הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך הציגה במרץ 2010 ממצאים מהערכה ראשונית של רפורמת "אופק חדש" בבתי הספר היסודיים. לפי הממצאים, בעקבות יישום הרפורמה חל שיפור במעמד המורה. מראיונות עומק עם מורים שהצטרפו לרפורמה עולה כי לפי תחושתם, חלה עלייה בתחושת המסוגלות המקצועית של המורה ובאמונה ביכולתו להתמודד עם הקשיים הלימודיים והרגשיים של תלמידיו. 99% מהמפקחים והמנהלים ו- 88% מהמורים אמרו כי היו רוצים לראות את המשך יישומה של הרפורמה. בנוסף, 96% מהמפקחים, 93% מהמנהלים ו-71% מהמורים בבתי הספר שהצטרפו לרפורמה מציינים כי חל שיפור בעבודת בית הספר. בעיני העוסקים בחינוך, המאפיין החיובי הבולט של הרפורמה הוא השעות הפרטניות אשר מאפשרות את חיזוק הקשר בין המורה לתלמיד.

ההפעלה של ימים מקוונים בבתי ספר תיכוניים ובחט"ב בישראל מייצגת את אחת הדרכים המאתגרות מבחינת התלמידים לשילוב האינטרנט ועולם התקשוב לחיי היום יום של ביה"ס. ישנם בתי ספר בישראל שהתחילו בפעילות מתוקשבות מבורכת כזו והפסיקו לאחר כמה שנים , אך ישנם כמה בתי ספר הממשיכים לקדם את הפעילות של ימים מקוונים ומשפרים אותה משנה לשנה. כך לדוגמא, מורי ותלמידי קריית החינוך ע"ש בן גוריון בעמק חפר מפעילים זו השנה השלישית את הפעילות באינטרנט של ימים מקוונים . הפעילות המתוקשבת השנתית של ימים מקוונים שהתקיימה בניצוחה והשראתה של עדנה סיון הסתיימה לאחרונה בהצלחה רבה ובתחושת התרגשות והתחדשות אצל התלמידים. במסגרת היום המקוון התלמידים שהו בבתיהם ובצעו מטלות מתוקשבות במקצועות מדעים, תרבות ישראל ותנ"ך, אותן הם שלחו לאתר האינטרנט הבית ספרי. במקביל, נפתח פורום מתוקשב באינטרנט בכל מקצוע.

אריאלה לונברג המובילה בצפון בארץ כמה פרויקטים מתוקשבים מרתקים מדווחת על הצלחת התנסויות מתוקשבות של בלוגים בביה"ס היסודי. את ההצלחה הראשונית שלהן שיתפו מורות ביה"ס עם הצוות במפגש משותף שבו הדריכה אריאלה לונברג. דיווח שלהן במפגש מורים אודות החוויה, הנחישות של המנהלת ורכזת התקשוב להרחיב את היריעה, גרמה למורות כיתות ד' שאמורות היו לעבור תהליך של כתיבת עבודה עם כיתתן, להביע רצון לעבור את התהליך בדרך לא שגרתית שתשדרג את תהליכי ההוראה- למידה והכלי שנבחר היה הגוגל דוקס. הכלי הזה אפשר הערכה מעצבת ושקיפות של תהליך הלמידה של התלמידים. מורות כיתה ה', החליטו לשלב את הבלוגים בתהליכי הכתיבה, הלשון והשפה והסביבות הדיאלוגיות והאינטראקטיביות הללו החלו להוות חלק מוטמע בעבודתן.."

המורה, חניתה חן ממשיכה לתעד בבלוג הכיתתי שלה את ההתמודדות הייחודית שלה ביצירת סביבת לימודית מתוקשבת רבת-השראה לכתיבת בלוגים בכיתה. "אחת המטרות המרכזיות בהוראה בבית הספר היסודי היא קידום תהליכי כתיבה. כתיבה! לקרוא ערימות של דפים, טיוטות, תיקונים, שוב כתיבה, הערכה ועוד של 34 תלמידים. איך אפשר להפוך את התהליך למעניין, סוחף, מאתגר,יצירתי, אותנטי,רלוונטי ומשמעותי? הדרך שמצאתי לי ולתלמידיי היא כתיבה בבלוג הכיתתי." "כשהתלמידים החלו לכתוב בבלוג הם "פרצו" את גבולות הזמן והמקום של הכיתה – הכתיבה לא נשארה במחברת. היא מיועדת לחברים בכיתה, להורים, לחברים בכלל ולכל העולם".

יישום המגזין האינטרנטי "רש"ת", פועל בבתי הספר במחוז דרום מתחילת שנת הלימודים הנוכחית. באמצעותו, יוצרים בתי הספר כתבות על יוזמות ואירועים המתקיימים בהם. הכתבות, המשלבות טקסטים, גלריות תמונות, קטעי אודיו ווידאו, נכתבות ונערכות על ידי תלמידים ומורים, ומהוות תחליף דיגיטאלי לעיתונים הבית ספריים המסורתיים. יישום המידעון המחוזי "אספן רש"ת". יוזמה של מחוז הדרום במשרד החינוך. אוסף כתבות מהמגזינים הבית ספריים, ולאחר מיונן וחלוקתן למדורים, מאפשר צפייה בהן בצורה מרוכזת. היוזמה המתוקשבת היא של אלישע בביוף ממחוז הדרום הראוי להערכה רבה

מתפתחים היום באינטרנט יותר ויותר מאגרי מידע דיגיטאליים של עבודות תיזה ודוקטורט. אתר אינטרנט חדש בשם Open-Thesis מאפשר לחוקרים וסטודנטים להעלות עבודות תזה, דוקטורט ומחקרים נוספים במטרה להרחיב את חשיפתם והפצתם. מטרת הפרויקט היא לאפשר גישה חופשית וקלה לחומרים וכך להרחיב את ההפצה והחשיפה שלהם. בצורה כזאת סטודנטים וחוקרים יוכלו בקלות להיעזר ולהישען על מחקרים קודמים במהלך עבודותיהם. כחלק מהיוזמה, האתר יהיה פתוח לכולם וללא תשלום. חוקר שלא יהיה מעוניין שלכל הגולשים תהיה גישה למחקריו, יוכל להגביל אותה כך שהעבודה לא תוצג באופן חופשי, אלא בהתאם לפרמטרים שיוגדרו מראש.

כבר בשנות ה 90 של המאה הקודמת ראה משרד החינוך הבריטי חשיבות בתקשוב מערכת החינוך והשקיע בכך תקציבי עתק. בין השנים 1998 ו 2002 הכפיל משרד החינוך הבריטי את היקף התקציב שנועד לתקשוב מערכת החינוך מסכום ממוצע של 40 אלף פאונד לביה"ס לסכום של 75 אלף פאונד לכל ביה"ס תיכון. נתונים אלו מהווים 3% מכלל התקציב החינוכי הבריטי שהועבר לתקשוב בחינוך. בבתי הספר היסודיים בבריטניה היה שיעור ההוצאה לתקשוב נמוך יותר ועמד על 2%, אבל עדיין היה גבוה מאד יחסית למדינות אחרות בעולם. הבריטים השקיעו גם בהכשרת המורים ובהשתלמויות בתחומי התקשוב ואף הגדילו את תקציב ההשתלמויות בשיעור של 57% בהשוואה לשנות ה-90. ההשקעות הללו כמעט ולא תרמו דבר לבתי הספר התיכוניים בבריטניה. תוכנית התקשוב נכשלה כישלון חרוץ בבתי הספר התיכוניים, אשר נותרו איים של שמרנות חינוכית. הכישלון נובע ללא ספק מהעובדה שהתוכנית כמעט ולא הציבה מטרות פדגוגיות. זאת ועוד, ואולי בעיקר, מערכת בחינות הבגרות שחשיבותה והשפעתה גדולות, לא השתנו לא תמכו ולא נתמכו בתהליך התקשוב. הם היוו אבן נגף לתוכנית התקשוב. דווקא בבתי הספר היסודיים בבריטניה היה השימוש בתקשוב יעיל ומשמעותי יותר.

מורים המתעניינים בפיתוח יחידות לימוד מתוקשבות , יכולים להיעזר בכמה מודלים לתכנון והפקת היחידה המתוקשבת ( Instructional-design). אחת ההמלצות היא לבנות את היחידה המתוקשבת על פי שלבי המודל ADDIE, שפותח באוניברסיטת פלורידה בשנת 1975. במודל ADDIE חמישה שלבים, כאשר יש תוצר בסופו של כל שלב ושלב. בשלב ראשון כותבים את מסמך האיפיון , אחרי זה בונים תרשים זרימה , ניווט ופעילויות, אחר כן מגיעים שלבי הפיתוח , היישום וההערכה .

כתב העת Journal of Technology, Learning and Assessment מינואר 2010 מוקדש כולו להשפעות החינוכיות שיש ללמידה באמצעות ניידים לכל תלמיד, "מחשוב 1:1". המאמרים נכתבו על ידי חוקרים מבית הספר לחינוך מבוסטון קולג' והם מצאו שתלמידים בכיתה שבה היה תוכנית מחשוב 1:1 הגיעו לביצועים הרבה יותר טובים מאשר בכיתה המסורתית וציוניהם חרגו בצורה ניכרת מהשוליים מבחינה סטטיסטיות. החוקרים דיווחו בנוסף על ממצאים שמעידים על מוטיבציה ורצון מוגברים ללמוד, כמו גם על שינויים באופן ההוראה של המורים בכיתות בהן הוכנסה תוכנית מחשוב 1:1.

בניגוד לבתי הספר בישראל , בתי הספר בארה"ב כבר עברו את שלבי הסטנדרטים במידענות והגיעו לשלב שבו תלמידי ביה"ס מתמודדים עם אסטרטגיות חיפוש שיטתיות ועיבוד ממצאי החיפוש. הנה לפנינו מערך חקר מידעני או מתווה מידעני לתלמידי ביה"ס תיכון בארה"ב המתמודדים עם חיפוש מושכל באינטרנט . רוב תלמידי בתי הספר התיכוניים מחוברים למאגרי מידע מקוונים אמיתיים כגון PROQUEST ואחרים. הם נדרשים לבצע הליכים שיטתיים של דליית מידע עפ"י מילות מפתח , לסנן את הממצאים מתוך המאגר המקוון , להעריך את הממצאים ולבדוק מחדש את אסטרטגיית החיפוש במאגר המידע . מתווה מידעני כזה מנחה את התלמיד שלב אחר שלב להתמודדות עם חיפוש והערכה במאגר מידע מקוון שהוא יותר איכותי מאשר מנוע חיפוש באינטרנט כגון גוגל.