המסמך כולל שני חלקים: חלק ראשון: עקרונות המשתקפים במסמך של הבנות שהתקבל ע"י 38 מדינות בארה"ב. וחלק שני: תשובות לשאלות העולות בעקבות הצגת המסמך. מאמצים עכשוויים ליצור מערכת של סטנדרטי-ליבה בארה"ב עוגנו בשאיפה לעמוד טוב יותר במבחנים בינלאומיים ע"י קביעת יעדי למידה הקיימים במדינות גבוהות-הישגים מחוץ לארה"ב ( Darling-Hammond, L., & Pecheone, R. et al) .

בהערכת בצוע אין המוערך נדרש לבחור בין אופציות שהוכתבו מראש, אלא – לבנות תשובה, לכתוב מאמר, ליצור תוצר או לבצע פעילות. מזווית ראייה זו, הערכת בצוע מקיפה מגוון רחב של פעילויות – מהשלמת משפט ועד כתיבת מאמר או ניהול וניתוח של מחקר במעבדה. כך ניתן למדוד כישורי חשיבה והנמקה של תלמידים ואת יכולתם ליישם ידע כדי לפתור בעיות אמיתיות ומשמעותיות. הערכות ביצוע משולבות במערכות החינוך ברוב המדינות בעלות ההישגים הגבוהים. העדויות מראות שהאופי והדפוס של הערכות אלה משפיעים על עומק הידע וסוגי הכישורים שמפתחים התלמידים והן מתאימות יותר להערכת כישורי חשיבה מורכבים. הערכות אלה עשויות אף לעודד רכישת כישורים אלה. עוד נמצא כי הערכות ביצוע עשויות לחזק את הקוריקולום וההוראה ולתמוך דרכי הוראה מאבחנות ( Darling-Hammond, L., & Adamson, F) .

משני קריירה, מספר גדל בהוראה – המאמר מתייחס לתופעה הולכת ומתרחבת(בעיקר באנגליה) של הצטרפות להוראה של אנשים הבאים מקריירות אחרות. בין הסיבות המתועדות למהלך זה ניתן למצוא: רצון לעשות שינוי, שאיפה לאוטונומיה, הזדמנויות ליצירתיות, חשיבות שבקבלת הערכה והאתגרים האינטלקטואליים הקשורים לעבודה חברתית מספקת כחלק מסגל הוראה (Totterdell et al., 2002). מורים משני קריירה שהתקבלו להוראה בבתי ספר תיכון דיווחו על ציפיות גבוהות, תחושת מחויבות וראיית ההוראה כקריירה מוסרית. עם זאת הם דווחו גם על קשיים לא מעטים ובהם "הלם המעבר", תחושת איום על האיזון בין החיים הפרטיים והמקצועיים (Sabar, 2003, Totterdell et al., 2002), עומס עבודה רב והעדר שביעות רצון מההתעלמות מכישוריהם הקודמים . מדגם הנחקרים כלל מורים שהגדירו עצמם כמשני קריירה או כבעלי קריירה שנייה ולימדו בבתי ספר יסודיים. במאמר מובאים סיפוריהם של שלושה: עורך דין, מנהל בתחום המסחרי ומנתח מערכות שבחרו לפנות להוראה.כל משתתף רואיין 4 פעמים: בסיום ההכשרה להוראה ובמהלך השנה הראשונה לעבודה (Newman, E).

המחקר כלל הערכה בשלושה צעדים כדי להבין את הקשר בין וריאציות ביישום תוכנית התפתחות מקצועית הוראתית-טכנולוגית לבין תוצרי מורים ותלמידים. הייתה התייחסות לשני המרכיבים המרכזיים: המפגשים הלימודיים והביקורים בכיתות. החוקרים הניחו שנאמנות למה שנלמד במפגשים תוביל לתוצרים גבוהים יותר של מורים ותלמידים, ושביקורים בכיתות בהקשר של הפעילויות שהוזכרו לעיל ישפיעו על התוצרים יותר מפעילויות אחרות. עוד הניחו שהשקעת זמן רב בסיוע טכני תוביל לתוצרים שליליים. ממצא מרכזי היה שמורים שהיו נאמנים לתוכנית הפגינו הבנה גדולה יותר של מושגי היסוד שבה ונתנו לכך ביטוי במערכי השיעורים. ממצא נוסף הראה כי יש קשר בין הנאמנות לתוכנית לבין הקדשת זמן ארוך יותר לתכנון שיעורים ולהפעלת פרקטיקה רפלקטיבית ופתרון בעיות. נאמנות נמוכה נמצאה קשורה לסיוע טכני ולדיגום הוראה. יתכן שמורים המתנסים בתוכנית התפתחות מקצועית טובה (HFP) נוטים לבקש פעילויות יותר רפלקטיביות ממורים המתנסים בתוכנית פחות איכותית (LFP ); מתכנני התפתחת מקצועית צריכים להבין שנדרש זמן די משמעותי עד שתוכניות איכותיות מניבות ( Martin, W ).

המאמר עוסק בשילוב מחקר מורים כמרכיב מרכזי בתוכנית לימודים לתואר שני כנתיב של התפתחות מקצועית, כמענה לכך שרוב התכניות להתפתחות המקצועית אינן כוללות מערכות תמיכה מתמשכות החיוניות לשימור הנלמד בהתפתחות המקצועית ולקידום שינויים בעבודה .המחקר היה חקר מקרה שש שנתי של דגם התפתחות מקצועית רפלקטיבית תלת-שנתית לתואר שני שפותח כנתיב להתפתחות מקצועית. המרכיב של מחקר–מורים עמד במרכז התוכנית והמחקר המדובר. החוקרים עקבו אחר הפיתוח וההפעלה לאורך שש שנים עם שני מחזורים, שכל אחד למד שלוש שנים. מטרת התוכנית הייתה לסייע למשתתפים לצמוח כמורים מובילים ולהניח מסד למערכת בית ספרית משתנה ( Killingsworth-Roberts, S., Crawford, P.A. & Hicknann, R) .

לא מעט מילים נכתבו ונכתבים על שינוי בחינוך ,ללא ספק דברי חכמה, אך מרביתם במנותק מהשדה החינוכי ומהוויית ביה"ס . לא כזה הוא המקרה של Dr-Steve-Wyckoff אשר היה מורה במשך 30 שנה בבתי ספר בארה"ב ובקנדה ועדיין הוא מלמד באופן חלקי בבתי ספר. האתר שלו באינטרנט הנקרא Real-School-Change–Questioning-Assumptions-About-Education נוגע בצורה ישירה בשורשי הבעיה של תהליכי למידה אמיתיים ותהליכי שינוי נדרשים בבתי הספר, כל זאת מבלי להכביר מילים על מילים . לעתים, יכולים גם מורים ומנהלי בתי ספר להביע עצמם באתר ישיר ואמיתי זה המוקדש לשינוי חינוכי. כך, לדוגמא, כותב Ted-Hill, מנהל ביה"ס תיכון במשך 35 שנה שפרש לא מזמן לגמלאות: " במציאות הנוכחית והמאולצת , ייעודם של המורים בבתי הספר התיכוניים הוא לא להכשיר את התלמידים לחיים ולא להקנות הקנות להם תובנה ומיומנויות אלא להכינם לבחינות ההישגים בסיום התיכון ( בחינות כניסה למכללות הנקראות ACT and SAT tests . לדעתו של Ted-Hill המכיר מקרוב את תהליכי ההוראה בבתי הספר יש לעבור לשיטת הוראה אחרת המבוססת על למידה מאותגרת פרויקטים (Project-Based-Learning ) שתהיה הרבה יותר מרכזית בהוויית ביה"ס ואשר תהיה כפופה לתבחינים וסטנדרטים ארציים מחייבים של הערכה. להערכתו של Ted-Hill הדגשת למידה מאותגרת פרויקטים בהוראה ובלמידה יש בה כדי להפיח יצירתיות הן בקרב התלמידים ולשנות את מהות תפקידם של המורים בבתי הספר התיכוניים.

אחד המאמרים המעניינים והחשובים באסופת המאמרים החדשה “21st Century Skills: Rethinking How Student Learn”, נכתבו ע"י ד"ר Douglas Reeves , מאנשי החינוך הידועים בארה"ב ( מייסד The leadership and learning center). הכותב מציע תפיסה פדגוגית אחרת להערכת המיומנויות של המאה ה21 . Douglas Reeves מציע לגבש מחדש את מערכת ההערכה לגבי מיומנויות למידה , על בסיס הנדבכים הבאים: למידה פעילה לא רק של מה שהתלמיד יודע אלא גם מה שהתלמיד מסוגל להפיק מהידע, הבנה ( כיצד הלומד יכול ליישם מעקרונות שלמד לתחום דעת זה או אחר) , שיתוף בידע שנצבר ( כיצד עמיתים ללמידה חולקים ביניהם ידע שנרכש על ידם ומשלימים ידע זה) , חקרנות ותגליתנות ( מה למד התלמיד מעבר לגבולות הצרים של השיעור , על אילו תפיסות שגויות התגבר הלומד וממה הפיק מכך), הפקה ויצירה ( אילו רעיונות, או הבנה מעמיקה יותר יכול הלומד להציע בעקבות מה שלמד או חקר ). לא מדובר בנדבכי הערכה אותם יש למדוד באופן סדרתי , אך יש לשלב אותם בתכניות לימוד חדשניות לא רק כהערכה יחידנית אלא גם כהערכה קבוצתית של תלמידים (group-assessments) . נקודת המוצא לתפיסה שמציע ד"ר Douglas-Reeves היא שהתלמיד או הלומד בימינו אינו רק צרכן מידע שנדרש לעבור בחינות סטנדרטיות ונורמטיביות אלא לומד ייחודי וסקרן המסוגל לבדל עצמו ביחס לאחרים בתפיסת הידע שלו , היצירתיות ,ובדרכי הפקת המידע שהציע וגיבש.

בדרך כלל קליטה (induction) מתמצה בחונכות שבאה לענות על חוסרים כאלה או אחרים שיש למורים מתחילים. אולם קליטה אינה רק או בעיקר מילוי פערים, מתן הכוונה למורים בראשית השנה או מתן תמיכה מעשית מתמשכת לאורכה. תוכניות קליטה צריכות להכיר בכך שגם מורה מתחיל שהינו מוכן כהלכה צריך להמשיך ללמוד על הוראה ויכול להשתמש בעזרת אחרים בלמידה זו. טענת הכותבים היא שלקליטה יכולות להיות כמה מטרות ושמתקיימות בבתי הספר תוכניות קליטה יותר או פחות כוללניות בניסיון להשיגן (Glazerman, S., et al)

המאמר מתייחס להתנהלותם של מעריכים בתהליכי הערכה של תוכניות והחלטות מדיניות בהקשרים חברתיים-פוליטיים שבהם הם עובדים. המאמר מדגיש את ההיבטים האתיים של התהליך. אתיקה, לפי המאמר, עוסקת בדרך שבה אנו מתנהגים או צריכים להתנהג כפרטים ובאינטראקציות עם אחרים בחברה. ברמה אחת מדובר במוסריות אישית, בצדק או באי-צדק שבפעולותינו: יושר, כנות, נדיבות, כבוד לאחר, היות מכובד. ברמה אחרת מדובר גם בעקרונות משותפים לכלל לגבי הדרך בה צריך להתייחס לאנשים : כבוד לאדם, כבוד לאמת, שוויון, צדק חברתי, חופש ואוטונומיה.כמעריכים וכאנשי מקצועי מתקיימים גם עקרונות לגבי הדרך בה עליהם לבצע ולפרסם את ההערכה. אין מדובר רק בשאלה של עמדה מוסרית. מדובר בשאלה רחבה יותר של הדגשת המשמעות של פעולה אתית ועידוד קיומה של פרקטיקה צודקת בשדה המקצועי המדובר. יש לשים לב להבחנה בין פרקטיקות מקדמות לבין כאלה העוצרות הערכה אתית. המאמר מדגיש את הצורך בשינויים בנהלי שדה כדי להבטיח עשייה אתית בהתנהלות ובדיווח על הערכה , למשל, הבחנה בין אנונימיות לבין סודיות ופרטיות( .Simons, H).