המאמר מתייחס לתוכנית ללימודי תואר שני בהוראה ובלמידה כחלק מהתפתחות מקצועית ומלמידה מקצועית של מורים. התפיסה היא ששורשי התוכנית נטועים בפרקטיקה כדי לשאוב מהלמידה במקום העבודה למאסטר המשלבת חשיבה, ניסוי ושיח עם אחרים (Eraut, 2000b). דוח מקינזי (McKinsey, 2007) האיר את תמיכתם של חונכים/מאמנים (coaches) בבתי-ספר במורים כגורם חשוב בפיתוח מצוינות בהוראה ובלמידה. באותה שנה הופיעו סקירות שיטתיות נוספות שעסקו בנושא זה (Cordingley et al., 2007, Timperley et al., 2007). סקירות אלה דיווחו אף הן על תהליכי תמיכה בלמידה מקצועית שנמצאו כבעלי השפעה חיובית על הישגי תלמידים. עדויות אלה היוו חלק מההקשר לפיתוח תוכנית הלמידה המתוארת במאמר ( Buckler, N ).

בעוד הספרות המקצועית על הוראה וחינוך מדגישה את החשיבות של זהות בהתפתחות המורה, הרי התובנה שלנו לגבי זהותו המקצועית של המורה עדיין לוקה בחסר. המאמר הנוכחי מנסה להקנות לנו תמונה יותר מלאה ויותר מקושרת של נושאים הקשורים להתפתחות זהותו של המורה כפי שעולה מתוך מחקרים ודיונים שנערכו על ידי חוקרי חינוך. המאמר מתייחס לסוגיות הבאות: בעיות בהגדרת תפיסת הזהות של איש החינוך, מודעות עצמית בהתפתחות הזהות, גורמי שונים בחברה ובביה"ס המשפיעים על תפיסת העצמי של המורה, מקומם של רגשות בעיצוב הזהות, תפקיד הרפלקציה והשפעת גורמים שונים הקשורים למעגל השני והשלישי של ההוראה. דגש מיוחד ניתן במאמר לסוגיות של זהות בהתפתחותם של פרחי הוראה ומורים מתחילים (Catherine Beauchamp, Lynn Thomas).

המחקר בדק השפעות של קורסים מקוונים להתפתחות מקצועית ברמות שונות של תמיכה על למידת מורים. הקורס המקוון באלגברה למורים בחטיבת הביניים נבנה בארבעה וריאציות במונחי תמיכה בלומדים: 1) קורס סינכרוני עם תמיכה ברמה גבוהה , שיתוף מומחה בהוראת מתמטיקה ומומחה בלמידה מקוונת ואפשרות לאינטראקציה סינכרונית בית העמיתים במהלך הקורס; 2) למידה בקצב אישי ללא תומכים מומחים; 3) שני קורסים עם תמיכה בינונית (בין (1) ו-(2)). בכל התנאים נמצאה השפעה מובהקת על הבנה מתמטית, אמונות פדגוגיות ודרכי הוראה של המורים ובמפתיע, התוצאות החיוביות היו ברות השוואה בין כולם ( Russell, M., Kleiman, G., Carey, R., & Douglas, J) .

סיכום דוח OECD על הערכת מורים . חשוב להגדיר באופן ברור את מטרת הערכת המורים, ואילו היבטים ייבדקו וישופרו בעקבותיה. יש גם צורך לקבוע אסטרטגיות לטיפול במתח שבין השגת מטרות לבין שיפור אחריותיות. ההערכה האישית של מורים והאחריות המשותפת לאיכות ההוראה בבית הספר – ראוי שתהייה סינרגיה בין הערכת בית ספר לבין הערכת מורים. לצורך זה צריך שהתמקדות בהערכת בית-הספר תהיה קשורה או תשפיע על הערכה ממוקדת-מורה. הסידורים/הנהלים בבית הספר והערכת מורים קשורים ביניהם: (א) כאשר תרומת המורה הפרט להתפתחות בית הספר מוערכת כחלק מההערכה האישית. יש מדינות שבהן המורים מוערכים הן כאחראים אישית לתלמידיהם והן כחברים בסגל בית הספר. (ב)כאשר פעילויות של התפתחות מקצועית למורים הנובעות מההערכות האישיות שלהם מתוכננות בהקשר של התפתחות כללית של בית הספר.

מאמר זה מספק סקירה של פרוייקט הפיילוט החינוכי "פיתוח ולמידה מקצועיים וירטואליים" (VPLD) (שנערך בין השנים 2009-2010) שאותו יזמה ממשלת ניו זילנד. הפרויקט הארצי התמקד במורים בבתי ספר יסודיים ותיכוניים, אבל גם מורים שנמנו על המכללות השתתפו בפרויקט. מהנתונים עולה כי נראה שהשינוי הכללי מופיע לגבי סביבות למידה אישיות, למידה בקצב אישי וזהות חברתית. המורים שמתנסים בגישות אלה מגלים את סוגי המיומנויות הפדגוגיות והמתוקשבות הנדרשות מהם, כמחנכים, ומתלמידיהם כלומדים. המאמר הראה כי בניו זילנד קיימת זמינות של התפתחות מקצועית בחינוך הבנויה בתוך גישת ה-VPLD שמעודדת ומאפשרת למורים לנוע בקצב שלהם בסביבה תומכת ונתמכת, עם גישה מרבית לכל מה שהם זקוקים לו. המורים זוכים לתמיכה רציפה בהתפתחות המקצועית שלהם תוך שילוב מרחבי התפתחות מתוקשבים. ( Hazel Owen).

יש שיטות אחדות לשלב בין הוראת החשיבה להוראת התכנים. השיטה המתוארת במאמר ע"י ד"ר לינור הדר (מרצה באוניברסיטת חיפה ומנחה בתי ספר בתחום פיתוח החשיבה) מכונה חשיבה גלויה (Visible thinking) . היא פותחה בידי קבוצת חוקרים מ"פרוג'קט זירו" – מסגרת לפיתוח מחקרים יישומיים בחינוך של אוניברסיטת הרווארד – בראשות פרופסור דייויד פרקינס. השיטה מיושמת במספר ניכר של בתי ספר ברחבי העולם. בישראל היא נכנסת בהדרגה לבית הספר " מעוז המכבים" בישוב מכבים. ביסוד השיטה עומד אוסף של פעילויות חשיבה שעושה את תהליכי החשיבה הסמויים בתודעתו של התלמיד לתהליכי חשיבה גלויים – תהליכים הניתנים לצפייה, לשמיעה, לחיקוי ולאימוץ של השותפים לתהליך הלמידה. הפיכת תהליכים סמויים לגלויים היא המהלך המכונן את השיטה.

דגם זה מטפל בשאלה של בניית הביטחון העצמי של מורים ככותבים בכך שהוא מציע להם התפתחות מקצועית משמעותית ונתמכת. נקודת המוצא היא המקום שבו כל מורה נמצא, והתחשבות בהיסטוריה האישית של כל אחד ובהשפעתה על היכולת או חוסר היכולת להשתמש בכתיבה בעבודה עם תלמידים. התוכנית מופעלת למעלה מ- 20 שנה וממשיכה להוכיח את השפעותיה החיוביות ואת עדיפותה על פני תוכניות דומות. הקורס שנבדק במחקר זה נבנה על בסיס התוכנית הנזכרת. שאלות המחקר היו: 1. אילו רמות של ביטחון עצמי היו למורי-תיכון כשהתחילו את לימודיהם? 2. מה השפיע על רמות ביטחון עצמי אלה? 3. מה הייתה השפעת הקורס על הביטחון העצמי שלהם ככותבים? ( Street, C., & Stang, K.K ).

מאז שנות ה-80 מוכרת החונכות הבית ספרית כבעלת תפקיד חשוב הן בתקופת ההכשרה, והן במהלך הכניסה להוראה ולאורך שנות ההוראה הראשונות. המאמר סוקר מחקרים שונים במטה לברר מה ידוע ומה – לא על חונכות למורים מתחילים. הסקירה, הכוללת 170 פריטים (מתוך 980 שנסקרו) שהיו בהם ממצאי מחקרים אמפיריים על חונכות למורים מתחילים מאופיינת ב"שיטתיות" ו"נרטיביות". חונכות מוגדרת במאמר כתמיכה אישית "אחד על אחד": מורה מתחיל או מורה פחות מנוסה נתמך ע"י מורה מנוסה, ומטרתה לסייע בפיתוח המומחיות של המונחה ולאפשר לו כניסה טובה לתרבות המקצועית של ההוראה והשתלבות בהקשר העבודה הייחודי. הסקירה עוסקת במורים בשלוש שנות ההוראה הראשונות. ככלל נמצא שעשויות להיות לחונכות מטרות מגוונות ודרכי עבודה שונות להשגתן והיא עשויה להתקיים בשלבים שונים של ההתפתחות המקצועית של המונחה. (Hobson, A.J., Ashby, P., Malderez, A., & Tomlinson, P.D. (2009