שרת החינוך יפעת שאשא-ביטון פירסמה מסמך הקורא למנהלים לשנות תוכניות לימודים; להחליף את המבחנים באמצעי "הערכה מצמיחה"; להציג תוכניות לצמצום פערים; לחזק את הקשר עם ההורים; לייעל את הליכי הקליטה והחניכה של המורים. כמו כן, המסמך מציג שינויים בתוכניות הלימודים כמו מעבר לתוכנית למידה סביב רעיונות גדולים וחיבור בין תחומי דעת כדי לייצר למידה רב תחומית.

מחקר זה בחן השפעה של למידה מבוססת טכנולוגיה על הישגיהם של 82 תלמידי כיתה ב' בפינלנד. נמצא כי כיתות שהתנסו בלמידה מבוססת טכנולוגיה הגיעו להישגים גבוהים בהפרש ניכר, שכללו כישורים מתמטיים, השיגו ציונים טובים, חישבו תרגילים בדיוק רב ומצאו תשובות בזריזות יתרה.

הלמידה הדיגיטלית באוסטרליה התפתחה באופן שונה במקצת מאשר במדינות מפותחות אחרות, וזאת בעיקר בשל המרחקים הפיזיים ביבשת גדולה זו. מכיוון שכך, למוסדות באוסטרליה הייתה יכולת גבוהה יותר למנף את טכנולוגיות הלמידה הדיגיטלית כדי לתמוך באופני הוראה מסורתיים בעת משבר, כמו משבר הקורונה. בזכות בשלות זו של המרחב הווירטואלי מוסדות אוסטרליים יכלו לפתח צורות חדשות של קורסים, כגון קורסים מקוונים קצרים, הסמכות נקודתיות (micro-credentialling) וכן קורסים מקוונים פתוחים מרובי משתתפים (MOOCs; Massive Open Online Courses).

הגדרות ומִנוּחִים, חיוניות המעבר מלמידה מסורתית ללמידה דיגיטאלית, היסודות הפדגוגיים ביישום מושכל של למידה דיגיטאלית, מאפייני חומרי הוראה למידה והעשרה דיגיטאליים, תכנון לימודים המושתת על חומרי הוראה-למידה דיגיטאליים, יישום למידה דיגיטאלית מהלכה למעשה (אברום רותם) .