החסמים העיקריים בפני שימוש מספיק בסרטוני וידיאו בכיתה הם עומס מוגזם על מורים והיעדר תמיכה טכנית אפקטיבית

מאמר זה חוקר כיצד תפיסת הסיכון בקרב מורים המלמדים במסגרת יוזמת הלימוד החוץ-כיתתית, בית ספר יער (Forest School), גם מעצבת וגם מעוצבת על ידי ההבנות שלהם את הילדוּת, הפדגוגיה והזהות המקצועית שלהם עצמם. בהתבסס על פרספקטיבה קונסטרוקציוניסטית חברתית בפיתוח תיאוריה לגבי סיכון וילדוּת, המאמר טוען שהדאגות העכשוויות והרגישות יתר על המידה ביחס לפגיעוּת של ילדים נובעות הן מפחדים מהעולם המודרני והן מהנטייה להגנת-יתר שפחדים אלה מאיצים. במקום להתייחס לרגישות יתר זו כאי-רציונלית או פרנואידית, המאמר מתבסס על תיאוריות חברתיות-תרבותיות ועל שיטות איכותניות כדי לחקור כיצד הסיכון נתפס, מנוהל ומוצא לפועל בידי מורים במסגרת היוזמה שמטרתה להשיב על כנו את הסיכון לתוך חיי הילדים (Connolly, Mark; Haughton, Chantelle, 2017).

מאמר זה מתאר את הפיתוח של אפליקציה אינטראקטיבית שניתן להשתמש בה בהוראת אנגלית כשפה שנייה תוך שימוש בסיפורי ילדים במכשירים ניידים. מטרת מחקר ניסויי זה היא לגלות את הפוטנציאל של שימוש באפליקציה הניידת האינטראקטיבית שפותחה לשיפור מיומנויות למידה, כגון אוצר מלים, הגיה, הקשבה והבנה של הלומדים את השפה האנגלית ללא עזרת המורה. החידוש במחקר המוצג במאמר זה הוא שימוש במנוע זיהוי דיבור בטלפון הנייד כדי לזהות מילים הנאמרות על ידי הלומד בניסיון ללמד הגיה נכונה של מלים. הלמידה היא אינטראקטיבית ומתרחשת על גבי טלפון נייד (Cavus, Nadire; Ibrahim, Dogan, 2017).

לימור ליבוביץ מתייחסת בבלוג שלה לתובנות העולות מכתבה מעניינת שדנה בשיפור חווית העובד. ליבוביץ מעריכה כי בדומה לשינויים המתחוללים בסביבות העבודה, גם "חדרי הכיתות ייעלמו ויופיעו במקומם מרחבים אחרים. מרחבים אלה לא יאורגנו לפי גיל הלומדים, תחום הלמידה או זהות המורה המלמד. הם יאורגנו אחרת. איזה צורות לארגון מרחב הלמידה הבית-ספרי יתהוו בעתיד? יש לכך כמה 'מבשרים'…כבר כעת קיימים באוניברסיטאות (גם בארץ) מרחבים כאלה. באוניברסיטה נוכל כבר לראות מרחבי למידה שמספקים שרותי למידה לדוגמה- בספריות. מרחבים אלה כבר מתפתחים כיום בבתי ספר. כרגע הם קיימים לצד החדרים המסורתיים" (לימור ליבוביץ).

דוח הורייזון 2017: מהדורת החינוך הגבוה מתאר ממצאים שנתיים מפרויקט הורייזון, פרויקט מחקר מתמשך שתוכנן לזהות ולתאר טכנולוגיות חדשות העשויות להשפיע על למידה וחקירה יצירתית בחינוך. שש מגמות עיקריות, שישה אתגרים משמעותיים ושש התפתחויות חשובות בטכנולוגיה החינוכית ממוקמים ישירות בהקשר של השפעתם הצפויה על משימות הליבה של האוניברסיטאות והמכללות. שלושה החלקים העיקריים של דוח זה יוצרים מדריך עזר בהיר לתכנון טכנולוגי עבור מחנכים, מנהיגים בחינוך הגבוה, מנהלים, קובעי מדיניות ואנשי טכנולוגיה. המחברים מקווים שמחקר זה יסייע לתרום לבחירות שהמוסדות מקבלים לגבי טכנולוגיה בכדי לשפר, לתמוך, או להרחיב את ההוראה, הלמידה, והחקירה היצירתית בחינוך הגבוה ברחבי העולם (NMC).

מושג ההכלה בחינוך (Inclusive Education) הוא מושג רחב, ולעתים הוא עשוי להיתפס כערטילאי. כדי לבחון את המושג עלינו לעבור בין שלושה ממדים שלו: התרבות, המדיניות והיישום (בות' ואיינסקו, 2002). היבטי התרבות כוללים תפיסות עולם, שפה ומנהגים המשקפים תרבות של הכלה; המדיניות כוללת את המנגנונים ואת שגרות העבודה שבית הספר פועל על פיהם; היישום מתייחס לעבודת ההוראה בתוך הכיתה, המתבססת על ראיית השוניות. עבודת הניהול הבית-ספרי היא אינטנסיבית מאוד, ורוויה בפעולות יום-יומיות שמצטרפות לכלל המעשה החינוכי. הכלי המוצע להלן מסייע למפות את בית הספר באמצעות כמה צירים המתייחסים לשלושת הממדים של ההכלה בבית הספר. איסוף התוצאות שיתקבלו יאפשר מיפוי של תחומי חוזק ותחומים הזקוקים לחיזוק באשר להכלה בהיבטיה השונים (נרקיס שור ואורה גליק).