תכנית ההעשרה של קרן קרב עושה בבתי הספר בישראל חינוך אחר כבר יותר מעשרים שנה ובהיקף עצום, אך היא אינה זוכה להכרה ולהוקרה הראויות. קשה להציב אלטרנטיבה למשרד החינוך ולהיות תלוי בו. לאחר שנים אחדות אימץ משרד החינוך את תכנית קרב וקבע שלושה עקרונות פדגוגיים: הלמידה בתכנית תהיה בקבוצות קטנות, בדרך כלל בחצאי כיתות, כדי לאפשר תקשורת טובה בשיעור. התכנים יבואו מתחומים חדשים שאינם כלולים בתכנית הלימודים הרשמית – אמנויות, מדעים, טכנולוגיה, תקשורת, טבע ועוד. המדריכים יהיו מומחים בתחומי ההעשרה שהם מלמדים, ולא מורים רגילים ( איתי גודר).

מנהיגות מניעה היא מנהיגות שיש ביכולתה לעורר את המוטיבציה של המונהגים ולגייס אותם להצטרף בכוחות משותפים להשגת מטרה או מטרות משותפות. ניתן להבחין בין שני סגנונות של מערכות יחסים בין המנהיג לבין המונהגים (פופר, 1999): סגנון אחד הוא סגנון ה'מנהיגות המתגמלת' (transactional leadership), שבבסיסה העובדים פועלים על פי תועלת מול עלות, עד כמה יידרשו להשקיע, מה וכמה ירוויחו מכך. המשמעות לכך היא כי מידת המאמץ של המונהגים לבצע את המשימות תלויה ברמת הכדאיות של המעשה. מנהיג בסגנון מנהיגות מתגמלת יכול לטפח בקרב אנשיו העדפה להתבוננות סלקטיבית של התמקדות בתועלת האישית והמערכתית ופחות בעלות המעשה. ככל שהעובדים המונהגים יהיו מודעים יותר לתועלת המופקת מהמעשה ופחות למידת ההשקעה הנדרשת לו, כך רמת ההניעה שלהם תעלה. ככל שהמנהיג יערב, יעודד, יגייס ויתייעץ עם העובד לקחת חלק במשימות הנדרשות, המונהג יתרגם זאת כתועלת אישית חיובית, וכך רמת התוצאות ביישום המטרות שהוגדרו תהיה גבוהה יותר. מתוך כך עולה, כי "מנהיג יעיל" הוא מנהיג אשר מקבל החלטות ביחס לארגון מתוך שותפות ושקיפות מלאה עם עובדיו ( אסתר כלפון) .

בשנים האחרונות גברה ברשת אורט ההכרה, כי אין די בשיעורי תגבור ובסדנאות להקניית אסטרטגיות למידה כדי לשפר את ההישגים הלימודיים של תלמידים תת משיגים, אלא שיש לפתח עבורם גישה חינוכית-טיפולית, שתיתן מענה לתחושת הכישלון ואין האונים שהם חווים, ותפתח בקרבם תחושת ערך עצמי ומוטיבציה ללמוד, וראייה של קשיים כאתגר במקום כאיום. בעקבות כך פותחה ב"מרכז לכישורי למידה" של המנהל למחקר, פיתוח והכשרה ברשת אורט, תכנית חינוכית-טיפולית בשם "תקווה ומוטיבציה" המיועדת לכלל התלמידים, ולתלמידים תת משיגים בפרט ( יהודית קסורלה, חגית נברו, אורית זיו).

בהוד השרון, שהגדירה את עצמה עיר חינוך, מורים ותלמידים יוצאים מבית הספר לרחובות כדי לחקור וללמוד. החזון של עיר כמרחב חינוכי הופך כאן בהדרגה מניסוי למציאות בת קיימה . קריאתו הקיצונית של איוואן איליץ' לביטול בית הספר נתפסת בדרך כלל כקריאת תיגר על מערכת החינוך, אך אפשר לקרוא אותה גם כקריאה לבית הספר ליצור יחסים חדשים עם הסביבה שבה הוא ממוקם; לבטל את ההסתגרות וההתבדלות של בית הספר ולא את בית הספר עצמו; להסתכל על העיר כעל מערכת חינוך אחת ( מיכל גלבוע אטר ויעל שורצברג ) .

מי צריך לקחת קורסים מקוונים? האם קורסים מקוונים מתאימים לכל הסטודנטים? האם כל תוכן ניתן להילמד בפורמט מקוון או האם סוגים מסוימים של חומרים ניתנים לשליטה בסביבה אלקטרונית? מי צריך ללמד קורסים אלו? כל אלה הן שאלות טובות שעל ממסדים המציעים קורסים מקוונים – ומרצים המלמדים אותם – לקחת בחשבון. ממצאי המחקר מצביעים גם על מי שצריך ללמוד קורסים מקוונים. אם הסטודנט הוא מישהו שאינו מוכן דיו לעבודה ברמה מכללתית ואינו סטודנט מתחיל בעל מוטיבציה מיוחדת, קורסים מקוונים בשלב מוקדם של הניסיון המכללתי אינם מומלצים ( Maryellen Weimer) .

בשנים האחרונות אנו עדים לתהליך מואץ, שבו הטכנולוגיה הולכת והופכת מרכזית בחיי היום-יום של עוד ועוד בני אדם, כאשר כלים חדישים וטכנולוגיות ניידות מאפשרים להם לשאת עמם מידע, לגשת אליו ולהשתמש בו בכל מקום ובכל זמן. בני אדם במהלך פעילויותיהם – לימודים עבודה ופנאי – בבית, במשרד, ברחוב או בכל מקום אחר שבו הם נמצאים, משתמשים במידע הזמין ברשת או במרחבי מידע אישיים משלהם. ניהול מידע אישי הופך לפעילות חיונית ומרכזית בתהליך הלמידה, ולאחת האוריינויות החדשות שלהן נדרש לומד כיום. מחקר זה בוחן את הסוגיה של ניהול מידע אישי, שהיא כיום תופעה בולטת בחיי האדם הלומד, ומלווה כל אדם המשתמש במחשב אישי או נייד (כגון מחשב נישא או טלפון חכם [phone smart]). המחקר מנסה להתמודד עם השאלות העולות ביחס למשמעויות המגוונות של ניהול מידע אישי כפעילות גומלין של הלומד עם מידע במהלך הלמידה (שרון הרדוף-יפה).

המנהלים נמצאים בעמדה פרדוקסלית. מחד גיסא, הם נקראים לעשות שימוש באסטרטגיות מבוססות מחקר כדי לשפר את הישגי התלמידים. מאידך גיסא, הם נדרשים יותר ויותר למיקרו-ניהול (micromanage) של מורים באמצעות תצפיות בכיתות ועיסוק בהערכה אינטנסיבית. מחברי המאמר מצביעים על כך ששתי עמדו אלו אינן מתיישבות האחת עם השנייה. למעשה, המחקר מראה שהערכת מורים, יחד עם פרקטיקות מחייבות רבות אחרות, לא שיפרה את ההוראה או הלמידה. אם מנהלים מעוניינים לשפר את הישגי התלמידים, במקום להתמקד בבחינה אישית של ההוראה, הם חייבים להתמקד בניתוח הקולקטיבי של העדויות בנוגע ללמידת התלמידים ( DuFour, R., & Mattos, M ) .

המחבר Adrian McDonald ( צרצה בכיר לגיאופיזיקה באוניברסיטה) מתאר כיצד שילוב בין דיונים בכיתה לדיונים מקוונים בקורס לתואר ראשון יכול להועיל ללומדים. המחבר מצא שהמרכיב המקוון , באמצעות קבוצת הפייסבוק ) מעודד את הסטודנטים לחקור באופן מקוון, מגביר את הלמידה 'השיתופית', ומפתח מיומנויות אוריינות. הגמישות של מעורבות בדיון א-סינכרוני מקוון מאפשרת גם השתתפות לאחר הכנה מסוימת וגם מחקר וזמן שיתופי רב יותר כדי לתרום לדיון מאשר הדיונים שמתנהלים בכיתה בלבד (Adrian McDonald, 2013).