-
סיכום
ג'י הורוויץ כתב מאמרון מעניין על נושאי הטמעת המחשבים בהוראה ולמידה. במאמרון מובאים דיווחים על מצב הטמעת המחשבים וטכנולוגיות המידע בבתי ספר באנגליה ובארה"ב ומהם עולה בבירור כי למרות ההשקעות הרבות בציוד תיקשובי חדיש בבתי ספר באנגליה, הציוד הזה איננו מנוצל כמו שצריך. הבעיה המרכזית היא הפחד של המורים מהטכנולוגיה. מקור מידע אחר המובא במאמר של ג'יי הורוויץ מצביע על כך כי רוב המורים אינם משוכנעים שהטכנולוגיה משרתת את ההוראה, ולכן הם אינם מרגישים צורך לאמץ אותה בכיתה, לכנות את זה "פחד מהטכנולוגיה" הופך נושא מורכב לדבר פשטני.
-
מאמר מלא
מסמך זה נכתב לקראת ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת בנושא "מצב הלשון העברית במערכת החינוך", הנערכת לציון 150 שנה להולדתו של אליעזר בן-יהודה. הסוגיות המוצגות במסמך: לימודי העברית במערכת החינוך כיום – היקף הלימודים והישגי התלמידים. טענות על מדיניות הוראת העברית במערכת החינוך והצעות לשינויה (יובל וורגן)
-
סיכום
במאמר זה מציגות המחברות דוגמאות לבעיות מילוליות במתמטיקה, שבהן הפתרון תלוי במעבר לסיטואציה הלשונית לסיטואציה המתמטית. מחברות המאמר מציעות מודל הוראה-למידה בן תשעה שלבים, המקשר בין הסיטואציה הלשונית מצד אחד לבין המבנים המתמטיים המופשטים מהצד האחר. מודל הוראה-למידה זה מציע תהליך אינטראקטיבי ורב-שלבי, המאפשר פענוח של הטקסט המתמטי והפקת משמעות ממנו באמצעות פענוח סמלים גראפיים, הבנת התוכן הגלוי, הבנת הסיטואציה הלשונית, מעבר למודל מתמטי והתאמה בין הסיטואציה הלשונית למודל המתמטי המתאים. המחברות ממליצות להשתמש במודל הוראה זה הן לתלמידים בכיתות הגבוהות של בית הספר היסודי והן לתלמידים בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה. כמו כן, השימוש במודל ההוראה-למידה מומלץ למורים ולסטודנטים בהכשרתם להוראה כדגם להוראה של פתרון בעיות מילוליות. עבודה הדרגתית של הבעיות המילוליות הפשטות, תסייע לתלמיד להתמודד עם בעיות מורכבות יותר בעתיד (ברוריה מרגולין, בת שבע אילני)
-
לינק
המאמר בודק את התוצרים הנובעים מתכנון הלימודים של בית הספר "נופי ארבל". הבדיקה מתמקדת בתרומת התכנון ותהליכי השינוי שהתכנון הניע להוויית בית הספר. המאמר דן בתכנים ובדרכי ההוראה שהתכנון הכתיב, בדרכי העבודה של הסגל החינוכי שנבעו ממנו ובסטנדרטים להוראה שהציב בפניהם בלי שהכיר מונח זה. המאמר הציג חלק מהסטנדרטים המקצועיים להוראה שהעמיד לעצמו הסגל החינוכי של בית הספר "נופי ארבל" כדי לממש את תכנון הלימודים הייחודי שיצר. המאמר הדגים כי הסטנדרטים שנבעו מחשיבתו הפדגוגית של הסגל החינוכי אינם נופלים משתי קבוצות סטנדרטים ברמה ממלכתית שעיצבו מומחים בתחום החינוך וההערכה והמשמשים אמות-מידה להערכת מורים בארצות הברית ובקוויסלנד שבאוסטרליה (נירית רייכל, עדנה מור)
-
סיכום
המחקר מתאר את השימוש במהלך ראיון ConSAT ככלי לחשיפת תפיסות של מורות ולבדיקת תפיסות של מורות ולבדיקת שינויים שהתחוללו בהן בעקבות התנסות המורות בתהליך של אימון קוגניטיבי. מאחר שתפיסות הן פנימיות ולא קל לחשפן, המחקר עושה שימוש במפת מושגים ככלי קוגניטיבי ומטה-קוגניטיבי, המאפשר לתאר בגמישות ובמגוון דרכי ייצוג את מארג הקשרים בין הרעיונות והמושגים המשקפים את החלקים הגלויים והסמויים בתפיסות המורות. תיאור שני חקרי מקרה משווה בין מפות מושגים של שתי מורות בבית ספר יסודי, לפני ואחרי האימון הקוגניטיבי. המחקר מזהה שינויים ייחודיים בעולמן המושגי של המורות ומסביר כיצד האימון הקוגניטיבי תומך בשינויים בתפיסת משמעויות של תהליכי למידה והוראה של המורות. בצד ייחודיות השינוי של המורות, נמצא שינוי משותף של מעבר מתפיסה מעבירנית ופסיבית של הוראה ולמידה לעבר תפיסות מושגיות קונסטרוקטיביסטיות יותר שבהן התלמיד נחשב לשותף בתהליך החינוכי (תמר לוין, דורית סימון).
-
לינק
מטרת המחקר הנוכחי היא לתאר את ה"קולות" הגלויים והסמויים שנשמעו בשלוש מכללות להכשרת מורים לאחר פרסום דו"ח דברת ואת התמודדותן עם דרישות השינוי מההיבט הארגוני. הבחירה בשלושת חקרי המקרה נבעה מהחשיבות שהחוקרות מייחסות לחקר תופעות באמצעות חשיפה של יחסי הגומלין המתקיימים בתהליכים אנושיים, ייחודיים ומקומיים מנקודת מבטם של המשתתפים. נוסף על כך, החוקרות חשבו שהתמקדות בתהליכים מקומיים עשויה להבליט סמויות גלויות שהן רלוונטיות לכלל המכללות ויכולות לשפוך אור על מורכבותם של תהליכי השינוי. ניתן לסכם את שהתרחש בשלוש המכללות ולומר שההקשר הגיאוגרפי, תרבותי-דתי והיסטורי של כל אחת מהן השפיע על התהליך שכל מכללה חוותה. עם זאת, המחקר הנוכחי מראה שדו"ח דברת היה אירוע רב-משמעות משום שהיווה מנוף לתהליכים ולהתרחשויות בכל המכללות, גם אם בסופו של דבר הוא נגנז בשל שינויים פוליטיים שהתרחשו בארץ. (עירית קופרברג, אסתר ורדי-ראט, חוה גרינספלד, אריאל חורין).
-
לינק
קובץ המאמרים "רגשות בחינוך" משנת 2007 נחשב כנדבך מהותי בתחום הפסיכולוגיה החינוכית והוא רלבנטי מאד למחנכים , מורים ומורי מורים במכללות להכשרת מורים. האסופה המעניינת בעריכת Paul A. Schutz ,Reinhard Pekrun מציגה היבטים מחקריים ויישומים לניהול סביבות למידה בכלל וניהול כיתה בפרט תוך התייחסות לגורמים המשפיעים על המוטיבציה של התלמידים ויצירת המעורבות הרגשית שלהם בלמידה. יש כמה מאמרים המאירים תהליכים המאפיינים קבוצות תלמידים בכיתה הנסוגים לתוך עצמם וחוששים ליצירת מעורבות למרות יכולת הקוגניטיבית הרבה. החידוש באסופה הם אותם מאמרים המאירים את מורכבות התגובות הרגשיות של המורים, כגון זהות עצמית של המורה ומאפייני התגובות הרגשיות שלו, רגשות כעס של המורים והשפעתם על ויסות עצמי והכוונת ההוראה בכיתה. אחד המאמרים המעניינים באסופה עוסק במאפייני הכעס של מורות בכיתה ודרכי ההתמודדות ( Paul A. Schutz, Reinhard Pekrun).
-
סיכום
במחקר הנוכחי נטלו חלק 27 הלומדים במחזור הראשון של תכנית זו. מטרת המחקר לבחון אילו שינויים חלו אצלם באשר לתפיסת תפקיד הניהול ובאשר לעבודת הניהול בפועל. שאלת המחקר נבחנה במסגרת שתי תיאוריות של סוציאליזציה פרופסיונאלית – התיאוריה הפונקציונאלית –סטרוקטוראלית והתיאוריה הקונסטרוקטיביסטית. נעשה שימוש בשאלונים פתוחים וראיונות. תשובות הלומדים משקפות רכישה של ידע ומיומנויות ניהול, יחד עם תהליכים אינטרוספקטיביים שונים שחוו במהלך שתי שנות הלימודים. בסמוך למועד הלימודים, עיקר השינוי בתפיסת התפקיד ובביצועו חל בתחום רכישת מיומנויות וכלים לניהול. בתהליך הסוציאליזציה לתפקיד, כפי שהוא משתקף מדברי המרואיינים ניתן לאתר בעיקר אלמנטים של הגישה הקונסטרוקטיביסטית (גלעדה אבישר, נעמי פייגין)
-
מאמר מלא
במשנתו המקיפה של פאולו פריירה יש למורים – נכון יותר, למורות – מקום מרכזי. רק מורות ביקורתיות ומחוייבות יוכלו לחלץ תלמידים מהחברה הדכאנית שנולדו לתוכה. פריירה קבל על האימון הטכני שמורים מקבלים. אימון זה, הוא טען, מאפשר להם ליישם תכניות לימודים סטנדרטיות, שמתאימות לכל סוג כיתה, לכל הקשר ולכל אוכלוסיה, בלי להתחשב בהבדלים ההיסטוריים התרבותיים והסוציו-אקונומיים המאפיינים את הלומדים בבתי הספר השונים. נוסף על התודעה הפוליטית פריירה ביקש גם לפתח מורה חוקרת בעלת סמכות משחררת. הפעולה המחקרית לדידו אינה תוספת נלווית להוראה, אלא חלק בלתי נפרד ממעגל הידיעה, המורכב מלמידה ומחשיבה על ידע קיים ומיצירה של ידע חדש. ללמוד, ללמד, לחקור, להתנסות, לחשוב, לתקשר הן פעולות מתמשכות ואינסופיות (נירה מאי)
-
סיכום
המחקר בחן את עמדותיהם של סטודנטים להוראה במכללה גדולה בדרום הארץ. באופן עקרוני ניתן לראות, כי הציונים הממוצעים של עמדותיהם כלפי התופעה בינוניים. מכאן ניתן ללמוד שכאשר פונים לבחון את העמדות של הסטודנטים כלפי הסוגים או הרמות השונות של הרמייה מסתבר כי הסטודנטים מבחינים בין הורדה של עבודה מלאה מהרשת לבין גזירה והדבקה מעבודה קיימת. הם רואים בהעתקה מלאה של עבודה כחמורה יותר. בחינה של עמדותיהם לגבי מקור ההעתקה מלמדת, כי הם רואים בהעתקה מחבר מעשה שלילי יותר מהעתקה מסורתית (מספר או כתב עת) או מהעתקה מהרשת, ואולם אין בעיניהם הבדל מהותי לגבי שני המדיומים האחרונים, כיוון שהעתקה מהרשת קלה יותר קרוב לודאי שהיא נפוצה יותר. העמדה הכללית כלפי אופן ההעתקה היא בינונית, אין שלילה גורפת של הנושא או קבלה גורפת (לאה ברץ, רוני ריינגולד)
-
סיכום
לצד בתי הספר הייחודיים-פרטיים, שבמקרים רבים מהווים מעין "ילדים חורגים" למערכת החינוך הציבורית, פועלים ברחבי ישראל גם 110 גני ילדים ובתי ספר המוגדרים "ניסויים". בדומה לייחודיים, גם בתי הספר האלה פועלים סביב תחום או קונצפט מסוים. "מדובר בקבוצת בתי ספר ממלכתיים רגילים מכל רחבי המדינה, יסודיים ועל-יסודיים, חילוניים ודתיים, ערביים, צ'רקסיים, שמקבלים תקציב ומנדט לחמש שנים לפיתוח מודל חינוכי חדשני מרמת הרעיון ועד תורת החינוך, בראייה הוליסטית". בתי הספר האלה מכונים "ניסויים" מפני שהמזכירות הפדגוגית של משרד החינוך משתמשת בידע שצברו בשנות הניסוי כדי לקבוע ולעצב את המדיניות של המערכת כולה בעתיד. אוסף קישורים, מחקרים וכתבות על תהליכי הלמידה בבתי הספר הניסויים.
-
סיכום
בעוד שתשומת לב מחקרית רבה מוקדשת לקליטת מורים מתחילים בבתי הספר, בסיס הידע בדבר ההתנסויות של גננות מתחילות מועט למדי; זאת למרות שהמטלות והקשרי העבודה של שתי הקבוצות שונים. מטרת המחקר, שהתבסס על ראיונות חצי מובנים, הייתה לחקור נושאים מתחום התפתחות הנתיבה המקצועית של 15 גננות בישראל, ולזהות גורמים אישיים והקשריים המשפיעים על נושאים אלה. מן הממצאים עלה שרוב ההתנסויות של הגננות המתחילות דומות לאלה של מורים מתחילים להוציא שלושה נושאים הנובעים מההקשר הארגוני הייחודי שלהן., המקרים שנחקרו מספקים תובנה של החשיבות של שלוש קבוצות המשפיעות על ההתפתחות המקצועית של הגננות החדשות – הסייעות, המפקחות וההורים. (Oplatka, I., Eizenberg, M.)
-
תקציר
הערכת מיומנויות מידע של תלמידות כיתה ט' בביה"ס נווה חנה בישראל לפני ואחרי קורס למידת חקר. מחקר שנעשה במסגרת המחלקה ללימודי מידע באוניברסיטת בר-אילן. המודל הפדגוגי להערכת מיומנויות מידע הוא Big6TM Information Skills Model. מדידת רמת מיומנויות המידע התבצעה באמצעות כלי מתוקשב הידוע בשם TRAILS שפותח באוניברסיטת Kent. הממצאים מלמדים כי תלמידות שנחשפו לתבנית שיטתית של אסטרטגיות מידע (על בסיס מודל Big6) הצליחו יותר בלמידת חקר בכיתה. עוד נמצא כי השימוש במערכת ההערכה TRAILS מסייעת באופן אפקטיבי לזהות נקודות חולשה אצל תלמידים ומאפשרת על כן חיזוק מיומנויות חקר אצל התלמידים בכל אחד משלבי ההתמודדות של הקניית מיומנויות מידע (Reuven Werber)
-
תקציר
המאמר מתאר יישום מעניין של מחקר פעולה שיתופי בארה"ב לצורך שיפור מערך למידה ארגוני (ארגון לומד) בקרב מדריכים מקצועיים המעורבים בהכשרת מבוגרים. צוות המחקר השיתופי השתמש במחקר פעולה שיתופי במטרה לזהות את הבעיות והחולשות של המערך הארגוני אותו חקר ובדק. במחקרי פעולה שיתופיים מועברים בדרך כלל ממצאי החקירה לידי צוות יישום, אך הייחודיות של מחקר הפעולה השיתופי בתהליך המתואר הוא שיתוף הפעולה ההתחלתי עם צוות היישום כבר מראשית הפרויקט במודל של חקירה משותפת co-inquiry) ). כתוצאה מכך, נוצר מרחב ידע שיתופי בעל מאפיינים חברתיים של תמיכה הדדית אשר תרם רבות לשיפורים בעקבות מחקר הפעולה השיתופי. המודל התיאורטי לתהליך השינוי התבסס על Mezirow -1991 אשר מדגיש את חשיבות יצירת האמון בין הגורמים השונים לפני יצירת תהליך השינוי בארגון (Lyle Yorks).
-
סיכום
מחקר אורך זה נערך בין השנים 2001-2005 על כנס בן יומיים, המתקיים במסלול היסודי במכללת הקיבוצים, בעקבות התנסותם של סטודנטים שנה ג' ב"מחקר פעולה". בכנס מוצגים המחקרים בפני עמיתים, מדריכות פדגוגיות ואורחים. המחקר בדק את תרומת הכנס לידע ולהתפתחות המקצועית של הסטודנטיות המשתתפות בו. מטרות הכנס לשנה ג': הכרות עם מגוון רחב של מחקרי הסטודנטיות, השוואת התנסויות, התמודדות עם בעיות של הצגת מחקרים בכנס, העשרת הידע והתנסות בהוראת עמיתים. המטרות לשנה ב': הכנה לקראת התנסות במחקר פעולה, שיתוף בידע שנרכש על ידי סטודנטיות שנה ג', יצירת רצף בין השנים (דבורה גסר, ציפי זלקוביץ)
-
סיכום
המאמר מהווה דוגמה של מחקר-עצמי שנעשה ע"י מורה-מורים מתחיל החוקר את עבודתו לאור המעבר מהוראה בבית הספר להוראה במסגרת ההכשרה. המאמר מדווח על מחקר של האתגרים בפניהם עמד מורה כיתה במעבר לתפקיד של מדריך פדגוגי לסטודנטים להוראה. המחקר עושה שימוש במחקר-עצמי איכותי כדי לזהות ולבחון את המתחים שצצו כאשר החוקר חווה את המעבר מתפקידו כמורה כיתה לעיסוק בהכשרת מורים. אתגרים בלתי צפויים ובהם בניית הזהות המקצועית כמורה מורים, התמצאות בשתי הפנים של התפקיד החדש – תמיכה והערכה וטיפול במקורות התנגדות חיצוניים המתבטאים באמונותיהם של הסטודנטים ובנורמות של מערכת בתי הספר הציבוריים. (Ritter, J.K)
-
תקציר
בסטנדרטים החינוכיים של הגדרות המידענות נכתב "מזהה את המידע הדרוש לצורך השלמת המשימה" (כדי לפתור את בעיית המידע). מכאן, חשוב לחזור ולהסביר כי השלב של "הגדרת הצורך" הוא שלב המתבצע לפני שניגשים לחיפוש המידע בפועל. שלב זה איננו נתון לבחירה ובלעדיו לא יתבצע תהליך מידעני שלם ומוצלח. המטרה היא להפנים את ההבנה שבתהליך מידעני, אנו קודם כל חושבים לאיזה מידע נזדקק כדי להתמודד עם הבעיה ובהתאם לכך אנו מנסחים שאלות ומתכננים מהלכים לאיתור המידע. השאלה ל "איזה מידע" נזדקק טומנת בחובה חשיבה מורכבת, משום שמדובר על היבטים שונים של המידע – לאיזה תוכן של מידע נזדקק? לאילו סוגים של מידע? לאילו מקורות מידע? באילו כלים כדאי להשתמש כדי להגיע אל המידע לו אנו זקוקים? קבלת החלטות בשאלות הללו מותנית בהבנה של הבעיה והצרכים הנגזרים ממנה.
-
לינק
המבחנים הבינלאומיים התקופתיים כגון TIMSS, PIRLS ו- PISA הפכו לחלק מהשגרה במערכות חינוך בעולם. לצד התועלת שניתן להפיק מתוצאות המבחנים הבינלאומיים, נשמעת ונכתבת ביקורת נוקבת על התקיפות של תוצאות אלה, על הפירוש המוטעה שמיוחס להן ועל השימוש השגוי בהן. הביקורת מתמקדת באיומים על תקיפות הקשורים לתוכן, למבנה, לאיכות הדגימה (של המטלות והתלמידים), להקשר ולהשתמעות התוצאות. הפקפוק בתקיפות המבחנים מחד, ופוטנציאל התועלת הטמון בהם מאידך, מזינים את הויכוח והמחלוקת באשר להצדקה ולצורך במבחנים אלה. לאור זאת, עולה השאלה איך מייעלים את המבחנים בהנחה שהם נמצאים כאן כדי להישאר? (פאדיה נאסר אבו-אלהיג'א)
-
לינק
הגישה הנרטיבית בחינוך היא גישה מחקרית המתבוננת בחיים באמצעות סיפורים וצורות הבעה אישיות אחרות כדי להבין את הידע של העוסקים בחינוך, מתוך התמקדות בהתנסויותיהם ובמשמעויות המיוחסות להן (Beijaard, 2004). זו גישה אינטרדיסציפלינרית הכוללת יסודות ספרותיים, היסטוריים, פסיכולוגיים, סוציולוגיים, אנתרופולוגיים וחינוכיים הרואה בבני האדם מספרי סיפורים טבעיים על עצמם ועל זולתם, היכולים להפוך כל אירוע לנרטיב. ההנחה היסודית בבסיס השימוש בנרטיב בהכשרת מורים היא תפיסת העצמי האנושי כמספר סיפורים וכמבנה נרטיבים על עצמו ועל חייו החברתיים. המחקר נעשה במסגרת קורס גנרי בתוכנית להסבת אקדמאים להוראה במכללה גדולה במרכז הארץ. הקורס "ללמוד ולחקור: מורים חוקרים את עבודתם" מציג את אנשי החינוך כפרופסיונלים רפלקטיביים החוקרים באופן שוטף את המעשה החינוכי ( שפי, פנינה ויהודית וינברגר).
-
סיכום
הרצאתה של אורנה שץ-אופנהיימר עסקה בתפיסת תפקיד החונכות למתמחים בהוראה, בישראל, כפי שמשתקפת בתוכניות קורסי החונכים שבמכללות להוראה ובאוניברסיטאות. תפיסת תפקיד החונכות מורכבת ורווית מתחים ולתפקיד החונכות חשיבות על תהליך קליטתם של מורים חדשים והשפעה על כלל מערכת החינוך: המתמחים- נדרשים להסתגל לתפקיד מקצועי במערכת ארגונית חדשה ומתמודדים עם קשיים ואתגרים. החונכים – במקביל, נדרשים בתפקידם למספר תהליכים: מתן תמיכה לקשיי המתמחה ובו זמנית להעריכו לקראת קבלת רישוי בהוראה; לטפח גישה אמפתית כלפי המתמחה, המשלבת עמדה שיפוטית מקצועית; לעודד את המתמחה לאוטונומיה מקצועית תוך מודעות לתלותו בחונך; לפעול במסגרת הנחייה שבועית קבועה, המכוונות אל המתמחה כפרט – בעודו חלק מהמערכת החינוכית, שבה פועל כעמית.
תוצאות חיפוש עבור: זהות
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין