-
תקציר
מאז קום המדינה התפרסמו ארבע תוכניות לימוד בספרות עברית לבתי הספר התיכוניים במגזר הערבי. המאמר סוקר את גלגולי התוכניות ועומד על השינויים שחלו בהן בהקשר הדיסציפלינרי והפוליטי. השינויים כוללים קודם כול את ביטולה של חובת הבגרות בספרות עברית, וירידה במספר היצירות הנדרשות. כמו כן, חל שינוי באופי היצירות: המגוון ואפשרויות הבחירה הורחבו, נכללו יצירות מודרניות יותר, צומצם היקף החומר מן המקורות ועלה המספר של יצירות מן הספרות המזרחית ושל יצירות הנוגעות בשאלות אקטואליות (עאמר דהאמשה ונעמי דה-מלאך).
-
לינק
-
סיכום
מורים רוצים וזקוקים לתמיכה כדי לפתח את ההוראה וכדי שתלמידיהם יצליחו בלימודים. המונח "התפתחות מקצועית" מהווה מטריה רחבה למגוון פעילויות מסדנה בת שעה אחת בקורס מקוון ועד תוכניות ארוכות טווח ומורכבות. הסקר המקיף המוצג כאן מצביע באופן כללי על נתק בין מה שמורים חושבים על ההתפתחות המקצועית המסופקת להם לבין מה שחושבים אלה המובילים אותה: 29% מהמורים הביעו שביעות רצון רבה מההתפתחות המקצועית (להלן ה"מ), 34% סבורים שהה"מ השתפרה, רוב גדול אינו מאמין שהה"מ מסייעת להם להתכונן לאופי המשתנה של ההוראה (טכנולוגיה, כלי למידה דיגיטליים, ניתוח נתוני תלמידים ועוד), פורמטים של ה"מ הנתמכים ע"י ראשי מחוזות ומנהלים ואימון/הדרכה (coaching) דווחו ע"י מורים כפורמטים שאינם הולמים את צורכיהם, יש הסכמה בין מורים ומנהלים בדבר המאפיינים של התפתחות מקצועית טובה (Boston consulting group).
-
תקציר
סדר-יום סיום הקולג' (The College Completion Agenda) נותן מנדט לכך ש-55% מבני ה-25 עד 35 שנים בארצות הברית יהיו בעלי תואר עד לשנת 2025 (Lee & Rawls, 2010). אך כיצד ניתן להשיג את האתגר השאפתני והתקווה ההכרחית להגביה את מעמדה של ארצות הברית כמובילה עולמית בהשגה חינוכית בקרב אזרחיה? יש לזהות ולקדם רעיונות חדשניים וטכנולוגיות העשויים להוות משקל נגד למכשולים המאיימים על הצלחת הסטודנטים (Fenton, Celeste; Ward Watkins, Brenda, 2014).
-
לינק
למחקר זה היו שתי מטרות: ראשית, לזהות את שיטות ההוראה המקוונות המומלצות בלוחות דיון א-סינכרוניים; ושנית, לחקור את התפיסות של הלומדים לגבי שיטות ההוראה שזוהו ולמצוא מתאם בין תפיסות הלומדים למאפיינים של הלומדים, כולל מיומנויות מחשב, התנסויות, ויחס הפעילות בדיונים מקוונים.הממצאים מראים שהשיטה הנרטיבית עם רמת אינטראקטיביות גבוהה יותר הייתה השיטה המועדפת (Kebritchi, Mansureh, 2014).
-
לינק
בתקשוב החינוכי היום "למידה ניידת" היא בין המונחים הפופולאריים ביותר. אפשר להבין למה. מכשירים דיגיטאלים נמצאים כמעט בכל כיס, והמכשירים האלה מעניקים גישה מהירה וכמעט בלתי-אמצעית למידע (אני, כרבים אחרים, כתבתי על זה לפני כמה שנים). והיום לא מדובר רק בגישה למידע, אלא באפליקציות שבאמצעות ה-GPS מזהות את מקומו של הלומד ומזרימות אליו מידע בהתאם למקום הזה. אפשר להגיד שאנחנו עדים להתגשמות חזון ה-anytime, anywhere learning, חזון שעליו חלמו עוד במאה הקודמת, אבל לא היה ישים אז. היום, כאשר הטכנולוגיות מאפשרות את מימוש החזון, אפשר להבין את ההתרגשות. אבל דווקא בגלל זה צריכים לשאול אם אותה anytime, anywhere learning היא באמת מה שאנחנו רוצים (ג'יי הורוויץ).
-
מאמר מלא
אנשים בוחרים בהוראה בגלל גורמים חיצוניים (תנאי עבודה) ובגלל גורמים פנימיים (תכונות); את תכונותיהם של שוחרי הוראה ומורים אפשר לאפיין כאלטרואיסטיות ונרקיסיסטיות; בהוראה ישנם סוגים שונים של אלטרואיזם ונרקיסיזם; נרקיסיזם בריא הוא מניע חיוני להוראה; מסקנה: אפיון המורים באמצעות מושגים אלה עשוי לסייע לאנשים לשקול בחירה של המקצוע, לחזות את התנהגותם של מורים, להעמיק את מודעותם ולהבין את שחיקתם (יצחק פרידמן).
-
מאמר מלא
-
תקציר
המסגרת של תכנית הלימודים במדעים, K-12 Science Education, מפרטת מטרות שאפתניות ללמידת תוכן מדעי והתנסות מעשית של תלמידים במדעים. אולם, מסמך זה מספק למורים הדרכה מועטת לגבי התנסויות מעשיות בהוראה, המהוות מרכיב מרכזי על מנת לסייע לתלמידים להשיג מטרות אלה. המחקר מצביע על כך שהתנסויות הוראתיות של מורים יכולות להשפיע על מידת העניין ועל ההישגים יותר מאשר דרגות מתקדמות של נסיון הוראתי, וכך זיהוי של קבוצת ליבה של התנסויות הוראה במדעים מהווה מפתח לשיפור הוראת המדעים (Matthew Kloser).
-
תקציר
עוזרי הוראה הלומדים לתארים מתקדמים (Graduate teaching assistants) משמשים לעתים קרובות כמדריכים בקורסי מבוא למדעים לתואר ראשון, במיוחד בקטעי מעבדה ודיון הקשורים בהרצאות גדולות. עוזרי הוראה אלה הם לעתים קרובות מורים טירונים עם הזדמנויות מועטות לפיתוח כישורי ההוראה שלהם במסגרת התפתחות מקצועית רשמית. התבוננות עצמית ממוקדת על הערכות הוראת סוף הסמסטר של הסטודנטים עשויה להוות תוספת בלתי פורמאלית חשובה להכשרה המקצועית (KENDALL, K. DENISE; NIEMILLER, MATTHEW L.; DITTRICH-REED, DYLAN; SCHUSSLER, ELISABETH E).
-
לינק
ספר זה הוא כרך ראשון מתוך שניים, אשר אמורים למלא חלל בשדה המקצועי של חינוך וטיפול בילדים ובמתבגרים במצבי סיכון בישראל. מטרת העורכים הייתה לספק לאנשי המקצוע בישראל, הן בשדה הן באקדמיה, כמו גם לסטודנטים המכשירים את עצמם לקראת השתלבות בעבודה חינוכית-טיפולית עם נוער בסיכון, לקט נבחר של מאמרים עדכניים, שרובם מתבססים על מחקר שיטתי ואמפירי (עמנואל גרופר, שלמה רומי).
-
סיכום
מטרת מאמר זה היא להדגיש את חשיבותה של גישת הפדגוגיה החברתית (social pedagogy) להתמודדות עם בעיות חינוכיות-חברתיות. גישה זו זוכה לעניין רב בשנים האחרונות כתיאוריה לטיפול בבעיות קיימות בתחום העבודה החינוכית-סוציאלית. הנחת היסוד של הפדגוגיה החברתית היא, כי לכל ילד זכות להתפתח בדרך ייחודית, שתאפשר לו השגת אוטונומיה. גישה זו גורסת, כי יש ללוות ילדים ובני נוער במהלך התפתחותם, תוך שיתוף פעולה עימם וכדרך להעצמתם. העצמה, בהקשר זה, היא אידאל אתי ואינה נתפסת רק במובנים של רכישת השכלה. היא מאפשרת לפרט למצוא את דרך החיים המתאימה לו וגם מיטיבה עם האנושות בכללותה (מיכאל וינקלר).
-
תקציר
-
לינק
הספר עשוי לתרום לדיונים המתקיימים כיום על מדיניות ומעשה בהכשרת מורים ולשאלות כמו האם וכיצד גישות שונות להכשרת מורים משפיעות/ משנות? הכותבים בחנו כיצד שלוש תוכנית הכשרה מסייעות למורים לפתח הבנות מבוססות-תוכן (content specific), מחויבויות, עמדות ופרקטיקות הנדרשות ממורים כדי להיענות לצורכי הלמידה של תלמידיהם (Feiman-Nemser Sharon, Tamir Eran & Hammerness Karen).
-
תקציר
מחקרים, הכוללים ניתוח של תכנית הלימודים וקבוצות מיקוד של סטודנטים להוראה בבתי ספר יסודיים ותיכוניים ושל מורי מורים, נערכו בשלוש אוניברסיטאות, אחת בהולנד, אחת בבלגיה ואחת בארה"ב. התכניות הראו תשומת לב מוגבלת להיבטים אחרים מלבד תקשורת, ושותפויות משפחה-בית ספר לא הוערכו. הממצאים מציינים שההכשרה תלויה בעיקר בנטיות של מורי המורים האינדיבידואליים. אף על פי שכל המשיבים הכירו בחשיבות של שותפויות משפחה-בית ספר, המשיבים מהחינוך היסודי החזיקו בעמדה חיובית יותר כלפי ההורים מאשר אחרים(de Bruine, Erica J.; Willemse, T. Martijn; D’Haem, Jeanne; Griswold, Peter; Vloeberghs, Lijne; van Eynde, Sofie. , 2014).
-
תקציר
המטרה של מחקר זה הייתה לבחון גישות של מורים להערכה בחינוך קדם-יסודי במסגרת חמישה הקשרים בית-ספריים שונים: ציבורי, עצמאי, בשיטת פרובל (Froebel), בשיטת וואלדורף, ובשיטת מונטסורי. הנתונים נותחו כדי לזהות גישות ליבה להערכה על פני ההקשרים הקשורים לנושאים הבאים:(1) תפיסות שונות של הערכה, (2) מחויבויות להערכה המכוונת לתלמיד, (3) הכרת הילדים דרך הפרקטיקה של התצפית, (4) והערכה של סטנדרטים אקדמיים. תמיכה בנושאי הערכה אלה הייתה המחויבות היסודית של המחנכים הקדם-יסודיים להוראה ולהערכת הילד השלם (DeLuca, Christopher; Hughes, Scott, 2014).
-
תקציר
זיהוי בעיית מחקר הוא ההיבט המאתגר ביותר בלימוד מיומנויות מחקר ברמת התארים המתקדמים. פרויקט זה של מחקר פעולה מכוון לזהות התערבות מתאימה כדי לעזור לסטודנטים לזהות בעיית מחקר במסגרת חינוכית ולעזור להם לכתוב טענה של בעיית המחקר עבור הפרויקט שלהם (Rahman, Saemah ; Yasin, Ruhizan M ; Salamuddin, Norlena ; Surat, Shahlan, 2014).
-
לינק
שאלה ראשונה: מהי פדגוגיה טובה ? מרכיבים של הוראה אפקטיביתהגדרת פדגוגיה טובה היא משימה מורכבת, בין הקשיים: 1. החשיבות שבפיתוח מערכת קריטריונים להערכת הוראה מצוינת ואפקטיבית בצורה ברורה, כך שהם יהיו ניתנים לצפייה ולדרוג ברורים; עם זאת בצד הידיעה שהתמקדות בהתנהגויות עצמן תהייה תמיד מוגבלות, וצריך לחשוב במונחים של פדגוגיה מקצועית שבה שיפוט הוא מרכיב חיוני. עם זאת, הערכת איכות לא תהייה אף פעם ישירה; 2. אי-היכולת להיות ספציפיים די הצורך. אף שבהירות בניסוחי העקרונות שבבסיס פדגוגיה טובה/מצוינת חשובה ((James & Pollard, 2011, יש צורך ליחס אותם למשהו שניתן לצפייה. התיאוריה צריכה להיות ספציפית דיה כך שניתן יהיה לבוחנה אמפירית ולהוביל לפעולות מוגדרות כהלכה.
-
סיכום
המאמר מציג מחקר-עצמי של קבוצת סטודנטים לדוקטורט בחינוך, שחקרו את צמיחת זהותם כחוקרי הכשרת מורים תוך כדי לימודים לתואר השלישי במסגרת קבוצת תמיכה שהקימו. המחקר העצמי נמשך שנה במטרה לבחון כיצד ההשתתפות בקבוצה תורמת לצמיחת זהויותיהם כמורי-מורים חוקרים. התמיכה ההדדית באה לידי ביטוי בהעלאת זוויות ראייה חדשות אל מול נתוני המחקרים , האזנה לניתוחים של כל אחד, קריאה והערות על טיוטות, ותיקוף או מתן אישור לערך של המחקרים. הם גם פתחו הבנות משותפות בדבר המורכבויות של הכשרת מורים ושיתופיות במהלך הדיונים הרפלקטיביים שלהם שהתמקדו בקישור המחקר והשיתוף לפרקטיקה כמורי מורים.
-
תקציר
מאמר זה עושה שימוש בסקירת ספרות אודות השימוש בווידאו בהשכלה הגבוהה כדי לזהות ולהשוות בין הטווח של סוגי ההפקה לבין התוצאות החינוכיות הקשורות אליהם. המאמר מסתיים בקריאה לאג'נדת מחקר רעננה שתסייע בזיהוי החלקים של תכניות הלימודים באוניברסיטה שהותאמו היטב לכך שייתמכו על ידי חומרי הווידאו (Winslett, Greg, 2014).
תוצאות חיפוש עבור: זהות
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין