תוצאות חיפוש עבור: זהות
מיון:
נמצאו 1693 פריטים
פריטים מ-941 ל-960
  • לינק

    מעבר לידע, לכלים ולמיומנויות, שהם ללא ספק חשובים ובעלי ערך, נמצא המורה כאדם. הוא, ורק הוא , בראש ובראשונה הוא, יקבע את איכות התהליך החינוכי המתרחש בין כותלי הכיתה. המורה הוא זה שמביא לכיתה כל בוקר מחדש את כלי ההוראה העיקרי – את עצמו, את חוזקותיו ואת חולשותיו, את מודעותו ואת המקומות ה"עיוורים" שלו, את התשוקה שלו ללמד או לחלופין -את עייפותו ושחיקתו. הוא גם מביא את תחושת המסוגלות שלו להיות מורה טוב, את ערכיו ומחויבותו ואמונותיו, את כל מה שהוא מכיל כאדם שלם . "אני מאמינה שההשקעה הרבה ביותר בתהליך הכשרת המורים צריכה להיות באישיותו של המורה. בסיוע לו להכיר את עצמו, את רכיבי זהותו, את העמדות שלו כלפי העולם בכלל וכלפי בני אדם ותהליכים חינוכיים בפרט. צריך לאפשר לו שלא לפחד לפגוש ולהתמודד עם “חלקי הצל" שלו וללמוד לשלוט בהם. לבדוק את זהותו כאדם, כמורה" ( אפרת קס ).

  • לינק

    המסה הנוכחית מבקשת להציג מאפיינים ייחודיים של הוראה ולמידה, כפי שהם באים לידי ביטוי בבתי המדרש העכשוויים. אלה בתי המדרש שקמו בעשרים השנים האחרונות, המאגדים לומדים חילוניים ודתיים, נשים וגברים ומשלבים את מסורות בית המדרש התנאי עם מסורות מודרניות של הנחיית קבוצות, פרי הפסיכולוגיה הקבוצתית. שיטת הלימוד של בתי המדרש נובעת מאופיים המיוחד של מקורות היהדות – בייחוד התנ"ך וספרות חז"ל. אף על פי שאפשר ליישם חלקית את השיטה בתחומי ידע אחרים, כגון ספרות והיסטוריה, היא צומחת ממקורות היהדות והולמת תחום זה ( משה מאיר) .

  • לינק

    מאמר זה מתאר את התהוותו של המקצוע תרבות ישראל, ההולך והופך כיום לאחד ממקצועות הליבה בלימודי החובה במערכת החינוך הממלכתית העל-יסודית והיסודית. הדיון משלב בתוכו הן את המורכבות של תוכנית הלימודים, הן את נקודת מבטם של מי שמתנסים בהוראתו. שאלות מרכזיות בהקשר זה הן: מהו התרגום החינוכי של המורים לתוכנית? כיצד מובנת מטרת התוכנית? כיצד מתפרש מרחב הלמידה הראוי לתחום? מה אופיו של אותו שיעור הנקרא "תרבות ישראל"? המאמר עוסק בשאלות אלו, והן נבחנות כאן בגישת מחקר איכותנית ובאמצעות המתודולוגיה של מחקר נרטיבי, תוך התמקדות בתוכנית הלימודים תרבות ישראל מנקודת מבטם של שלושים מורים בבתי ספר על-יסודיים העוסקים בהוראתה. בקבוצת המחקר עשרה מורים בראשית דרכם ועשרים מורים בעלי ניסיון ( פנינה שור) .

  • סיכום

    בתוך השיח הסוער והמתרחב עד מאוד בשני העשורים האחרונים על אודות אופייה של הזהות היהודית עולה גם שאלת עמדתם של הורים כלפי סוגיית החינוך בתחום. ההתחקות אחר הקול ההורי במרחב החילוני מעלה תדר בעל עוצמה נמוכה. השיח ההורי על החינוך היהודי הוא שיח חלקי, מצומצם ואף מנומנם במידה רבה. המאמר הנוכחי מבקש לתאר תמונה של שיח הורים על חינוך יהודי, שהובילה לקביעה האחרונה בדבר מאפייניו של שיח זה ( נורית חמו) .

  • לינק

    הפרויקט הוגדר כפרויקט רב-שנתי, שהחל בשנת הלימודים תשס"ו (2006) ביישובים הבדואיים חורה ולקייה. הוא נערך בשיתוף עם המסלול הבדואי לבית הספר היסודי והמרכז להורות ולמשפחה במכללת קיי. במשך כשנתיים הם תכננו את הפרויקט, קבעו את המטרות והיעדים והציגו אותם בפני צוות מיח"ם המורחב. הם קיבלו משוב, חזרו ושדרגו את התכנית, ובסוף התהליך הפעילו אותה בבית ספר אחד שנעתר לבקשתם. הפרויקט הופעל בשלוש כיתות א' עם מספר מצומצם של מחשבים ניידים. במקביל העבירו השתלמות למורים על סביבת למידה מתוקשבת וכיצד להכין חומרי לימוד מתוקשבים. ההשתלמות נערכה בתוך בית הספר ( אלבדור, אברהים ).

  • סיכום

    לעומת מודל החונכות המלווה – המהווה חלק מחובות קורס הנלמד במכללה, ומודל פר"ח – שבו החונכים עוסקים בחונכות ללא מעורבות המכללה, החונכות במודל המשלב היא חלק בלתי נפרד מן ההתנסות. המחקר שלפנינו מספר את סיפורה של יוזמה של חונכות פרטנית שהתקיימה במסגרת המודל המשלב. יוזמה זו תרמה לכל השותפים בה וקידמה אותם. החונכות שהופעלה בחטיבת ביניים, החלה בשנת הלימודים תשס"ה והמשיכה בשנת הלימודים תשס"ח. למעשה מדובר בשני פרקים של מערכי חונכות פרטנית שהופעלו בחטיבת הביניים. ( שגיא , חנה) .

  • לינק

    מטרת מחקר זה היא לזהות את הנסיון של מרצים וסטודנטים המשתמשים בתוכנת Elluminate Live (תכנון, מתודולוגיה, גישה), עם למידה מקוונת בחינוך הגבוה. מאמר זה מציג גישה איכותית, המתמקדת ברפלקציות של המשתתפים, מרצים וסטודנטים, שנאספו בתקופה של 12 חודשים של כיתות פיילוט בלמידה מקוונת בתוכנה הנ"ל ( Michael, Kathy ) .

  • סיכום

    מטרתו של הדיון שלפנינו לסייע בהגדרת התחום ובאופקיו העתידיים: מה היה חינוך יהודי לאורך ההיסטוריה של העם היהודי, ומהי המשמעות של השימוש בתחום דעת מעין זה בימינו? יש לזכור שבדורות קודמים היה שיח החינוך חלק בלתי נפרד משיח הזהות של הציבור; במובן הרחב, פירושו של "לחנך" היה לחברת ולכוון את ילדי העדה או הקהילה למסלול של חברות מלאה בחיי הקבוצה, העדה, השבט או העם. מתובנה זו משתמע שגם המושג "חינוך יהודי" צריך להיבחן על רקע המציאות החברתית בכל עת ועת. יתברר לנו שבפרקים נרחבים של ההיסטוריה היהודית לא נבדלה השאלה של "חינוך יהודי מהו?" מהשאלה "מהו להיות יהודי?" ( משה שנר ) .

  • לינק

    מאמר זה מתמקד בשימוש בעולמות וירטואליים בחינוך. המאמר ערך סינתזה של יותר מ-100 מאמרים אקדמיים, דוחות ואתרים חינוכיים מרחבי העולם. הטקסונומיה הנגזרת ממאמרים אלה, מתארת את העבודה התיאורטית והמעשית העכשווית לגבי השימוש בעולמות וירטואליים, בייחוד בתחום החינוך (Duncan, Ishbel, Miller, Alan and Jiang, Shangyi, 2012).

  • לינק

    העולם נהיה ל"עולם קטן" שנפתחו גבולותיו. אנו מקושרים לבני אדם באשר הם. משאבי הידע הנגישים לנו באמצעות האינטרנט הם אין – סופיים. הידע הזמין לנו משתנה במהירות. ההיררכיה של יוצרי הידע משתנה, ואנו עצמנו יכולים להיות שותפים פעילים ביצירת הידע הגלובלי. תרבויות נוגעות זו בזו ומשפיעות זו על זו. מה כל זה אומר לנו כבני אדם מודרניים וכמורים? הספר נמנע מעיסוק בטכנולוגיה – מפלט נוח מדי מעיסוק בשאלות של זהות, תרבות, שיח ערכי וחינוך – ומתמקד בפענוח מקצת המשמעויות הפילוסופיות והפדגוגיות שיש לעולם רווי תשורת ( משה שנר) .

  • לינק

    בעידן שבו מדגישות מערכות חינוך את חשיבותה של עבודת צוות, בתי הספר בנויים כקהילות לומדות וקיימת מודעות להשפעה החיובית שיש לתמיכת הצוות על מניעת השחיקה והנשירה של העוסקים בהוראה, מתעורר צורך לחקור את המבנה הייחודי של עבודת הגננת. עד כה, המבנה הארגוני הייחודי של עבודת הגננת והשלכותיו על זהותה ודימויה המקצועיים ועל תפיסתה את תפקידה נחקרו במידה מועטה בלבד. במסגרת ניסיונה בעבודה כפסיכולוגית של גני ילדים, התוודעה ד"ר אסתר פירסטטר לקשייהן של הגננות ולצורך שלהן בתמיכה ובהקשבה, באישור ובעידוד. לפיכך החליטה לחקור את מצבן ולשאול שאלות על חוויותיהן. בעיקר עניין אותה לבחון את התמודדות הגננת כמחנכת יחידה, המבודדת מצוות תומך במהלך השגרתי של עבודתה ( אסתר פירסטטר) .

  • לינק

    שלושה ממדים בהגותו של קורצ'אק – הומניזם, חינוך מוסרי וזהות – רלוונטיים ביותר לחינוך בימינו. קורצ'אק, לאחר שמתגברים על דמותו המיתולוגית, מציע תפיסת עולם חינוכית אקטואלית לגמרי ( מרק סילברמן ) .

  • מאמר מלא

    ג'ון דיואי הוא האבא של מהפכת החינוך המודרני, שהעמידה את הילד במרכז. אך המהפכה של דיואי נתקעה באמצע הדרך; צריך לחלץ ולמצות אותה . התלמידים של ימינו אינם מכירים את השם ג'ון דיואי, אך כל אחד ואחת מהם – ביסודי, בחטיבת הביניים ובתיכון – חייבים לו תודה. על מה? על שיעורי אמנות ושיעורי מחשבים; על הוראה מגוונת שכוללת עבודות חקר, שיחות, צפייה בסרטים; על טיול שנתי; על נוכחותם של יועצים ואבחונים לליקויי למידה; על כל הבחירות וההתאמות; על היחס האישי. כל האפשרויות הללו, הנראות לתלמידים (ומורים) מובנות מאליהן, הן תוצאה של מהפכה חינוכית שהגה והנהיג ג'ון דיואי ( אורית שוורץ-פרנקו ) .

  • מאמר מלא

    בבית ספר הדמוקרטי "סאדברי" בירושלים, החוגג השנה עשור לקיומו, הולכים עם חופש וכבוד לילד עד הסוף . בית הספר הוקם לפני עשר שנים עקב רצונם של הורים ואנשי חינוך בבית ספר אחר לילדיהם הפרטיים ולילדים בכלל. הם הקימו קבוצה, למדו על כל מיני גרסאות של חינוך דמוקרטי והחליטו לאמץ את מודל "סאדברי" ( נאוה דקל) .

  • לינק

    מהפיכת התקשוב החינוכי בשנים האחרונות הגיעה, אמנם לבתי ספר רבים בחו"ל ובארץ , אך מתברר כי יש רק איים-של הצלחה בבתי ספר. הצלחות מקומיות אלו הם פועל יוצא של מורים ומחנכים המגלים תושיה ויוזמה ומנסים ליישם מיזמים מעניינים בכיתות הלימוד . אין ספק כי מדובר כאן במורים יזמים מצטיינים אף שמבחינת הקריטריונים הרשמיים של הפיקוח המחוזי אינם נתפסים עדיין ככאלו . יש גם מקרים שקבוצת מורים פורצת דרך ויוצרת קהילה מקצועית או קהילת מעשה בחינוך שפועלת בסביבה מתוקשבת או ברשתות חברתיות מתוקשבות . פריצת הדרך היא של המורים עצמם ולא של הנהלות בתי הספר ( עמי סלנט) .

  • מאמר מלא

    מריה מונטסורי מיפתה את הנטיות והמאפיינים הטבעיים של הילד כפי שצפתה בהם: סקרנות וחקר; יצירתיות; צורך בעצמאות; תקשורת וקשר חברתי; סדר וארגון; שימוש בדמיון; מעבר הדרגתי מהמוחשי למופשט; צורך בעבודה, תנועה ושינוי; חזרתיות ושימוש בניסיון; דיוק ושליטה עצמית; בקרה עצמית ואחריות; צורך במיצוי פוטנציאל. לפי השקפתה, תכונות טבעיות אלו טמונות בכל ילד, אך הן משתנות בעוצמתן בין ילד לילד, ומקצתן חזקות יותר בתקופות התפתחות שונות. נטיות אלו הן המדריך הפנימי של הילד, והן דוחפות אותו ב"עבודת ההתפתחות" שלו.

  • לינק

    מאמר זה דן בשאלה, מדוע נושאים מדעיים מסוימים נחשבים כמציגי מכשולים ללמידה ומציע למורים איסטראטגיות אנליזה ועיקוף בעיות אלה. הוא קובע את הטבע של התפיסה השגויה של התלמיד ונותן מספר איסטראטגיות לחשוף אותן ולעורר את התלמיד לחשיבה חוזרת לגבי אמונותיו במערכות. הוא מציג את תפקיד המורים בתיקון התפיסות השגויות האלה על ידי התייחסות וחשיפת הסיבות שגרמו ליצירתן ( Metz B, Gooding J) .

  • לינק

    מאמר זה חוקר את המשמעות של, את היחסים בין, מעבד את הגורמים ואת ההשפעות הישירות והעקיפות שלהם על שילוב הטכנולוגיה ובנוסף בוחן מודל מרובה משתנים. התוצאות חושפות שקורסים בהכשרת מורים לא מצליחים לסייע לסטודנטים להוראה בשילוב הטכנולוגיה במהלך הפרקטיקום. אולם, החוויות של הסטודנטים להוראה עם החונכים יכולות לסייע לסטודנטים להוראה להשתמש בטכנולוגיה בעת ההתמחות בהוראה(Shih-Hsiung Liu , 2012).

  • לינק

    בשנים האחרונות, ציינו הלומדים של כותבת המאמר בקורס סדרי ממשל, גם בדיונים כיתתיים וגם באופן אנונימי בסקרים, שהם מעדיפים התנסות בלמידה מבוססת פרויקטים (PBL), במסגרת קורסים בדרך של לימוד מסורתי בכתה. כאשר תלמידים או סטודנטים עובדים בצוות שבו הם חשים שהתרומות האישיות שלהם יקבלו את ההכרה והערכה המתאימה, למורים יש את החופש לעבוד יותר כזרז ופחות כמעביר ידע . בתפקיד זה, המורה יכול לעזור לסטודנטים באופן אישי היכן שהם נמצאים בלימודיהם ובעשותם כך הם יכולים לעשות את PBL יותר אפקטיבי ואטרקטיבי לכל סוגי התלמידים או הסטודנטים ( Katie Piper ).

  • לינק

    בשנים האחרונות, רוב התלמידים של כותבת המאמר, בקורסי PBL- Project-Based Learning מתקדמים בלימודי ממשל/אזרחות, ציינו , גם בדיונים בכיתה וגם בסקרים אנונימים, שהם מעדיפים למידה בשיטת PBL על הלימוד המסורתי בכיתה. הם מצאו כי שיטת ה-PBL מהנה יותר ומובילה ללמידה עמוקה יותר. יש שני סוגי תלמידים המתנגדים למודל זה. תלמידים מהסוג הראשון, אינם נהנים בכלל מבית הספר ומחפשים דרך להתנגדות מה שיותר קטנה. בגלל שכיתת ה-PBL מתמקדת בתלמידים ובקריאה ליצור, תלמידים בעלי מוטיבציה נמוכה יותר, ימצאו שזה יותר קשה "להסתתר" וכתוצאה מכך להשאר לבד ( Katie Piper).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין