-
לינק
-
לינק
בקרת איכות והערכת איכות בתחומי הלמידה המתוקשבת עדיין לא הגיעו לבשלות , ולכן הוחלט באיחוד האירופאי ובמדינות אירופה לפתח ולגבש מתודולוגיה מוסכמת ושיטתית להערכת האיכות של מערכות למידה מתוקשבות . הפרויקט המתואר בשני מסמכים של האוניברסיטה הפתוחה באנגליה נקרא The E-xcellence methodology for assessing quality in e-learning (EADTU 2009.
-
סיכום
המאמר מתעד תהליכי מחקר עצמי וממצאים של קבוצת מורי-מורים שבחנה התנסויות למידה בבית ספר להתפתחות מקצועית (PDS) במתודולוגיה של מחקר-עצמי-שיתופי. יעדי החוקרים היו לחקור, לתעד ולהבין טוב יותר את תמונת העמיתות שכל אחד מהם שותף בה. ניתוח הממצאים העלה כמה מאפיינים. יש צורך בטרנספורמציה של העמיתות לנוכח הרמות הרבות של קשרים עם קבוצות ופרטים בה, שכן קשר מתפתח מתוך התנסויות משותפות והשיתוף בהן ( Ikpeze, C.H., Broikou, K.A., Hildenbrand, S., & Gladstone-Brown, W) .
-
סיכום
ההנחיות המוצעות במאמר מציעות כיצד ניתן להעריך מיומנויות חשיבה ביקורתית באופן "מדעי" בקורסים ותכניות בפסיכולוגיה. המחברים מתחילים בציון דבר מה אודות סגל הפסיכולוגיה שהוא נכון לגבי הסגל של דיסציפלינות רבות אחרות, ההופך מאמר זה לרלוונטי עבור קהל רחב הרבה יותר. "ההסתייגות של פסיכולוגים להעריך את החשיבה הביקורתית של הסטודנטים שלהם נראית אירונית במיוחד לאור העובדה שרבים כל כך מאשרים את החשיבה הביקורתית כתוצאה…" (עמ' 5). המטרה שלהם היא להציע "הנחיות מעשיות לאיסוף מידע באיכות גבוהה של הערכת תוצאות למידה היכול לספק בסיס מדעי לשיפור הוראת החשיבה הביקורתית" (עמ' 5). ההנחיות רלוונטיות לקורסים בודדים כמו גם לקבוצות קורסים המהוות תכניות לתואר. מרביתן רלוונטיות לקורסים או תכניות בדיסציפלינות רבות; אחרות ניתן בקלות להפכן לכאלה (Maryellen Weimer).
-
לינק
הטענה המרכזית של כותבי המאמר היא הצורך במחקר הערכה מבוססי-עדות (evidence-based )של תוכניות הכשרת מורים בארה"ב, כדי לקבל ממצאי אמת שיהוו תשתית לשיפור התוכניות וההכשרה בכלל. הם משתמשים במושג "תרבות" לתיאור גישה זו. הכשרת המורים נאבקת באתגר של הכשרת מספר מספיק של מורים איכותיים שעבודתם עם תלמידים מתרבויות ומרקעים שונים תהייה יעילה ותביא להעלאת ההישגים (Wang et al., 2010). .נראה שכיום מתחזק המעמד של התנועה למען חינוך מבוסס-עדות (evidence-based education) הגורסת שהחלטות על דרכי עבודה ומדיניות צריכות להתקבל על בסיס עדויות אמפיריות, כדי שתמצאנה את פוטנציאל הטרנספורמטיבית וההנעה לחידוש הקיים בהן (Cochran-Smith, 2009). קיימות כבר יוזמות שמטרתן ליצור תרבויות מחקר חדשות כאלה או להכניס שינויים בתרבויות הקיימות, כדי לשפר את המחקר וההערכה בהכשרה (Beare, P ).
-
לינק
מדינת ישראל תצטרף למבחנים הבינלאומיים TALIS ו-PIAAC להערכת מורים. כך הודיע שר החינוך גדעון סער למזכ"ל ה-OECD, אנחל גורייה, בפגישתם האחרונה. TALIS הוא סקר מקיף בנושא מורים הוראה ולמידה. נושאי הסקר כוללים בין השאר תפישות ופעילויות של מורים, תנאי למידה והוראה והערכות מורים. המחזור הבא ייערך בשנת 2013. PIAAC הוא סקר נרחב המבקש לעמוד על ההבדלים בקרב אזרחי המדינות בני 60-16 מבחינת יכולת, הצלחה כלכלית וחברתית והערכה של תרומת מערכות החינוך והכשרה מקצועית לחיים. המחזור הבא ייערך בשנת 2011. הכוונה לקיים את בחינות ההערכה עוררה מורת רוח בקרב מומחים לחינוך, הטוענים כי הכוונות הטובות עלולות להתברר כהרסניות למערכת החינוך. נשיאת המכללה האקדמית בית ברל ויו"ר ועד ראשי המכללות לחינוך, פרופ' תמר אריאב, אומרת כי מדובר בנושא רגיש שעלול לגרור תוצאות בלתי צפויות: "שכר המורים ברוב מדינות ה-OECD גבוה יותר מבישראל, וממוצע התלמידים בכיתה נמוך משמעותית, ולכן יש מדדים המתאימים ל-OECD אך לא מתאימים לישראל". כמו כן , מוצגת בסקירה עמדתו הביקורתית של פרופסור ברלינר , מבכירי המומחים לפדגוגיה והכשרת מורים בארה"ב.
-
לינק
עד כה לא נחקרה סוגיית ההתפתחות המקצועית בסביבה מקוונת בהקשר של האיכות והשילוב של סוגי הידע הנדרשים בפיתוח מטלות מקוונות שהמורים מפתחים. מחקר זה עוסק בפיתוח מקצועי של מורים בסביבה מקוונת, וייחודו הוא בבדיקת איכות המטלות שפיתחו המורים במהלך כמה שנים ובבדיקה של שילובי הידע השונים בעזרת מחוון דיגיטלי ייחודי. אוכלוסיית המחקר: נבדקו 53 מטלות מקוונות, שפיתחו 14 מורים בבית ספר תיכון אחד, במקצועות לימוד שונים. מתוצאות המחקר עולה כי מורים שקיבלו הנחיה קיבלו ציון גבוה יותר ממורים שלא קיבלו הנחיה בחמישה ממדים מתוך שבעה: ידע פדגוגי, מתודיקה ייחודית למקצוע (ידע תוכן פדגוגי), יישום הוראה בסביבה מקוונת, מקוריות וייצוגים, ושימוש במטלה המקוונת ( אוסטר, ענת ואביבה קליגר).
-
לינק
המחקר הנוכחי בדק את הקשרים בין תחושת הקהילה של 75 גננות ואיכות ההוראה שלהן של השפה והאוריינות בכיתה לבין הישגיהם של 398 ילדים מבחינת אוצר מלים וידע של מושגים במהלך שנת הלימודים. התוצאות של המודל הליניארי ההיררכי הראו שאיכות הוראת השפה והאוריינות של המורים ניבאה באופן משמעותי את הישגי הילדים בידע של מושגים. כמו כן, התוצאות של המודל הליניארי היררכי חשפו אינטראקציות משמעותיות בין תחושת הקהילה של הגננות, איכות ההוראה של שפה ואוריינות וההישגים מבחינת ידע של מושגים ואוצר מלים. רמות גבוהות יותר של תחושת הקהילה של המורים קושרו להישגים גבוהים. ליצירת סביבת עבודה בגן ילדים הדומה יותר לסביבת העבודה בבית הספר היסודי יש פוטנציאל להגביר את תחושת הקהילה אצל המורים. סביר שתחושת הקהילה אצל מורים בגן חובה תגבר על-ידי מתן נגישות למורים עמיתים ועל-ידי עידוד שיתוף פעולה מקצועי ( Ying Guo; Joan N. Kaderavek; Shayne B. Piasta; Laura M. Justice; Anita McGinty).
-
לינק
סקירת מידשע מפורטת אודות ההערכות של מדינות העולם להשתלמויות מורים כחלק מתוכניות התקשוב המתקדמות בהן נקטו. מדינות העולם לא מסתפקות רק ההתמקדות ברכישת ציוד מחשבים לבתי ספר אלא הם עברו להתמקדות באסטרטגיות הוראה חדשניות המפתחות למידת חקר, למידה שיתופית ולמידה מידענית.הם החלו להכשיר מורים בגישה אחרת ולעודדם לשלב את המחשב בהוראה. בחלק ממדינות העולם השתלמויות המורים וההתפתחות המקצועית שלהם בתוכניות תקשוב נערכים עתה בשיתוף עם חברות טכנולוגיות בינלאומיות . כך לדוגמא , חלק משמעותי מתכנית התקשוב החינוכית של דרום קוריאה הופעל בשיתוף פעולה עם המגזר הפרטי וחברות בינלאומיות כגון חברת אינטל. ברוב תוכניות התקשוב בעולם נוצרים פערים בין קווי המדיניות והיעדים המוצבים על ידי קובעי מדיניות ובין השינויים אותם נדרשים המורים ליישם בפועל בכיתה. קווי המדיניות והיעדים אמנם מבוטאים במסמכים פורמאליים שונים אך מעבר לעקרונות כלליים אלו המורים בביה"ס אינם מודעים לפרטים וליעדים האופרטיביים ( דזירה פז ועמי סלנט) .
-
לינק
בסוף מרץ 2010 פרסם משרד החינוך הפדראלי בארה"ב את תכנית התקשוב החינוכית החדשה השמה דגש על למידה מבוססת מקורות מידע ועל פיתוח לומד הפועל מתוך גישת החקר ואוריינות המידע. לא מדובר בתכנית אופרטיבית אלא בתפיסת עולם וקונספט מנחה למדינות בארה"ב אשר יובילו הלכה למעשה את התקשוב החינוכי בשנים הקרובות. לתוכנית 4 נדבכים עיקריים: היא מתמקדת בעיקר בביסוס הלמידה על נגישות למידע, בזמינות המידע לכל תלמיד באמצעות מערך התקשוב בבתי הספר; בהערכה מתאימה התומכת בשינוי; בתמיכה מתוקשבת במורים ובשיפור היחס בין עלות לתפוקה. עם גיבושה הסופי של התכנית הלאומית היא תחייב את כל המדינות, מחוזות החינוך ובתי הספר בארה"ב ותהיה חלק בלתי נפרד מתוכניות העבודה של כל משרדי החינוך בכל מדינה ומדינה בארה"ב. השינוי המהותי ביותר בתכנית הלאומית החדשה הוא ההחלטה לקשור בינה ובין מערכות ההערכה בחינוך, עובדה שיש בה אולי כדי להבטיח את יישומה של התכנית כמכלול מחייב.
-
לינק
ממחקרים עולה כי איכות יחסי הגומלין בין המורה לתלמיד היא אחד מגורמי הניבוי החשובים להתפתחות קוגניטיבית ורגשית של התלמיד. תרומתו של פרופ' רוברט פיאנטה, ראש הספר לחינוך באוניברסיטת וירג'יניה, לנושא זה רבה ומוערכת, ולכן הזמינה אותו היזמה למחקר יישומי בחינוך להתארח בארץ. יום העיון נערך ב10 בנובמבר 2009 במרכז מורשת בגין , ירושלים. פרופסור פיאנטה ידוע רבות בזכות תרומתו המשמעותית לפיתוחClassroom Assessment Scoring System – CLASS . פרופסור פיאנטה פיתח את CLASS ככלי תצפיתי במטרה לנטר את איכות האינטראקציה בין המורה לתלמיד בכיתה, איכות שנמצאה מחקרית כמנבאת היטב שיפור הישגי תלמידים.
-
לינק
המחקר הנוכחי ביקש לבדוק האם מורים למדעים שהוכשרו בתכנית אלטרנטיבית בארה"ב תורמים להישגי התלמידים בבחינות ארציות סטנדרטיות. המורים למדעים שהשתתפו במחקר לימדו מדעים בכיתות ה' בביה"ס בארה"ב. השימוש של המורים למדעים בחומרי למידה לא היה אופטימלי והשילוב שהם בהוראה פעילה היה לוקה בחסר . למורים היה אמנם ידע מדעי רב , אך בהעדר ניסיון מקצועי ממושך כמו המורים הרגילים למדעים הם נאלצו לשלב את חומרי הלמידה בצורה פחות מאתגרת לתלמידים בכיתה. התוצאות של המחקר מלמדות כי הישגי התלמידים שלמדו בכיתות שלהם במדעים היו נמוכים יותר בהשוואה לממוצע הארצי בבחינות ההישגים הנורמטיביות בארה"ב ( Linek W, Sampson M, Palmer J ).
-
לינק
כ-1,200 מוסדות בארה"ב נותנים תואר בחינוך לגיל הרך, אך מחקרים אחרונים מציבים סימני שאלה על כוחם של הקשרים בין בוגרי התוכניות לבין היתרונות להתפתחות הילד וללמידה. עם זאת המיקוד המחקרי בהערכת איכות התוכניות הללו דל. מחקר אקספלורטיבי זה כוון לתת מידע תיאורי המתייחס לתפיסות של מובילי תוכניות את מאמצי השיפור שהם עושים, אתגרים ומקורות תמיכה. החוקרים בחנו את איכות התוכנית מנקודות המבט של חברי הסגל מובילי התוכנית ( 250 אנשים מ- 250 תוכניות במסגרות השכלה גבוהה), שהתייחסו לסדרי העדיפויות הקיימים בה ולגורמים שעשויים לקדם או לעכב מאמצים לשיפור איכות התוכנית ( Hyson, M., Tomlinson, H.B., & Morris, C).
-
סיכום
מאחר ורשת האינטרנט מכפילה את היקפי המידע הטקסטואלי שלה כל 8 חודשים , בעיית הערכת הרלבנטיות המידע בחינוך חוזרת ועולה כמיומנות חשובה שצריך לתת עליה את הדעת בחינוך. סוגיית הערכת מקורות מידע על ידי תלמידי תיכון היא סוגיה מורכבת כי העקרונות להערכת איכות המידע משתנים מעת לעת/ המחקר הנוכחי, שנערך בהולנד , ביקש לבדוק כיצד תלמידי תיכון פותרים בעיות של מקורות מידע בחיפוש באינטרנט וכיצד הם מעריכים את מקורות המידע על יסוד קריטריונים שניתנו להם. הממצאים מלמדים כי התלמידים מבינים את חשיבות הערכת המידע על סמך קריטריונים מונחים , אך לא תמיד מיישמים זאת. מסקנת המחקר : ההתמודדות עם הערכת מידע על ידי תלמידים אינה התמודדות טכנית של רשימת קריטריונים , אלא תוצר של חשיבה ביקורתי שיש להקנות להם באופן מושכל ושיטתי עוד לפני תהליך החיפוש וההערכה . ללא הטמעה של חשיבה ביקורתית לאורך זמן אין תלמידים מסוגלים להעריך את איכות המידע באינטרנט (Amber Walraven, Saskia Brand-Gruwel, Henny P.A. Boshuizen ) .
-
סיכום
איכות המורה נתפשת כמרכיב מרכזי במדיניות לצמצום פערי הישגים באוכלוסיות שהשונות בהן היא על רקע גזעי או כלכלי. הבטחת פרופיל איכותי של כוח ההוראה קריטי לקיום השליחות הדמוקרטית של בתי הספר הציבוריים כלפי מספר גדול של תלמידים החיים בחברה המתאפיינת בשונות. הדחיפות הניכרת בעיסוק באיכות מורים מציבה אתגרים בפני הכשרת המורים ומכשירי המורים. השאלה הנשאלת היא: מהו תפקיד מורי-המורים בקידום איכות המורה? (Liston, D., Borko, H., Whitcomb,J)
-
סיכום
בשיחות שנערכו עם אנשי סגל בכירים ממכללות שונות עלה הצורך בהקמת מסגרת למידה בין מכללתית, שתהווה "קבוצת מתמחה" שתעסוק בסוגיות אלה ותאפשר: 1 .להציע תשובות תיאורטיות שונות לשאלות הנזכרות לעיל. מסגרת זו תרכז את הידוע כיום במחקר לגביהן ותנסה לפתח ידע חדש, שיסייע למערכת לקיים את תהליכי הערכת האיכות. 2. להכשיר סגל בכיר מהמכללות שיעסוק בנושא הערכת האיכות . סגל זה יהיה אמון על תהליכי ההערכה העצמית ויוכל לנווט את התהליכים האלה במכללות. הכוונה היא לפתח תכנית ייחודית המכוונת לבעלי תפקידים מרכזיים במכללות או לאנשי סגל שאמורים לנווט את תהליך הערכת האיכות במוסדותיהם. התכנית בתחום הערכת האיכות במכללות להכשרת מורים תחל לפעול במהלך שנת הלימודים תשס"ט. התכנית מיועדת לבעלי תפקידים מרכזיים במכללות, או לכאלה העתידים לקחת חלק בתהליך של פיתוח ושל יישום הערכת האיכות בארגון שהם עובדים בו ( שלמה בק , רויטל היימן ).
-
סיכום
המחקר הוא חלק מפרויקט מחקרי שעסק בפיתוח תמיכה למורי מורים חדשים (ממחי"ם) הנכנסים לעבודה בהכשרה באנגליה. מטרות המחקר היו: איסוף דוגמאות של דרכי העבודה הנהוגות במוסדות להכשרה בקליטת מורי מורים חדשים; ניתוח דרכי הקליטה להכשרה מזוויות הראיה של מדגם של מורי מורים. הממצאים מראים שהתמיכה והקליטה מתרחשות בעיקר במחלקות הכשרת המורים באוניברסיטאות, לרוב ברמת מיקרו של סגל ההוראה. לכן ניתן להבין זאת כלמידה במקום העבודה. בעוד שבמחקר נמצאו דוגמאות של התנסויות טובות של כניסה למקצוע, הוא גם מעלה חששות בדבר העקביות, האיכות והאופי של תהליך זה בהכשרת מורים. (Murray, J.)
-
לינק
ממצאים מתוך מחקרים שפורסמו בשנים האחרונות מעלים על נס את חשיבות איכות המורה והשפעתה על הלמידה והישגי התלמידים. יחד עם זאת, עדיין לא הובהרו סוגיות מתודולוגיות הקשורות למושג השבחת איכות המורה וקיימת אי בהירות קונספוטאלית לא מבוטלת בתחום. מרבית הממצאים שהצביעו על חשיבות איכות המורה התבססו על מודלים אקונומטריים השוואתיים של צבירת נתונים דמוגראפיים –כלכליים כאלו ואחרים. מבחינת אבחנות הנוגעות לאיכות המורה ולתחומי הידע והמיומנויות שלו יש בהחלט מקום לחדד את מרכיבי היסוד של איכות המורה והתהליכים להשבחתם. על רקע אי בהירות מתודולוגית זו המאמר מנסה "לעשות סדר" מתודולוגי בתחומי ההערכה של איכות מורים הן מבחינת הידע והמיומנויות בתחומי הדעת הנרכש בשלבי ההכשרה שלו והן מבחינת הסטנדרטים של שיטות ההוראה. המאמר המתודולוגי נכתב ע"י צוות חוקרים מובילים מתחומי מחקר החינוך ההשואתי והכשרת המורים שהציגו הממצאים בכינוס באוסטרליה ב2007 ועל רקע המשבר בתחומי איכות המורים באוסטרליה. הטיעון המרכזי של החוקרים בהרצאתם המלומדת הוא כי במקום להתמקד בהיבטים כלכליים התורמים כביכול לאיכות המורה ( כגון שכר , סולמות שכר ועוד) עדיף להתרכז בבניית יכולתו המקצועית של המורה לאורך זמן ע"י מדיניות נכונה ותהליכי השבחה פדגוגיים מעמיקים ורציפים ( Lawrence Ingvarson and Ken Rowe).
-
תקציר
המאמר מציג מסגרת חשיבתית וכלי מחקר איכותני בפורמט של מחוון אשר נעשה בו שימוש לצרכי ניתוח תוכן של קבוצות דיון לימודיות. כלי המחקר שפותח, התבסס על אינטגרציה של שלושת התחומים המהותיים בתהליכי הלמידה – הוראה בקבוצות הדיון, שזוהו בספרות המחקרית. מבנה קבוצות הדיון, נוכחיות המשתתפים ותהליכי הנחיה. במהלך המחקר נבחנו והושוו רמות איכות הדיון באמצעות ניתוחי תוכן של טקסטים מילויים בקבוצת דיון שנבחרו מששה קורסים מתוקשבים שפעלו באוניברסיטה הפתוחה. שאלת המחקר המרכזית – האם ניתן יהיה להבחין באמצעות המחוון ברמות שונות של איכות דיון בקבוצות דיון שונות. הממצאים המרכזיים איששו את שאלת המחקר (נועה באומן, עינת איגר)
-
לינק
באירופה המגמה כיום היא לבסס יותר את איכות הלמידה המתוקשבת. החשיבות של איכות גבוהה יותר בלמידה המתוקשבת אינה חדשה, אך כיום הדרישה באירופה היא לראות באיכות הלמידה המתוקשבת ערך בפני עצמו ולא תוסף. כלומר, איכות הלמידה המתוקשבת היא לא תוצר של הערכה מסכמת בסוף תהליך הלמידה המתוקשבת, אלא הערכה דינאמית המשולבת כבר מתחילת הלמידה והמשקל שלה בהמשך הפיתוח של הקורס המתוקשב הוא משמעותי. הכוונה לתהליך הערכת איכות רציף הלוקח בחשבון הן דרישות וציפיות הלומדים והן את דרישות בעלי העניין (מפתחי הקורס המתוקשב ומתכנני הקורס המתוקשב, הנהלת המוסד/מכללה). כותב המאמר, ממובילי התקשוב החינוכי והפדגוגי בגרמניה ובאירופה מציג גישה בינתחומית להערכת איכות הלמידה המתוקשבת (Ulf-Daniel Ehlers)
תוצאות חיפוש עבור: הערכת איכות
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין