנים לכל דורש, זאת לשם מימוש פדגוגיה עדכני ( אברום רותם ומשה חיימוביץ)

סטודנטים שיילמדו בשנת הלימודים הקרובה באוניברסיטה הפתוחה, ייקחו חלק בניסוי במסגרתו יכתבו עבודות משותפות באמצעות טכנולוגיית Wiki. במסגרת הניסוי, הסטודנטים יכינו עבודות משותפות והמנחים יבדקו וינקדו אותן באמצעות כליו הייחודיים של ה- Wiki, המאפשרים צפייה בשינויים שנעשו, ומתן ציון המשקלל את איכותו הכוללת של התוצר המשותף ואת תרומתו האישית של כל סטודנט לאורך ביצוע המטלה. מטרת הניסוי היא בחינת האפקטיביות של Wiki כסביבת למידה שיתופית, תוך מתן חופש ליצירתיות של צוותי ההוראה ובחינה קפדנית של איכות המטלות.

בשני מחקרים שונים אשר הגיעו כל אחד למסקנה חד-משמעית כי השימוש בבלוגים בקורסים אקדמאיים מנבא טוב יותר הצלחה בלימודים מאשר השתתפות בקורס רגיל פנים-אל-פנים. המחקר הראשון נערך באוניברסיטה של הונג קונג, במחלקה למערכות מידע ומטרתו הייתה לבחון האם השימוש בבלוגים מקדם תהליכי למידה קונסטרוקטיביסטים ומחזק אחריותיות של סטודנטים בתואר ראשון. הממצאים האמפיריים מצביעים על כך כי מיומנויות איסוף, עיבוד וכתיבה של סטודנטים באמצעות בבלוגים הם מנבא טוב יותר מאשר השתתפות והגשת תרגילים בקורס רגיל. הבלוגים הם מנבא טוב יותר ליכולות ולהישגים של סטודנטים ברמה הגבוהה והנמוכה, אך פחות לגבי סטודנטים ברמה הבינונית. מחקר אחר שנערך בשנים 2006-2007 באוניברסיטה בפורטוגל גילה כי בלוגים תורמים באופן מהותי ללמידה שיתופית של סטודנטים בקורס ומחזקים אצלם יכולות של תקשורת חברתית.

מצגת מעניינת של ד"ר רחל לוין-פלד וד"ר יעל קלי מהטכניון בה נסקרים הסוגיות הבאות במחקר שנערך שם: טכנולוגיות הוויקי- מאפיינים, עקרונות עיצוב המיושמים במחקר הנוכחי באמצעות טכנולוגיית הוויקי, סביבת המחקר הנוכחי: הקורס פילוסופיה של החינוך, פעילויות בקורס שיושמו באמצעות שימוש בוויקי, עבודה קבוצתית והתמחות מתפתחת (בגישת ג'יקסו באמצעות טכנולוגיית הוויקי), שימוש בתוצר הכיתתי כמשאב ללמידת המשך, עבודת חקר בקבוצות: חקר ביה"ס, מבנה פורטפוליו אלקטרוני שיתופי בוויקי, הערך המוסף של עבודה קבוצתית בוויקי, ממצאים: איכות תוצר החקר הקבוצתי, ממצאים- מחוון להערכת תוצרי החקר, מה קורה בתוך הקבוצה: שותפות מול שיתופיות.

לדעת גיא לוי (מט"ח), עדיף היה למורים לאמץ גישה שתימנע מהתקפה ישירה על המחשב האישי, האינטרנט והנגישות לתוכן, ובמקום זאת להתמקד בהגנה אקטיבית תוך ניצול כוחו של "היריב". הויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית באינטרנט שהפכה "לאימת המורים", היא הבטחה גדולה, ועדיף לא להילחם בה אלא להשתמש ב"אנרגיות" הגלומות בה כדי להפוך את הלמידה למשמעותית – גם מחוץ לגבולות הזמן והמרחב של בית הספר. תפקיד המורה לא מתבטל אלא הופך מהותי יותר – הוא הופך להיות מנחה טוב ללמידה שיתופית, ולומד בעצמו.

המחוון שפיתחה תמר ענבל-שמיר בהנחיית ד"ר יעל קלי מהטכניון, כולל שישה מימדים המהווים מדד להוראה טובה, בהתאם לתפיסת עולם קונסטרוקטיביסיטית –חברתית, המאפשרת שימוש חדשני בתקשוב. לכל מימד הוגדרו שלוש רמות ביצוע: האפיון הגבוה מתאר הוראה שבה המורה פועל על פי עיקרי הגישה הקונסטרוקטיביסיטית –חברתית ומנצל את הערך המוסף שבטכנולוגיה לטובת הפדגוגיה. האפיון הבינוני מתאר הוראה, שבה קיים ניסיון לנצל את הערך המוסף של הטכנולוגיה לפדגוגיה, אך הפעילויות אינן מעידות על שינוי מהותי בהוראה. האפיון הנמוך מתאר הוראה המשתמשת בטכנולוגיה ככלי התומך בשיטות הוראה ובדרכי הערכה מסורתיות.

מחקר זה מציג תמונת מצב על פעילויות חקרשת שפורסמו בעברית והמשמשות כדוגמאות וכמשאב לימודי להכרת עקרונות המודל הפדגוגי עצמו. מטרת המחקר היתה לבחון משאב זה בהקשר לאתגרים הכרוכים בפיתוח חקשרת ולמאפייני ההכשרה המתקיימת בתחום. המחקר בחן 209 פעילויות על פי הקריטריונים המקובלים להערכת חקרשת ולסטנדרטים של הצגת מידע ברשת. במקביל נערכו ראיונות עם 28 מנחים המלמדים את הנושא במסגרות שונות. ניתוח משולב של הממצאים חשף את הליקויים השכיחים בפעילויות חקרשת שפורסמו בעברית ואת הקשר בין מאפייני התוצרים ומאפייני ההנחיה וההכשרה בתחום (מיקי רונן, אשרת בן זקן, גבי ברג, יהודית גור, לינה קנבסקי, רווית רוטנברג).

מטרות המחקר הנוכחי היו בחינת עמדות המורים לגבי התרומה האפשרית של מחשבי כף היד להוראה ולמידה לפני היכרותם את הטכנולוגיה, התרומה האפשרית של מחשבי כף יד לקידום ההוראה והלמידה, התרומה האפשרית של מחשבי כף יד לקידום למידה חינוך המיוחד; ובחינת מידת השימוש וסוגי השימוש הקיימים במחשבי כף יד. מרבית הנבדקים במחקר זה תופסים את מחשב כף היד כעזר אישי, המזמן למידה עצמאית אך פחות רואים בטכנולוגיה זו כלי אותו ניתן לנצל בכיתה לשם ניהול הלמידה ולקידום הלמידה השיתופית. לדעת המחברת המודל הפדגוגי המומלץ לעבודה עם מחשבי כף יד הוא המודל הקונסטרוקטיביסטי, ויש צורך בהבנה מעמיקה של הטכנולוגיה ושל היישומים הנלווים, בכדי שמורים יאמצו את הכלי לשם ניהול הלמידה. (תמי זייפרט)

הכנה משותפת של כתבה (תקציר) על-ידי כל אחת מהחוליות של הסטודנטים הלומדים במסגרת הקורס "המאזן האקולוגי ושמירת הסביבה" באוניברסיטה הפתוחה. כשהפעילות היא שיתופית, לוויקי יש יתרון רב לעומת הפורום: בפורום קשה לעקוב אחר התלבטויותיהם של הסטודנטים ומהלך העבודה, ואילו בוויקי יש שקיפות מלאה של תהליך העבודה השיתופית ואפשר לבודד את חלקו של כל אחד מהמשתתפים. ואכן, מעקב אחר הכנת התקצירים בידי הסטודנטים הראה שבעריכתם השתתפו כל חברי החוליה. יתרה מזו, בסביבת הוויקי אפשר לראות את התוצר המשותף כמסמך אחד, ואילו בפורום מוצגת סדרה של הודעות ותגובות, ואם אין מנהל שיסכם את הדיון – קשה לראות את המכלול (סוזי פישר, חגית מישר-טל)

כלים ופרויקטים חינוכיים ליצירת למידה שיתופית באתר של ד"ר אברום רותם. בסקירה מוזכרים הכלים והפרויקטים הבאים בישראל: מערכת שיתופון (המכון הטכנולוגי חולון שמפותח בראשות פרופסור מיקי רונן), מערכת קושיה (אוניברסיטת חיפה, בראשות פרופסור שיזף רפאלי), ווויקי (דוגמא של קורס הכשרת מנהיגות חינוכית בתקשוב, מחוז חיפה)

האוניברסיטה הפתוחה היא אחת החלוצות הראשונות בארץ שהחלה לשלב את הוויקי בלמידה. החל מסמסטר סתיו 2006 החל מרכז שה"ם (המרכז לשילוב טכנולוגיות באוניברסיטה הפתוחה) בניסוי לבחינת יעילותה של סביבת הוויקי כסביבה לימודית שיתופית מקוונת. מחקר שליווה את אחד מקורסי הפיילוט באוניברסיטה הפתוחה שיישם את הלמידה השיתופית בסביבת וויקי מציג נתונים אופטימיים לגבי האפקטיביות של הלמידה השיתופית בסביבת וויקי. נמצא שרק 9% מהסטודנטים לא אהבו את העובדה שסטודנטים אחרים ערכו מונחים שהם הגדירו, ורק 13% חשבו שהעריכה של מונחים על ידי סטודנטים אחרים תרמה במעט לשיפור המונחים. ממצאים אלה מראים, שלא הייתה התנגדות לעריכה השיתופית באתר הקורס (חגית מישר-טל, עדנה-טל-אלחסיד)