-
סיכום
מטרת המחקר: לבדוק את השפעת החלוקה על פי דובר יליד על תפיסות פדגוגיות של מורים לאנגלית כשפה זרה בישראל.ממצאי המחקר מראים שאין לסווג מורים על פי משתנה בודד, ותומכים במודלים תלוי-הקשר להוראת שפות. בנוסף מציעים ממצאי המחקר מבנה יישומי למושג דובר השפות היליד בתחום הוראת השפות. כמו כן מצביעים ממצאי המחקר על הטרוגניות בקרב שתי קבוצות המורים, ובכך מרחיבים את הדיון בסוגיית הדובר היליד בהוראת שפות לתת-קבוצות בתוך אוכלוסיית המורים הדוברים ילידים ושאינם דוברים ילידים. (עפרה ענבר)
-
מאמר מלא
קיימים סוגים שונים של קהיליות מקוונות המוקמות מסיבות שונות, לדוגמא: קהילות של מטרות – קהילה המאגדת בתוכה אנשים השותפים לתהליך מסויים או הרוצים להשיג מטרה דומה. קהילות של מקצוע – אלה הן קבוצות של אנשים השייכים לאותו מקצוע, מצב או מעמד. קהילות כאלה עשויות לרכז לאתר אחד מידע מקצועי רב ובמה להחלפת דעות וידע בין רופאים לדוגמא. קהילות של תנאים – קהילות אלה דומות לקהילות המקצוע, אלא שהן מקודמות על בסיס עמדות, תנאים או ניסיון חיים. למשל נוער מתבגר, סובלים מסרטן, אוהדי מכבי חיפה וכדומה. קהילות של אינטרסים – אלה הן התאגדויות של אנשים בעלי אינטרס או שאיפה משותפים, כמו למשל פעילים למען סביבה ירוקה, חובבי מוסיקה וכדומה. התפתחות עצמית – חברי הקהילה יוצרים תכנים לאתר, משפיעים על גידולו וקובעים את התפתחותו. המבקרים באתר הקהילתי הזה צריכים לחוש בנוכחות של אחרים שביקרו בו, או חשופים אליו עכשיו, ולראות את תוצאות השתתפותם בגידולו של האתר. מהלך זה מציין את ההבדל בין "אתרי חוברת" (בהם התקשורת אינה ישירה), לבין אתרים בשלים עם קהילה יציבה. למשל, Amazon.com בונה ספריית ביקורת ספרים של משתמשיה, ו- Ebay מבקשת מהמשתמשים לדרג קונים ומוכרים, ולספק את המידע לתועלת משתמשים עתידיים. (עמיקם פרץ)
-
לינק
המחקר בוחן את האפקטיביות הקוגניטיבית של שתי שיטות לימוד לרכישת מושגים מתמטיים: 1. למידה על ידי דוגמאות; 2. למידה על ידי הגדרות ותיאור תכונותיו העיקריות של המושג. הממצאים מראים ש: שיעור מסוים מן התלמידים מצליח לרכוש מושגים מתמטיים לאחר שלמד אותם באחת מן השיטות שנבדקו. א. קיימת פעילות גומלין בין טיבו של המושג וההצלחה ברכישתו באחת משתי השיטות. ב. במרבית המקרים לא היו הבדלים מובהקים בביצוע המטלות הקוגניטיביות בין הקבוצות שלמדו בשיטות השונות. ג. בכל הקבוצות, ולגבי כל ארבעת המושגים שנבחנו, עלו הישגי התלמידים הבוגרים על הישגי התלמידים הצעירים מהם. ד. פער הישגים הקשור לגיל היה בולט ביותר בקבוצה שלמדה על ידי דוגמאות. (מלכה מאונטוויטן, שלמה וינר)
-
סיכום
מטרת המאמר היא להעלות את רמת המודעות של עובדי הגיל הרך בישראל לחשיבות מעורבותם בקבלת החלטות אתיות, ולהציע דרך הוראה של אתיקה בקורסי הכשרה של עובדי הגיל הרך. שני גורמים מקשים על ההכשרה החינוכית בנושא אתיקה בישראל: הטרוגניות עובדי הגיל הרך בישראל והטרוגניות אוכלוסיית הילדים. המחברת מנסה להצביע על חשיבות הפצת כללים של אתיקה מקצועית בקרב עובדי הגיל הרך בישראל, ולהציע דרכים להשגת מטרה זו. (איריס צדוק)
-
סיכום
המחקר של ד"ר שוש מלאת הוא מחקר מעקב מהסוג של "חקר מקרים" שהתחקה אחר תהליכי ההתנהגות והחשיבה של מורים מתחילים בוגרי אוניברסיטאות ומורים מתחילים בוגרי מכללה בשנה הראשונה לעבודתם. חלק מהמורים המתחילים השתתפו בפרויקט ליווי בקליטה (פרויקט תמיכה במורים מתחילים מטעם המוסד המכשיר, כולל הנחייה מלווה). מטרת המחקר הייתה לחשוף את התמורות בתפקודו של המורה המתחיל. המחקר נערך בשיטה האיכותית. כלי המחקר כללו תצפיות, שאלונים וראיונות רפלקטיביים. (שוש מלאת)
-
לינק
מחקר בנושא אקלים כיתה יכול לתת תמונה השוואתית של תפיסת אקלים בנקודות זמן שונות לאורך שנת הלימודים, השוואת סביבות לימודיות שונות ולעזור בפתרון שאלות כגון: מהם הסיבות להבדלים בפרופיל אקלימי של כיתות הלומדות אותו מקצוע עם אותו מורה? במה נבדל האקלים בכיתות גדולות לעומת כיתות קטנות, אקלים בכיתות הלומדות בשיטות הוראה חדשניות לעומת כיתות הלומדות בשיטה המסורתית.חקר האקלים הנתפס מספק מידע שבאמצעותו ניתן למפות ולתאר את הפרופיל האקלימי של הכיתה על מרכיביו השונים. תיאור התמונה האקלימית של הסביבה הלימודית תאפשר ללמוד על המתרחש בכיתה: על תהליכי הוראה ולמידה, על המוטיבציה ללימודים ועל שביעות הרצון מהמתרחש בכיתה. כמו כן נוכל לדעת על הגורמים שמשפיעים ומנעים תלמידים/ מורים להתנהגות מסוימת. בנספח העבודה המקורית של דניאלה מורם, ניתן למצוא את נוסח השאלון המלא של מוס וטריקט למדידת אקלים הכיתה.
-
לינק
במחקר הנדון זוהו מאפיינים מרכזיים בתפקיד המורה בלמידה מרחוק, זאת מנקודת ראות של צרכי הסטודנטים הלומדים בקורס וירטואלי ומציפיותיהם. ממכלול נתוני המחקר נראה, שכדי לקיים הוראה-למידה יעילה בסביבה הוירטואלית, חייבים להתחשב בצרכים הלימודיים השונים של הסטודנטים הלומדים מרחוק ובכללם: צרכים חברתיים; צרכים אישיים-ריגושיים; צרכים משימתיים; וכמובן גם צרכים הנובעים ממידת השליטה של הסטודנט באמצעים ובכלים טכנולוגיים ללמידה מרחוק.
-
לינק
במחקרה של הפרופסור לפסיכולוגיה ולחינוך סוזאן אנגל נטען כי יש לשנות את האופן שבו מודדים את ההצלחה של הילדים בבית הספר. מאחר ושיטת המדידה הנוכחית באמצעות מבחנים אינה יכולה לחזות את התכונות החיוניות להצלחה ואינה מעודדת הוראה טובה. "למעשה, חלק מהמחקרים מראים שהשימוש הנוכחי שלנו (הכוונה לארה"ב) במבחנים מגן על מורים רעים על-ידי הסתרת חוסר המיומנויות שלהם מאחורי מטרות צרות ותסריטים נוקשים". המאפיין הבולט ביותר של המבחנים המתוקננים הוא שהם יעילים-קל להעביר את המבחן ולתת לו ציון. אפשר לארגן מפעל אן עסק ביעילות, אבל בתי ספר אינם מפעלים. בתי ספר הם קהילות המוקדשות לסיוע לילדינו לגדול להיות אנשים שמחים ובעלי ידע. על כן, לבטח אפשר לערוך הערכות יותר מתחשבות ויותר שימושיות. מדוע לא למדוד את הדברים שחשובים באמת? ( Susan Engel).
-
לינק
המחקר הנוכחי בוחן את השאלה מדוע וכיצד מגשרים מורי מורים על הפער בין חינוך רב-תרבותי וחינוך גלובלי במשמעם הרחב בהכשרת מורים להתמודדות עם שונות, שוויון ותקשורת בקהילה המקומית, הלאומית והעולמית. המאמר מתמקד בממצאים העוסקים בהתנסויות ממשיות/חיות שמורי מורים תיארו כמשמעותיות בהתפתחותם המקצועית. בהתנסויות ממשיות /חיות הכוונה להתנסויות בעלות מבנה זמני שאי אפשר לתופשו בביטויו המיידי אלא רק כרפלקציה במבט לאחור. זוהי התנסות בעלת מהות מסוימת, שניתן לעמוד עליה רק ברטרוספקציה. במסגרת המחקר המורים בחנו לאחור את חייהם המקצועיים וכתבו כיצד הם רואים את ההתנסויות האלה בהווה ואת תרומתן לעיצוב העבודה והמחויבות שלהם לרב-תרבותיות וגלובליזציה. מתן משמעות ברטרוספקציה היא יותר מרפלקציה. מורי המורים התבקשו לבחור את ההתנסויות המשמעותיות ביותר ולכתוב עליהן כך שישקפו את הקשרי החיים, הקריירות, התיאוריה והמעשה שלהם ובכך לשתף את זולתם (Merryfield, M.M).
-
סיכום
-
לינק
מאז שנת 1993 בתי הספר במחוז נוקס במדינת טנסי בארה"ב מיישמים שיטות אלטרנטיביות לקריאה ולכתיבה על-ידי תוכנית המשלבת טכנולוגיות פשוטות וטכנולוגיות מתוחכמות שנועדו לספק פתרונות לבעיות הקריאה והכתיבה של תלמידים בעלי בעיות דיסלקציה חמורות בכיתות ג' עד יב'. הקריאה מתבצעת בעזרת: 1. שימוש בספרים המוקלטים על קלטות שמע. 2. מחשב המתרגם טקסט בתוכנת הקראה. 3. סיוע בקריאה. 4. התאמת יכולת קריאה. התלמידים קוראים ספרים מוקלטים על קלטות שמע בעזרת אוזניהם במקום בעזרת העיניים, כדי לפענח את הדפוס. בזמן שהם משתמשים בשיטת קריאה זו הם עוקבים ויזואלית בספר אחרי כותרות, הדגשות, תמונות ואינפורמציה ויזואלית אחרת. בעזרת שימוש בסינטיסייזר בתוכנת קריאה ממסך, התלמידים "קוראים" מילים, משפטים ופסקאות, באמצעות הקראה בקול רם של המחשב. באמצעות שליטה בקול המחשב, התלמידים קוראים במהירות בכל מקום במסך, מדפי עבודה, מילונים, אינציקלופדיות, מכתבים, שבועונים ומאמרים מעיתונים, וכן מכל טקסט אחר שיכול להיות מוצג על גבי מסך המחשב (Mike Matvy).
-
לינק
מטרת המחקר היא לזהות ולאפיין צורות השתתפות של סטודנטים בקבוצות דיון מקוונות (ברשת האינטרנט) שהפעילות בהן התקיימה במסגרת של לימוד בקורסים של האוניברסיטה הפתוחה. המחקר בודק בעיקר את דפוסי ההשתתפות הסמויה, סוג השתתפות שאינו ניתן לזיהוי מיידי. התוצאות מראות שמידת השימוש בקבוצות הדיון המקוונות במסגרת לימודית אקדמית היא נמוכה ביותר. נתוני המחקר מתבססים על רישום של כניסות המשתמשים לקבוצות הדיון. הכניסות לקבוצה נרשמות כשורות קוד ונאגרות בבסיס הנתונים של המערכת (עדנה טל).
-
תקציר
מטרת המאמר לבחון את יכולת התלמידים לפתח ולהעריך טענות במהלך שיעור מדעים בבית ספר תיכון. המחקר מתמקד באבחנה בין “Doing Science” (ללמוד מדעים) לבין “Doing the Lesson” (להעביר את השיעור). במחקר השתתפו תלמידי כיתה ט' הלומדים בבית ספר תיכון בספרד, אשר עבדו בקבוצות במהלך שש פגישות לימוד ובמהלכן הם נצפו והוקלטו בוידאו וברשמקול. במחקר זה עוצבו יחידות הלימוד ופעילויות סביב נושא של פתרון בעיות, במטרה ליצור דיונים. יש לציין כי, בכיתות לימוד בספרד האינטראקציה בין התלמידים הינה מועטה וישנן מעט הזדמנויות לפתרון בעיות או לדון בנושאים מדעיים (M.Pilar Jimenez-Alexandre, Anxela Bugallo Rodriguez, Richard A.Dusch)
-
לינק
ההתפתחות האידיאולוגית של החינוך מהבית נובעת מכך שהורים החליטו שהאחריות על חינוך וגידול ילדיהם היא שלהם בלבד.הם אינם שולחים את הילדים לבתי הספר לעיתים אפילו בניגוד לחוק, ודואגים לתת להם השכלה בהתאם לתפיסת עולמם. ניתן להבחין בשתי קטגוריות אידיאולוגיות שונות של משפחות המקיימות Home Schooling. הקטגוריה האחת מבוססת על אמונה דתית, והקטגוריה השניה יכולה להקרא "איכותנית". (חיה הלר-דגני)
-
לינק
החיפוש אחר דרכים להעשרת ההוראה הוביל אותנו אחורה בהיסטוריה האנושית אל תופעה ההולכת ונעלמת מנוף ההכשרה המקצועית: השולייאות (Apprenticeship), בה אדם צעיר מתקשר עם אוּמן-מומחה במקצוע כלשהו ולומד ממנו את סודות המקצוע, תוך כדי התנסות מעשית ביצירה, בה מתפקד אדם זה כשוליית המומחה. למפגש השולייאי הישיר בין השניים נודעת חשיבות גדולה במיוחד בתקופתנו, המאופיינת בהתכנסות לתוך העצמי, בה יותר ויותר מן ההתחברות עם האחרים מתבצעת באמצעות תקשורת מרחוק: דרך מחשב, לווין או טלפון, ופחות בקשר אנושי ישיר ובלתי אמצעי. באופן דומה, זמינותם של אמצעים טכנולוגיים מתקדמים משפיעה על סגנונות ההכשרה המקצועית, ההופכים מרוחקים, בלתי אישיים, ולעיתים רבות לא-רלוונטיים, בגלל הנטייה לגישות הכשרה אקדמיות-עיוניות מדי, המבקשות להחליף את ה"למידה מתוך עשייה" המאפיינת את השולייאות, בלמידה עיונית גרידא. לפי תפישת השולייאות שאנו מבקשים להציג כאן, גם מעשה ההוראה הוא סוג של אוּמנוּת, אשר השולייאות מהווה מרכיב חשוב ברכישת מיומנויות שליטה בה. מטרת מאמר זה היא להציג את תפיסת העולם העומדת בבסיס גישת השולייאות, ולבחון היבטים שונים שלה בהכשרת מורים. (יורם עשת, זאב דגני)
-
סיכום
המחקר על ההתנסות המעשית של סטודנטים להוראה בבית הספר מעלה, בין היתר, שאלות בדבר הארכת משך השהות במסגרת זו. זאת לאור ההנחה שההתנסות מספקת הזדמנות טובה להכיר את עבודת המורה. מטרת המחקר המוצג במאמר לברר אם מורים מאמנים שעברו הכשרה לתפקידם זה מלאו אותו טוב יותר מעמיתיהם שלא עברו הכשרה כזאת. אל המאמנים מתייחסים במחקר כ- mentors ואל העמיתים כ-associate teachers. לצורך הבדיקה פותחו אמצעי מדידה להבחנה בין פעילויות של הכשרת מורים (education) ובין פעילויות של אימון מורים (training). ההבחנה נבדקה בשלושה משתנים: א.הגדרת תפקיד; ב.קידום חשיבה רפלקטיבית על ההוראה; ג.יצירת קישורים בין התיאוריה לבין המעשה. נמצא כי המורים המאמנים תפשו את תפקידם במונחים של הכרת מורים ואילו המורים-העמיתים – במונחים של אימון מורים. המאמר דן בהשתמעויות להכשרה. (Timperley, H., et al)
-
מאמר מלא
יותר מחמישים שנה לאחר הקמתה עדיין משמשים ספרי הלימוד בהיסטוריה במדינת-ישראל כלי עיקרי בהוראת החומר בפרקי ההיסטוריה השונים וסוגיות בתולדותיה לתלמידי בתי הספר היסודיים, חטיבות הביניים והחטיבות העליונות. שלוש גישות מרכזיות התפתחו בחקר ספרי לימוד. המסורתית המכונה הרמנויטית-תיאורית המתמקדת בחקר התוכן הכתוב, בנוגע לטעויות ודעות קדומות. השנייה, גישה כמותית של בדיקת תוכן אשר מבוססת על מחקר אמפירי של מספר שורות או פרקים או מושגים המוקדשים לנושא מסוים והגישה השלישית, היא הגישה האיכותית, המציעה סינתזה בין שתי הגישות ומשמרת את האספקטים החזקים שלהן ומפצה על חולשות שתי הגישות האחרות. מאמר זה מתבסס על עבודת מחקר מקיפה שאימצה את הגישה השלישית תוך דגש על ניתוח השיח בטקסט (Discourse Analysis) ועסקה בהבניית הזיכרון הקולקטיבי של תלמידי ישראל דרך כל ספרי הלימוד בהיסטוריה כללית לחטיבות הביניים ולבתי הספר התיכוניים מהקמת המדינה ועד היום. (אריה קיזל)
-
סיכום
מהם הסטנדרטים לשיפוט של מחקרי פעולה שמשתמשים בהם, ומי קובע אותם? האם להתייחס לקריטריונים המוצעים על ידי החוקר, לערב את המתבוננים הביקורתיים, להעמיד ועדה לקביעת סטנדרטים? האם אנשי אקדמיה בלבד צריכים לקבוע את הקריטריונים לתקפותו או לאי- תקפותו של המחקר, או של מערך המחקר? וכן, מה מקומו של החוקר במחקר פעולה בהערכת מחקרו? המאמר מציג את הקריטריונים של אליוט להערכת מחקרי פעולה ומנגד את הקריטריונים של מקניף. (רפי הכהן, איתי זימר).
-
לינק
הרעיון שעל בתי ספר לפעול כקהיליות הוא רעיון שכיח בקרב העוסקים בחינוך. עם זאת ראוי לציין שמשמעותו של רעיון זה משתנה בעיני אנשים שונים. בחינוך השימוש במונח קהילייה נושא משמעויות שונות ובהן למשל, הקהילייה כתיאור מקום גיאוגרפי, הקהילייה במשמעות של העולם הציבורי או הפוליטי של בית הספר, הקהילייה כקבוצת אנשים בעלי ערכים משותפים או הקהילייה במשמעות של האיכות הקוהרנטית של בית הספר עצמו . המאמר ממשיג את הרעיון של קהיליות חינוכיות באמצעות מיפוי של מטפורות שהדגישו עבודה מוצלחת במסגרת קהיליות כאלה על בסיס סקירה של מאמרים וספרים. ניתוח הספרות המחקרית החל בקידוד הלשון המופיעה בחומר על פי דימויים, תימות ו"רעיונות גדולים" שעלו מדברי הכותבים. מתוך עיון בדיונים ובתיאורים של קהיליות בית ספריות עלו מטאפורות שהתמיינו לכמה ממדים של התופעה הנחקרת.( Beck, L.G. (1999).
-
סיכום
הרצאה זו דנה בידע הפדגוגי של גננות רגילות ביחס לזיהוי והערכה של ילדים בסיכון ללקות למידה, בהשלכות של ידע זה על עבודתן עם ילדים מתקשים ובהשתמעויות של ידע זה להכשרת הגננות. ההרצאה עוסקת בפרשנותי לתצפיות, ראיונות והערכות של גננות על ילדים בסיכון ללקות למידה בגנן ומתייחסת בעיקר לכך שהגננות מייחסות את קשיי הילד לגורמים הקשורים למודלים ביולוגיים- רפואיים ופחות לגורמים חינוכיים- מערכתיים. בהתאם לכך הפתרונות שהן מציעות לקשיים, הם פתרונות שיש בהם משום סיכון לתיוג והדרה של ילד עוד לפני תחילת הלימודים הפורמאליים. למערכת ההכשרה להוראה ותכניות הלימודים בהוראת חינוך מיוחד יש קשר לידע הגננות ולהשתמעויותיו (אסתר פירסטטר)
תוצאות חיפוש עבור: זהות
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין