-
תקציר
מחקר זה בחן כיצד מאמצים חינוכיים שהתבססו על תיאוריה קונסטרוקטיביסטית (Constructivism) קושרו לאמונות מסוגלות עצמית של סטודנטים במסגרת ההשכלה הגבוהה. העקרונות הפדגוגיים הקונסטרוקטיביסטיים הנתפסים והמסוגלות העצמית האקדמית נמדדו עבור מדגם שכלל 167 תלמידי קולג' לתואר ראשון הלומדים בסביבת למידה מבוססת בעיות (PBL) המבוססת על תיאוריה קונסטרוקטיביסטית, ובסביבת למידה מסורתית אשר עושה שימוש בהוראה קונבנציונלית. המטרות העיקריות היו להשוות בין סביבות הלמידה השונות ולזהות אילו מדדים קונסטרוקטיביסטיים נתפסים בסביבת למידה מבוססת בעיות תורמים יותר לאמונות של מסוגלות עצמית אקדמית (Alt, Dorit, 2015).
-
סיכום
חקר מאפיינים מקצועיים של מורי מורים עומד במרכזם של מחקרים רבים בעשור האחרון. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לחשוף תובנות חדשות בדבר הגורמים המשפיעים על מאפיינים אלה באמצעות השוואה בין שני דגמים של מסגרות הכשרת מורים הפועלים בהקשרים שונים. הנתונים נאספו בשני אתרים: ארה"ב וישראל. שני הדגמים מציעים יתרונות המאפשרים לסגל לפתח ולקדם פעילויות מקצועיות. בין ההשתמעויות לחיזוק המאפיינים המקצועיים של מורי המורים: חיזוק שיתוף הפעולה בין מוסדות הפועלים בדגמים שונים, שיתופי פעולה במחקרים ובכנסים, ייזום של פעילויות מוסדיות שעשויות לסייע לסגל לפתח קריירה מקצועית ולגבש זהות של מומחים אקדמיים בתחומם, חיזוק הקשר הפורמלי והבלתי פורמלי עם בתי הספר המאמנים וחקר ובחינה מתמשכים של האינטראקציה הזאת והשפעתה על מקצועיות מורי המורים (Leah Shagrir).
-
סיכום
בתי-ספר ומוסדות הכשרה אינם יכולים להכשיר מורים איכותיים כל אחד בעצמו. גם יחד הם אינם יכולים להצליח בכך מבלי לקיים ביניהם שיתופיות אמיתית המכירה במקומו של כל סוג ידע ומכבדת אותו, ומבלי להנגיש את המומחיות הקיימת בקהילות שבתי-הספר משרתים למתכשרים. נדרשת גם מחויבות רצינית של סגלי מוסדות ההכשרה לתוכניות הכשרה איכותיות זאת מבלי להזניח את פעילויות המחקר שלהם (Zeichner, K., Payne, K.A. & Brayko, K).
-
תקציר
התפתחויות אחרונות בהכשרה ראשונית להוראה מספקות מספר מודלים ממוקדי בית ספר. כפועל יוצא, פרחי הוראה יכולים לשהות עתה זמן ממושך יותר בבתי הספר מבעבר. בחלק מן המודלים הללו, פרחי ההוראה מהווים חלק ברור יותר מבית הספר כמוסד מאשר במקרה של מודלים המובלים יותר בידי אוניברסיטאות. שינוי מיקום ה"בית" עבור פרחי ההוראה משמעו שלבתי ספר עשויה להיות אחריות מוגברת עבור צרכיהם הרוחניים. מאמר זה סוקר את הספרות המחקרית הקיימת לגבי מתח, חרדה, רגשות וזהות פרח ההוראה ביחס לשיבוצים בהכשרה ראשונית להוראה כדי לבחון אילו המלצות הועלו לגבי האופן שבו יש לענות על הצרכים הללו ועל מי מוטלת האחריות למענה (Philpott, Carey, 2015).
-
סיכום
מאמר זה סוקר מחקרים לגבי ההתפתחות הקוגניטיבית, ההתפתחות החברתית וההתפתחות הלשונית של הילדים כדי לבחון כיצד ההתפתחויות בתחומים אלה מתאימות להתפתחות שמתרחשת בו-זמנית בידע ובהתנהגות הכלכליים. המחברים טוענים כי ילדים הם סוכנים כלכליים המסוגלים להשתמש בחשבון חיסכון ומציגים התנהגויות של חיסכון בגיל מוקדם כגיל חמש או שש שנים. וכן, הם טוענים כי שיקול הדעת הכלכלי של הילדים מופיע ומתקדם יחד עם ההתפתחות הקוגניטיבית, החברתית והלשונית (Terri Friedline, 2015).
-
תקציר
-
לינק
חינוך הוא הזדמנות לצמיחה, בכל הרמות ובכל הגילאים. שיעור בן 45 דקות הוא לא "עוד שיעור", אלא הזדמנות חד-פעמית שלא תחזור לעולם. גם שיחת המשוב אחרי השיעור בין המורה לבין הצופה היא קרקע פורייה לטיפוח החשיבה הרפלקטיבית אצל המורה. השיעור כמו-שוכב על שולחן הניתוחים והוא מהווה דוגמה והזדמנות להעלות למודעות המורה כיצד לחשוב עליו בצורה אחרת, מתחת או מעבר לרצף האירועים והמידע הכלולים בהם, להסתכל עליו דרך הפריזמה של יסודות שמארגנים את המידע (גדי ראונר, דורון מצא).
-
תקציר
על ידי בחינת הדרכים שבהן תלמידי תיכון בשתי כיתות אנגלית שונות מיישמים טקטיקות וירטואליות של ייצוג-עצמי באתרי רשתות חברתיות מבוססי בית ספר, מאמר זה חוקר כיצד אנשים צעירים מלהטטים בין הזהויות הדיגיטליות שהם מאמצים לעיני בני גילם ולעיני המורים. הנתונים חושפים שטיפוח הזהות העצמית של התלמידים מושפע מהזמינות של המרחבים שהם מאכלסים, ושהמאפיינים הספציפיים של רשת הכיתה המקוונת הובילו לשלוש טקטיקות מעצבות זהות: החדרת תרבות פופולרית, הוספת הומור, ומעורבות ברכילות (Rust, Julie, 2015).
-
סיכום
ההזדמנויות שיש לסטודנטים לתואר ראשון להשתתף בפרויקטים אותנטיים של מחקר במעבדות מדע והנדסה באוניברסיטה נעשות נפוצות יותר.למרות השכיחות של מעורבותם במחקר, פרט למחקרי הערכה ספורים מעט מאוד ידוע על היעילות של תכניות אלה בהשגת התוצאות המצופות או הרצויות של למידת סטודנטים. מטרות הלימוד האופייניות של תכניות כאלה קשורות בשילוב של סטודנטים לתוך קהילת מעשה באמצעות למידת תוכן מדעי בתוך ההקשר, רכישת מיומנויות בתהליכים מדעיים, ותרגול של תהליכי חשיבה מדעיים. מטרתו של מחקר זה הייתה להבין את התהליך ואת המידה שבה תכניות מחקר של סטודנטים מצטיינים למדעים לתואר ראשון בשנה הראשונה השיגו את מטרותיהן המוצהרות – לשלב את המשתתפים בהן בתוך קהילת מעשה ולפתח את הזהויות המחקריות שלהם (Gardner, Grant E., Forrester, Jennifer H., Shumaker Jeffrey, Penny, Ferzli, Miriam, & Shea, Damian).
-
לינק
מאמר זה מתאר תהליך בן 14 שלבים עבור שימוש בהערכות הסטודנטים לגבי הוראה כדי לשפר את ההוראה. התהליך החדש כולל בחינה של הערכות הסטודנט בהקשר של מטרות המנחה, הערכות סטודנטים של אותו הקורס שהושלמו בזמנים שונים, והערכות של קורסים דומים שאותם לימדו מנחים אחרים. התהליך כולל שלבים כדי לסייע למקסם את ההנעה של המנחה כמו גם כדי לסייע לזהות מטרות טובות לשיפור (Malouff, John M.; Reid, Jackie; Wilkes, Janelle; Emmerton, Ashley J. , 2015).
-
תקציר
המחקר עקב אחר היסטוריות העבודה של 57 מורים בבתי ספר יסודיים ותיכוניים, שזוהו בתחילת שנת ההוראה השלישית שלהם כבעלי פוטנציאל לתרום תרומה משמעותית למקצוע. תוך שימוש בנתונים מסקרים ומראיונות, מאמר זה מדווח על הגורמים שתמכו או עיכבו את המחויבות הראשונית שלהם למטרה ואת ההתלהבות שלהם ליצירת שינוי שש שנים מאוחר יותר, הן בכיתה והן בתפקידי מנהיגות בבית הספר. שביעות רצונם מההתנסויות היומיומיות שלהם בבתי הספר היוותה מניע חזק במיוחד להחלטות הקריירה שקיבלו המורים במהלך הזמן (Cameron, Marie; Lovett, Susan., 2015).
-
לינק
ג'יי הורוויץ מתייחס בבלוג שלו ב-Horizon Report שהמהדורה להשכלה גבוהה לשנת 2015 שלו התפרסמה לאחרונה: "הדוח די מדייק במגמות שהן מובנות מאליהן, ומפספס בסוגיות שהן מורכבות יותר. מתברר שלטווח הקצר איננו זקוקים למומחים כדי לזהות מגמות הקשורות לטכנולוגיות בחינוך. אם זאת, דווקא לא היה מזיק אם היו לנו מספר מומחים שהיו מסוגלים לראות מעבר לצפוי והשטחי" (ג'יי הורוויץ).
-
תקציר
רפלקציה הפכה למרכיב מקובל של תכניות להכשרת מורים. אולם המושג זכה לביקורת רבה, בייחוד לגבי תפקידו בשיפור הפרקטיקה המקצועית. מאמר זה מספק סקירה של הביקורות לגבי רפלקציה, ודיון בגישות שננקטו לגבי רפלקציה בספרות מאז שנת 2005. שתי סוגיות, הקשר וזהות, נחשפו כבולטות בדיונים העכשוויים לגבי רפלקציה (Beauchamp, Catherine, 2015).
-
סיכום
הפסיכולוג השוויצרי ז'אן פיאז'ה טען כי הטעות היא לב-לבו של כל לימוד. הילד שטעה צריך להבין את השוני בין המציאות שהוצגה לפניו לבין הדרך שבה הוא פירש אותה, ולבצע "חישוב מסלול מחדש". בכך, גורס פיאז'ה, מקדם הילד את יכולת חשיבתו בנוגע לתכנים דומים. אלא שבמרבית מערכות החינוך בעולם אין רואים בשגיאה שמבצע התלמיד הזדמנות ללמידה, אלא כישלון, ודואגים להראות לו זאת באמצעות ציון מופחת. גישת הקריטריון, המסמנת את הישגי התלמיד בהתאם לקריטריון אחיד, ושולטת במרבית מערכות החינוך בעולם, מתמקדת ב"שגיאה" לפי הקריטריון, שאינו מבטא את יכולותיו המגוונות של התלמיד, אלו שאינן נמדדות. כיצד אפוא ניתן למדוד יכולות נוספות של התלמידים, שאינן מבוטאות לפי גישת הקריטריון? (אלחנן בר-לב).
-
סיכום
-
סיכום
במחקר זה: מורי מורים הם מורי בית ספר שעובדים עם מתכשרים להוראה (חונכים, מאמנים) ומורי מכללה/מדריכים פדגוגיים ממוסד ההכשרה. החוקרים ניתחו העדפות למידה בהיבטי "מה" ו"איך" של מורי מורים. נבדקו ארבע קבוצות: מורי מורים שהם מורי בית ספר בעלי ותק של פחות מ-7 שנים, ובעלי ותק של 7 שנים ומעלה, מורי מורים ממוסד ההכשרה בעלי ותק של פחות מ-7 שנים ובעלי ותק של 7 שנים ומעלה (Dengerink, J., Lunenberg, M., & Kools, Q).
-
תקציר
המחקר נועד לזהות את מוקדי המשיכה ומוקדי הדחיה של מקצוע ההוראה ולהתוות דרכי פעולה שיהפכו אותו לאטרקטיבי בעיני מועמדים ראויים. שתי קבוצות נבדקים השתתפו במחקר: א. צעירים שהגיעו ל"ימים פתוחים" במוסדות אקדמיים וברובם אינם מתכוונים כלל לפנות להוראה (n=358). ב. סטודנטים העוברים הסבה מקצועית להוראה, לאחר שעסקו במקצועות אחרים (n=186). הנבדקים מלאו שאלון שבו התבקשו להעריך את החשיבות שהם מיחסים לשיקולים שונים בעת בחירת מקצוע בכלל ובאיזה מידה הם מתקיימים במקצוע ההוראה. בדיקת הפער בין ההערכות המקבילות הצביעה על מאפיינים שקיימים בהוראה בצד מאפיינים שנתפסים כחסרים בהוראה (רחל ארנון, פנינה פרנקל, עדנה רובין).
-
סיכום
הקשר (context) המחקר המוצג הוא בית ספר להתפתחות מקצועית למורי מורים. אחד המאפיינים הייחודיים של בית הספר הוא עבודתם של טיוטורים שהם עמיתים של הלומדים בתוכניות הלמידה השונות המתקיימות בבית הספר. מורי מורים רבים נכנסים למקצוע ההכשרה "באופן מקרי" לאחר הוראה בבית ספר או באקדמיה, ללא הכשרה מוקדמת לתפקיד, ונדרשת להם תקופת זמן ארוכה לבניית התפקיד ולגיבוש הזהות המקצועית החדשה.המאמר מציג דגם של התפתחות מקצועית הכוללת מרכיב טיוטוריאלי ומתמקד באינטראקציה בין חונכים למונחים כפי שהיא נתפסת ע"י המונחים (Reichenberg, R., Avissar, G., Sagee, R).
-
תקציר
מאמר זה מנסה לזהות פרקטיקות מנהיגות של מנהלי בתי הספר כאשר הם מעורבים בחקירת האפשרויות והפקת תועלת מהן בהקשר בית-ספרי וסביבה לו כדי לפתח את היכולת של בית הספר לבצע שינוי. בהתבסס על נתונים מראיונות שנערכו עם מנהלי בתי ספר, מאמר זה מראה שהיכולות של מנהיגי בית הספר לתפוס ולהפיק תועלת מאפשרויות מצביות כדי לבנות את היכולת של בית הספר הן אחד מהגורמים העיקריים המבדילים בין רמות שונות של מאמצי יישום (Lai Edith, 2015).
-
סיכום
הספר "הצבת הידע של אנשי חינוך העובדים בשדה במרכז הכשרת המורים: חשיבה מחדש על המדיניות ועל הפרקטיקות של התואר השלישי היישומי בחינוך" הוא אחד מחמישה פרסומים המתארים את תאגיד המוסדות של פרויקט קרנגי (The Carnegie Project on the Education Doctorate – CPED) ואת מאמציו להגדיר מחדש את התואר השלישי היישומי בחינוך. הספר הוא כרך ערוך המספק סקירה רחבה של האסטרטגיות השונות ושל התוצאות מהשלב הראשון של ההתאגדות של תאגיד המוסדות של פרויקט קרנגי בשנת 2007. הטקסט הזה טוען באופן משכנע שידע אנשי החינוך העובדים בשדה מוצב כדי לשנות את החינוך (PK-20) באופן חיובי ועמוק יותר מאשר מאמצים נוכחיים רבים במחקר וברפומה חינוכיים (Jenice L. View).
תוצאות חיפוש עבור: זהות
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין