מאמר זה מתייחס למטרת החינוך במאה ה-21 וקורא להשהיית תשומת הלב לנושא שמרבים לעשות בו אך חזון חינוכי דל בצדו – סטנדרטים לאומיים, בתי ספר ממומנים ציבורי ,שאינם נענים לדרישות שונות של המערכת המממנת, קישור בין הישגי תלמידים לבין הערכת מורים ושתיקה סביב נושאים של צדק חברתי, אתיקה והעדר ייצוג לבני קבוצות שוליים בתחומים שונים. המאמר מצטרף לאחרים המעלים שאלות בדבר מטרת/מטרות החינוך בחברה דמוקרטית. הטענה המועלית במאמר היא שבתהליכי החינוך ראוי להתייחס לטיפוח של חיים משגשגים ושחזון של צדק חברתי של החינוך חיוני לצורך זה. המשמעות של חיים משגשגים שונה בין אדם לאדם, וכוללת פרקטיקות ליבה חיוניות. חשוב שכל מי שעוסק בחינוך לטיפוח חיים משגשגים לתלמידיו בחזון של צדק חברתי יבהיר לעצמו את המשמעות של עשייה זו, יכיר בכך שהתלמידים מעוצבים ע"י ההיסטוריות שלהם ושערכי יסוד, הערכה העצמית, שאילת שאלות ביקורתית, דמוקרטיה, פעילות חברתית וקני מידה לשיפוט העשייה הן פעילויות חיוניות בהקשר זה ( Grant, A.C ).

חיבור זה בוחן את הצורך ואת הדרך להתאים את ההתנהגות החינוכית בהווה לאור ההמשגה המתקבלת של העתיד ובהסתמך על הידע והלימוד המתמשך מהעבר, את הדרך לשמור ליבה ולעודד קידמה בדרך הוליסטית. חשוב שההתייחסות לאדם בשדה החינוך, הצעיר והמבוגר, תהיה כמכלול, כשלם שמרכיביו הפיזיולוגיים, המנטאליים, הרגשיים והרוחניים מטופלים ופועלים באיזון, שמושם דגש בחינוכו של התלמיד בנוסף למימוש יכולתו הקוגניטיבית – גם על רווחתו הנפשית ( מירה רוסקיס) .

בחודש אוקטובר 2012 יצא לאור הספר תיאוריות למידה בעריכת פרופסור David Scott מאוניברסיטת לונדון . האסופה כוללת 4 כרכים ובהם מאות מאמרים ומחקרים של מומחי חינוך לגבי כל המכלול של תיאוריות למידה . זהו מפעל מונומנטלי של הבניית ידע פדגוגי כאשר הכרך הראשון מוקדש לתיאוריות למידה בתחומי הפסיכולוגיה , הסוציולוגיה והפילוסופיה. הכרך השני מציג מודלים של למידה היכולים לשמש כאושיות פדגוגיות . הכרך השלישי מציג את הזיקה בין תיאוריות הלמידה ובין תכניות לימודים , פדגוגיה והערכה. הכרך הרביעי מוקדש לסוגיות שונות ומגוונות של יישום תיאוריות הלמידה ( David Scott) .

שלושה ממדים בהגותו של קורצ'אק – הומניזם, חינוך מוסרי וזהות – רלוונטיים ביותר לחינוך בימינו. קורצ'אק, לאחר שמתגברים על דמותו המיתולוגית, מציע תפיסת עולם חינוכית אקטואלית לגמרי ( מרק סילברמן ) .

הגותו החינוכית של פאולו פריירה – איש החינוך הידוע ביותר בעשורים האחרונים – הצמיחה את הפדגוגיה הביקורתית, שהשפיעה מאוד על מחשבת החינוך והשפיעה מעט על מעשה החינוך . פאולו פריירה תיאר את החינוך הבית ספרי כ"חינוך בנקאי" שבו המורים "מפקידים" ידע ב"חשבונות" של התלמידים כדי ש"יפרעו" אותם בעתיד כלשהו. תכליתו הסמויה והממשית של החינוך הבנקאי היא לשמר את המבנה החברתי, המבוסס על מדכאים ומדוכאים ( חגית גור) .

בית הספר הפנימייתי הקטן "סאמרהיל", שהקים א"ס ניל באנגליה, הוא בית הספר המפורסם ביותר בעולם. במשך שנים רבות הוא אִתגר את החינוך בעולם ותבע ממנו לחשוב ולעשות אחרת . היום, 52 שנה לאחר פרסום הספר ו־91 שנה לאחר הקמתו של בית הספר, הרעיונות של ניל ובית ספרו עדיין חיים וממשיכים לאתגר את החינוך הבית ספרי הרגיל. אין בית ספר בעולם שהשפיע יותר על מחשבת החינוך ועל העשייה החינוכית כמו "סאמרהיל", בית ספר פנימייתי קטן (מיום הקמתו לומדים בו כמה עשרות תלמידים בלבד) בעיירה אנגלית מנומנמת ( רביב רייכרט) .

הסמיוטיקה עוסקת בחקר הפקת המשמעות והעברת המשמעות. אבן היסוד של הסמיוטיקה היא הסימן (sign ) – היחידה הנושאת משמעות. הסימן יכול להיות למשל מילה, תמונה או נוסחה. בתהליך הפרשני המתחולל במוחנו אנו מעניקים משמעות לסימנים. הסמיוטיקה של פירס מנתחת את תהליך הפרשנות, את אופני הפקת המשמעות ואת תפיסתה. למידה היא יצירת המשגות וכללים באמצעות התנסויות בתהליך יצירתי (Nesher, 2002). האינטראקציה עם המציאות מתרחשת בשלושה שלבים של תהליך הסמיוזיס, על פי פירס: ראשוניות, שניוניות ושלישוניות ( דניאלה זבידה – רינה כהן) .