תוצאות חיפוש עבור: חינוך לדמוקרטיה
מיון:
נמצאו 35 פריטים
פריטים מ-1 ל-20
  • סיכום

    מאמר זה עוסק בשאלה כיצד מורים בבתי ספר למשפטים יכולים לסייע לתלמידיהם להגן על שלטון החוק כבסיס לדמוקרטיה, אך אבחנותיו תקפות לגבי מורים ותלמידים במקצועות אחרים. לטענת המחברת, הדמוקרטיה האמריקנית נמצאת במשבר. היא סבורה כי ההתקפה על גבעת הקפיטול ב-6 בינואר 2021 חייבת לשמש כקריאת השכמה מחודשת למקצוע המשפטי; העוסקים במקצוע זה אינם יכולים עוד להרכין את ראשיהם, מבלי להיות מודעים לכך שכל מה שהם עושים מדי יום כעורכי דין מתחיל ומסתיים בחובתנו לשמר את שלטון החוק ואת מערכת הצדק. עליהם להכיר בכך שעורכי הדין הם אלו שהעמידו את הדמוקרטיה בסכנה. עורכי הדין הם אלו שניסו, בתפקידם כסנגורים נלהבים, להפוך את תוצאות בחירות 2020 ללא בסיס משפטי לכך.

  • סיכום

    מאמר זה מתחקה אחר הטרנספורמציה בהשתתפות צעירים ובני נוער במחאה נגד ההפיכה המשטרית לצמצום הדמוקרטיה בישראל, שהחלה בינואר 2023. נראה כי בשבועות הראשונים למחאת הנגד של שומרי הדמוקרטיה נותרו ארגוני הנוער ומרבית הצעירים ישובים על הגדר. אבל ככל שחלפו החודשים, כך הצטרפו יותר ויותר התארגנויות נוער למחאה וחלקן אף נהפכו למובילות בה

  • סיכום

    אמריקה הולכת ונהפכת לשתי מדינות נפרדות, עם שתי גרסאות נפרדות של החוקה, הכלכלה וההיסטוריה האמריקאית. זה אינו סיפור על שבטיות, אלא סיפור על הפרגמנטציה (פיצול, קיטוע) של הכל. הריסוק של כל מה שנראה בעבר מוצק, הפיזור של אנשים שהיוו פעם קהילה. וזה קורה לא רק בין הימין לשמאל, אלא גם בין קבוצות שונות בתוך הימין ובין קבוצות שונות בתוך השמאל וכך גם בתוך אוניברסיטאות, בתוך איגודים מקצועיים ואפילו בתוך משפחות. סיפור מגדל בבל הוא מטפורה למה שהרשתות החברתיות עוללו לכמעט כל הקבוצות והמוסדות בחברה ובאומה, באופן שמסכן את עתידה. מאמר זה מוקדש לשאלות כיצד זה קרה, איזה עתיד צפוי בשל כך ומה תפקידה של מערכת החינוך בפתרון המשבר.

  • תקציר

     הספר מידת החינוך מבטא את החתירה לפיתוח תכונות טובות במידתיות הנכונה ולהגשמת הרמוניה עם הסביבה הטבעית ועם החברה האנושית. קהל היעד הוא כל אדם המבקש חיים של איכות ומשמעות, ובמיוחד אנשי חינוך הרוצים לטפח תלמידים למיטבם.

  • תקציר

    מאמר זה בוחן כיצד יכולים מורי מורים להבטיח שהמורים לעתיד מקבלים הכנה מספקת שתאפשר להם לטפח חינוך שיקיים ויחזק נורמות דמוקרטיות? המאמר מתבסס על סקר שנערך בקרב 2,750 מורים בארה"ב ובקנדה וראיונות עם 150 מורים. מורים מעורבים פוליטית ואזרחית נוטים לדון בתדירות גבוהה יותר ובדרכים מתוחכמות יותר עם תלמידיהם בהשלכות הכלכליות, הפוליטיות והחברתיות של אי שוויון. תוכניות להכשרת מורים צריכות לשקול דרכים לעודד מורים חדשים ומנוסים לעקוב אחר החדשות, לעסוק איתם בשיח אזרחי זה עם זה בנושאים הנוגעים לציבור, ולהשתתף בחיים האזרחיים והפוליטיים.

  • סיכום

    הגיע הזמן לנסות ולבסס תוכנית מוסכמת ומותאמת של חינוך אזרחי, שתגובש על ידי קבוצות מגוונות המחויבות כולן למציאת טוב משותף. תוכנית כזו חייבת להיות תוצאה של תהליך רציני הכולל ניסוח של תפישה אסטרטגית לכל שכבות הגיל, לכל זירות החינוך ולכל זרמי החינוך

  • סיכום

    סדרת הטלוויזיה "שעת אפס" העלתה מחדש את פרשיית פיטורי המורה אדם ורטה בעקבות תלונתה של תלמידתו ספיר סבח על מה שהיא ראתה כהבעה לא ראויה של עמדותיו הפוליטיות בכיתה. מאמר זה מציג ארבע גישות להתמודדות  עם הבעיה: 1. הכחשה 2. העדפה 3. הימנעות 4. איזון.

  • תקציר

    עיסוק כיתתי בנושאים טעונים-פוליטית ושנויים במחלוקת נחשב בחברות דמוקרטיות אנגלו-אמריקאיות כרצוי וככלי לקידום השתתפות אזרחית וטיפוח ערכים דמוקרטיים. אולם, האתגרים הטמונים בדיון בסוגיות מורכבות גוברים כאשר מדובר בשכבות גיל נמוכות ובחברות מאותגרות מבחינה דמוקרטית, כמו במקרה הבוחן הישראלי שמוצג להלן.

  • סיכום

    מקצוע האזרחות נהפך לכר פורה לוויכוחים קשים על רקע אידיאולוגי. בשנת 2009 פרסם המכון לאסטרטגיה ציונית נייר עמדה אשר טען להטיה אידיאולוגית עמוקה הקיימת במקצוע האזרחות בארץ. נייר העמדה חולל סערה והביא לניסיונות ממושכים מצד שר החינוך דאז, גדעון סער, לטפל בסוגיה; אלא שניסיונות אלה נתקלו במאבק נגדי של אנשי תקשורת וגופי חינוך מהשמאל. הטלטלה שעברה המערכת כוללת אירועים כגון פיטוריהם של שני מפקחים מרכזיים (מפמ"רים) של המקצוע; פסילת ספר לימוד; שלוש עתירות שנידונו בבג"ץ ; דיונים בכנסת; התארגנויות מורים ואנשי אקדמיה בעד ונגד שינויים בהוראת המקצוע.

  • תקציר

    היעדרה של תיאוריה חינוכית מקיפה בנוגע למערכת כללי לבוש מביאה להיענות לנורמות של הקהילה כאמצעי לקבוע מה ראוי ללבוש ועל מה יש להעניש. היענות ויישום של קודים ספציפיים של לבוש עלולים להביא, ולמעשה מביאים כבר עתה, להתנהלות לא עקבית בסוגיה זו ולהפרה של זכויות תלמידים. אחת התוצאות השליליות של קביעת כללי לבוש לא עקביים כרוכה בהשפעתם באופן לא פרופורציונלי הן על תלמידות (נשים), והן על תלמידים ותלמידות שאינם לבנים, המסומנים בתוך כך כמיניים ונחותים. נשים עוברות אובייקטיביזציה ואילו לגברים מייחסים חוסר יכולת לשלוט בתשוקותיהם המיניות.

  • סיכום

    אלן בלום, מרתה נוסבאום ואנדרו דלבאנקו טענו כי משבר הדמוקרטיות המערביות הוא משבר ערכים הנובע מהזנחת החינוך ההומניסטי ומניוונו במערכת ההשכלה הגבוהה. מעמדה זו עולה כי ירידת קרנם של מדעי הרוח באקדמיה, במערכת החינוך ובציבוריות הישראלית כולה היא סימפטום של מחלה הגורמת גם להסתאבות ולהתפוררות הסולידריות בחברה הישראלית. מחלה זו, הנפוצה בארץ ובעולם, היא ניאו-ליברליזציה של חייה הרוח והתרבות והכפפת החינוך, ההשכלה והשיח הערכי-נורמטיבי לאידיאולוגיית השוק "החופשי" ולהיגיון התועלתני של "שורת הרווח".

  • סיכום

    מאמר זה סוקר חקר מקרה של תוכנית חינוך לצרכנות אחראית שיזמה חברת 'רבוע-כחול ישראל', שהפעילה רשת סופרמרקטים ברחבי הארץ. התוכנית, ששמה 'חכמים ברבוע', פונה לחטיבות הביניים ומיועדת ללימוד באמצעות צוות ההוראה הבית-ספרי. התוכנית היוותה מרכיב מרכזי בפעילות המוגדרת כאחריות החברתית של העסק. המאמר ניתח חומרי ההוראה והלמידה שהציעה התוכנית, ודן בהסדרים המדינתיים הקשורים לקיום תופעת 'מסחור בבית-הספר'.

  • סיכום

    רשימה זו סוקרת ספר חדש, הדן בנושא של הפרטה במערכת החינוך בישראל ומדגימה תופעה זו במישורי חינוך מגוונים.

  • סיכום

    רשימה זו סוקרת את תפיסתו של ג'ון דיואי בנוגע לחינוך המוסרי ולחינוך בכלל דרך דיון בספר שהתפרסם בשפה העברית, המתאר את משנתו של דיואי והקורא לפילוסופיה של סרבנות מחשבתית וחינוך הומניסטי.

  • לינק

    מאמר זה חוקר שיפוטים של צעירים לגבי הדיוק של טענות לאמת (truth claims) הקשורות לסוגיות ציבוריות שנויות במחלוקת. בניסוי המשובץ בסקר מייצג מבחינה לאומית של 2,101 צעירים בגילאי 27-15, התבקשו הצעירים לשפוט את הדיוק של אחת ממספר רשומות מקוונות מזויפות. באופן עקבי עם המחקר אודות הנמקה מוּנעת (motivated reasoning), הערכות הצעירים היו תלויות ב-(א) ההלימה של הטענה עם עמדת המדיניות הקודמת שלהם ובמידה פחותה יותר ל-(ב) האם הרשומה כללה אמירה לא מדויקת (Kahne, Joseph; Bowyer, Benjamin, 2017).

  • לינק

    מטרתו של נייר העמדה היא להוביל מהלך משותף לגיבוש מדיניות אשר מחברת בין הקיים, לבין כל שעוד יש וניתן לעשות, תחת הכותרת של חינוך נגד גזענות בהכשרת מורים ומורות. ראשית הוגדרו מספר אתגרים מרכזיים: אתגר מערכות החינוך הנפרדות, אתגר שילוב הנושא בתכניות הלימוד הקיימות, ואתגר הגזענות המבנית. לאחר סקירה קצרה של ספרות ומחקר בנושא, מוצעים כיווני פעולה אפשריים – ברמת הסטודנטים/יות, ברמת הסגל האקדמי והמנהלי, וברמת המוסד. שיתוף פעולה בין המוסדות וחיבור שלל הכוחות הפועלים בתחום פותחים פתח ללמידה הדדית, למפגשים בין קבוצות שונות בחברה בישראל, ולאמירה משותפת על תפקידה של מערכת החינוך ביצירת חברה שוויונית יותר וגזענית פחות (גליה זלמנסון לוי).

  • סיכום

    באגודה לזכויות האזרח מאמינים שגם הכיתה היא שדה קרב בין חלשים לחזקים, וגם בה מתקיימים גזענות ואפליה. כדי להילחם בכך, הם מציעים למורים לעבור הכשרה מיוחדת, שמתחילה דווקא בהתבוננות במראה (תמירה גלילי).

  • תקציר

    סביבת למידה קונסטרוקטיביסטית מדגישה את חלקו של התלמיד בתהליך הבניית הידע הנלמד. במחקר נבחנו הקשר בין הוראת תחום התקשורת לבין אפיון סביבת הלמידה כקונסטרוקטיביסטית ותרומת סביבה זו לקידום פעילות פוליטית דמוקרטית בעתיד בקרב מתבגרים (דורית אלט).

  • לינק

    מרכזו של ספר זה הקביעה כי קיימת אובייקטיביות, זאת בניגוד לרוח 'הפוסטמודרנית' הרווחת שלפיה אין ולא תיתכן אובייקטיביות, שהרי 'הכול בעיני המתבונן' ולכל אחד 'הנרטיב שלו'. באמצעות 'תרגיל החפץ', השווה לכל נפש, מוכיח הספר כי כל אחד מאתנו תלוי בעצם קיומו החומרי-כלכלי בזולת באופן מוחלט. אף שאין מדובר בדעה או בנרטיב, אלא בתיאור אובייקטיבי של המציאות, עובדת התלות ההדדית איננה תופסת מקום בשיח הציבורי והחינוכי, הרווי בתודעת אינדיבידואליזם. אין רע באינדיבידואליזם כמובן, אך הספר מבקש לטעון כי תפיסת האינדיבידואליזם הרווחת בימינו היא, לאמיתו של דבר, חלקית בלשון המעטה. בהתאם מנסה הספר להציע לה תיקון באמצעות הצגת נושאים שעל סדר היום מתוך הקשרים היסטוריים. בספר מוצגת השקפת עולם ובה התייחסות לנושאים מרכזיים כמו הפערים החברתיים, הזהות היהודית והסכסוך היהודי-ערבי. זהו למעשה ספר היסטוריה לאנשים שהיסטוריה איננה מקצועם. הוא מיועד לפיכך לציבור הרחב ולכל מי שהחינוך יקר ללבו (אודי מנור).

  • מאמר מלא

    כוכב "הנחשול" בישראל. רון ג'ונס, המורה האמריקאי שעשה את הניסוי החינוכי המפורסם ביותר בעולם, מבקר בישראל, משחזר את הולדת הניסוי ומנתח את השפעותיו על חייו: "מבחינתי הסיפור הזה נמשך בכל מיני דרכים – בבתי הספר, במקומות העבודה, בבתים. זה הסיפור על הצורך להיות חופשי, לשאול שאלות, לבקר ולהגיב על אי־צדק" (אמתי מור).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין