-
לינק
מאמר זה מספק סקירה של פרוייקט הפיילוט החינוכי "פיתוח ולמידה מקצועיים וירטואליים" (VPLD) (שנערך בין השנים 2009-2010) שאותו יזמה ממשלת ניו זילנד. הפרויקט הארצי התמקד במורים בבתי ספר יסודיים ותיכוניים, אבל גם מורים שנמנו על המכללות השתתפו בפרויקט. מהנתונים עולה כי נראה שהשינוי הכללי מופיע לגבי סביבות למידה אישיות, למידה בקצב אישי וזהות חברתית. המורים שמתנסים בגישות אלה מגלים את סוגי המיומנויות הפדגוגיות והמתוקשבות הנדרשות מהם, כמחנכים, ומתלמידיהם כלומדים. המאמר הראה כי בניו זילנד קיימת זמינות של התפתחות מקצועית בחינוך הבנויה בתוך גישת ה-VPLD שמעודדת ומאפשרת למורים לנוע בקצב שלהם בסביבה תומכת ונתמכת, עם גישה מרבית לכל מה שהם זקוקים לו. המורים זוכים לתמיכה רציפה בהתפתחות המקצועית שלהם תוך שילוב מרחבי התפתחות מתוקשבים. ( Hazel Owen).
-
סיכום
מתכשרים להוראה מעידים על עמדותיהם המקצועיות, הרגשיות והשיתופיות בתהליך של רפלקציה על תלמידים בגיל ההתבגרות המוקדם אותם הם מלמדים במסגרת ההתנסות המעשית, על דרכי ההוראה ההולמות לגיל זה ועל דרכי העצמה של מורים ותלמידים. המחקר מראה שהעצמה של מורים עתידיים כאנשי מעשה רפלקטיביים דורשת למידה המדגימה עשייה רפלקטיבית בתוכניות ההכשרה ואפשרות להתפתחות של קהיליות למידה. באמצעות חקר מקרים הקבוצה הנחקרת הצליחה לרכוש הבנה הקשרית של התלמידים שהשפיעה על תפישותיהם והבנותיהם לגבי הגיל המדובר וגם אפשרה להם לדון בתפישות, בהבנת התיאוריות שלמדו בקורסי ההכשרה ובתצפיות הממשיות בכיתות בית הספר. (Parkison, P.T)
-
סיכום
המאמר חוקר היבט של ידע ההוראה של מורי מורים ואת הדרך בה ניתן לפתח ידע זה כדי לחזק את המשגת ההוראה כתחום דעת העומד בפני עצמו. המאמר מתמקד במושג הבנה עצמית כמרכיב של ידע מורי המורים (Self-understanding) ובוחן כיצד ניתן לתפוש את התפתחות המושג כחלק ממומחיות. להתפתחות המתמשכת של הבנה-עצמית של מורי מורים יש השפעות חשובות על אופי מומחיותם, שכן ככל שמתפתחות הבנות מדויקות יותר של הפרקטיקה כך מתעצבת הדרך שבה הפרקטיקה מבוצעת ומובנת למורה המורים עצמו ולמורי מורים אחרים ומתפרשת על ידי מתכשרים להוראה. (Berry, A)
-
סיכום
ניתוח ההתנסויות ההוראתיות שלנו כמורי מורים מוביל אותנו למגוון של תובנות ושאלות בדבר ראיית ההוראה כדיסציפלינה. הוראה והכשרה נראות לסטודנטים כפעילויות קלות, בעוד שלעוסקים בכך בפועל הן נראות מורכבות. במאמר נבחנת ההשפעה של התצפיות השולייתיות שסטודנטים מקיימים בהיסח הדעת במסגרת תוכניות ההכשרה הנתפשות, בעיני הכותבים כמכשול לראיית ההוראה כדיסציפלינה. הכותבים מתייחסים גם להשפעות של ההיסטוריה של בית הספר ושל המחקר החינוכי בהקשר זה. (Martin, K. A., & Russell, T.)
-
לינק
בעבודה זו נעשה ניסיון לזהות גורמים הקשורים להבדלים ולשונות בתפיסת תפקיד ההדרכה בקרב אוכלוסיות מדריכים פדגוגיים באמצעות המודל הטריאדי של סגנונות הקיום "להיות", " שיהיה לי", "לעשות" שפיתח רנד (Rand, 1993) על בסיס משנתו הפילוסופית של פרום (Fromm , 1976 ). מטרת המחקר הייתה לבדוק ולזהות את מהות הזיקה הקיימת בין כל מרכיבי ההדרכה לבין סגנונות הקיום במטרה לאתר את סגנון הקיום התורם ביותר לתפיסת תפקיד ההדרכה הפדגוגית. הנחת היסוד היא כי שלושת הסגנונות משולבים יחדיו במבנה אישיותו של היחיד, אך סגנון אחד דומיננטי יותר מאחרים, והוא שמתווה את הדפוס הסגנוני של היחיד ואת התנהגותו. הממצאים תומכים בהנחה שלצורך קיום הדרכה פדגוגית יעילה יש צורך בשלושת סגנונות הקיום. סגנון הקיום " להיות נמצא מנבא בעל תרומה ייחודית בה בהשוואה ליתר הסגנונות בהסבר מרכיב הסיוע וההעצמה, מרכיב ההוראה ומרכיב התיווך ( יפה בר-זיו).
-
לינק
תופעה ידועה היא שאנשים נבדלים זה מזה בתחומים רבים, ורבו הניסיונות להסביר שונות זו. המודל הטריאדי של סגנונות הקיום (M.o.E.) מציע כיוון חדשני ומעניין להסבר ההבדלים והדמיון בתפיסת העולם ובהתנהגות של פרטים ושל קבוצות. המודל תורם להבנת חיי הפרט ולהתבוננות ביקורתית על החברה שבה אנו חיים. השימוש בו מאפשר גם התוויית כיוונים ליצירת חברה עתידית, שיש בה מקום להתפתחות אישית וליחסים בינאישיים משמעותיים ותורמים. קובץ המאמרים שבספר הוא פרי עבודתם של חוקרים ושל מחברים המתמקדים בתיאוריה של "סגנונות הקיום". הוא כולל התייחסויות מגוונות מבחינה חינוכית, חברתית, פילוסופית ופסיכולוגית, ובכך פורס בפני הקוראים מן השפע שחקר המודל הטריאדי מניב ( עורכים: פרופ` יעקב רנד, ד"ר דינה שקולניק).
-
לינק
המורים החדשים בארה"ב הם בוגרי תוכניות הכשרה מסורתיות לקבלת היתר הוראה (TC). במסגרת תוכניות אלה הם משלימים את כל דרישות ההיתר לפני תחילת העבודה. בשנים האחרונות כשליש מהמורים החדשים המתקבלים להוראה למדו במסלולי הכשרה חלופיים (AC), שבמסגרתם הם החלו לעבוד לפני השלמת הלימודים הנדרשים. מורים שהתכשרו בהכשרה המסורתית סיימו את כל חובות הלימודים וההתנסות המעשית לפני שהפכו למורים מתחילים בבתי הספר ולהיפך. המתכשרים בערוצים החלופיים נדרשו ללמוד רק חלק מהתוכנית לפני שנכנסו כמורים מן המניין לבתי הספר. כדי לבדוק אם עיתוי ההכשרה קשור ליעילות ההוראה ולהשפעתה על הישגי הלומדים המחקר התמקד בשתי דרכים של שיבוץ מורים: 1) לאחר סיום ההכשרה TC)); 2)לפני סיום הלימודים ( AC ו/או TC). ככלל במחקר לא נמצאו יתרון או רווח, במונחים של הישגי תלמידים, הנובעים משיבוץ מורה שהתכשר בערוץ חלופי בכתה כשהאלטרנטיבה הייתה מורה מהערוץ המסורתי. אך לא נמצא גם נזק או הפסד ( Constantine, J., Player, D., Silva, T., Hallgren, K., Grider, M., Deke, J., & Warner. E).
-
לינק
יש שיטות אחדות לשלב בין הוראת החשיבה להוראת התכנים. השיטה המתוארת במאמר ע"י ד"ר לינור הדר (מרצה באוניברסיטת חיפה ומנחה בתי ספר בתחום פיתוח החשיבה) מכונה חשיבה גלויה (Visible thinking) . היא פותחה בידי קבוצת חוקרים מ"פרוג'קט זירו" – מסגרת לפיתוח מחקרים יישומיים בחינוך של אוניברסיטת הרווארד – בראשות פרופסור דייויד פרקינס. השיטה מיושמת במספר ניכר של בתי ספר ברחבי העולם. בישראל היא נכנסת בהדרגה לבית הספר " מעוז המכבים" בישוב מכבים. ביסוד השיטה עומד אוסף של פעילויות חשיבה שעושה את תהליכי החשיבה הסמויים בתודעתו של התלמיד לתהליכי חשיבה גלויים – תהליכים הניתנים לצפייה, לשמיעה, לחיקוי ולאימוץ של השותפים לתהליך הלמידה. הפיכת תהליכים סמויים לגלויים היא המהלך המכונן את השיטה.
-
לינק
דגם זה מטפל בשאלה של בניית הביטחון העצמי של מורים ככותבים בכך שהוא מציע להם התפתחות מקצועית משמעותית ונתמכת. נקודת המוצא היא המקום שבו כל מורה נמצא, והתחשבות בהיסטוריה האישית של כל אחד ובהשפעתה על היכולת או חוסר היכולת להשתמש בכתיבה בעבודה עם תלמידים. התוכנית מופעלת למעלה מ- 20 שנה וממשיכה להוכיח את השפעותיה החיוביות ואת עדיפותה על פני תוכניות דומות. הקורס שנבדק במחקר זה נבנה על בסיס התוכנית הנזכרת. שאלות המחקר היו: 1. אילו רמות של ביטחון עצמי היו למורי-תיכון כשהתחילו את לימודיהם? 2. מה השפיע על רמות ביטחון עצמי אלה? 3. מה הייתה השפעת הקורס על הביטחון העצמי שלהם ככותבים? ( Street, C., & Stang, K.K ).
-
לינק
הצורך בבניית יכולת (capacity) מחקרית בהכשרת מורים בבריטניה עולה כנושא רציני בדיונים על חינוך. המאמר מנתח יוזמה של קבוצת מורי מורים לבנות יכולת מחקר במסגרת ההכשרה ע"י הקמת רשת מחקר של הכשרת מורים (TERN ). לדעת הכותבים הדבר דורש חיזוק מוטיבציה וריבוי הזדמנויות לבניית רשתות קשר בין חוקרים. הכותבים חוקרים את הקשרים בין שינויי מדיניות לאומיים, תרבויות מחקר מוסדיות והרגלים אישיים בבניית יכולת מחקר ( Murray, J., et al.) .
-
לינק
במכללת לוינסקי סטודנטים בהתמחות מתמטיקה-מחשבים בונים בשנים האחרונות דפי עבודה אינטראקטיביים. הסטודנט מקליד שם ומספר זהות והמערכת עוקבת אחרי בהישגים שלהם עם פנייה אישית על פי השם שהוקלד. הסטודנטים שעבדו באתר המוזכר לעיל כבר סיימו את לימודיהם במכללת לוינסקי, והם מורים בבתי ספר שונים בארץ. הם זקוקים עדיין לעזרה ולייעוץ, לנהל שיח עם עמיתים חדשים וותיקים וללמוד מה עושים אחרים. הרשת החברתית יכולה לספק לכך מענה וגם לאפשר למורים לשלב דפי עבודה מתוקשבים ברשת המשותפת.
-
לינק
מאז שנות ה-80 מוכרת החונכות הבית ספרית כבעלת תפקיד חשוב הן בתקופת ההכשרה, והן במהלך הכניסה להוראה ולאורך שנות ההוראה הראשונות. המאמר סוקר מחקרים שונים במטה לברר מה ידוע ומה – לא על חונכות למורים מתחילים. הסקירה, הכוללת 170 פריטים (מתוך 980 שנסקרו) שהיו בהם ממצאי מחקרים אמפיריים על חונכות למורים מתחילים מאופיינת ב"שיטתיות" ו"נרטיביות". חונכות מוגדרת במאמר כתמיכה אישית "אחד על אחד": מורה מתחיל או מורה פחות מנוסה נתמך ע"י מורה מנוסה, ומטרתה לסייע בפיתוח המומחיות של המונחה ולאפשר לו כניסה טובה לתרבות המקצועית של ההוראה והשתלבות בהקשר העבודה הייחודי. הסקירה עוסקת במורים בשלוש שנות ההוראה הראשונות. ככלל נמצא שעשויות להיות לחונכות מטרות מגוונות ודרכי עבודה שונות להשגתן והיא עשויה להתקיים בשלבים שונים של ההתפתחות המקצועית של המונחה. (Hobson, A.J., Ashby, P., Malderez, A., & Tomlinson, P.D. (2009
-
סיכום
המאמר מביא ניתוח מעניין של הדרך בה תיאוריות ופרקטיקות של מחקר פעולה מעוצבות מחדש בהקשרים לאומים-תרבותיים-מקומיים ומה מהותו של השימוש המחודש שעושים בהן בהקשר של רפורמה חינוכית. מניתוח של 46 פרסומים מהשנים 2008-2002, זוהו חמש "וריאציות" של מחקרי פעולה שיפורטו למטה. קו מאפיין לכולן הוא החשיבות הניתנת לקיים תהליך רפלקטיבי של חקר ויצירת ידע במטרה לבנות פרקטיקות הוראה ומחקר חדשות. המאמר גם מציע מסגרת מושגית שמטרתה לאפשר ניתוח של ההבדלים בין ה"וריאציות" הללו. המחקר טוען שניתן לראות את ה"וריאציות" השונות כדוגמה למושג של "גלובליזציה שבאה מלמטה" Appadurai,2001)), לפיו מורים המבצעים מחקרי פעולה תורמים ידע ולומדים מאתרי מחקר מקומיים רבים על התהליך של רפורמה חינוכית יעילה. (Somekh, B., & Zeichner, K.)
-
סיכום
תמיכה במתכשרים להוראה היא מאמץ משותף למורים מאמנים, למדריכים פדגוגיים ולסטודנטים עצמם, אולם כל אחד מהמשתתפים מעריך (appraises) את המאמצים ואת ההתקדמות בהתכשרות להוראה מזוויות ראייה שונות. המאמר בוחן הערכות של שיעורים בהתנסות המעשית ע"י מספר מעריכים. הערכות שיעור של 51 משתתפים (17 משולשי הדרכה) נותחו במונחים של: מטרת ההערכה, מושא ההערכה, שיטות הוראה מועדפות, מוקד ההערכה והקריטריונים להערכה. הממצאים מראים וריאציות משמעותיות במטרות ובפרספקטיבות של המעריכים. הבדלים ונקודות דמיון בין המעורבים פורשו כתורמים לחשיבות של הערכה רבת פנים של הישגים. נראה כי יש עדיין צורך בפיתוח ובחיזוק גישה אינטגרטיבית וכוללת להערכה במסגרת ההכשרה שתקדם את איכות ההוראה. (Tillema,H. H)
-
סיכום
המחברים משלבים במאמר עדויות של חקרי מקרה של יכולות של מורים מתחילים בהקשר של חשיבת תלמידים. הם מציעים את המונח Framing כדרך חלופית המסבירה את התייחסות המורים לחשיבת תלמידים.המחקר מוסיף לטענות הקיימות שמורים מתחילים מסוגלים להקדיש תשומת לב לחשיבת התלמידים כבר בראשית דרכם המקצועית, אך מה שהם מבחינים בו בכיתה תלוי בחלקו בדרך שבה הם מסבירים לעצמם (Framing) של מה שהם עושים. כאשר מורים מתבקשים להפנות תשומת לב למטרות תוכנית הלימודים, לסטנדרטים ולהתנהגויותיהם הם לא מפתיע שהם לא מבחינים בחשיבת התלמידים. (Levin, D. M., Hammer, D., & Coffey, J. E.)
-
לינק
המחקר הנוכחי שנערך ע"י חוקרות ישראליות (נירית רייכל ושרה ארנון, מכללת אוהלו) ופורסם בכתב עת בינלאומי בדק את ההבדלים וקווי הדמיון בתפיסת המורה הטוב בקרב אוכלוסיות שונות תוך התמקדות בשני היבטים: מגדר ואתניות. המרואיינים נבחרו מהקבוצות הבאות בחברה הישראלית: גברים ממוצא יהודי, נשים ממוצא יהודי, גברים ממוצא ערבי ונשים ממוצא ערבי. שאלת המחקר היתה: האם הזהות האתנו-תרבותית מסבירה את ההבדלים בתפיסת המורה הטוב. הממצאים מלמדים כי מרכיבי הזהות האתנו-תרבותיים מסבירים את ההבדלים לגבי תפיסת המורה הטוב. בעוד הגישה של המרואיינים הערביים ביטאה תפיסה ברורה ומגובשת לגבי דמות המורה הטוב, הרי בקרב המרואיינים היהודיים התפיסה הייתה הרבה יותר הטרגונית. מבחינת המגזר היהודי האינטראקציה של המורה עם התלמידים היא המרכיב החשוב של המורה הטוב בעוד המגזר הערבי ייחס יותר חשיבות לדמותו האתית ערכית של המורה Nirit Reichel, Sara Arnon) ).
-
מאמר מלא
בשלב ראשון מציגה יעל פולברמכר במאמרה המרתק את המושג עמימות, המושג המהותי ביותר לדעתה להבנת תורתו של פרופסור קרל פרנקנשטיין והשיטה המושתת עליה. לאחר מכן היא מציגה את שלושת עקרונות היסוד של שיטת ההוראה הדיאלוגית, ועליהם היא מבססת דפוס של הכנת השיעור המתאים לשיטה. לבסוף היא מציגה את מהות ההוראה ואת מאפייני המורה בהתאם לתיאוריה. המאמר מדגיש לסיום כי על המורה לראות את תפקידו העיקרי בבניית הביטחון העצמי של תלמידיו ובטיפוח יכולתם ולקבל אחריות על מחשבתם.
-
תקציר
מנהיג חינוכי בימינו חייב למצוא ולהמציא את הסנטימנט הפדגוגי שלו, את גרעין הזהות החינוכית שלו – ובתנאים מורכבים, בלי סנטימנט פדגוגי מודע ומנומק (ואירוני במידה), הוא לא יוכל להנהיג את החינוך בכיוון "הנכון". המאפיין המכונן של מנהיג חינוכי הוא זהות חינוכית מודעת ומנומקת. זהות כזאת מאפשרת לו להגדיר מטרת חינוך ולהתאים לה אמצעים – לבצע שיקול דעת פדגוגי-אסטרטגי. את זהותו החינוכית עליו לבחור- שהרי היא אינה כפויה עליו על ידי המצב – בתנאים מורכבים. בסופו של דבר, הבחירה נובעת מסנטימנט פדגוגי – מנטייה מוסרית לאידיאה חינוכית מסוימת. לבחירה זו אין בסיס מוחלט אך יש לה כוח – היא מאפשרת למנהיג החינוכי לטפס על עץ, להצביע על הכיוון "הנכון" ולהוביל אליו ( הרפז. יורם).
-
לינק
הפרק הנוכחי בספרן החדש של יהודית ברק ואריאלה גדרון ( עורכות) חוקר תהליך בניית מרחב חדש של עשייה ושל למידה בין מכללה ובתי ספר. זהו מחקר רפלקטיבי- אנליטי המתבונן בתהליך עבודה משותף של צוות המכללה ומורים מבית הספר הניסויי מקיף ג' בב"ש. כותבות הפרק, ד"ר יהודית ברק , פרופסור מלכה גורודצקי וחיה הדרי בוחנות תהליך של מעבר מהתנסות ( פרקטיקום ) מסורתית של סטודנטים בבית הספר , לעבודה במסגרת של שותפות דינאמית השוברת גבולות מסורתיים בין אקדמיה לשדה. במבט לאחור מגדירות הכותבות מודל שותפות שהן מכנות אותו מודל הסְפָר ( edge culture ) לטענתן , מודל זה מאפשר ליצור שפה משותפת בין האקדמיה לבין השדה, ומעודד תהליכי התחדשות בכל אחת מקהילות המוצא.
-
מאמר מלא
השאילתא הממוחשבת על מאפייני המורה העתידי הורצה בכל מאגרי המידע האקדמאיים הבינלאומיים העוסקים בחינוך וכן בפורטל מס"ע של מכון מופ"ת. נבדקו כל המחקרים במאגר ERIC , מאגר PROQUEST , SAGE וכן מאגר Wilson education full text . כמו כן, נבדקו מנועי החיפוש המובילים כגון Google scholar (הגרסה האקדמאית המלאה של גוגל). הממצאים כוללים גם עיקרי דברים בכנסים (הקלטות) של מומחי חינוך באקדמיה באנגליה ,בארה"ב (מרצים בכירים לחינוך וחוקרים מובילים) על ההוראה העתידית ומאפייניה. עיקרי הממצאים מוצגים בהמשך הסקירה . קובץ מלא של הממצאים מצורף .
תוצאות חיפוש עבור: זהות
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין