ביה"ס "חברותא" הוא חלק מהמרכז למנהיגות נוער בישראל, בראשו עומדים דרור אלוני, נורית מאיר רענן אביטל ורות קנלור-לוי. בית הספר נפתח בשנת 2010 . בביה"ס "חברותא" מאמינים בהשכלה כללית בכל המקצועות. המשמעות היא שגם תלמיד שלא נמשך בצורה טבעית לאמנות או למדעים יחווה חוויות טובות ומשמעותיות בתחומים האלו ויהיה צרכן של ידע. כל כיתה מורכבת ממספר מצומצם מאד של תלמידים וזוכה לשני מחנכים. שעות הלימוד מחולקות לבלוקים של שעות כפולות הנקראים "אשכולות" : אשכול חברה, אשכול רוח, אשכול מדעים וכמובן מתמטיקה ואנגלית. לכל אשכול נושא טרימסטריאלי שמתחלף במהלך השנה. "החלוקה למקצועות מאפשרת לביה"ס להימנע מהתמודדות של התלמיד עם ריבוי מקצועות ועם ריבוי מורים בנקודת זמן אחת.

מאמר ביקורתי של ד"ר יפתח גולדמן על מהות הפעולה העקרונית של בתי הספר הדמוקרטיים בישראל. מתברר כי שישראל היא המעצמה העולמית בתחום החינוך הדמוקרטי? לא סתם "מעצמה עולמית" אלא המעצמה העולמית. מספר אחד בלי כל מתחרים. עם זאת , פריחתו של החינוך הדמוקרטי היא לא תוצאת פועלם של אנשי חינוך שנזעקו להציע תרופה למשבר הדמוקרטיה בישראל אלא פעלם של אנשי חינוך ראויים שחיפשו דרך להרחיב את אפשרויות הבחירה של תלמידים מתוך אמונה בחשיבות הבחירה האישית של הפרט. לסיכום , המאמר הקצר, חוזר ד"ר יפתח גולדמן ומביט על בתי הספר הדמוקרטיים מנקודת המבט של הלומדים ואינו מתעלם מהישגם של בתי הספר הדמוקרטיים בשיפור ביטחונם העצמי של הלומדים והמוטיבציה שלהם.

לתכנית החדשנות החינוכית בביה"ס מבואות הנגב שלושה מרכיבים שמשלימים זה את זה: פדגוגיה מתקדמת, חינוך סביבתי כולל וטכנולוגית תקשוב כלומר שילוב מחשבים ואינטרנט. בית הספר לא ויתר כמובן גם על עיסוק בתחום הערכי והחברתי. בצד הפדגוגי בחרנו בשיטה "למידה מבוססת בעיה" שבה לומדים להתמודד עם הבעיות המורכבות שמציב בפנינו העולם האמיתי ומנתחים אותן בעזרת מספר תחומי דעת. שיטה זו שונה ממה שנהוג בדרך כלל בבית ספר. לרוב מלמדים כל תחום דעת בנפרד, והמורים ממציאים בעיות מלאכותיות ששייכות רק לתחום אחד. תהליך של למידה מבוססת בעיה מתחיל בבחירת שאלה "פורייה": מעניינת, מורכבת, כזו שמעלה מיד שאלות נוספות. המטרה היא לחקור את השאלה ולייצר תובנות אצל התלמידים. לחשוב, לחקור, להבין, לגבש תובנות ( יודיק אביעד).

הקמת בית ספר חדשני היא תהליך הדורש משאבים רבים של תכנון, כסף וכוח אדם. למרות ההשקעה הרבה, רבים מבתי הספר החדשניים עוברים עם השנים תהליך של שחיקת החדשנות ושל חזרה לדפוסי עבודה רגילים. מה ניתן לעשות כדי למנוע זאת? ד"ר דורית טובין, מהמחלקה לחינוך באוניברסיטת בן–גוריון, חקרה את תהליכי התכנון המתרחשים בבית ספר חדשני יסודי בן עשר. הנחת היסוד של המחקר הייתה, כפי שגורסת תיאוריית מעגל חיי הארגון, שחלק מההסבר להמשכיותה של החדשנות בבית ספר זה נעוץ כבר בשלב התכנון. הנחה נוספת היא שכבר בתהליך התכנון נלקחו בחשבון האילוצים של האקלים הבית ספרי, אותם אילוצים שמובילים בסופו של דבר את כל בתי הספר לשחיקת החדשנות.

במחוז Chugach באלסקה פועל ביה"ס הפועל על פי גישה שונה לחלוטין במקומות כיתות גיל, קיימות שם קבוצות למידה המבוססות על התקדמות במבחני יכולת או סטנדרטים במקצוע. התלמיד יכול להשתייך לקבוצת למידה על פי התקדמות בשלבים ועמידה בסטנדרטים של אותו שלב. כל תלמיד מסיים שלב או את ביה"ס על פי מוכנותו, בשלותו האינטלקטואלית ולא על פי התפתחות גילאית. בביה"ס באלסקה לתלמידים ניתנת הנחייה רבה בשיטת למידה יחידנית המעודדת פרויקטים ומשימות מאתגרות. עם זאת, ביה"ס באלסקה לא ויתר על הערכה נורמטיבית והתלמיד צריך להוכיח רמות יכולת במעבר משלב לשלב בתוך בית הספר. תשעה מחוזות חינוך נוספים באלסקה שוקלים לאמץ את מודל ההתקדמות על פי שלבים במקום המודל הגילאי.

טכנולוגיות מידע ותקשורת נעשו חלק בלתי נפרד מחיינו והן משמשות כזרז לחדשנות במערכת החינוך. הספר מסכם ממצאי מחקר בינלאומי על אודות חדשנות פדגוגית משולבת תקשוב, ומוצגות בו היוזמות החדשניות בבתי-הספר מן ההיבט התוכני והפדגוגי. כמו כן מוצג תפקידם החדש והמשתנה של המורים והתלמידים בתהליכי ההוראה והלמידה. הספר מיועד לאנשי חינוך המתעניינים בהיבטים התיאורטיים של הטמעת התקשוב בתהליכים פדגוגיים ובבתי-הספר, לאלה המעוניינים לשלב מחשבים ותקשורת בכיתתם או בבית ספרם ולמקבלי החלטות וקובעי מדיניות בתחום הטמעת יוזמות חדשניות המשלבות תקשוב במערכת החינוך (דוד מיודוסר, רפי נחמיאס, דורית טובין, אלונה פורקוש)

מחקר זה מציג תמונת מצב על פעילויות חקרשת שפורסמו בעברית והמשמשות כדוגמאות וכמשאב לימודי להכרת עקרונות המודל הפדגוגי עצמו. מטרת המחקר היתה לבחון משאב זה בהקשר לאתגרים הכרוכים בפיתוח חקשרת ולמאפייני ההכשרה המתקיימת בתחום. המחקר בחן 209 פעילויות על פי הקריטריונים המקובלים להערכת חקרשת ולסטנדרטים של הצגת מידע ברשת. במקביל נערכו ראיונות עם 28 מנחים המלמדים את הנושא במסגרות שונות. ניתוח משולב של הממצאים חשף את הליקויים השכיחים בפעילויות חקרשת שפורסמו בעברית ואת הקשר בין מאפייני התוצרים ומאפייני ההנחיה וההכשרה בתחום (מיקי רונן, אשרת בן זקן, גבי ברג, יהודית גור, לינה קנבסקי, רווית רוטנברג).

קול קורא ליצירת קהילה חינוכית בינלאומית לטיפוח ולקידום רעיון ביה"ס חדשני בתפיסת School 2.0. האתר החדש מסוג WIKI שהוקם לאחרונה באינטרנט נועד לקדם את הרעיון של בתי ספר מסוג School 2.0 המייצגים תפיסה אחרת של הוראה ולמידה. רעיונות חינוכיים שונים ומגוונים הקשורים לתפיסה הרעיונית של בתי ספר מסוג School 2.0 נועדו להיות מתועדים באתר זה. כבר כעת יש באתר תיעוד ראשוני של אמרות כנף ומשפטי מפתח של אישים בחינוך המתוקשב העומדים מאחורי התנועה הרעיונית של School 2.0 (ביניהם Will Richardson , David Warlick ואחרים)

לא כל יוזמה של מורה או הנהלת ביה"ס עונה על תנאי הקיום של חדשנות לאורך זמן. עמידה בתנאי הסף הבאים יש בה כדי להעיד על חדשנות חינוכית בכיתה: יש נכונות ארגונית גבוהה לקלוט את החידוש. כלומר, התרבות הארגונית של ביה"ס תומכת בחידוש ומשמשת קרקע פורייה להצלחתו. יש נקודות כניסה מרובות ליישום הפרויקט החינוכי, היוזמה או החדשנות. בכל יישום משהו גם עבור המורה המתחיל, משהו עבור המורה הוותיק וכדומה. החידוש/חדשנות עונה על צורך פדגוגי כלשהו ופותר בעיה למחנך או לתלמיד או לעתים לשניהם יחד. החידוש מוסיף ערך ממשי ללמידה, לא רק ערך כמותי אלא ערך איכותי. המורה הופך להיות משתמש בטוח בעצמו, פעיל ונראה לעין. המורה מסוגל בעצמו ליישם את החידוש החינוכי/תיקשובי בכיתה ללא ליווי צמוד וולא "קביים". יש לו הביטחון ביכולתו להפעיל את הסביבה הממוחשבת החדשנית בכיתה בעצמו ללא תלות יתר בגורמים נוספים (David Jakes)