-
סיכום
במחקר הנוכחי נטלו חלק 27 הלומדים במחזור הראשון של תכנית זו. מטרת המחקר לבחון אילו שינויים חלו אצלם באשר לתפיסת תפקיד הניהול ובאשר לעבודת הניהול בפועל. שאלת המחקר נבחנה במסגרת שתי תיאוריות של סוציאליזציה פרופסיונאלית – התיאוריה הפונקציונאלית –סטרוקטוראלית והתיאוריה הקונסטרוקטיביסטית. נעשה שימוש בשאלונים פתוחים וראיונות. תשובות הלומדים משקפות רכישה של ידע ומיומנויות ניהול, יחד עם תהליכים אינטרוספקטיביים שונים שחוו במהלך שתי שנות הלימודים. בסמוך למועד הלימודים, עיקר השינוי בתפיסת התפקיד ובביצועו חל בתחום רכישת מיומנויות וכלים לניהול. בתהליך הסוציאליזציה לתפקיד, כפי שהוא משתקף מדברי המרואיינים ניתן לאתר בעיקר אלמנטים של הגישה הקונסטרוקטיביסטית (גלעדה אבישר, נעמי פייגין)
-
מאמר מלא
במשנתו המקיפה של פאולו פריירה יש למורים – נכון יותר, למורות – מקום מרכזי. רק מורות ביקורתיות ומחוייבות יוכלו לחלץ תלמידים מהחברה הדכאנית שנולדו לתוכה. פריירה קבל על האימון הטכני שמורים מקבלים. אימון זה, הוא טען, מאפשר להם ליישם תכניות לימודים סטנדרטיות, שמתאימות לכל סוג כיתה, לכל הקשר ולכל אוכלוסיה, בלי להתחשב בהבדלים ההיסטוריים התרבותיים והסוציו-אקונומיים המאפיינים את הלומדים בבתי הספר השונים. נוסף על התודעה הפוליטית פריירה ביקש גם לפתח מורה חוקרת בעלת סמכות משחררת. הפעולה המחקרית לדידו אינה תוספת נלווית להוראה, אלא חלק בלתי נפרד ממעגל הידיעה, המורכב מלמידה ומחשיבה על ידע קיים ומיצירה של ידע חדש. ללמוד, ללמד, לחקור, להתנסות, לחשוב, לתקשר הן פעולות מתמשכות ואינסופיות (נירה מאי)
-
סיכום
המחקר בחן את עמדותיהם של סטודנטים להוראה במכללה גדולה בדרום הארץ. באופן עקרוני ניתן לראות, כי הציונים הממוצעים של עמדותיהם כלפי התופעה בינוניים. מכאן ניתן ללמוד שכאשר פונים לבחון את העמדות של הסטודנטים כלפי הסוגים או הרמות השונות של הרמייה מסתבר כי הסטודנטים מבחינים בין הורדה של עבודה מלאה מהרשת לבין גזירה והדבקה מעבודה קיימת. הם רואים בהעתקה מלאה של עבודה כחמורה יותר. בחינה של עמדותיהם לגבי מקור ההעתקה מלמדת, כי הם רואים בהעתקה מחבר מעשה שלילי יותר מהעתקה מסורתית (מספר או כתב עת) או מהעתקה מהרשת, ואולם אין בעיניהם הבדל מהותי לגבי שני המדיומים האחרונים, כיוון שהעתקה מהרשת קלה יותר קרוב לודאי שהיא נפוצה יותר. העמדה הכללית כלפי אופן ההעתקה היא בינונית, אין שלילה גורפת של הנושא או קבלה גורפת (לאה ברץ, רוני ריינגולד)
-
סיכום
לצד בתי הספר הייחודיים-פרטיים, שבמקרים רבים מהווים מעין "ילדים חורגים" למערכת החינוך הציבורית, פועלים ברחבי ישראל גם 110 גני ילדים ובתי ספר המוגדרים "ניסויים". בדומה לייחודיים, גם בתי הספר האלה פועלים סביב תחום או קונצפט מסוים. "מדובר בקבוצת בתי ספר ממלכתיים רגילים מכל רחבי המדינה, יסודיים ועל-יסודיים, חילוניים ודתיים, ערביים, צ'רקסיים, שמקבלים תקציב ומנדט לחמש שנים לפיתוח מודל חינוכי חדשני מרמת הרעיון ועד תורת החינוך, בראייה הוליסטית". בתי הספר האלה מכונים "ניסויים" מפני שהמזכירות הפדגוגית של משרד החינוך משתמשת בידע שצברו בשנות הניסוי כדי לקבוע ולעצב את המדיניות של המערכת כולה בעתיד. אוסף קישורים, מחקרים וכתבות על תהליכי הלמידה בבתי הספר הניסויים.
-
סיכום
בעוד שתשומת לב מחקרית רבה מוקדשת לקליטת מורים מתחילים בבתי הספר, בסיס הידע בדבר ההתנסויות של גננות מתחילות מועט למדי; זאת למרות שהמטלות והקשרי העבודה של שתי הקבוצות שונים. מטרת המחקר, שהתבסס על ראיונות חצי מובנים, הייתה לחקור נושאים מתחום התפתחות הנתיבה המקצועית של 15 גננות בישראל, ולזהות גורמים אישיים והקשריים המשפיעים על נושאים אלה. מן הממצאים עלה שרוב ההתנסויות של הגננות המתחילות דומות לאלה של מורים מתחילים להוציא שלושה נושאים הנובעים מההקשר הארגוני הייחודי שלהן., המקרים שנחקרו מספקים תובנה של החשיבות של שלוש קבוצות המשפיעות על ההתפתחות המקצועית של הגננות החדשות – הסייעות, המפקחות וההורים. (Oplatka, I., Eizenberg, M.)
-
תקציר
הערכת מיומנויות מידע של תלמידות כיתה ט' בביה"ס נווה חנה בישראל לפני ואחרי קורס למידת חקר. מחקר שנעשה במסגרת המחלקה ללימודי מידע באוניברסיטת בר-אילן. המודל הפדגוגי להערכת מיומנויות מידע הוא Big6TM Information Skills Model. מדידת רמת מיומנויות המידע התבצעה באמצעות כלי מתוקשב הידוע בשם TRAILS שפותח באוניברסיטת Kent. הממצאים מלמדים כי תלמידות שנחשפו לתבנית שיטתית של אסטרטגיות מידע (על בסיס מודל Big6) הצליחו יותר בלמידת חקר בכיתה. עוד נמצא כי השימוש במערכת ההערכה TRAILS מסייעת באופן אפקטיבי לזהות נקודות חולשה אצל תלמידים ומאפשרת על כן חיזוק מיומנויות חקר אצל התלמידים בכל אחד משלבי ההתמודדות של הקניית מיומנויות מידע (Reuven Werber)
-
תקציר
המאמר מתאר יישום מעניין של מחקר פעולה שיתופי בארה"ב לצורך שיפור מערך למידה ארגוני (ארגון לומד) בקרב מדריכים מקצועיים המעורבים בהכשרת מבוגרים. צוות המחקר השיתופי השתמש במחקר פעולה שיתופי במטרה לזהות את הבעיות והחולשות של המערך הארגוני אותו חקר ובדק. במחקרי פעולה שיתופיים מועברים בדרך כלל ממצאי החקירה לידי צוות יישום, אך הייחודיות של מחקר הפעולה השיתופי בתהליך המתואר הוא שיתוף הפעולה ההתחלתי עם צוות היישום כבר מראשית הפרויקט במודל של חקירה משותפת co-inquiry) ). כתוצאה מכך, נוצר מרחב ידע שיתופי בעל מאפיינים חברתיים של תמיכה הדדית אשר תרם רבות לשיפורים בעקבות מחקר הפעולה השיתופי. המודל התיאורטי לתהליך השינוי התבסס על Mezirow -1991 אשר מדגיש את חשיבות יצירת האמון בין הגורמים השונים לפני יצירת תהליך השינוי בארגון (Lyle Yorks).
-
סיכום
מחקר אורך זה נערך בין השנים 2001-2005 על כנס בן יומיים, המתקיים במסלול היסודי במכללת הקיבוצים, בעקבות התנסותם של סטודנטים שנה ג' ב"מחקר פעולה". בכנס מוצגים המחקרים בפני עמיתים, מדריכות פדגוגיות ואורחים. המחקר בדק את תרומת הכנס לידע ולהתפתחות המקצועית של הסטודנטיות המשתתפות בו. מטרות הכנס לשנה ג': הכרות עם מגוון רחב של מחקרי הסטודנטיות, השוואת התנסויות, התמודדות עם בעיות של הצגת מחקרים בכנס, העשרת הידע והתנסות בהוראת עמיתים. המטרות לשנה ב': הכנה לקראת התנסות במחקר פעולה, שיתוף בידע שנרכש על ידי סטודנטיות שנה ג', יצירת רצף בין השנים (דבורה גסר, ציפי זלקוביץ)
-
סיכום
המאמר מהווה דוגמה של מחקר-עצמי שנעשה ע"י מורה-מורים מתחיל החוקר את עבודתו לאור המעבר מהוראה בבית הספר להוראה במסגרת ההכשרה. המאמר מדווח על מחקר של האתגרים בפניהם עמד מורה כיתה במעבר לתפקיד של מדריך פדגוגי לסטודנטים להוראה. המחקר עושה שימוש במחקר-עצמי איכותי כדי לזהות ולבחון את המתחים שצצו כאשר החוקר חווה את המעבר מתפקידו כמורה כיתה לעיסוק בהכשרת מורים. אתגרים בלתי צפויים ובהם בניית הזהות המקצועית כמורה מורים, התמצאות בשתי הפנים של התפקיד החדש – תמיכה והערכה וטיפול במקורות התנגדות חיצוניים המתבטאים באמונותיהם של הסטודנטים ובנורמות של מערכת בתי הספר הציבוריים. (Ritter, J.K)
-
תקציר
בסטנדרטים החינוכיים של הגדרות המידענות נכתב "מזהה את המידע הדרוש לצורך השלמת המשימה" (כדי לפתור את בעיית המידע). מכאן, חשוב לחזור ולהסביר כי השלב של "הגדרת הצורך" הוא שלב המתבצע לפני שניגשים לחיפוש המידע בפועל. שלב זה איננו נתון לבחירה ובלעדיו לא יתבצע תהליך מידעני שלם ומוצלח. המטרה היא להפנים את ההבנה שבתהליך מידעני, אנו קודם כל חושבים לאיזה מידע נזדקק כדי להתמודד עם הבעיה ובהתאם לכך אנו מנסחים שאלות ומתכננים מהלכים לאיתור המידע. השאלה ל "איזה מידע" נזדקק טומנת בחובה חשיבה מורכבת, משום שמדובר על היבטים שונים של המידע – לאיזה תוכן של מידע נזדקק? לאילו סוגים של מידע? לאילו מקורות מידע? באילו כלים כדאי להשתמש כדי להגיע אל המידע לו אנו זקוקים? קבלת החלטות בשאלות הללו מותנית בהבנה של הבעיה והצרכים הנגזרים ממנה.
-
לינק
המבחנים הבינלאומיים התקופתיים כגון TIMSS, PIRLS ו- PISA הפכו לחלק מהשגרה במערכות חינוך בעולם. לצד התועלת שניתן להפיק מתוצאות המבחנים הבינלאומיים, נשמעת ונכתבת ביקורת נוקבת על התקיפות של תוצאות אלה, על הפירוש המוטעה שמיוחס להן ועל השימוש השגוי בהן. הביקורת מתמקדת באיומים על תקיפות הקשורים לתוכן, למבנה, לאיכות הדגימה (של המטלות והתלמידים), להקשר ולהשתמעות התוצאות. הפקפוק בתקיפות המבחנים מחד, ופוטנציאל התועלת הטמון בהם מאידך, מזינים את הויכוח והמחלוקת באשר להצדקה ולצורך במבחנים אלה. לאור זאת, עולה השאלה איך מייעלים את המבחנים בהנחה שהם נמצאים כאן כדי להישאר? (פאדיה נאסר אבו-אלהיג'א)
-
לינק
הגישה הנרטיבית בחינוך היא גישה מחקרית המתבוננת בחיים באמצעות סיפורים וצורות הבעה אישיות אחרות כדי להבין את הידע של העוסקים בחינוך, מתוך התמקדות בהתנסויותיהם ובמשמעויות המיוחסות להן (Beijaard, 2004). זו גישה אינטרדיסציפלינרית הכוללת יסודות ספרותיים, היסטוריים, פסיכולוגיים, סוציולוגיים, אנתרופולוגיים וחינוכיים הרואה בבני האדם מספרי סיפורים טבעיים על עצמם ועל זולתם, היכולים להפוך כל אירוע לנרטיב. ההנחה היסודית בבסיס השימוש בנרטיב בהכשרת מורים היא תפיסת העצמי האנושי כמספר סיפורים וכמבנה נרטיבים על עצמו ועל חייו החברתיים. המחקר נעשה במסגרת קורס גנרי בתוכנית להסבת אקדמאים להוראה במכללה גדולה במרכז הארץ. הקורס "ללמוד ולחקור: מורים חוקרים את עבודתם" מציג את אנשי החינוך כפרופסיונלים רפלקטיביים החוקרים באופן שוטף את המעשה החינוכי ( שפי, פנינה ויהודית וינברגר).
-
סיכום
הרצאתה של אורנה שץ-אופנהיימר עסקה בתפיסת תפקיד החונכות למתמחים בהוראה, בישראל, כפי שמשתקפת בתוכניות קורסי החונכים שבמכללות להוראה ובאוניברסיטאות. תפיסת תפקיד החונכות מורכבת ורווית מתחים ולתפקיד החונכות חשיבות על תהליך קליטתם של מורים חדשים והשפעה על כלל מערכת החינוך: המתמחים- נדרשים להסתגל לתפקיד מקצועי במערכת ארגונית חדשה ומתמודדים עם קשיים ואתגרים. החונכים – במקביל, נדרשים בתפקידם למספר תהליכים: מתן תמיכה לקשיי המתמחה ובו זמנית להעריכו לקראת קבלת רישוי בהוראה; לטפח גישה אמפתית כלפי המתמחה, המשלבת עמדה שיפוטית מקצועית; לעודד את המתמחה לאוטונומיה מקצועית תוך מודעות לתלותו בחונך; לפעול במסגרת הנחייה שבועית קבועה, המכוונות אל המתמחה כפרט – בעודו חלק מהמערכת החינוכית, שבה פועל כעמית.
-
לינק
זהו מחקר חלוץ, הבוחן את המניעים לבחירה בהוראה כמקצוע בחברה הערבית בישראל. מטרתו לזהות את המניעים והגורמים העיקריים המכוונים את הסטודנטים הערביים בבחירה בהוראה כמקצוע. השערת המחקר היתה, שמניעים אלה יכולים לספק מידע על אישיותם ותכונותיהם של הפונים להוראה, ולשרטט פרופיל אופייני שלהם. אוכלוסיית המחקר מנתה 280 סטודנטים בשנה א' מכל המסלולים והמגמות במכללות האקדמיות הערביות. נמצא כי המניעים הפנימיים לבחירה בהוראה כמקצוע, ובראשם התפתחות אינטלקטואלית, יצירתיות, תחושת הנאה, סיפוק ומחויבות חברתית – נתפסו כמניעים מכריעים באופן בולט יותר לעומת מניעי סטטוס חברתי- כלכלי. נמצא גם, כי המלצת ההורים ושכנוע קרוב משפחה, הם שני הגורמים המכריעים ביותר בתהליך בחירת ההוראה כמקצוע (ראיד זידאן, סלמאן עליאן, זהבה תורן)
-
סיכום
תיאורית ה-mind הינה היבט מרכזי בחשיבה ובהבנה החברתית המתפתחת בגיל הגן. הרצף ההתפתחותי של ילדים בתחום זה נבדק במחקר הנוכחי באמצעות מטלות ניסוי ובסיפורי ילדים. בנוסף, בדק המחקר את יכולתן של גננות וסטודנטיות להוראה לזהות את הרצף ההתפתחותי המתרחש בתקופת הגן. הממצאים מצביעים על החשיבות של בדיקת יכולת זו באמצעות סיפורי ילדים הנגישים לסטודנטיות וגננות ועל תשתית הקיימת אצלן לזהות היבטים חשובים בהתפתחות ההבנה החברתית של ילדים. החוקרות מציעות להעמיק את הידע של סטודנטיות וגננות בתחום ולטפח את יכולתן לקיים שיח בעקבות סיפור המתייחס באופן מעמיק למניעי ההתנהגות של הדמיות ולאינטראקציות ביניהן (לינה בולוס, מרגלית זיו)
-
סיכום
מטרת ההיצג היא לתאר תהליך שעברו סטודנטים עם הפרעות למידה במהלך קורס אקדמי ייחודי המותאם עבורם, בשנת לימודם הראשונה במכללה. מטרת הקורס היא לשפר את המודעות של הסטודנטים לגבי משמעות הקשיים שלהם בלמידה, הן מהיבט הקוגניטיבי והן מהפאן הרגשי. מטרה נוספת היא שינוי התפיסה של הסטודנטים את הלקות תוך הבנת ההיבטים החיוביים שלה. ייחודו של הקורס 'לקויות הלמידה באוסף אומנותי', הוא שמעבר להבנת הלקות, מתאפשר לסטודנטים אלו, לערוך עיבוד רגשי ולהביע את התובנות גם באופן אומנותי. הבנת הפרעת הלמידה לעומקה גם לצורך עבודתו העתידית, כמחנך תלמידים עם הפרעות למידה בכיתתו (נעמי וורמברנד, בטי שרייבר, איריס אפק)
-
סיכום
במכללות להוראה בולטת כיום מגמה של ריבוי פונים להוראה בחינוך מיוחד הן ביחס למסלולי ביה"ס האחרים והן ביחס לכמות האוכלוסייה בעלת הצרכים המיוחדים במערכת החינוך. מחקרים רבים בחינוך דיברו על המוטיבציה של פנייה להוראה בחינוך רגיל, אולם בחינוך המיוחד כמעט ולא נחקר נושא זה. בהרצאה הוצג מחקר איכותי שמטרתו לבחון באמצעות סיפורי חיים מה הניע סטודנטים להוראה, לבחור בהוראה בחינוך המיוחד. אוכלוסיית המחקר כללה עשרים סטודנטים לחינוך מיוחד. כלי המחקר הוא אוטוביוגראפיה, ניתוח החומר בוצע בגישת ההשוואה המתמדת שיטה זו מבוססת על שיוכם של נושאים, אירועים והתנסויות לקטגוריות, ההשוואה המתמדת מובילה ליצירת סגולות תיאורטיות של הקטגוריה (רבקה הלל לביאן)
-
תקציר
במחקר זה נבדק יישומה של תכנית השילוב של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים בכיתה רגילה בין השנים תשנ“ו-תשס“א, באמצעות הפרדיגמה של העיסוק הקוריקולרי של המורה. מטרות המחקר היו לחשוף את השינויים בעבודתם היום-יומית של מורים המשלבים תלמידים בעלי צרכים מיוחדים בכיתה רגילה, לתאר כיצד הם באים לידי ביטוי, ולגלות את ההשלכות על תכניות הכשרה ועל השתלמויות. במהלך שש שנים אלה רואיינו 129 מורות משלבות. ממצאי המחקר מעלים שלושה תחומים שיש לתגבר או להוסיף לתכניות ההכשרה וההשתלמות הקיימות: עבודת צוות והוראה בשיתוף, ידע על קשיים בלמידה לצד מיומנויות ואסטרטגיות להוראה בכיתה משלבת והערכת הישגי התלמידים המשולבים. (גלעדה אבישר, פרח ליכט)
-
סיכום
מטרת המחקר לבדוק האם שימוש במודל המשלב מוסיקה בהוראת מתמטיקה תורם להוראה חווייתית ומשמעותית של מושגים במתמטיקה, והאם הוראת המושג 'שבר' נתרמת על ידי חשיפה למודל אינטגרטיבי זה. 24 פרחי הוראה במסלול להכשרת מורים למתמטיקה (ביה"ס היסודי), חסרי כל הכשרה פורמאלית במוסיקה, נחשפו למערכי שיעור על אבני היסוד באוריינות מוסיקלית. בנוסף להצגה הדרגתית של סמלים המהווים את אלמנט ה'כתיבה' המוסיקלית (תווים, תיבות, מקצבים, משקלים, גבהי צלילים ועוד), אלמנט ה'קריאה' מצא ביטוי בביצוע המוסיקלי בזמן השיעור (מחיאות כף, שירה, נגינה במגוון כלי הקשה). בכל שלב הוצגו במקביל המושגים המתמטיים הרלוונטיים בנושא השברים. (יפעת סימפסון, דורית פטקין)
-
סיכום
במהלך שלוש שנות המחקר, רואיינו התלמידים עם לקויות למידה ריאיון עומק בשלוש תקופות: בכיתה י', י"א וי"ב. הממצאים מעלים סגנונות התמודדות שונים: משלים, נחוש, נמנע ומתמרד היכולים לאפיין את התלמיד או את השלב בקבלת הלקות. תלמיד שמשלים עם הלקות, לומד לקבלה כחלק מתפיסתו העצמית ויש בכוחו להתמודד אתה. באשר להשלכות היישומיות של המחקר, עולה הצורך באיתור מוקדם ומדויק כבר בראשית הדרך. לכן יש להעצים את המורים ולהכשירם להיות המאתרים הראשונים והתומכים בתלמידים עם לקויות הלמידה. לצורך כך דרוש למורים ידע באיתור לקויות למידה והוראה מותאמת לתלמידים אלה. יש לדאוג שהשירותים יינתנו במסגרת בית הספר ע"י המורים ולא יהיו תלויים ביכולתם הכלכלית של ההורים (שרה גבעון, אריה כהן)
תוצאות חיפוש עבור: זהות
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין