העניין בבתי ספר, המשלבים סוגים שונים של ערוצי למידה ותצורות למידה ( hybrid schools), גבר בשנת 2009 לאחר שמחלקת החינוך האמריקאית התירה לפרסום ניתוח-על של מחקרי למידה מקוונים שנראה כי הם מאשרים שעירוב בין זמן המורה פנים אל פנים ותכנית לימודים מקוונת ייצרו תוצאות טובות יותר מאשר הוראה פנים מול פנים בלבד או למידה מקוונת בלבד, המאמר מציג דיון של קארפה דיאם (Carpe Diem), בית ספר ציבורי ביה"ס המשלב סוגים שונים של ערוצי למידה ותצורות למידה (hybrid schools) מסוג charter school שמאמץ תכנית לימודים מקוונת ואת השימוש בטכנולוגיה בכיתה עבור הוראה והערכה של התלמיד (SCHULTE, BRIGID).

אנו יודעים מעט יחסית על הדילמות של אותם מורים המתמודדים עם שילוב התקשוב בכיתה עפ"י תפיסות של חדשנות פדגוגית. מה שלמדנו מהדיווח החשוב שהביא ג'יי הורוויץ הוא שיש פער מהותי בין כוונות המערכת החינוכית בנוגע חדשנות בתקשוב בחינוך ובין המציאות בפועל הנכפת על המורה בכיתה. מתברר שכאשר המערכת החינוכית מדברת על חדשנות הכוונה היא למשהו שונה ממה שהמורה המוזכר בדיווח עושה בכיתה שלו. המורה המתוקשב החדשני בתפיסתו ( כפי שמתואר במאמרון) משתדל להמשיך ליישם את התפיסה החינוכית שלו בעזרת התקשוב. לא אמרו לו שעליו להפסיק לעשות את מה שהוא עושה. אבל הזמן שעומד לרשותו לעשות זאת הצטמצם מאד. לפני שהוא יכול לעסוק בפעולות שמושכות אותו (ואת תלמידיו) עליו קודם להשלים שיעורים נוספים. אם בעבר חש המורה המתוקשב החדשני שהוא חלק מקבוצה של אנשי חינוך שמפלסים דרך חדשה באמצעות התקשוב, עכשיו הוא חש שהמערכת כולאת אותו לתוך פינה צדדית של המתרחש החינוכי.

בכנס מיט"ל שהתקיים בסוף יוני 2011 , הציגה נעמי פורת, בוגרת מגמת תקשוב ולמידה במרכז ללימודים אקדמיים באור יהודה, את עבודת הגמר שלה בנושא "בלוג הלמידה – כלי ליישום אסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה". נעמי סקרה את השפעות שילוב הבלוג על ההוראה והלמידה. היא מצאה כי קיים שימוש במגוון אסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה וכי היקף השימוש בהן עולה במהלך הכתיבה. בסיום ההרצאה, נשאלה נעמי על מידת השיתופיות בבלוג ועל ההבדל בינו לבין פורום לימודי. מספר פעמים חזרה נעמי כתשובה על המנטרה הפדגוגית "הבלוג הוא הקול האישי של הלומד".

המסגרת התיאורטית העומדת בבסיס מחקר זה הינה התיאוריה הסוציו-קונסטרוקטיביסטית. תיאוריה זו מבוססת על הקונסטרוקטיביזם של פיאז'ה, שטען כי למידה היא תהליך של הבניה פעילה של ידע, שבו הלומד קושר פיסות מידע חדשות עם התנסויות וידע קודמים (Piaget, 1992), אבל היא שמה דגש רב יותר בהקשר החברתי- התרבותי של הלמידה, ובחשיבות האינטראקציות של הלומד עם לומדים אחרים (Vygotsky, 1978). מטרת מחקר זה הינה לפתח וליישם מודל התערבות להכשרת מורים להטמעה של תקשוב בגישה סוציו-קונסטרוקטיביסטית בתרבות הבית-ספרית, ולבחון את השפעתו. יש לציין כי עבודה זו התמקדה בתהליכי למידה והתפתחות שעברו המורים, ולא בחנה את השפעת השינוי על תלמידים. המחקר המתואר נערך במסגרת פרויקט תקשוב אזורי בשם "צפונט", הפועל מטעם משרד החינוך במחוז הצפון. במודל ההנחיה המוצג במחקר זה נעשה ניסיון ייחודי לשלב בין מרכיבים פדגוגיים סוציו-קונסטרוקטיביסטיים לגורמים ארגוניים-מנהליים וטכנולוגיים המתוארים בספרות (שמיר-ענבל, תמר ויעל קלי).

סקירה על בתי ספר בישראל המפעילים את תכנית "החלוץ החינוכי" של המכון לחינוך דמוקרטי. בביה"ס היסודי "רמון" במצפה רמון ניתן לראות היערכות למידה מסוג אחר. במסגרת הפעילות המגוונת יכולים התלמידים ללמוד ב"יום למידה אחר" ( למ"א). ביום הזה בוחרים התלמידים מה יילמדו מתוך מגוון של קורסים. אלא לא בהכרח נלמדים בשטח בית הספר , אלא ברחבי היישוב , למשל בסטודיו למחול או באזור המכתש. היציאה מבית הספר והחיבור לקהילה הם חלק מהותי מיום למ"א, והם מביאים לידי ביטוי את העקרונות המנחים העומדים ביסודו. העקרונות לקוחים מתחום החינוך הדמוקרטי , שבית הספר החל ליישם מאז שהצטרף לתכנית "החלוץ החינוכי" של המכון לחינוך דמוקרטי. התכנית כבר בשנה השלישית שלה היום, ומדובר בתכנית חמש-שנתית בעלת שתי מטרות עיקריות : טיפוח מנהיגות חינוכית וקידום תהליכי שינוי וחדשנות חינוכית בתוך מערכת החינוך , עם דגש על אזורים מוחלשים ( פריפריה גאוגרפית או חברתית).

בפוסט זה, המחברת מתארת שלוש מגמות עתידיות בחינוך: מציאת תוכן מקוון (Digital delivery), תכנית לימודים לפי תחומי עניין (Interest-driven) ומיומנויות 2.0 (Skills 2.0). המחברת בוחנת את שלוש המגמות הללו, את ההשלכות שלהן ואת השינויים שהן צופנות בחובן.

בבית הספר הניסויי מבואות הנגב מטמיעים מזה מספר שנים, בתנועות חתירה מאומצות, "פדגוגיה אחרת". הייחודיות של בית הספר מצויה בשילוב הספציפי של שלושה מרכיבים מרכזיים : חיבור הלומד לעצמו ולסביבתו, הגדרת המכוונות ללמידה איכותית כציר מרכזי באינטראקציה הבית ספרית, ושינוי בתפקיד המורה. השפה הבית ספרית היא מה שמחבר את כל חוטי השתי והערב למארג בית ספרי ייחודי. בבית הספר מבואות הנגב שומעים "אותנטית". בית ספר הניסויי מבואות הנגב שינה הגדרות של מערכת למידה והקצאת שעות מקצועות השונים, הנהוגות ברב בתי הספר כיום, במטרה ליישם פדגוגיה הנותנת חווית למידה טובה ומעמיקה לתלמיד, ומשמעות מרעננת ומחזקת לעבודת המורה. בית הספר מחבר את התלמיד לעצמו ולסביבתו מהמעגל הקרוב ביותר (אני, משפחתי, היישוב שלי) ועד למעגל הרחב ביותר (אזור, מדינה ועולם). חיבור התלמיד למעגלי השייכות השונים שלו בא לידי ביטוי בלמידה ובדיונים ערכיים המובילים לפעילות ולעשייה של ממש. אחת החוליות המשמעותיות בחיבור שיוצר בית הספר אצל התלמיד לעצמו ולסביבתו היא הלמידה החוץ כיתתית והחוץ בית ספרית (הסיורים היומיים, טיולים שנתיים ועוד..) בהם טמון פוטנציאל פדגוגי-חינוכי ברור. בית הספר הגדיר את המכוונות ללמידה כציר מרכזי לכלל האינטראקציות שהוא מזמן ומקיים בבית הספר ( נעמי כהן לה-גנק ).

תיאור השינויים בחטיבת הביניים והחטיבה העליונה שבמרכז לאו בק בחיפה בעקבות הפיכתו לבית ספר ניסויי לפני שלוש וחצי שנים. מרכז לאו בק שבחיפה כולל מערכת חינוכית מקיפה מגיל צעיר ועד כיתה יב'. התפיסה שנבנתה במסגרת הניסוי אמרה שכל תלמיד בבית הספר החל מכיתה ז', הוא בעל פוטנציאל טבעי לפיתוח התנהגות מנהיגותית, מושג תיאורטי שפותח על ידי צוות הניסוי והושתת על תשתית של ערכי היהדות מתוך כוונה להתחבר לתרבות ולשורשים. גיבוש הניסוי בלאו בק, נבע מהתפיסה העמוקה שחסרה ברוב בתי הספר העל יסודיים בארץ, שחינוך הוא תהליך של עיצוב אופי ולא רק זכאות לבגרות. מתוך חשיבה על המטרה הסופית, נגזרו המטרות בכל שלב ושלב. "רצינו בוגרים המביטים החוצה ולא רק פנימה, אכפתיים ובעלי חמלה. רצינו להגיע למקום בו נער ונערה בני 18 מבינים ומכירים את היכולת שלהם לשנות את סביבתם וכן מבינים ויודעים מה לעשות כשנתקלים במשהו ראוי לתיקון (לין גרנרוט-קפלן).

גיא לוי ממט"ח כתב לאחרונה בבלוג שלו מאמרון מעניין על דמותו של ג'ורג' מקֶנָה (George McKenna) במערכת החינוך בארה"ב, מנהל ביה"ס ומנהיג חינוכי שמדבר על Personalizing Public Education על חברות, על אחווה, על אהבה שהם חלק בלתי נפרד מהיות אדם מורה, מחנך. הטכנולוגיה במאה ה-21 היא אכן מרכיב חיוני ביותר לצמצום פערים בחינוך, לנטיעת תקווה בליבותיהם של תלמידים רבים להצלחה בחיים, להחזרתם של בני נוער רבים למסלול הלימודים לאחר שנשרו מבית הספר, למתן מענה ויחס אישי לכל תלמיד בכל מקום וכל הזמן… אבל היא כנראה רק שניה לקשר האישי בין המורה והתלמיד – לאהבה, לאחווה ולחברות.

סיקור מעניין של אריאלה לונברג בבלוג האיכותי שלה. טרי פרידמן מתייחס לוידאו המוטמע כאן (ששמו "ביה"ס העתיד של פינלנד") ושואל כמה שאלות לגבי שילוב של מחשבים ניידים בכיתה. פרידמן מטיל ספק ב"עתידנותו" של החינוך המוצג בסרטון החביב שלמעלה וכותב: "כיתת העתיד מתחילה עכשיו , בשאילת השאלות, בדיון, בהבנה של מה שמצליח ומה שלא ובחזון הנוגע לשאלה כיצד יכולים הדברים להיות אחרים- תוך מחויבות למסע הזה ואסטרטגיה שמאפשרת לביה"ס לבצע אותו". למרות זאת, נראה כי הסרטון מבטא דוגמא לניצול הטכנולוגיה הניידת ככזו והמאפשר דיון אודות תהליכי הלמידה ושיטות ההוראה שבשימוש בטכנולוגיה.

לפני חמש שנים קיבל בית הספר הניסויי ע"ש ידלין בעיר ראשון לציון הכרה ממשרד החינוך כבית ספר ניסויי ושם לעצמו כמטרה את טיפוח המצוינות בקרב תלמידיו באמצעות הוראת המדע והטכנולוגיה. מעבר לסביבות הלמידה המגוונות, אחד העקרונות המובילים הוא מתן בחירה לתלמידים כך ש-14 שעות שבועיות הן שעות בחירה מתוך שלושה אשכולות שונים: מדע וטכנולוגיה, מדעי הרוח ואומנויות. אפשרויות הבחירה הן מגוונות מאוד. בתחום הביוטכנולוגיה למשל ניתן לבחור בין: עולם המיקרואורגניזמים, סוד היין, תהליכי תסיסה, תורשה והנדסה גנטית וכימיה בחיי היום יום. בתחום האסטרונומיה הבחירה כוללת: גיאולוגיה, אסטרופיסיקה – חייו ומותו של כוכב, אסטרוביולוגיה כולל תיאוריית המפץ הגדול ועוד. עקרון נוסף הוא התחדשות של תוכניות הלימוד. בבית הספר כמעט ולא נעזרים בחוברות עבודה, המורים הם שמפתחים את יחידות ההוראה ואת תוכנית הלימודים. "המורה לוקח אחריות על למידת התחום אותו הוא רוצה לפתח, על ההוראה ועל ההערכה וזה השינוי המדהים שמתקיים פה ולכן גם ההישגים גבוהים

גבעול – בית החינוך הדמוקרטי בגבעת אולגה, הוא בית חינוכי ותרבותי לתושבי גבעת אולגה וסביבתה. בשעה שמערכת החינוך בארץ ובעולם מדברת גבוהה גבוהה על ביה"ס העתידי ועל הצורך בשינוי מהותי , מיישם ביה"ס גבעול את המאפיינים של ביה"ס מתקדם בצורה מרתקת המיישמת הלכה למעשה את החשיבה של דיוואי בחינוך. כך לדוגמא , קיימת מסגרת הזמן הנקראת זמן חלו"ם (חשיבה, למידה ומיומנויות) . בעקרון הלמידה היא מכוונת תוצרים (BPL) ל-4 ימי שיא שנתיים, קבועים מראש. כמו כן , קיים מרכיב של חקר פתוח – למידת חקר פתוחה ועצמאית לפחות שעתיים שבועיות, בהן אין נושא מרכז אלא רק מודלינג של אחד החונכים, שתוצריה יוצגו רק פעמיים בשנה – בסיומי סמסטרים. להלן תיאור תכנון ההוראה והלמידה מתוך מסמך של ביה"ס הדמוקרטי "גבעול" בגבעת אולגה.