-
סיכום
מאמר זה בוחן את השאלה, אם שימוש בשפה דתית בעבודות סמינריוניות ובכתיבה אקדמית בכלל מבסס פער בין שתי השפות (הדתית והאקדמית) ובין המגזר החרדי למגזר החילוני או שזהו רק פער לכאורה. בחינת שאלה זו נעשית דרך ניתוח איכותני של עבודות סמינריונית של סטודנטיות חרדיות באמצעות מענה לשאלה זו ותוך שימת לב לארבעת העניינים הבאים: באיזה פרק של העבודה מופיעה שפה דתית? מהו תפקידה של שפה זו? מהי השפה הסובבת את השפה הדתית? והאם שפה דתית נענית לכללי הכתיבה האקדמית או מנותקת מהם? (עינב ארגמן).
-
סיכום
-
סיכום
המאמר מציג מחקר-עצמי של קבוצת סטודנטים לדוקטורט בחינוך, שחקרו את צמיחת זהותם כחוקרי הכשרת מורים תוך כדי לימודים לתואר השלישי במסגרת קבוצת תמיכה שהקימו. המחקר העצמי נמשך שנה במטרה לבחון כיצד ההשתתפות בקבוצה תורמת לצמיחת זהויותיהם כמורי-מורים חוקרים. התמיכה ההדדית באה לידי ביטוי בהעלאת זוויות ראייה חדשות אל מול נתוני המחקרים , האזנה לניתוחים של כל אחד, קריאה והערות על טיוטות, ותיקוף או מתן אישור לערך של המחקרים. הם גם פתחו הבנות משותפות בדבר המורכבויות של הכשרת מורים ושיתופיות במהלך הדיונים הרפלקטיביים שלהם שהתמקדו בקישור המחקר והשיתוף לפרקטיקה כמורי מורים.
-
סיכום
-
לינק
הצורך לתמוך בכתיבה של סטודנטים זכה לתשומת לב רבה בכתיבה מחקרית. אחד מסוגי התמיכה הספציפיים, הינו, משוב, הכולל היזון חוזר של עמיתים. למרות עושר הספרות בנושאי היזון חוזר וכתיבה אקדמית, יש מעט מאד נסיון מעשי כדי שנוכל לקבוע איזה סוג של משוב מקדם כתיבה בסביבות מקוונות. מאמר זה מדווח על מחקר המנסה לקבוע איזה סוג של משוב משפר יותר מהאחרים את איכות הכתיבה השיתופית ואיזה אפקטים של משוב, תורמים ללמידת סטודנטים בסביבה המבוססת על תקשורת בכתיבה לא מסונכרנת (Guasch, Teresa , Espasa, Anna , Alvarez, Ibis M. Kirschner, Paul A).
-
לינק
במאמר זה בוחן ד"ר אלי ברודרמן את טבעו של השיח המקוון, קרי השיח המתבצע באינטרנט: דואר אלקטרוני, צ'טים, פורומים, בלוגים, רשתות חברתיות וכד'. כמו כל תופעה בעולם הנחקרת בכלים פילוסופיים, ניתן לחקור את השיח המקוון באמצעות תאוריות וכיווני הגות מגוונים. ד"ר ברודרמן מנסה במאמר לנתח את השיח המקוון באמצעות כלי החשיבה והניתוח הפוסט סטרוקטורליסטיים לאור כתיבה אקדמית עכשווית -זו ובעיקר לאור ההטרמה הרבה של דרידה ולאקאן לשיח האינטרנטי ( אלי ברודרמן ).
-
לינק
-
לינק
אנגליה היא כיום אחת המדינות המובילות בפיתוח מרכזי משאבים דיגיטאליים ללמידה וחקר בתחום החינוך הגבוה. האוניברסיטה הפתוחה באנגליה בשיתוף אוניברסיטאות מובילות נוספות שם פיתחו בשנה האחרונה כמה מרכזי משאבים דיגיטאליים המבוססים על העיקרון של חומרי למידה פתוחים הידועים בתור Open Educational Resources (OERs). מדובר על מרכזי משאבים דיגיטאליים מעמיקים ושיטתיים המכסים את התחומים הבאים: למידה שיתופית , מיומנויות דיגיטאליות, איחזור מידע , כתיבה אקדמית, שיטות מחקר, ושיטות להפצת מידע . מבחינת ארגון המידע ניתן להגיע לחומרים הדיגיטאליים בצורות שונות: דרך רשימת נושאים או ענן תגיות וכדומה ( Alastair Creelman ).
-
תקציר
בכתיבת סיפור אקדמי הכוונה היא לכתיבה מדעית שיש בה מאפיינים של כתיבה נרטיבית, והיא שואפת ליצירת טקסט ברור, זורם, חי, מעניין ונגיש, שמערב את הקוראים. כפי שנראה, כתיבה "סיפורית" כזו אפשרית לא רק כאשר הכותב מגולל את מהלכיו של מחקר שערך. הנגשת הטקסט ויצירת עניין ומעורבות יכולות להיווצר על ידי בניית תהליך אינטראקטיבי עם הקוראים. כתיבת טקסט מושך ומעניין, שתיעשה מבלי להפחית מענייניותו וממרכיבים חיוניים אחרים שלו, יכולה לשמש גם כאסטרטגיית שכנוע, ולא תפגע ביכולתו הארגומנטטיבית ( אסיה שרון) .
-
לינק
במאמר זה , מבקשת המחברת לסקור את תופעת הדחיינות האקדמית וגורמיה ואת הפתרונות המוצעים הנגזרים ממנה. מאמר זה מתייחס לכתיבת העבודה הסמינריונית לקראת תואר ראשון בפרט, אם כי המאפיינים המתוארים מוצאים ביטוי בכתיבה האקדמית בכלל. הפתרונות יושמו באופן ניסיוני בקורס 'מרתון בכתיבת עבודה סמינריונית' בנסגרת בית המורה 'הליכות בית יעקב' במודיעין עלית בשנת הלימודים תשע"א-תשע"ב (חיה גרשוני, 2012).
-
לינק
-
לינק
כותבי המאמר בנו ב-2009 קבוצת כתיבה של מורי מורים באוניברסיטה בפינלנד בכוונה לקדם כתיבה אקדמית ופרסום, ולהשיג מטרות כמו קידום או השגת תקציבים. במאמר זה הם מדווחים על שלבי ההתחלה של העבודה המשותפת על האתגרים והאפשרויות שהם מציבים. למרות חשיבותה, כתיבה נתפשת כמטלה קשה שלא מוקצים לה די זמן או חלקי משרה ועל רבים להיאבק כדי לבצעה (Cameron et al., 2009, Murray, 2009). תהליך הכתיבה האקדמית דורש שילוב של תובנות בדבר תחושת העצמי של האדם ככותב, ידע בכתיבה (know-how) ומייצר תחושות כמו פחד ודאגה, שימחה וסיפוק. מהיבטים אלה בחנו הכותבים את תהליך הכתיבה ( Turunen, T.A., Kaasila, R., & Lauriala, A).
-
לינק
הכתיבה האקדמית, בהיותה אובייקט שאליו אפשר להתאוות, מופיעה כמראית עין של ניטרליות ואובייקטיביות; כתיבה שמישירה מבט אל התופעה הנחקרת בלי אינטרסים; מתקיימת בעולם האמפירי והניתן לידיעתם של בני אדם. אך אם נתבונן בכתיבה זו מן נראה שהדבר אינו כך כלל.ד"ר מילי אפשטיין ינאי דנה במאמרה כאן בכתיבה האקדמית ובסתירות שבה, וכן היא עוסקת בהקבלות בין כתיבה זו לבין היבטים אחרים של הפעילות האקדמית. בייחוד עניין אותה כוחן של הסתירות הללו לעורר מבוכה, אי־שקט, ובעקיפין – חקירת ידע. היא מדגישה כי כתיבה אקדמית נוטה לשאוף להתרת הפרדוקס ולפרימת המתח המהותי שבו, באמצעות העדפת פתרונות רטוריים הדוגלים בניטרליות ובאובייקטיביות לכאורה. מה אפשר ללמוד מכל אלו? אולי שרשתות של יחסים הן בעלות השפעה על הפקת המשמעות במגוון הרמות של העשייה: בניהול האקדמי ובזיהוי הסמכות; בחיפוש אחר 'פתרון' ובהתמודדות עם היעדרו; בכתיבה, בעריכה; במעשה הקריאה והפרשנות (מילי אפשטיין ינאי).
-
לינק
ד"ר אריה קיזל כותב בבלוג המרתק שלו על מחקר חדש בתחום ספרי לימוד בהיסטוריה בערבית בישראל. ד"ר חנה שמש (רש) כתבה עבודה מאירת עיניים תחת הכותרת עיצוב הזיכרון בספרי לימוד בהיסטוריה לבתי הספר הערביים במדינת ישראל 1948 – 2008 (בהדרכת פרופ' אלי פודה וד"ר דן פורת, האוניברסיטה העברית בירושלים, 2009). לדבריה, כתיבת ספרי הלימוד בערבית התפתחה לאור הגישות החדשות להוראת היסטוריה במגזר היהודי גם בתחום עיצוב הספרים וגם בתוכנם: מספרי לימוד מודפסים בכתב אחיד ורציף לעימוד מאיר עיניים וחלוקה ברורה לפרקים ופרקי משנה. מכתיבה פשטנית כרונולוגית לכתיבה אקדמית מעוררת ויכוח ושאלות. מעיסוק בהיסטוריה פוליטית יהודית וציונית להרחבה בנושאי היסטוריה כללית ותולדות הערבים והאסלאם. בתחום ההיסטוריה, קובעת החוקרת, ניתן לומר שפרקים בקורות עם ישראל שולבו בספרי הלימוד בערבית ואילו פרקים מקבילים בתולדות העמים הערבים וההיסטוריה של פלסטין הערבית חסרו או שנכתבו על פי נקודת המבט היהודית-ציונית.
-
לינק
לאור דרישות מתווה הלימודים החדש הציבה מכללת לוינסקי לחינוך בתהליך ההכשרה בתואר הראשון, בכל מסלולי ההכשרה, את העיקרון של התפתחות מקצועית ולמידה לאורך החיים, תוך חקר ההתנסות . במסגרת זו, ועל פי הנחיות המתווה, נדרש כל סטודנט ל B.Ed במכללה לקורס סמסטריאלי, שנקרא "אוריינות אקדמית". בנוסף, הפעילה המכללה, כחלק מהשינויים הקוריקולריים בבית הספר לחינוך, המעניק תואר B.Ed. למידה אינטגרטיבית של מיומנויות אקדמיות בתחומי הדעת השונים. זאת, במסגרת העיקרון המוגדר במתווה הלימודים של שילוב "היבטים של שיח כתוב ודָבוּר בתהליכי הוראה ולמידה". מטרת המחקר נבחנה באמצעות שאלון שהיה ברובו סגור, והכיל מספר שאלות פתוחות. השאלון הועבר ל 147 סטודנטים להוראה בשנת תשס"ט, ול 139 סטודנטים להוראה – בשנת תש"ע. המחקר המוצג בדו"ח הנוכחי הוא מחקר המשך למחקר שנערך בתשס"ט ) .תחילה יוצגו תקצירים של עיקרי הממצאים מן המחקר הקודם, עיקרי הממצאים מן המחקר שנערך בתש"ע לסטודנטים בלבד ותקציר השוואה בין שתי קבוצות הסטודנטים. לאחר מכן, יוצגו בפירוט מחקר תש"ע והשוואה בין שני המחקרים ( עזר, חנה /מרגולין, ברוריה /שגיא, רחל).
-
לינק
מטרת המאמר: לשקול אם כתיבה אקדמית יכולה להיתפש כיצירת ידע ומדוע צריך לאתגרה כל הזמן? מערך המחקר: דיון רפלקטיבי השוקל את ההקשר של כתיבה אקדמית, ידע, רפלקציה וסיוע לאחרים לכתוב. ממצאים: כל כתיבה אקדמית פתוחה לאיתגור מתמיד. מגבלות: המאמר מבוסס על התנסויות וחשיבה של כותב אחד. השתמעויות מעשיות: שימושי למנחי כותבים אקדמיים. "כתיבה אקדמית" הכוונה היא למאמרים, ספרים, דיסרטציות, אתנוגראפיות, מונוגרפיות, דוחות מחקר ועוד שאקדמאים יוצרים. כל אלה נכתבים לרוב בהקשר אקדמי, עבור קהל אקדמי באותה דיסציפלינה ולפעמים הכתיבה היא מולטי-דיסציפלינרית. כתיבה אקדמית כשהיא נכתבת מעמדה או מנקודת מוצא פרטיקולארית מהווה אף היא ידע מתחרה/מערער בהתהוות שכן היא חשופה לביקורת. כל מה שמופיע בכתיבה עומד לערעור: המטרות, שאלות המחקר, שיטת המחקר והכתיבה, השימוש בדוגמאות להרחבה, הצגה של ביקורת-עצמית– כל אלה ועוד עשויים לעמוד לביקורת נוקבת ולהיות מותקפים. (למשל, הטענה לתרומה משמעותית עשויה להיתפש כשטחית. הניסיון לסגנון פשוט עשוי להיות מוצג כפשטני מדי ( Badley, G).
-
סיכום
החוקרת, שהיא מורת-מורים, מקימת בעבודתה מהלך של כתיבה תיאורית ואנאליטית לצורך רפלקציה על מצבי הוראה שעולים במהלך עבודתה. השאלה היא כיצד ניתן לקיים את הרפלקציה הזאת בדרך הטובה ביותר וכיצד יכול המחקר להיות "מיוצג, מועבר ומממומש בשיח המקצועי?" מסקנות המחקר הן בבחינת תוספת לגוף הידע העוסק במחקר-עצמי בשתי רמות מובחנות: רמת הפרקטיקה של החוקרת עצמה ורמת הפרקטיקה של הסטודנטים. (McClanahan, L.G.)
-
לינק
מחקר פעולה מערב סוג מסוים של רלבנטיות, ניסיון להשיג ידע ולהשיג השפעה על החיים המעשיים ולקיים חקר של התהליך המעשיר את מה שאנו עושים ולא רק את מה שאנו יודעים. מחקר פעולה אינה רק אסטרטגית לניהול מחקר חברתי, אלא בו בזמן זוהי דרך של מעורבות בחזון חברתי בקנה מידה קטן. למחקר הפעולה יש פוטנציאל לא רק ביחס למקומי ולייחודי אלא גם כאחד מהצעדים שמסוגלים להתניע את מסע אלף המילין של האנושות. האם כתיבה אקדמית היא צורה של מחקר פעולה? לדעת הכותב כן. יש משותף בין מחקר פעולה לבין כתיבה אקדמית. שניהם מעוניינים בחקר וברפלקציה על מדיניות ומעשה חינוכיים עם מבט לשינויים ולשיפורם. אלה שני תהליכים שיש בהם מעקב-עצמי המקדם צמיחה, שניהם מסייעים לצמיחת הידע העצמי, הידע המוסדי והידע החברתי והפוליטי בכלל (. Winter, R., & Badley, G).
-
לינק
במאמר זה החוקרים בוחנים את תהליך הכתיבה המשותפת שלהם בדגם חדש של כתיבה זה בנוכחות הפיסית, הממשית של האחר. במאמר שני פרקים שנכתבו ברצף של עבודה בנושא. האם התהליך היה יעיל? אחד הטיעונים התומכים בקולבורציה במחקר ובכתיבה הוא הפוטנציאל הקיים בכך ליתר יעילות( למשל, Phelan et al., 2000). אסטרטגיות של כתיבה בתורות והובלה בכתיבה סייעו לכותבים ליצור ביעילות כמה פרקים/מאמרים. כתיבה "זה בצד זה," חדשה מידי כדי להעיד על תרומתה ליעילות הכתיבה. אולם, לאור הצורך בתיאום לו"ז ומיקום נראה כי קשה לאמצה כשיטה דומיננטית לכתיבה משותפת. במהלך ההתנסות שתוארה לעיל היו הכותבים מעורבים גם בפרויקטים מחקריים אחרים בגישות שונות לכתיבה וגם קראו ספרות רבה על יחסי מחקר קולבורטיביים. בחלק השני של המאמר הם מקדמים את החלק הראשון מתוך מה שלמדו מהספרות ומתוך רפלקציה על דרכי הכתיבה שלהם ועל מקומה של המטפורה בתהליך. בעוד שהחלק הראשון נכתב בגישה של כתיבה "זה בצד זה", החלק השני נכתב בגישה של הובלה בכתיבה. בהקשר של הוראה בכיתה מטפורות עשויות להיות נקודות פתיחה לדיונים של מורים על הפרקטיקות שלהם תוך התייחסות למטפורות, אך מבלי לראות בהן מדריכים לפעולה ( Ritchie, S.M., & Rigano, D.L).
-
תקציר
מחקר זה מציג מבט היסטורי על דמות המורה כפי שמשתקף במסמכי משרד החינוך, המועצה להשכלה גבוהה וביטויים ממשיים של "דמות המורה" במכללות המייצגות אידיאולוגיות שונות ורבות שנים.באופן מעשי, בודק המחקר כיצד דמות המורה "הראוי" משתקפת בשיח החינוכי של הגורמים המובילים המעורבים במערכת הכשרת המורים: משרד החינוך, בעל האחריות החוקתית, המועצה להשכלה גבוהה, האחראית על הענקת מעמדן האקדמי לתכניות הלימודים במכללות להוראה, ושלש מכללות להוראה, אשר בהן נבדקו ביטויים ממשיים של "דמות המורה". נידרלנד, דרור והופמן מסכמים ומדגישים את "דמות המורה" כמושג חמקני, הכלול בתהליך האקדמיזציה המתמשך ובמעמד המכללות שעדיין לא הוכרע.
תוצאות חיפוש עבור: כתיבה אקדמית
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין