תוצאות חיפוש עבור: זהות
מיון:
נמצאו 1686 פריטים
פריטים מ-21 ל-40
  • סיכום

    בית הספר אינו פועל בוואקום, אלא בתוך ועבור קהילה שעוטפת ואותו. מערכת יחסים בריאה ותקשורת פתוחה בינו לבין הקהילה יכולה לקדם את ההישגיות הבית הספרית ולטפח את האקלים התרבותי. בכל בית ספר יש, או אמורה להיות, יחידה או מחלקה, שאמונה על טיפול בענייני תקשורת, רישום, גיוס משאבים, פיתוח ושיווק. לכל אלו קשר ישיר לקהילה העוטפת את בית הספר.

  • סיכום

    רשימה נפלאה זו של הפילוסופית הצרפתייה ממוצא יהודי סימון וייל נכתבה בעיצומה של השואה. היא עוסקת באיליאדה מאת הומרוס, מצדיקה שימוש מתון בכוח ומצביעה על סכנות השימוש המופרז בו – הן למי שמפעילים אותו והן למי שהכוח מופעל עליו. הרשימה יכולה לשמש כטקסט מאיר עיניים, רלוונטי ואקטואלי בשיעורי ספרות, היסטוריה, אזרחות וחינוך.

  • תקציר

    לעצור לרגע ולוודא שהתלמידים מבינים נחשבת לפרקטיקה פדגוגית בסיסית וחיונית להשגת משוב יעיל, אותנטי וישיר. השאלות, אמנם, מופנות אל התלמידים, אבל אינן מכוונות אליהם. בפועל, מדובר במשוב עבור המורה עצמו, כזה שמסייע לו להחליט כיצד להמשיך את השיעור.

  • סיכום

    הכמיהה להרגיש שייך מלווה את בני האדם בכל הגילאים, בכל מקצוע ובכל תחום חינוכי. חשוב מכך, תלמידים עם תחושת שייכות חזקה נוטים לחתור, להגיע להישגיות ואפילו לחוש רווחה נפשית. מנגד, תלמידים שאינם מרגישים שייכים, עלולים להתרחק מהכיתה, מהשיעורים, מהמורה ומההוויה הבית ספרית, ללא קשר לרמת האינטליגנציה שלהם. לתלמידים בריאים מבחינה רגשית ופיזית סיכויים טובים בהרבה להצטיין בלימודים, ומכאן שתחושת שייכות אינה דאגה שולית, אלא מטרה פדגוגית מרכזית של מוסד חינוכי ומערכת חינוך.

  • סיכום

    בשנים האחרונות, ספרנים, מדריכי-יעץ, יועצים אקדמיים, מורי מורים ומרצים בכירים עובדים נמרצות כדי לאתר רעיונות מחקריים מיושנים ולזהות פרקטיקות אקדמיות שאינן מתאימות לעולם האקדמי הנוכחי. על רקע זה, מצביע המאמר על רעיונות מיושנים שהשדה האקדמי אינו זקוק להם יותר, ויש לשדרג או לגנוז אותם לאלתר, כאשר הדגש מושם על אחד הפרמטרים המרכזיים בעולמם של סטודנטים לתואר ראשון: מאמרים לקריאה. זאת, מתוך שאיפה להציג את הדברים בפני קובעי המדיניות, לעורר דיון אקדמי ולהוליד שינוי.

  • תקציר

    מחקר זה העלה כי בספרי לימוד בשפה הערבית בישראל קבוצות תרבותיות שונות מיוצגות בהיקפים שונים. בעיקר מיוצגת התרבות הערבית הכללית, ולאחריה התרבות הפלסטינית המקומית. כמו כן, גם תרבויות זרות זוכות לייצוג משמעותי, בעוד שהתרבות היהודית־ישראלית כמעט ואינה נוכחת ואינה מיוצגת בספרי הלימוד – למרות היותה תרבות הרוב במדינה

  • סיכום

    מאז שנות ה-80, גוברת המגמה הגלובלית לפיה רצוי ונהוג להרחיב ולהעשיר את תוכנית הלימודים ולהוסיף מקצועות, קורסים, סדנאות ויוזמות. לתלמידים, למורים ולמחנכים מוצעת כיום תוכנית לימודים רחבת-היקף ורב-ממדית שעל הנייר נראית מבטיחה ומציעה מגוון הזדמנויות. אלא שלצד הרחבת האופקים הפוטנציאלית, חופש בחירה פדגוגי מוגזם ועומס תוכני עתיד לכלות משאבי זמן, כסף וכוח אדם ולגרום למקצועות הליבה להצטייר כמיותרים או שוליים.

  • תקציר

    רוב המורים יוצאי אתיופיה שרואיינו למחקר זה חשו גזענות סמויה, אך לא התלוננו עליה ולא הצהירו במפורש כי חוו גזענות. בנוסף מצא המחקר כי חוויית ה"גזענות הסמויה" מטושטשת משני הצדדים, באופן המאפשר לשני הצדדים שלא להיות מודעים לה ולהימנע מעימות עמה.

  • תקציר

    הגיבורים האמיתיים של בתי הספר ברחבי העולם הם המורים המתחילים. שכן, הם זוכים לשכר התחלתי ופחוּת, נכנסים להלם תרבות, מתקשים להתאקלם ולהסתגל למערכת, מצויים בפער דורי מול עמיתיהם, נמצאים בסיכון מוגבר לנשירה מוגברת ועוד. לכן, מוטל על מנהלי בתי ספר, מפקחים, מנהלי אגפים ושרים לוודא ולהבטיח כי המורים המתחילים מלווים, מטופחים ומוערכים, מפני שבלעדיהם אין עתיד. על רקע זה, המאמר דן באתגרים ובהזדמנויות של מורים מתחילים וחותר להציע פתרונות יישומיים.

  • תקציר

    השקעה בהגנת סייבר במרחבים הבית ספריים ובמוסדות חינוך אינה בגדר מותרות, אלא חובה. ברמת הפיקוח והניהול, מצופה לספק לבתי הספר חומת הגנה דיגיטלית מקיפה, להכיר ולבחון את האתגרים הקיימים, לבצע בדיקות יזומות ולזהות מראש פרצות בגדר הדיגיטלית. זאת אומרת, מעבר מתפיסה שאננה של יהיה בסדר וכשזה יקרה נתמודד לניהול פרו-אקטיבי, יוזם ומעורב החוזה מראש סיכונים ואיומים.

  • תקציר

    מחקר זה מבקש לתרום לגוף הידע בתחום החינוך החוץ־כיתתי באמצעות בחינת היווצרותה, הפצתה, והטמעתה של המדיניות הקשורה לתכנון מסלולי טיולים. הוא בוחן את מידת הקוהרנטיות של תכנון מסלולי הטיול של טיולי בתי הספר השנתיים במערכת החינוך הממלכתית בישראל, ובכלל זה את הנחיות המדיניות הנוגעות לתכנון המסלול, את השיקולים המודגשים בהן, ואת תהליך הפצת המדיניות. המחקר בוחן גם את תפיסת הקוהרנטיות של המדיניות בעיני קובעי המדיניות, מנהלי בתי הספר והמורים.

  • תקציר

    מחקר חדש בחן את התפתחותה של החשיבה היצירתית במתמטיקה ובמוזיקה בקרב תלמידות צעירות, תוך יישום של תוכנית לימודים משולבת. במחקר השתתפו 206 תלמידות משמונה כיתות. ארבע כיתות השתתפו בקבוצת ההתערבות, בעוד ארבע כיתות מקבילות שימשו קבוצת ביקורת. כל התלמידות למדו שלושה שיעורי מוזימטיקה לצורך קביעת מדד ראשוני, ותלמידות קבוצת ההתערבות השתתפו בשבעה שיעורים נוספים.

  • תקציר

    מחקר חדש בחן כיצד תופסים 107 מורים יהודים וערבים בישראל את תפקידם בהתמודדות עם הזנחת ילדים. המורים הביעו מחויבות חזקה לזהות ולדווח על מקרים של הזנחה, אך במקביל תיארו תחושת עומס מכריע. "זה חורג מהמומחיות שלי", אמרו רבים מהם, והצביעו על משימות רבות אחרות המוטלות עליהם.

  • תקציר

    מחקר זה מציב במרכזו דמות לכאורה שולית: מורת האמנות החרדית. אמנות היא מקצוע שמתקשה למצוא לעצמו מעמד גם בחינוך הישראלי הכללי; בחינוך החרדי, שבו הסמכות, הקולקטיב והמסורת הם אבן היסוד, הקושי מוחמר. מורות האמנות נדרשות ללמד חומרי לימוד בני־זמננו – לעיתים פוסט־מודרניים – בתוך מסגרת אידאולוגית־דתית שמבכרת בהירות, צניעות וציות. מכאן נולדים קונפליקטים לא רק פדגוגיים אלא קיומיים: כיצד מורה יכולה להיות גם “אשת חינוך” וגם “יוצרת”; גם שליחה של המוסד וגם מי שמבקשת לפתוח לתלמידות מרחב פנימי.

  • סיכום

    ברור שתלמידים אינם מפיקים תועלת רבה מכך שמאלצים אותם לשנן רשימות של עובדות יבשות. אבל נכון גם שאי‐אפשר כלל ללמד מיומנויות כמו ניתוח או הרכבה בלי ידע עובדתי. מחקרים מתחום המדעים הקוגניטיביים הראו שמיומנויות מן הסוג שמֹורים רוצים להקנות לתלמידיהם, כמו היכולת לנתח ולחשוב באופן ביקורתי, מחייבות ידע עובדתי נרחב.

  • תקציר

    בתי ספר נוטים להציג חזון פדגוגי חדשני, מכיל ומשמעותי, אבל שום דבר לא יכול לזוז בלי מורים איכותיים. הבחירה החשובה ביותר של בית הספר היא זהות המועסקים. המחקר האמפירי מאשר זאת: איכות המורים הוא הגורם המשפיע החשוב ביותר על הלמידה הבית ספרית. למרות זאת, מנהלי בתי ספר נוטים לאתר ולבחור מורים על פי תחושת-בטן, מסורת ארגונית ורושם ראשוני. זה לא מספיק. כדי לאתר ולברור את המורים האיכותיים ביותר, דרוש מנגנון העסקה סדור. על רקע זה, מציע המאמר אסטרטגיות שבכוחן לעזור לבתי הספר לזהות, לתמוך ולשמר את המחנכים והמורים הטובים ביותר.

  • סיכום

    משרד החינוך באוסטרליה קורא לגישה פדגוגית-אתית ומבוססת-אדם החובקת את הבינה המלאכותית, מכירה בה ורותמת אותה לצרכי החינוך והחברה. מנהלי בתי הספר, מפקחי המחוזות ומנהלי האגפים נמצאים בעמדת מפתח בהקשר לאופני הטמעה והיישום, או הדחייה, של הבינה המלאכותית בהוראה ובהערכה. על רקע זה, המאמר מציג את היתרונות והחסרונות הטמונים בבינה מלאכותית בחינוך, מציע שפה משותפת עבור בתי הספר ברמה הארצית והבינלאומית, מביע תמיכה בשימוש ב-AI לצורכי הערכת לומדים ומציע דרכים חדשות לקידום למידה באמצעות בינה מלאכותית.

  • תקציר

    חוקרים הצביעו על כך שקיים מספר רב של תלמידי תיכון וסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה שלא הגיעו לרמה של חשיבה פורמלית. מחקר רחב־היקף, שנערך על מדגם מייצג של 10,000 תלמידים בגילים 16-10, הראה כי השיעור הגבוה ביותר של נבדקים שהגיעו לרמה מפותחת של חשיבה מדעית פורמלית עמד על 20% בלבד. הנתונים הראו גם כי רוב התלמידים השלימו את התפתחותם בגיל 14.5 שנים. נמצא כי רק שליש מאוכלוסיית ארצות הברית בגילים 13–15 מגיעים לרמה האופרציונלית־פורמלית של חשיבה

  • תקציר

    במהלך משבר הקורונה, מערכות חינוך רכשו, צרכו והטמיעו המון כלים דיגיטליים, חלקם מכורח המציאות, וחלקם האחר כגימיק או כטרנד שתאם לרוח התקופה. אבל, משבר הקורונה חלף ושכח, ואיתו פסק המימון הסיטונאי של טכנולוגיות בחינוך. כעת, המערכות נדרשות להדק את החגורה ולהיפטר מממשקים בלתי-נחוצים. לפי מחקר מטעם Learn Platform, מערכת החינוך בארה"ב משתמשת בממוצע ב-2,982 סוגים שונים של כלים דיגיטליים מדי שנה. לכן, קובעי המדיניות ומפקחי המחוזות דורשים להפחית עלויות, לזהות יישומים מיותרים ולתעדף פדגוגיה שמקדמת תלמידים ומורים בפועל. על רקע זה, המאמר בוחן ומציג אסטרטגיות לצמצום וחיסכון בממשקים טכנולוגיים בשלוש מחוזות חינוך באוקלהומה, מסצ'וסטס וטקסס.

  • סיכום

    לא קל למצוא מידע מדויק ברשת. כלי תקשורת, רשתות חברתיות, בינה מלאכותית ומנועי חיפוש יוצרים מבוך של פרסומות וקידומים, זיופים, תעמולה פוליטית, טענות שקריות ותכנים חשודים נוספים, אשר מציפים בקלות את התלמידים (והמורים) כאשר הם מנסים לבצע מחקר או למצוא מקורות אמינים. אתגר זה מורכב במיוחד כאשר צוללים לסוגיות אזרחיות ופוליטיות

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין