-
תקצירמחקר הערכה: איך השפיעו הטבלאטים על תהליכי למידה , מעורבות הורים ופעלתנות של מורים ותלמידים בסקוטלנד?
ממצאי מחקר הערכה משנת 2012 שנערך בסקוטלנד לבדיקת ההשלכות של מיזם פיילוט לשילוב טאבלטים (אייפדים) בלמידה מתוקשבת בבתי הספר בסקוטלנד. הניסוי נערך כחלק מתכנית חינוכית איכותית בבתי ספר בסקוטלנד הידועה בשם Curriculum for Excellence framework.. ממצאי המחקר מצביעים על כך כי מכשירי האייפד תורמים לא רק ליצירת עניין אצל התלמידים אלא גם לשינוי משמעותי בדימוי המקצועי של המורים אשר קיבלו את האייפד ולמדו יחסית מהר כיצד להשתמש בו ולהפיק ממנו תועלת להשבחת ההוראהת לייעול ההוראה שלהם. כלומר, שילוב הטאבלטים בלמידה הגביר לא רק את המוטיבציה של התלמידים אלא גם המוטיבציה של המורים בבתי הספר בסקוטלנד. צוותי מחקר ההערכה של אוניברסיטת HULL עדיין ממשיכים לבדוק מקרוב את הניסוי בבתי ספר וימשיכו לפרסם מסקנות ותובנות .
-
לינק
מחקר מקרים מרובים זה נועד לבחון מחדש את השאלה, "כיצד האמונות הפדגוגיות והפרקטיקות הטכנולוגיות הכיתתיות של מורים, המזוהות עם השימושים הטכנולוגיים שלהם, מסתדרות?" שניים עשר מורים מגן הילדים ועד לכיתה י"ב נבחרו בכוונה על בסיס הפרקטיקות הטכנולוגיות עטורות הפרסים שלהם, הנתמכות בראיות מאתרי אינטרנט אישיים ו/או כיתתיים. נערכו ראיונות מעקב כדי לבחון את ההתאמה בין הפרקטיקות הכיתתיות של המורים לבין אמונותיהם הפדגוגיות. התוצאות מצביעות על הסתדרות קרובה; כלומר שאמונות על פיהן התלמיד במרכז מחזקות את הפרקטיקות על פיהן התלמיד במרכז (אותנטיות, בחירה של התלמיד, שיתוף פעולה). יתרה מזאת, מורים עם אמונות על פיהן התלמיד במרכז נטו לגלם תכניות לימודים שבהן התלמיד במרכז למרות מכשולים טכנולוגיים, מנהליים או של הערכה. האמונות והנטיות של המורים עצמם לגבי הרלוונטיות של הטכנולוגיה ללמידה של התלמידים נתפסו כבעלי ההשפעה הגדולה ביותר עבור הצלחתם ( Ertmer, P. A., Ottenbreit-Leftwich, A. T., Sadik, O., Sendurur, E., & Sendurur, ) .
-
לינק
לפי האומדן בארץ, 10% מהתלמידים סובלים מבעיות למידה ומהפרעות קשב וריכוז. מדובר לפיכך בכמאתיים אלף תלמידים הסובלים מבעיות אלו. מערכת החינוך לא ערוכה להתמודד עם בעיה בהיקף גדול כל כך. בתקציב משרד החינוך, לבד מעלויות ההתאמות לבגרויות ותמיכה בעלות האבחונים לאוכלוסיות חסרות יכולת, אין התייחסות לנושא . על פי נתונים המופיעים באגף לחינוך מיוחד של משרד החינוך, בשנת תשע"ב למדו במערכת החינוך 110,484 תלמידים לקויי למידה, 29,069 מהם למדו בבתי ספר או בכיתות לחינוך מיוחד, ו- 81,415 השתלבו בכיתות רגילות. על תלמידים אלה יש להוסיף תלמידים שלא עברו אבחון. ההערכה המקובלת בארץ ובעולם גורסת כי כ 10%- מהתלמידים הם בעלי לקויות למידה, כלומר, מתוך כשני מיליון תלמידים בארץ – 200 אלף הם לקויי למידה. כיצד מתמודד משרד החינוך עם המצב והאם ניתן בכלל לטפל בתלמיד לקוי למידה במסגרת כיתה רגילה? ( שרית יעקב , גיליון מיוחד של עיתון "קו לחינוך" : לקויות למידה ) .
-
לינק
תכנית הלימודים הבית ספרית להכשרת מורים לחטיבות הביניים ,The Middle Years Schooling Program-MYS שפותחה באוניברסיטת קווינסלנד בקמפוס איפסוויץ,( University of Queensland's Ipswich capus (UQ Ipswich) הינה מהמובילות בתכניות ההוראה לחטיבות הביניים. כמודל לפיתוח התכנית שמשה הרפורמה בלימודי חטי בות הביניים בארה"ב, אך היא צמחה והתפתחה מבחינת תכנית הלימודים והתכן בתחילת שנות האלפיים על מנת לענות על דרישות בתי הספר בקווינסלנד. זאת תכנית חדשנית המשיגה תוצאות מעולות. בוגרי התכנית מוכשרים להיות מורים בכל מסלולי ההוראה בבית הספר. ( Geelan, D.R).
-
לינק
מאמר זה מדווח על ניסוי מבוקר על האפקטים של שלושה סוגים של מפעילי רפלקציה בקורס מקוון. חמישים וארבעה מתנדבים, מסודרים בחמש קבוצות, השתמשו בהזדמנויות מובנות אלה לרפלקציה, תוך כדי לימוד. התוצאות מראות שנעשה שימוש נרחב במפעילי רפלקציה על ידי הנבחנים והתקבלו כבעלי תועלת לרפלקציה ולמידה. נבחנים בקבוצות הניסיוניות דיווחו על זרוז רפלקטיבי ורפלקציה נרחבת, גדולים באופן משמעותי מאשר בקבוצות הביקורת. בניגוד, לא התקבלו אפקטים חיוביים בביצועים של הלומדים ויכול להיווצר עיכוב . פרדוקס זה מגלה אפשרות של פירושים שונים אשר נדונו לאור הטענה הפדגוגית שיש לעשות שימוש בגישות של מחשבה עמוקה יותר ללמידה ( Verpoorten, Dominique , Westera, Wim , Specht, Marcus).
-
לינק
מאמר זה מתמקד בשימוש בעולמות וירטואליים בחינוך. המאמר ערך סינתזה של יותר מ-100 מאמרים אקדמיים, דוחות ואתרים חינוכיים מרחבי העולם. הטקסונומיה הנגזרת ממאמרים אלה, מתארת את העבודה התיאורטית והמעשית העכשווית לגבי השימוש בעולמות וירטואליים, בייחוד בתחום החינוך (Duncan, Ishbel, Miller, Alan and Jiang, Shangyi, 2012).
-
לינק
מאמר זה מדווח על ניסוי מבוקר לגבי ההשפעות של שלושה סוגים של גורמי רפלקציה בקורס מקוון. התוצאות מראות שהגורמים לרפלקציה הופעלו בצורה מקיפה על ידי הנבחנים ונתפסו כשימושיים למדי לעשיית רפלקציה וללמידה. הנבחנים בקבוצות הניסוי דיווחו באופן ניכר על התעוררות רפלקטיבית יותר ועל רפלקציה אינטנסיבית יותר מאשר אלה שבקבוצת הביקורת (Verpoorten, Dominique, Westera, Wim and Specht, Marcus, 2012).
-
לינק
בימים אלה יצא פרסום חדש בהוצאת מכון סאלד: "תוקף במדידה ובמחקרי הערכה". הפרסום, פרי עטו של פרופ' יצחק פרידמן, הנו הראשון בסדרת החוברות 'סוגיות בהערכה'. סוגיית התוקף נוגעת הן לסוגים שונים של מדידה חינוכית ופסיכולוגית (קיום מבחנים להערכת הידע של תלמידים, קביעת תכונות ומאפיינים פסיכולוגיים, הערכת עמדות ודעות) והן לסוגים שונים של מחקר (ניסויים, מחקרים בסיסיים, יישומיים ומחקרי הערכה, מחקרים במתודולוגיה כמותית או איכותנית). חלקה הראשון של החוברת דן בסוגיית התוקף במדידה, ובו מובאות הגדרות ונסקרות ההתפתחויות ההיסטוריות בהבנת המושג. חלקה השני של החוברת עוסק בסוגיית התוקף במחקר, ובכלל זה מחקרי הערכה של תכניות חברתיות וחינוכיות. נסקרים ההיבטים השונים של תוקף במחקר כמותי, במחקר איכותני ובמחקר בשיטות מעורבות (יצחק פרידמן) .
-
לינק
בשנת הלימודים תשע"ג יחל מחוז חיפה להוביל תהליכים לימודיים וחינוכיים ברשתות חברתיות חינוכיות ייעודיות, כאשר כל בית ספר יוכל לבחור את התנהלות הלמידה או -הפעילות בתחום המתאים לו וליישמם בסביבת הרשת החברתית. השימוש בחלק מהפלטפורמות, של רשתות חברתיות חינוכיות המאושרות על ידי משרד החינוך, אינו כרוך בתשלום.
-
לינק
על פי הקונצנזוס בנושא של חינוך ילדים, כיתות קטנות תורמות לשיפור ההישגים הלימודיים. אולם אם נתעמק בסוגיה, דווקא מדינות עם כיתות צפופות הן בעלות מערכת חינוך מפותחת וזוכות להישגים בינלאומיים בתחום. מספר התלמידים בכיתה הוא אחד הנושאים העיקריים עליהם דנים בחינוך. יתר על כן – קיים בנושא זה קונצנזוס, לפיו ככל שמספר הילדים בכיתה קטן יותר – כן הישגיהם גבוהים יותר. בארץ יש רגישות מיוחדת לנושא, שכן, ישראל היא המדינה שבה צפיפות הכיתות היא השנייה מבין כל מדינות ה-OECD ( חנה דויד ) .
-
לינק
מאמר זה מתייחס למטרת החינוך במאה ה-21 וקורא להשהיית תשומת הלב לנושא שמרבים לעשות בו אך חזון חינוכי דל בצדו – סטנדרטים לאומיים, בתי ספר ממומנים ציבורי ,שאינם נענים לדרישות שונות של המערכת המממנת, קישור בין הישגי תלמידים לבין הערכת מורים ושתיקה סביב נושאים של צדק חברתי, אתיקה והעדר ייצוג לבני קבוצות שוליים בתחומים שונים. המאמר מצטרף לאחרים המעלים שאלות בדבר מטרת/מטרות החינוך בחברה דמוקרטית. הטענה המועלית במאמר היא שבתהליכי החינוך ראוי להתייחס לטיפוח של חיים משגשגים ושחזון של צדק חברתי של החינוך חיוני לצורך זה. המשמעות של חיים משגשגים שונה בין אדם לאדם, וכוללת פרקטיקות ליבה חיוניות. חשוב שכל מי שעוסק בחינוך לטיפוח חיים משגשגים לתלמידיו בחזון של צדק חברתי יבהיר לעצמו את המשמעות של עשייה זו, יכיר בכך שהתלמידים מעוצבים ע"י ההיסטוריות שלהם ושערכי יסוד, הערכה העצמית, שאילת שאלות ביקורתית, דמוקרטיה, פעילות חברתית וקני מידה לשיפוט העשייה הן פעילויות חיוניות בהקשר זה ( Grant, A.C ).
-
לינק
בקרת איכות והערכת איכות בתחומי הלמידה המתוקשבת עדיין לא הגיעו לבשלות , ולכן הוחלט באיחוד האירופאי ובמדינות אירופה לפתח ולגבש מתודולוגיה מוסכמת ושיטתית להערכת האיכות של מערכות למידה מתוקשבות . הפרויקט המתואר בשני מסמכים של האוניברסיטה הפתוחה באנגליה נקרא The E-xcellence methodology for assessing quality in e-learning (EADTU 2009.
-
לינק
חיבור זה בוחן את הצורך ואת הדרך להתאים את ההתנהגות החינוכית בהווה לאור ההמשגה המתקבלת של העתיד ובהסתמך על הידע והלימוד המתמשך מהעבר, את הדרך לשמור ליבה ולעודד קידמה בדרך הוליסטית. חשוב שההתייחסות לאדם בשדה החינוך, הצעיר והמבוגר, תהיה כמכלול, כשלם שמרכיביו הפיזיולוגיים, המנטאליים, הרגשיים והרוחניים מטופלים ופועלים באיזון, שמושם דגש בחינוכו של התלמיד בנוסף למימוש יכולתו הקוגניטיבית – גם על רווחתו הנפשית ( מירה רוסקיס) .
-
לינק
מחקר זה בוחן את ההתמדה של מורים מתחילים שהצטיינו בהכשרה במסגרת (Teach for America (TFA, ושובצו לעבודה למשך שנתיים בבתי ספר באזורים חלשים כלכלית. התלמידים משתייכים לאוכלוסיות חלשות כלכלית, ציוניהם במבחנים ארציים נמוכים מהממוצע, הם מסיימים בתי ספר תיכון בשיעורים נמוכים ורק מעטים מהם ממשיכים ללמוד במכללות. השאלות שנתחנו במחקר היו אם, מתי ומדוע המורים עוברים מרצון מבתי ספר בהם שובצו לעבודה או נושרים בכלל מן ההוראה. השאלות נבחנו במונחים של מאפייני השיבוץ ועל בסיס ההנחה שמורים איכותיים עשויים לתרום לשיפור ההישגים בבית הספר בהיבטים שונים ( Donaldson, M.L. & Johnson, S.M).
-
לינק
כאשר למידה נתפסת כתוצר, ואותה אמת מידה ביצועית חלה על כל התלמידים, הנחיית הלמידה ניתנת לצמצום להוראה כחותכן עוגיות: אותם חלקי מידע והדרכה נראים מספיקים עבור כל התלמידים. ניתן לראות זאת גם בפרקטיקות כיתתיות: לתת תבנית לתלמידים ולבקש מהם שיעתיקו אותה – באם מדובר בפרויקט "אמנות", הערות, שעורי בית, חיבור או כל דבר אחר. לא נותר מקום רב לייחודיות או להבחנות, משום שהתוצרים נתפסים כאמת המידה של הלמידה – אשר כמובן אינה משקפת את המציאות, אך עשויה לספק את המנהלים וקובעי המדיניות ( Smith, N.C ) .
-
לינק
למידה ארגונית היא אחת המפתחות החשובים בחברת הידע כיום ואולי המפתח החשוב ביותר להתפתחות המקצועית של עובדי הארגון או המוסד. המחקר החינוכי גם מצביע על חשיבות הלמידה הא פורמאלית כדרך יעילה לניהול ידע ולהעמקת הבניית הידע בארגונים , אבל מתברר כי מרבית הארגונים הלומדים אינם נוטים לאמץ למידה לא פורמאלית ואינם מעודדים סוג זה של למידה אפקטיבית בין עובדי הארגון ( (Larry Durham ) .
-
לינק
בחודש אוקטובר 2012 יצא לאור הספר תיאוריות למידה בעריכת פרופסור David Scott מאוניברסיטת לונדון . האסופה כוללת 4 כרכים ובהם מאות מאמרים ומחקרים של מומחי חינוך לגבי כל המכלול של תיאוריות למידה . זהו מפעל מונומנטלי של הבניית ידע פדגוגי כאשר הכרך הראשון מוקדש לתיאוריות למידה בתחומי הפסיכולוגיה , הסוציולוגיה והפילוסופיה. הכרך השני מציג מודלים של למידה היכולים לשמש כאושיות פדגוגיות . הכרך השלישי מציג את הזיקה בין תיאוריות הלמידה ובין תכניות לימודים , פדגוגיה והערכה. הכרך הרביעי מוקדש לסוגיות שונות ומגוונות של יישום תיאוריות הלמידה ( David Scott) .
-
לינק
-
לינק
הדיון במבחני הבגרות במנותק מהשלם הגרוע דומה לדיון על תפריט ארוחת הבוקר באנייה שאיש אינו יודע לאן היא מפליגה. הדיון עצמו עקום: דנים בשיטת ההערכה לפני שדנים בחזון ובמטרות ששיטת ההערכה צריכה להיגזר מהם. שום דבר טוב לא יֵצא מדיון מנותק כזה. המאמר נכתב ע"י פרופ' שלמה קניאל , חוקר ומרצה בבית הספר לחינוך של אוניברסיטת בר אילן.
-
מאמר מלא
הגותו החינוכית של פאולו פריירה – איש החינוך הידוע ביותר בעשורים האחרונים – הצמיחה את הפדגוגיה הביקורתית, שהשפיעה מאוד על מחשבת החינוך והשפיעה מעט על מעשה החינוך . פאולו פריירה תיאר את החינוך הבית ספרי כ"חינוך בנקאי" שבו המורים "מפקידים" ידע ב"חשבונות" של התלמידים כדי ש"יפרעו" אותם בעתיד כלשהו. תכליתו הסמויה והממשית של החינוך הבנקאי היא לשמר את המבנה החברתי, המבוסס על מדכאים ומדוכאים ( חגית גור) .
תוצאות חיפוש עבור: הערכה
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין