-
לינק
קובעי המדיניות החינוכית ברחבי העולם מסכימים באופן כללי כי הגברת יכולתם של המורים לשפר את איכות הלימוד של תלמידיהם – ושמנהיגי בית הספר צריכים גם הם לסייע במאמץ זה – מהווה את אחד הצעדים החשובים ביותר למען שיפור הישגי התלמידים. בניסיון לאתר את הדרכים הטובות ביותר לשיפור תפקודו של המורה, חברו Alliance (Alliance for Excellent Education) ו- SCOPE (Stanford Center for Opportunity Policy in Education) לפרויקט בו נבחנו מערכות חינוך שונות מרחבי העולם. מערכות החינוך שנבחנו במאמר זה נבחרו בשל היותן מצטיינות בתהליכי הגיוס, הכשרה, פיתוח מקצועי של מורים ופיתוח מנהיגות חינוכית. מטרת הפרויקט הנוכחי איננה איתור מדיניות זו או אחרת אשר יש לייבאה בשלמותה, אלא הפקת לקחים שניתן ליישמם בקונטקסט של מערכת החינוך בארצות הברית ( Rothman, Robert and Linda Darling-Hammond).
-
לינק
מחקר TIMSS הוא אחד ממחקרי הארגון הבינלאומי להערכת הישגים בחינוך ה-IEA. המחקר בוחן את רמת השליטה של תלמידי כיתות ח' בתחומי המתמטיקה והמדעים, תוך התייחסות לתוכנית הלימודים המיועדת, המופעלת והמושגת בכל אחת מהמדינות המשתתפות. המחקר מאפשר מעקב אחר מגמות ההתקדמות לאורך זמן בכל מדינה (השוואה בין השנים השונות שבהן מועבר המבחן), וכן השוואה בין המדינות המשתתפות. המחקר הוא מחקר אורך מחזורי, הנערך אחת לארבע שנים. ישראל השתתפה בו בשנים 1995, 1999, 2003 ו- 2007, וצפויה להשתתף שוב בשנת 2011. במהלך חודש מאי 2011, ייערך מחקר טימס בכ-60 מדינות ברחבי העולם ובהן ישראל. בישראל ישתתפו במחקר כ-4,500 תלמידי כיתות ח' שיידגמו באקראי ב-150 בתי ספר (כיתה בכל בית ספר).
-
לינק
מחקר הערכה מעניין, שיטתי ומועיל של ארגון החינוך ב OECD המבוסס על סדרות הנתונים והמידע שהופקו ממבחני PISA לגבי ניצול הזמן של תלמידים בבית הספר ומחוץ לו. מה הם התנאים שמבטיחים ניצול יעיל של זמן התלמידים? באילו שיעורים ניצולת הזמן מבטיחה התקדמות טובה יותר וכיצד קובעים זאת. ניתוח הנתונים והממצאים מבוסס על מבחני PISA משנת 2006 במדינות שונות בהן נערכו הבחינות ובהם נערכו גם ראיונות עם התלמידים והמורים. המחקר מראה באילו מקצועות לימוד במדינות שונות מקדישים התלמידים יותר זמן למידה בביה"ס ומחוצה לו וכיצד זה משפיע על הישגיהם בבחינות PISA.
-
לינק
אחד מכל חמישה ילדים בארה"ב הוא זר או נולד להורים מהגרים, ומספרם של ילדים אלה הולך וגדל. מכאן, ילדים רבים נכנסים למסגרות חינוך לגיל הרך כאשר הם דוברים שפה אחרת שאינה אנגלית. מאחר וילדים ששפת אמם אינה אנגלית מתקשים יותר מאשר קבוצות אחרות להגיע להישגים בבית הספר (Fry, 2007; Regalado Goldenberg, & Appel, 2001). נמצא כי קיים קשר בין הכשרת מורים להישגיהם של ילדים קטנים דו-לשוניים (DLLs) בלימודים, ועל כן להכשרת המורים יש תפקיד חיוני בתמיכה בפיתוח ובלמידה בתלמידים הדוברים שתי שפות. המאמר סוקר בקצרה את הספרות לגבי תוכנה ומהותה של ההכשרה המקצועית למחנכים לגיל הרך העובדים עם ילדים דו-לשוניים ודן בחשיבות של פיתוח מגוון לשוני ותרבותי של העובדים בחינוך וטיפול בגיל הרך. המאמר עשוי להיות רלבנטי גם למערכת החינוך בישראל המתמודדת היום יותר מאשר בעבר עם ילדים דו-לשוניים ( Marlene Zepeda. Dina C. Castro).
-
לינק
בעולם יש כמה משתנים או אינדקטורים לבדיקת מידת ההתקדמות המתוקשבת בעבודתם של מורים בבית ספר. האינדקטור הראשון הוא פיתוח דרכי הוראה חדשניות המבוססות על הפעלה מתוקשבת בכיתה. המשתנה השני הוא צריכת מידע דיגיטאלית ע"י המורים בעבודתם. לגבי המשתנה הראשון , מתברר כי מהפיכת התקשוב נעה לאט מאד והיקף השינוי בדרכי הוראה המפעילות בסביבה מתוקשבת לא השתנה במהותו, כלומר אנו לא רואים כאן התפתחות של פדגוגיה חדשנית בקרב המורים. מה שכן החל להשתנות, הוא דפוסי צריכת המידע הדיגיטאלי ע"י המורים. עפ"י דיווחים בארה"ב המורים מקדישים 60% מזמן הכנת מערכי השיעור /תכנון הוראה לחיפוש מייגע של מקורות מידע מתאימים באינטרנט. יותר ויותר מורים מדווחים על עשרות שעות שהם מקדישים בחודש לאיתור מקורות מידע דיגיטאליים באינטרנט ובחירתם לצרכי ההוראה והלמידה בכיתה. אין ספק שינוי זה הוא חיובי ומשמעותי והוא מעיד על ניסיונות לגוון את ההוראה ולהפוך את הלמידה לרלבנטית יותר מבחינת התלמידים בכיתה.
-
לינק
בשנת 2005, האיגוד הבינלאומי להערכה של הישגיות חינוכית (International Association for the Evaluation of Educational Achievement (IEA) ב- Michigan State University והמועצה האוסטרלית למחקר חינוכי (Australian Council for Educational Research) נקטו בצעד חשוב לקידום תחום החינוך על-ידי שותפות לצורך פיתוח ויישום המחקר ההשוואתי הבינלאומי הראשון של הכשרת מורים במתמטיקה. במחקר שיתפו פעולה 17 מדינות. מטרתו של מאמר זה היא לתאר את המתודולוגיה ששימשה במחקר הבינלאומי הגדול הזה של הכשרת מורים ולחלוק את הממצאים העיקריים שלו הקשורים להכנה המתמטית של המורים לעתיד ( Tatto, Maria Teresa; Senk, Sharon).
-
לינק
מטרתו המרכזית של מאמר זה הייתה להציע ולבחון מודלים אמפיריים של המשתנים האמורים לנבא את ניהול הרגשות בעת הכנת שיעורי הבית ברמת בית הספר התיכון. המודלים התבססו על שני סוגים של מחקרים: א) מחקר ותיאוריה על ויסות הרגשות ו-ב) ממצאים ממחקר על שיעורי בית שהזכיר מספר גורמים שעשויים להשפיע על ניהול הרגשות בעת הכנת שיעורי הבית (Jianzhong Xu, 2011).
-
לינק
אתר ההדרכה שהקימה אוניברסיטת אדלפי נחשב אולי כאחד מאתרי ההדרכה היעילים באנגלית לשימוש מושכל ויעיל בפלטפורמה של MOODLE לניהול אתר חינוכי. יש בו הנחיות ברורות ומאירות עיניים באנגלית להקמת קורס מתוקשב, ליצירת חומרי למידה ושיבוצם לאתר הקורס , לשיבוץ וידאו באתר , לבניית מטלות מקוונות ולהפעלת פורומים בפלטפורמה של MOODLE . כמו כן, הבאנו קישורים לחומרי הדרכה מעולים בעברית בכל הנוגע ליישום והפעלת מערכת MODDLE. האיכות של המדריכים שנכתבו בישראל בעברית עולה על המדריך של אוניברסיטת אדלפי והשיטתיות של חומרי ההדרכה שנכתבו בעברית ע"י גורמים שונים ראויה להערכה והוקרה.
-
לינק
מאמר זה מתאר מחקר הערכה שנעשה בידי מכון סאלד על תכנית "עת הדעת". תכנית עת הדעת כוללת תשתית תקשוב מבוססת מחשבים ניידים לכל תלמיד, עמדת ניהול למורה ותכנים אינטראקטיביים המותאמים לדרישות משרד החינוך. בתכנית נלמדים המקצועות אנגלית, עברית ומתמטיקה לכיתות ד'-ו'. במחקר זה נבדקו הישגי תלמידי כיתות ה' במקצועות התכנית ביחס לתלמידי כיתות השוואה שלמדו באופן מסורתי, עם מספר שעות לימוד דומה (כ 150-תלמידים בכל קבוצה). בהשוואת ממוצע הפער בציון המבחנים בין סוף שנה לתחילתה בקרב תלמידי עת הדעת לעומת קבוצת ההשוואה, נמצא כי: באנגלית ממוצע הפער בציון בקרב תלמידי עת הדעת היה 21.8 ובקרב קבוצת ההשוואה היה 13.7 (הבדלשנמצא מובהק סטטיסטית עם גודל אפקט בינוני), במתמטיקה היה ממוצע הפער 26 נקודות בקרב תלמידי עת הדעת ו 21.3- נקודות בקרב קבוצת ההשוואה (הבדל שנמצא מובהק סטטיסטית עם גודל אפקט קטן). לא נמצאו הבדלים מובהקים סטטיסטית בין קבוצת ההשוואה והניסוי בעברית.
-
לינק
התרומה של סביבה מתוקשבת ללמידה באמצעות פרויקטים – חקר מקרה של צוות מורים מפתח ומיישם ? Is it all about attitudeחקר-מקרה זה בוחן מודל של עבודה של קהילת מורים מפתחים בבית ספר חדשני שהגדיר את היחס האישי ואת האווירה הכוללת של שיתוף פעולה ככלים חשובים להצלחה. בית הספר הפעיל מערכת מתוקשבת להצגת מידע, למידה והערכה ותקשורת. כלים אלה היו מיועדים לסייע בהגשמת היעדים החינוכיים. הגישה החינוכית המובילה בבית הספר הייתה הגישה הקונסטרוטוביסטית, והצוות יישם בהתאם לזאת למידה באמצעות פרויקטים. ערך ותרומת סביבות המידע והתקשורת נבדקים במחקר לפי כמה עקרונות פדגוגיים מובילים: העצמת הלומד , ידע ומיומנויות, הנעה ומודעות, פיתוח וטיפוח המורה היוזם והמפתח ופיתוח תכניות רב-תחומיות בזיקה לעולם האמיתי. על בסיס מחקר איכותני הבוחן היקף גדול של רשומות קהילת הפיתוח של המורים, מציג המאמר זוויות ראייה אחדות לשאלה האם וכיצד ניתן לשקף באמצעות תקשוב תרבות בית ספרית של יחס אישי ומעורבות ( צבי לירז).
-
לינק
תוצאות מחקר חדש, שערכה ד"ר גילה זלכה ממכללת אחוה, מספקות סיבה אפשרית נוספת לכך שבנות אינן בוחרות בלימודי מחשבים – המורים אינם מעודדים אותן להתבלט בלמידה בסביבה הדיגיטאלית. במחקר נמצא, כי בבתי"ס יסודיים ועל יסודיים כאחד קיימת הטיה מגדרית בהתנהגות המורים כלפי תלמידות בסביבת הלמידה הדיגיטאלית. מהמחקר עולה, כי במרבית המקרים המורים העדיפו להיעזר בתלמידים בנים בסביבה הדיגיטאלית, וכמעט תמיד מינו בנים כראשי קבוצות בעבודה בכיתה בסביבה זו. המחקר נערך ב 11- בתי"ס – ארבעה תיכונים ושבעה בתי"ס יסודיים. בתיה"ס שהשתתפו במחקר הם משתי רשויות מקומיות מאותו אזור גיאוגרפי. רשות מקומית אחת משתייכת למדרג טיפוח חברתי-כלכלי בינוני והרשות המקומית השנייה – למדרג טיפוח נמוך.
-
לינק
המחקר הנוכחי בוצע על רקע חוסר שביעות רצון משיטות ההערכה הקיימות בקורסים מקוונים. הנתק הקיים בין תהליכי ההוראה-הלמידה לבין תהליכי הערכה, אשר אינו ייחודי ללמידה המקוונת, בולט במיוחד בקורסים המקוונים בשל השוני בינם לבין סביבות הלמידה המסורתיות. הלמידה המקוונת מציבה אתגרים חדשים בתחום ההערכה בעשור האחרון פותחו כלים טכנולוגיים דוגמת מערכות לניהול תוכן ולמידה, לדוגמא (Moodle ), אשר עשויים להוות מענה מוצלח לקשיים פדגוגיים, ניהוליים וארגוניים בתחום זה. מטרת המחקר הייתה לימוד ובחינה של יחסי הגומלין בין מערכות ותת מערכות טכנולוגיות לניהול תכנים ולמידה, על מרכיביהן, לבין דרכי הערכה של המנחה בקורסים המקוונים. ההנחה המרכזית הייתה שניתן לשפר ולייעל את דרכי ההערכה שמפעילים מנחים בקורסים מקוונים, בעזרת שימוש במערכת טכנולוגית לניהול תוכן ולמידה (ליאת אייל, דן בוכניק).
-
לינק
בחינות בגרות מתוקשבות עשויות לסייע לתלמידים לקויי למידה לממש את הפוטנציאל הטמון בהם. כך עולה מממצאי ניסוי בבחינת בגרות מתוקשבת ללקויי למידה, שנערך בשנת הלימודים שעברה, תש"ע. הניסוי לווה בהערכה. עוד עולה מהניסוי, כי הבחינות המתוקשבות עשויות לשמש פתרון מרכזי לבעיה הלוגיסטית של מחסור בבוחנים ובמורים לעריכת ההתאמות לתלמידים הזכאים להן בבחינות הבגרות, המהווים לעתים 25% מהשכבה הנבחנת הניסוי נערך בבחינת הבגרות בתנ"ך, ברמת שתי יחידות לימוד. ממצאי ההערכה של הניסוי מוצגים במאמר שחובר על ידי מנהל אגף הבחינות במשה"ח, דודו הלוי, ויעקב שוורץ, מיכל שמש וטלי פרוינד ממטח, במסגרת כנס צ'ייס למחקרי טכנולוגיות למידה של האוניברסיטה הפתוחה, שהתקיים לאחרונה.
-
לינק
בתי ספר רבים בארה"ב מוצאים שהם שוכרים מורים בעלי תארים במדעים אבל בעלי הכשרה מעטה או כלל ללא הכשרה בחינוך. המחברים טוענים כי מורים חדשים זקוקים לעזרה כדי לזהות אסטרטגיות וראה אפקטיביות, לתכנן שיעורים, לארגן פעילויות מעבדה, שימוש בטכנולוגיות, לזהות תפיסות מוטעות הנפוצות בקרב תלמידים, להעריך את הלמידה ולהתאים את השיעורים לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים. המחברים הקימו את רשת התמיכה של מורים חדשים למדעים (New Science Teachers' Support Network – (ראשי תיבות: NSTSN) כדי לעזור למורים למדעים לא מוסמכים בחטיבות הביניים ובבתי ספר תיכוניים להצליח בהוראה ולהישאר במקצוע. NSTSN הייתה קהילה שיתופית של פרקטיקה שכללה את אוניברסיטת ג'ורג' מייסון (George Mason University) ושלושה בתי ספר בפרברים העירוניים, רשת זו יצרה תרבות של תמיכה שהתמקדה בשיפור מתמשך של ההוראה והלמידה ( Sterling, Donna R., and Wendy M. Frazier) .
-
לינק
מתכשרים להוראה מביאים התנסויות חינוכיות קודמות ואמונות על הוראה, למידה, ילדים ותרבות אל ההכשרה. השפעות חזקות אלה בונות את ניסיונותיהם הראשוניים בתכנון ההוראה. כדי לאתגר את סכמות החשיבה שלהם יש לחשוף את האמונות והעמדות הקיימות של המתכשרים. פרקטיקה רפלקטיבית בהכשרת מורים נמצאה כחיונית בכיוון זה והיא תורמת לצמיחה מקצועית וללמידה (Posner,2000) ולפיתוח תרבותי של פדגוגיה רלוונטית (Howard, 2003 ). מסתבר שרוב הדגמים של תכנון הוראה אינם כוללים את מרכיב הרפלקציה של מורים באורח מפורש וגלוי. רפלקציה היא מרכיב חשוב בתכנון ההוראה ולא רק חלק מהערכה מעצבת. מיקוד כזה עשוי לשרת שינויים במערכי שיעור מתוכננים אך לא בביצוע ההוראה. שימוש ברפלקציה המבוססת על וידיאו בשילוב עם ניתוח של רפלקציות כתובות ודיון במתאם או בקשר בין פעולות המתכשרים לבין מה שהם חושבים על הוראה טובה הוא צעד נוסף בגישה המוצעת על תפקיד הרפלקציה כחלק מתהליך תכנון ההוראה. המאמר מציג את הרעיון שרפלקציה הינה חלק אינטגרלי של תהליך תכנון של הוראה כחלק מדגם שפתחו הכותבים (Brantley-Dias & Calandra, 2007.). הדגם מורכב משני חלקים ועניינו טיפול בצרכי מתכשרים שאין להם ידע בתכנון וברפלקציה ( Brantley-Dias, L., Calandra, D.B ) .
-
לינק
ספרו החדש של פרופ' אדיר כהן להיות הסופר של חייך: שיח נרטיבים – האישי והספרותי (הוצאת אמציה, 2010) המחזיק בתוכו 541 עמודים מסכם מפעל ארוך שנים של טיפול בעזרת סיפורים המסייע לאדם לנתח את עמדותיו ואת התנהגותו במטרה להביאו להבנה טובה יותר של תגובותיו האמוציונאליות, הפיזיולוגיות והפסיכולוגיות, להגברת מודעותו לעצמו ולאחרים. הטיפול בעזרת סיפורים הוא פרק מרכזי בביבליותרפיה שבדרכה מוליך כהן את הספר כתהליך של יחסי גומלין דינמיים בין אישיות הקורא ובין הספרות בה הוא מעיין, יחסי גומלין אשר ניתן להגיע בעזרתם לפורקן, לשחרור ממתח, להארה חדשה של בעיות, לטיפוח המודעות לבעיות ה"אני", לפתיחת מחסומים ריגושיים, לפריצת איסורים, להזדהות, להגברת התובנה, למציאת דרכי התמודדות ולסיוע בגדילה העצמית ( סקירת ביקורת של ד"ר אריה קיזל) .
-
לינק
ד"ר טלי פרוינד כותבת בבלוג של מט"ח על הפריצה הגדולה שתיווצר עם ההחלטה על תקשוב כל בחינות הבגרות. מנכ"ל משרד החינוך, ד"ר שמשון שושני, הודיע לאחרונה על מהפכה שעיקרה – לקיים בעתיד את כל בחינות הבגרות באמצעות מחשב. לדברי ד"ר שושני, "הכניסה היא בהדרגה, ונחליט גם על המקצועות וגם על הפרקים שבהם נבחן בדרך האינטרנטית". מהפכה זו נולדה עקב הרצון של קברניטי משרד החינוך להעמיד את מערכת החינוך בחזית הקדמה וכן למנוע בעתיד הדלפות מוקדמות של טופסי הבחינות, דוגמת שני מקרי ההדלפה של בחינת הבגרות במתמטיקה שהתרחשו בשנה האחרונה. נקווה כי המהלך של משרד החינוך יסלול את הדרך בפני מפתחי המהלך המתוקשב לשלב שיטות הערכה חדשניות וחלופיות בבחינות הבגרות המתוקשבות כפי שנעשה בהצלחה בבחינות הבגרות בגיאוגרפיה.
-
לינק
ג'יי הורוויץ מעלה דילמה מעניינת בבלוג שלו: " בית ספר הוא מסגרת ללמידה, ועל פי רוב אנחנו מעריכים את הלמידה שמתרחשת בה ברובד האישי. מידת ההצלחה של בית הספר כולו נמדדת על ידי מידת ההצלחה של כל תלמיד לחוד. אפשר, כמובן, גם להעריך תפקוד של קבוצה, או מידת שיתוף הפעולה של מספר תלמידים, ולפעמים אפילו עושים זאת. אבל לרוב ההערכה היא על בסיס אישי – הציון של התלמיד על מבחן, או בתעודה האישית. לאור זה מוזר שבית הספר דבק במודל של הכיתה ההומוגנית. המודל הזה, המתאים לתקופה התעשייתית, הצליח להשתרש עמוק לתוך התרבות שלנו, עד שהוא נראה לנו טבעי. היום אנחנו מתקרבים יותר ויותר למצב שבו המכשיר יכול לחזור להיות "אישי", אבל לא ברור אם בית הספר יודע להתמודד אם המצב הזה. קיימת כאן סתירה בין מודל ההוראה הרווח של בית הספר, לבין האופי של הכלי שבית הספר מעוניין להשתמש בו".
-
תקציר
הערכה מקיפה והערכה של תלמידים בעלי לקויות למידה: נייר שהוכן על ידי הוועדה המשותפת הלאומית בארה"ב לגבי לקויות למידה (National Joint Committee on Learning Disabilities). הוועדה המשותפת הלאומית לגבי לקויות למידה (National Joint Committee on Learning Disabilities ) בארה"ב תומכת בהערכה מקיפה והערכה של תלמידים בעלי לקויות למידה על-ידי צוות רב תחומי לצורך זיהוי ואבחון של תלמידים בעלי לקויות למידה. הערכה מקיפה של תלמידים פרטניים דורשת שימוש במקורות מרובים של נתונים. מקורות אלה עשויים לכלול מבחנים מתוקננים (standardized tests), מדדים בלתי פורמליים, תצפיות, דיווחים עצמיים של התלמידים, דיווחים מצד ההורים ונתונים לגבי ניטור ההתקדמות (progress monitoring data)
-
לינק
בבית הספר הניסויי מבואות הנגב מטמיעים מזה מספר שנים, בתנועות חתירה מאומצות, "פדגוגיה אחרת". הייחודיות של בית הספר מצויה בשילוב הספציפי של שלושה מרכיבים מרכזיים : חיבור הלומד לעצמו ולסביבתו, הגדרת המכוונות ללמידה איכותית כציר מרכזי באינטראקציה הבית ספרית, ושינוי בתפקיד המורה. השפה הבית ספרית היא מה שמחבר את כל חוטי השתי והערב למארג בית ספרי ייחודי. בבית הספר מבואות הנגב שומעים "אותנטית". בית ספר הניסויי מבואות הנגב שינה הגדרות של מערכת למידה והקצאת שעות מקצועות השונים, הנהוגות ברב בתי הספר כיום, במטרה ליישם פדגוגיה הנותנת חווית למידה טובה ומעמיקה לתלמיד, ומשמעות מרעננת ומחזקת לעבודת המורה. בית הספר מחבר את התלמיד לעצמו ולסביבתו מהמעגל הקרוב ביותר (אני, משפחתי, היישוב שלי) ועד למעגל הרחב ביותר (אזור, מדינה ועולם). חיבור התלמיד למעגלי השייכות השונים שלו בא לידי ביטוי בלמידה ובדיונים ערכיים המובילים לפעילות ולעשייה של ממש. אחת החוליות המשמעותיות בחיבור שיוצר בית הספר אצל התלמיד לעצמו ולסביבתו היא הלמידה החוץ כיתתית והחוץ בית ספרית (הסיורים היומיים, טיולים שנתיים ועוד..) בהם טמון פוטנציאל פדגוגי-חינוכי ברור. בית הספר הגדיר את המכוונות ללמידה כציר מרכזי לכלל האינטראקציות שהוא מזמן ומקיים בבית הספר ( נעמי כהן לה-גנק ).
תוצאות חיפוש עבור: הערכה
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין