מחקרם של גביש ופרידמן (2007 ) מראה כי מורים מגיעים להוראה מתהליך ההכשרה כשהם שחוקים. לממצא זה יש השלכות מרחיקות לכת והוא מחייב חשיבה מחדש על תהליך הכשרת המורים ועל מקצוע ההוראה. ניתן לראות את היציבות ברמות הגבוהות של השחיקה וממדיה מראשית שנת ההוראה ועד לסיומה. יש לציין כי רמות השחיקה הללו גבוהות אף בהשוואה לרמות השחיקה שנמצאו בקרב מורים ותיקים במדגמים ארציים . אפשר לטעון שמורים מתחילים את דרכם בהוראה כשהם שחוקים. במילים אחרות, מורים פותחים את קריירת ההוראה שלהם כשהם תשושים ונעדרי מרץ וחיוניות, מרוחקים מתלמידיהם ואף מנוכרים להם ובעיקר מחזיקים בתפיסה עצמית-מקצועית נמוכה. בכל רמות השחיקה הם עולים אפילו על הרמות של מורים ותיקים ( גביש , בלה) .

ההתנהגות הבלתי ממושמעת ומגמת הירידה בכיבוד סמכויות מצד צעירים, הן בסביבה הביתית והן בגבולות בית הספר, הינה תופעה היוצרת דאגה רבה בקרב מחנכים והורים ברחבי העולם. בעוד שרוב המחקרים בתחום עסקו בניסיון לזהות את המאפיינים של הבעיה ואת היעילות של פרקטיקות ותכניות מסוימות בפתרונה, לא נערכו מחקרים רבים אודות הדינאמיקות הפסיכולוגיות בין המורים ותלמידיהם. מחקר זה, שנערך בבתי ספר בישראל, עוסק באופן בו תופסים תלמידים צעירים את סמכות המורה, מהם הגבולות לסמכות זו ותחת אילו תנאים עלולים הם להחליט למרוד. באם נבין כל זאת כהלכה, יהיה בידינו לזהות באילו מן הפרקטיקות המשמעתיות בהם נוקטים המורים יש בכדי להעלות את הסבירות להסכמה או להתנגדות. סטטיסטית, נמצא כי הגיל אינו משחק תפקיד מרכזי בסוגיית קבלת סמכות המורה. אולם מחקר זה מצא כי תלמידים בכיתות הנמוכות ותלמידי תיכון נוטים לנהוג באופן יותר מרדני ולהטיל דופי בסמכות מוריהם ( אליעזר יריב) .

המאמר מתאר ניסוי חינוכי שנערך בארה"ב לשילוב צוותי מחנכות בגיל הרך בצוותי מחקר לחקר הנחייה בכמה אוניברסיטאות אמריקאיות. במסגרת הניסוי החינוכי שנערך ביוזמת האוניברסיטאות שולבו 7 מחנכות של הגיל הרך בצוות חקר משולב של ליווי מחנכי הגיל הרך מתחילים, בצוות היו שותפים גם 2 מורי מורים והתהליך כלל מפגשים תקופתיים ולמידה עצמית במשך שנתיים. המחקר המלווה של התהליך מצביע על כך כי תהליך שילובם של מחנכות הגיל הרך בצוותי מחקר אקדמאיים תורם רבות לזהות המקצועית ולהתפתחותם המקצועית. המעורבות של מחנכות הגיל הרך בתהליך חקר יזום מרחיב את בסיס הידע של המחנכות לגיל הרך ומעמיק את יכולות החקר והרפלקציה הפדגוגיים שלהם בתפקיד בהמשך.החוקרים ממליצים ליצור במכללות ובאוניברסיטאות תרבות ארגונית המאפשרת גם למחנכות הגיל הרך להשתלב בצוותי חקר משולבים ( John W. Nimmo, Soyeon Park ).

לפדגוגיה הדמוקרטית יש כלים ייחודיים להוראה פרטנית, שאותם היא יכולה להציע לעולם החינוך הישראלי בתקופת "אופק חדש". הכלים הללו נובעים מתפישת הלמידה הייחודית שלהם, ובשל כך זימון הכלים הללו הוא גם זימונה של תפישת הלמידה הזו, שתזמן שינוי תודעתי של מלמדים ולומדים. זימון הכלים הללו יכול להוות פתח לדיאלוג, רחב יותר מבעבר, של החינוך הדמוקרטי והממלכתי שיפתור את הדיסוננס המובנה בניסיונה של מערכת החינוך הממלכתית לשוחח עם תפישת הלמידה הפרטנית ( רביב רייכרט ).

מחקר זה בוחן מודל חדש של הוראת עבודת החקר האקולוגית, ה"ביוטופ", תוך הטמעת הנחיית עמיתים (תלמידים "מומחים" מנחים תלמידים "טירונים") ולמידה שיתופית ככלי לשיפור יעילות הוראת ולמידת עבודת החקר האקולוגי. בנוסף, בחן המחקר את עבודת הביוטופ ככלי לפיתוח אוריינות סביבתית. שאלות המחקר: 1. מהם מאפייני ההנחיה של כל תלמיד מנחה, והאם יש תועלת למנחים מעצם פעולת ההנחיה?2. מהם מאפייני השיח, המתרחשים במהלך עבודת החקר, בין התלמידים, והאם השיח מאפשר למידה משמעותית ?3. מהם מאפייני האוריינות הסביבתית הנרכשים במהלך השהייה בשדה המחקר? מחקר זה ממליץ על שינוי בתהליך הוראת פרויקט החקר האקולוגי, הביוטופ. יש לעודד את מעורבות התלמידים בתהליך הלמידה על ידי שיתופם בתהליך הוראת העמיתים והלמידה השיתופית. הוראת העמיתים והלמידה השיתופית מעודדת את התלמידים ללקיחת אחריות ובעלות על עבודת החקר ומקדמת הבנה מעמיקה של המערכת הנחקרת (רונית רוזנשיין ).

כמסגרת מושגית למחקר המתואר נבחרה תיאורית פעילות המספקת דרך חשיבה על האופי המצבי של התפתחות מורים. מטרת המחקר הייתה להבין כיצד פעולות ואינטראקציות בשיטת הפעילות הנזכרת תורמות להתפתחות המקצועית של המתכשרים להוראת שפה. המחקר המוצג הוא חלק ממחקר ארבע-שנתי של מורים מתחילים בהוראת שפה. הממצאים מצביעים על שני נושאים מרכזיים: כל חברי משולש ההדרכה קיימו משא ומתן על המצבים המשתנים בהתנסות המעשית; הזדמנויות למידה להוראת לשון היו מועטות למרות שכל המשתתפים ראו בכך את המטרה המרכזית של ההתנסות (Valencia, S.W., Martin, S. D., Place, A., & Grossman, P.)

המאמר מציג מחקר בו נבדקה למידה של מתכשרים להוראה באמצעות שיחות משוב על בעיות שהתעוררו בשיעורים במסגרת ההתנסות המעשית. ליצירת מסגרות אינטראקטיביות יש ערך רב בהכשרה, שכן מתכשרים להוראה יכולים לבחון במסגרתן את מהות תן של הוראה ולמידה. שיחות כאלה המתנהלות באורך שיטתי כחלק מתוכנית הכשרה, עשויות לתרום לתחושת המקצוענות והאחריותיות של המתכשרים. בקהיליות של למידה פרופסיונלית השיחה היא אמצעי לשינוי ההוראה לאורך זמן לאור רפלקציה על מה שמועלה בדיונים עם עמיתים. (Miller, M.J)

במחקר זה, המחברים רואים את למידת המורים כנתיב מקצועי, המורכב משלושה שלבים עיקריים, דהיינו, הכשרת פרחי הוראה, כניסה להוראה ולימודי המשך (Feiman-Nemser, 2001). במחקר זה החוקרים מנסים לבחון את השאלה: "כיצד אנחנו יכולים לתמוך בלמידת מורים באמצעי מגבש של טכנולוגיה המבוססת על וידאו?" המחברים ארגנו סדנאות לעיצוב שיתופי עם שני בתי ספר (בית ספר יסודי ובית ספר תיכון) בסינגפור כדי לאסוף מידע לצורך עיצוב ספריית הוידאו של חקר המקרים. המחברים חקרו כלים ושירותים שונים של טכנולוגיית Web 2.0 כדי ליצור את אב-הטיפוס. בדומה לאתרים המצליחים ביותר שעושים שימוש בפרדיגמת Web 2.0, המחברים יצרו סביבה פתוחה שבה המורים יכלו לבנות, לשתף ולתרום מרעיונותיהם לקלטות הוידאו וגם לקרוא ולהשתמש בתוכן לצרכיהם. עם ההתפתחות המהירה והשימוש ברשת החברתית ובשירותים אחרים המבוססים על טכנולוגיית Web 2.0, עשוי להופיע מודל חדש של קהילות מורים המבוסס על רשתות חברתיות ( Hyo-Jeong So, Hans Lossman, Wei-Ying Lim, and Michael J. Jacobson.) .

כניסת מורים מתחילים למקצוע ההוראה מלווה בקשיים לא מעטים. הרציניים שבהם הם המעבר מן ההכשרה אל שנת העבודה הראשונה ומניעת נשירה של מורים מתחילים. הכותבים מגדירים מורים מתחילים כמורים באחת משלוש שנות ההוראה הראשונות שאין להם עוד קשר עם מוסדות ההכשרה. תקופת התחלה זו מתוארת במחקר כ "הלם המציאות","הלם המעבר" או "התחלה מכאיבה". לתחושות אלה של המורים כמה הסברים. המחקר ומחקרים אחרים גם מראים שבתי ספר זקוקים להבטיח שהמורים המתחילים הנקלטים אצלם יחושו שהם נתמכים ומוערכים. הדבר יושג אם תהיינה הנחיות מחייבות כמו הפחתת עומס העבודה ועבודה של חונך מיומן שקיבל הכשרה מתאימה לתפקיד. יש לבחון גם מה ניתן ללמוד על תוכניות קליטה והתפתחות מקצועית במונחים של פיתוח מחויבות של המשתתפים למקצוע ההוראה, ובהקשר של פיתוח רשתות וירטואליות ואחרות שאליהן ראוי שהמורה המתחיל ישתייך ולבדוק עד כמה הדבר עשוי לעזור צמצום ממדי הנשירה מהמקצוע ( McIntyre, J., Hobson, A.J., & Mitchell, N. (2009).