-
לינק
מתווה ההשתלמויות, שבמשה"ח מעדיפים לקרוא להן כיום "פיתוח מקצועי", של המורים המיישמים את אופק חדש, עבר בשנה האחרונה שינוי חד. הונהג מתווה חדש לפיתוח מקצועי למורים שבדרגות הרגילות – 1-6 . המתווה הועלה לאתר ייעודי של המשרד, שכותרתו "תכנון ההתפתחות המקצועית". בשנת הלימודים הבאה, תשע"ב, ייושם לראשונה מתווה פיתוח מקצועי חדש וייחודי למורים בדרגות הגבוהות באופק חדש, 7-9 , הנחשבות כדרגות "מורה אומן". המתווה החדש יתקיים הפיתוח המקצועי בדרגות 7-9 אך ורק במסגרות אקדמיות – מכללות להוראה ואוניברסיטאות. יש לציין, כי בדרגות 7-9 על המורים להשתלם 210 שעות במשך שלוש שנים, לעומת המורים בדרגות הרגילות, שצריכים להשתלם 180 שעות בשלוש שנים. על פי המתווה החדש, מורה בדרגה 7 יוכשר כ"מורה יוזם ומטמיע תוכניות חינוכיות". ההכשרה תתקיים במהלך שנתיים, בהיקף של 75 שעות בשנה – 45 שעות יוקדשו ללימודים עיוניים ו 30- שעות – להכנת תלקיט )פורטפוליו ( בנושא שהמורה יבחר לקדם, לסיוע והנחייה.
-
לינק
הפוסט של מיכל יוצר בבלוג של מט"ח דן ביתרונות הייחודיים של בחינות ממוחשבות בעברית. לשם כך רואיינה הגב' מזל שיניאק, מפמ"ר להוראת העברית במשרד החינוך. היא נשאלה מהם היתרונות של בחינה ממוחשבת בעברית, ומהן הבעיות שהיא מזהה. בנושא הבנת הנקרא אין למחשב יתרון משמעותי בעת בחינה , אך בבדיקת הידע הלשוני-דקדוקי, בה מצפים מהנבחן לתגובות קצרות וחד משמעיות, עשוי להיות יתרון משמעותי להערכה בעזרת כלים ממוחשבים. הערכה ממוחשבת מבטיחה דיוק והוגנות, ובדיקה אוטומאטית של התשובות מאפשרת משוב מידי לתלמיד, החיוני ללמידה אפקטיבית.
-
לינק
האתר החדש של אגף סטאג' בהוראה (משרד החינוך) מאפשר הערכה מסכמת על עבודתם של מתמחים בהוראה מתבצעת על ידי ועדות הערכה בית ספריות בראשות מפקח (חוזר מנכ"ל תש"ע 1ב'). הערכה זו היא הקובעת האם המתמחה יוכל לקבל רישיון לעיסוק בהוראה ולהשתלב במערכת החינוך, כמורה חדש. תוצאות ועדת ההערכה מוקלדות במערכת הממוחשבת בכלי ההערכה שפותח באגף ההתמחות והותאם להמלצות 'ועדת משכית', שעסקה בעיבוי תהליכי הערכת מתמחים בהוראה.
-
לינק
מסמך של מרכז המידע והמחקר בכנסת שנכתב לקראת דיון בוועדה לזכויות הילד של הכנסת בראשות חבר הכנסת זבולון אורלב בנושא "ילדים נתפסים ברשת – ילדי דור ה'פייסבוק'". במסמך מוצג רקע על רשתות חברתיות באינטרנט ונתונים על השימוש של ילדים בהן, עמדות ומחקרים על השפעת השימוש ברשתות חברתיות באינטרנט על ילדים ובני נוער ועל הסיכונים הכרוכים בו, כגון חשיפה לעבריינות מין ול"פגיעה מקוונת" (Cyber Bullying), ומידע על פעולות הסדרה עצמית ועל פעולות של גורמים ממשלתיים להגנה על ילדים ובני נוער המשתמשים ברשתות חברתיות באינטרנט ( אתי וייסבלאי).
-
לינק
מאמר זה מפרט מחקר איכותני תיאורי לגבי התפיסות של הלומדים/סטודנטים את האיכויות של מחנכים מקוונים יוצאי דופן. המשתתפים תיאור אינטראקציות שהיו להם עם מורים מקוונים שאותן הם רואים כאינטראקציות למופת. הניתוח התמטי חושף איכויות של מורים מקוונים למופת/לדוגמא. המאמר משווה ממצאים לגבי מצוינות בהוראה מקוונת עם ממצאים ממחקר מוקדם יותר שהתמקד במחנכים למופת/לדוגמא פנים אל פנים. קווי הדמיון והשוני בין מחנכים מקוונים למופת לבין מחנכים פנים אל פנים למופת נחקרים. מחקר זה התמקד בהבנת מחנכים מקוונים למופת במטרה לגלות באילו שיטות ואסטרטגיות הוראה השתמשו אותם מורים שמזוהים על-ידי הסטודנטים שלהם כאפקטיביים בצורה יוצאת דופן וכיצד ניתן להשוות זאת לגישות שבהן השתמשו מחנכים לדוגמא בכיתה. נראה כי ניתן להעביר אסטרטגיות רבות שבהן משתמשים מחנכים לדוגמא בכיתה לסביבת הוראה מקוונת עם תוצאות חיוביות דומות. במיוחד, יש צורך במחנכים, אם בכיתה או מקוונים, שיאתגרו ויאשרו את הערך האישי של לומדים ( Margaret Edwards, Beth Perry, Katherine Janzen) .
-
לינק
המונח "מעורבות הסטודנט" ("Student Engagement") מתייחס למידת המעורבות או העניין אותה מגלים הסטודנטים כלפי לימודיהם, ועד כמה חשים הם "מחוברים" לכיתתם, בית הספר ואיש לרעהו. מידת המעורבות של הסטודנטים בלמידה במוסד האקדמי בו הם לומדים הופכת יותר ויותר לסמן מקובל המעיד על מצוינות המוסד אליו הם משתייכים. מדוע מידת מעורבותם של הסטודנטים מהווה כיום סוגיה כה מרכזית, בייחוד במוסדות אקדמיים? האם ניתן למדוד באופן יעיל ומדויק את אותם משתנים אליהם מתייחס המונח? במאמר זה, עורך הכותב סקירה היסטורית של המונח, מציג סקר לאומי שנערך בארה"ב בדבר מעורבות הסטודנטים, דן בצורות השונות של מעורבות ומגדיר את המונח "מעורבות הסטודנט" (.("Student Engagement" כדי להתמודד עם בעית המעורבות הנמוכה של הסטודנטים פותחו במהלך העשורים האחרונים שיטות הוראה המפעילות את הסטודנטים במהלך השיעורים. חרף הצלחתן, אימוצן מלווה לעתים בהתנגדות של חברי הסגל (Axelson, R. D).
-
לינק
בשנים האחרונות יש ניסיונות במדינות אירופה לפתח כלי הערכה מתוקפים לגבי מורים מתחילים . מחקר זה מתמקד בפיתוח ותיקוף של מכשיר המודד את המיומנויות הבסיסיות של מורים מתחילים. הכלי פותח בהתאם לידע מדעי לגבי מיומנויות של מורים ולגבי ההקשר החוקי שלהם כפי שגובשו על ידי מערכת החינוך הפלמית. היכולות של המורים נמדדות לפי שלושה היבטים: התנהגות, יכולת ואמונות. תוקף המבנה של המכשיר נעשה בשני סבבים, תוך שימוש בנתונים שהושגו מסקר של מורים מתחילים בבית הספר התיכון שנערך בחודש ספטמבר 2008 ובחודש יוני 2009. המחברים טוענים כי ניתן להשתמש בכלי זה במוסדות להכשרת מורים כדי לחקור את המיומנויות הבסיסיות של הבוגרים. ניתן גם להשתמש בכלי זה בבתי ספר כדי להתחיל בתהליך של רפלקציה בקרב מורים מתחילים וכדי להתאים את תכנית הליווי (induction programme) לצרכיו של כל מורה מתחיל ( Elke Struyf; Stefanie Adriaensens; Karen Meynen).
-
לינק
המחקר חקר את היחסים בין הערכה עבור למידה (assessment for learning (AfL) ואת התכונות של שני ההקשרים הקשורים לבית הספר – תרבות ההערכה בכיתה (classroom assessment culture (CAC) שבה מוטמעת ההערכה עבור למידה (AfL) וההקשר הרחב יותר שבו תרבות ההערכה בכיתה (CAC) מקננת, כלומר, קהילת למידה מקצועית מבוססת בית ספר (school-based professional learning community (SBPLC). באיזו מידה השונות בפרקטיקת ההערכה עבור למידה (AfL ) מוסברת על-ידי תכונות שונות של קהילת למידה מקצועית מבוססת בית ספר (SBPLC), ואילו תכונות בולטות מאפיינות אותה? הממצאים שדווחו במאמר זה מגבירים את ההבנה שלנו לגבי הגורמים ההקשריים בכיתות ובקהילת למידה מקצועית מבוססת בית ספר (SBPLC) שמקדמים ההערכה עבור למידה (AfL ) ואלה שמעכבים אותה (Menucha Birenbaum, Helena Kimron, Hany Shilton).
-
לינק
הסקירה בוחנת 15 מחקרים אמפיריים שנערכו מאמצע שנות ה-80 על ההשפעות של תוכניות ליווי וקליטה(induction ) – תמיכה, הדרכה ואוריינטציה – על מורים מתחילים. רוב המחקרים שנסקרו מספקים ממצאים אמפיריים לטענה שתמיכה וסיוע למורים מתחילים הן בעלות השפעה חיובית בשלושה היבטים: מחויבות והתמדה במקצוע, דרכי הוראה של המורה בכיתה והשיגי תלמידים. הסקירה הנוכחית כוללת מחקרים והרחבות לסקירות קודמות של המחברים (Ingersoll & Kralik, 2004, Strong, 2009) ומטרתה לספק לחוקרים, לקובעי מדיניות ולמחנכים הערכה אמינה ועדכנית של מה שידוע או לא ידוע על היעילות של תוכניות הליווי, הקליטה והחונכות למורים מתחילים. בסקירה נעשה גם ניסיון להגדיר פערים בבסיס המחקר ולהצביע על שאלות רלוונטיות שלא טופלו עדין באופן רציני ( Ingersoll, R. M., & Strong, M).
-
לינק
ספרה של פרופסור דיאן רוויץ' עורר לא מעט גלים עת יצא לאור בארצות הברית. בספרה מתמקדת הכותבת בשני רעיונות המעצבים את הרפורמה החינוכית כיום; הראשון, אימוץ פרקטיקה עסקית של שוק חופשי, אשר נועד להגביר את מידת התחרות וההישגיות בבתי הספר. השני, השימוש במערכת בחינות סטנדרטית כאמצעי הערכה מרכזי להישגי התלמידים. לא רק שרפורמות אלו כשלו ביצירת בתי ספר טובים יותר, טוענת רוויץ', הללו אף מסכנות את טיב החינוך אותו מקבל דור שלם של תלמידים צעירים. אנו למדים כי הרפורמות החינוכיות מבוססות השוק החופשי החלו נפוצו בניו יורק לאחר אסון התאומים, והתפשטו בכל ארצות הברית, וכי מקורן במדיניות שהחלה באוסטרליה ובניו זילנד ב- 1987. פרופסור דיאן ראוויץ מראה כיצד הוסיף והמשיך הנשיא ברק אובמה במדיניות של קודמו, ג'ורג' בוש, וכיצד משאבים פרטיים של אילי הון, כגון ביל גייטס, יוצרים תנאים חדשים ומנסחים מחדש את הפרופיל של בתי הספר הפרטיים, על חשבון בתי הספר הציבוריים. רוויץ' מזהירה מפני ההשפעה המזיקה של מערכת הבחינות האחידה על תהליך החינוך ורכישת ההשכלה של תלמידים ( Windhorst, Dirk).
-
לינק
בניסיון לשלב משאב משמעותי המבוסס על טכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT) בבתי ספר תיכוניים, יש לשקול חסמים פוטנציאליים רבים. רבים מהחסמים הללו סובבים סביב המורה היחיד ולכן הם מהווים נקודת פתיחה חשובה בהבנת תהליך השינוי בבתי הספר. עבודה זו מתארת ניסיונות לשלב משאב המבוסס על טכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT) – מעבדת כימיה וירטואלית (Virtual Chemistry Laboratory) בתוך פרקטיקה של מספר מורים למדעים בתוך מערכת החינוך האירית. מאמר זה משתמש באלמנטים משני המחקרים ובספרות רלוונטית בניסיון לפתח מודל שיתאר את השילוב של משאב תקשוב חינוכי ICT בקרב מורים שונים למדעים. המודל שמוצג במאמר זה מזהה ארבעה סוגים של מורים ביחס לשילוב תקשוב חינוכי ICT בפרקטיקה שלהם ( Dermot Donnelly, Oliver McGarr, John O’Reilly).
-
לינק
כ 80%- מהמורים המתמחים סבורים, כי הסיוע המוענק להם על ידי המורים החונכים הוא רב. זהו אחד ממצאי מחקר שערך ד"ר שרגא פישרמן, ממכללת אורות ישראל. מאמר המסכם את המחקר, מתפרסם בספר חדש של מכון מופ"ת ואגף התמחות וכניסה להוראה במשה"ח בשם; " להיות מורה – בנתיב הכניסה להוראה". בספר אסופת מאמרים ומחקרים, החושפים את ההתמודדות של המורים המתחילים עם בעיות ואתגרים שונים במהלך ההתמחות ובכניסה להוראה, מנקודת מבטם של המורים עצמם, החונכים ומנהלי בתיה"ס. מדובר בספר ראשון העוסק כולו בתוכנית ההתמחות בהוראה ובחניכה, שהונהגה במערכת החינוך לפני כעשור. לאחרונה הורחבה החניכה למורה החדש עד לשנתיים לאחר תום שנת ההתמחות. במחקר השתתפו 58 מורות מתמחות . 38% מהן בחינוך היסודי ו 62%- בחינוך העל יסודי. בחלק המחקר שעסק בעבודת החונכים, דיווחו כ 80%- מהמתמחות כי הן נפגשות עם המורה החונך לפחות פעם בשבוע. מרבית המורות ציינו, כי המורה החונך סייע להם במיוחד בתחום תכנון השיעורים.
-
לינק
למידה שיתופית היא למידה מורכבת מאוד לניהול ולהערכה. על מנת לקבל תמונה משקפת ולעודד השתתפות ולקיחת אחריות, ההערכה צריכה להיות חלק בלתי נפרד וגלוי של כל תהליך הלמידה . בסקירה השיטתית של ד"ר מירב אסף ממכללת קיי ניתן לראות מרכיבי למידה שרצוי להתייחס אליהם בעת ההערכה וכן אמצעים וכלים לעידוד למידה שיתופית. למידה שיתופית מקוונת מתאימה לעבודה בקבוצות קטנות, בעיקר זו העוסקת בחקר ופתרון בעיות וסימולציות של סיטואציות, שם היא נמצאה כיעילה יותר מאשר סביבות לא מתוקשבות (Swan, Shen & Hiltz, 2006). תשתית זו הביאה להיווצרות סביבות ידע שיתופיות ומשתפות רבות (web 2.0, קוד פתוח וכולי) הפועלות באופן טבעי ברחבי הרשת. בסקירה זו מנסה ד"ר מירב אסף להראות באילו אופנים חוקרים ואנשי חינוך התמודדו עם מורכבות של למידה שיתופית מקוונת .
-
לינק
בחלק הראשון סוקרת הסקירה את ההתפתחויות בתחומים הבאים: מהותה של המשימה המידענית ומרכיביה, השפעת טכנולוגיות הWEB 2.0¬ על הקניית מטלות מידעניות , הערכה ביקורתית של מקורות מידע לאחר ביצוע החיפוש, לאופייה של המטלה המידענית המקוונת כיום: מה בין איה למאיה? שלבי העיבוד של מקורות מידע לאחר איסוף במנועי החיפוש : מיזוג מידע . חלק ב' : דגמים ודוגמאות בבתי הספר בישראל, מטלות מקוונות שפותחו ע"י מורים בבתי הספר על מנת להפעיל תלמידים במשימות מידעניות . מטלות חיפוש אינטגרטיביות , ומטלות הערכת מקורות מידע במרחב לימודי שפותחו בפלטפורמת MOODLE בבתי ספר בישראל .
-
לינק
פרק זה באסופת המאמרים מבוסס על מחקר, שבדק את תפיסת האקלים הלימודי-חברתי בקרב סטודנטים, הלומדים בקורסים מתוקשבים. רוב המחקרים המוסדיים בנושא תקשוב מתמקדים במספר הקורסים הנלמדים, במספר הסטודנטים המשתתפים ובמחסומי המרצים בהוראה מקוונת. הם כמעט שאינם מתייחסים לאופן שבו אפשר לנצל את ההוראה נסמכת-הטכנולוגיה, כדי לשדרג את ההוראה ואת הלמידה, ולהשתמש בממדים המקוונים כדי להשביח נושאים פדגוגיים שונים. מתוך ההכרה שהטכנולוגיות החדשות יצרו שינוי פרדיגמטי, יש לצאת למשימת גילוי והטמעה של פדגוגיות חדשות, המתאימות באופן ייחודי לטכנולוגיות החינוכיות החדשות. כדי לשפר את ביצועי המרצים בהוראה, יש לחזק את ההיבטים הפדגוגיים של הכלים הטכנולוגיים החדשים; יש להציע תכנית, המטמיעה את הכלים החדשים כחלק בלתי נפרד מהפרקטיקה של ההוראה ולא כאמצעי עזר חיצוני לתהליך ההוראה והלמידה. מחברי פרק זה סבורים כי המחשב והאמצעים הטכנולוגיים האחרים לעולם לא יחליפו את המורה; עם זאת, מרצים שישלטו בהיבטים הפדגוגיים של המחשב וירתמו אותם להשבחה של איכות ההוראה והלמידה – יחליפו את המרצים שלא יעשו כן (דוידוביץ, ניצה ודן סואן).
-
לינק
מטרת המחקר הייתה להבהיר כיצד מתכשרים להוראה תופסים את הדרך בה המורים החונכים משתמשים בכשירויות של חונכות. ניתוח כמותי הראה שני טיפוסים ספציפיים של כשירויות כאלה. על פי הכותבים חונכות במסגרת ההכשרה היא עבודה אחד-על אחד של מורה חונך ומתכשר או מתמחה בהוראה, שיח- חונכות פירושו השיחה הדו-כיוונית המתקיימת ביניהם. כשירויות החונכות בהן מתמקד מחקר זה הן שתים: א) תמיכה רגשית שמתכשרים ומתחילים רוצים בה כדי להתנסות בתחושות של אמון ואכפתיות בסיסים, שיאפשרו להם להתקדם במקצוע; ב) סיוע מקצועי במטלות ההוראה שהוא תמיכה בעידון ובחיזוק יכולות ההוראה. ייחודו של המחקר בכך שהוא בוחן כשירויות חונכות אלה מזווית הראייה של המתכשרים והמתחילים (Hennisen, P., Crasborn, F., Brouwer, N., Korthagen, F., & Bergen, T).
-
לינק
פרק זה , שנכתב ע"י ד"ר אלון הסגל בוחן קשיי ההסתגלות של בתי ספר מטכנולוגיות מידע ותיקות למערכות טכנולוגיות מדור Web 2.0, מבוססות רשתות חברתיות דיגיטליות. כנגד הצורך המהותי לשנות התנהגות ואפילו מבנה פיזי בהתאמה לסביבה, ישנם גורמים שונים בביה"ס העלולים לעכב את תהליך ההטמעה של טכנולוגיות Web 2.0. שינוי באורחות חייו של המורה בבית הספר עלול להוביל לתפיסה של איום אישי ולהפוך להתנגדות של המשתמש, לא רק לתהליך ההטמעה אלא גם לטכנולוגיה עצמה, גם ללא קשר ליכולותיה ולמענה המשופר שבאפשרותה לתת לצורכי המשתמש. רשת חברתית באינטרנט יש בה כדי ליצור אלטרנטיבה גם לבית הספר, מעצם היותו סוכן פורמלי של שינוי חברתי ותרבותי. הרשת החברתית ובית הספר מייצגים גישות שונות ולעתים הפוכות למענה שיש לתת לצורך להבין את הסביבה החברתית והתרבותית ולהסתגל אליה.
-
לינק
הדעה כי למידה בדרך של חקר היא למידה משמעותית וכך נכון ללמד וללמוד רווחת היום בקרב אנשי חינוך. עם זאת , כמעט ואין חקר אמיתי בבתי הספר. הסיבה לכך טמונה בכך שהטמעת תהליכי חקר בבית ספר הוא תהליך "כנגד כל הסיכויים". ישנן סיבות רבות למה לא לבצע חקר או מדוע זו משימה כמעט ולא אפשרית? הנורמות הבית ספריות , הסדירויות בהוראה, הרגלי מורים ועוד… לכן, בשל הקושי להתגבר על הקשיים בדרך כלל לא נמצא חקר אמיתי. צוות המורים בחט"ב מנור- כברי פיתח מודל ארגוני וחינוכי אשר מציע שינוי בארגון הלמידה. מודל ייחודי זה מבוסס על תיאוריות חינוכיות חדשניות ובעיקר הגישה הקונסטרוקטיביסטית בחינוך ונקרא 'אשכולות תרבות'. המודל מתמודד בהצלחה עם הגורמים המעכבים למידת חקר. בהרצאה בכינוס "מיומנויות המאה ה21 בהוראה ובהכשרת מורים" (מכון מופ"ת , 14 באפריל 2011 ) בחן רוני וינברג את הסיבות להעדר חקר בבית ספר, והציג את המודל שפותח במנור-כברי .
-
לינק
התוצר הכתוב של מחקר איכותני הוא יצירה מורכבת, דחוסה רפלקסיבית, דמוית קולאז' , המייצגת את דימויי החוקר, הבנותיו ופרשנותו את העולם או את התופעות שהוא חקר. זוהי יצירה התובעת מן הכותב לא רק להציג את ממצאי המחקר ולטעון טיעונים בהקשר לשאלות המחקר, אלא גם לבנות טקסט אמין , משכנע , מעניין ומושך. ד"ר ברכה אלפרט מציעה במאמרה מאיר העיניים כמה תובנות שגובשו מתוך ניסיון בכתיבה ובהערכה של עבודות כתובות, בעקבות מפגשי עמיתים בקבוצת הכתיבה – שהיא חלק מקבוצת העניין במחקר איכותני הפועלת במכון מופ"ת- ומתוך עיון בספרות על מחקר איכותני ובדוגמאות של מחקרים איכותניים. אלה מאורגנים לפי שלושה נושאים: 1. החיבור האיכותני כחיבור אמין ומעניין . 2. החיבור האיכותני כתהליך חקירה 3. החיבור האיכותני כיצירה.
-
לינק
לומדים נבדלים ביניהם במאפיינים אישיים כמו מטרות, צרכים, ידע קודם, יכולות קוגניטיביות וסגנונות למידה (Graf, 2009). אם כך, הרי שעל אף שלמידה מתוקשבת פותחת הזדמנויות למידה חדשות לכולם, מתברר כי מאפיינים אישיים של חלק מהלומדים אינם מאפשרים להם לנצל את ההזדמנויות האלה במלואן, ובמקביל – מאפיינים אישיים מסוימים מסייעים ללמידה מתוקשבת מוצלחת. המאמר הנוכחי מנסה לאתר בלמידה המתוקשבת אינטראקציות בין השונות במאפייני לומדים, כמו תכונות אישיות, לבין משתנים מצביים, כמו מאפייני סביבות למידה ושיטות הוראה. בהתאם לזאת. הצורך להביא למודעות של אנשי חינוך את הקשר בין תכונות אישיות לבין ביצועים לימודיים והתנהגויות הוא מהותי יותר בסביבות למידה מתוקשבות מאשר בלמידה המסורתית (Bayram, Deniz & Erdogan, 2008), בעיקר בשל המרחק הפיזי-הגיאוגרפי, העדר ההיכרות האישית והאי-נראות, המאפיינים קורסים מתוקשבים רבים (בלאו, אינה ועזי ברק).
תוצאות חיפוש עבור: הערכה
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין