המאמר דן בתכנית הערכה של המורים שנקראה יוזמת "השותפות האינטנסיבית עבור הוראה אפקטיבית" (Intensive Partnerships for Effective Teaching) שפותחה על ידי "קרן ביל ומלינדה גייטס". בלב היוזמה נמצא פיתוח מדידות עשירות של אפקטיביות המורים ושימוש בהן כדי לנהל את ההון האנושי של המורים באופן אפקטיבי יותר. המחברים בוחנים את יישום היוזמה במספר מחוזות של בתי ספר ציבוריים ובתי ספר מסוג charter בארה"ב ובודקים נתונים לגבי השפעתו במהלך שנת הלימודים 2010-2011 (B., Garet, M., Holtzman, D., & Hamilton, L, . ,2012).

המאמר משווה בין מודלים להערכת מורים במדינות שונות כדי להבין כיצד הערכות האחריותיות של המורה מקושרות לשיפור הלמידה ולאפקטיביות של המורה. המחברים מתבוננים בקהילות הלמידה המקצועית של מורים בפינלנד, באחריותיות הארגונית של Carrera Magisterial במקסיקו, מערכת וולונטרית של תשלום למורים המבוססת על ביצוע, כמו גם האחריותיות שהמורים מתמודדים עמה מצד ההורים וקהילות בית הספר ביפן ובדרום קוריאה. בנוסף, נידון הקשר בין אחריותיות חינוכית לבין ההישגים הלימודיים של התלמידים (Williams, J., & Engel, L., 2012).

במאמר זה, המחבר מפרט רשימה של עשרה מאפיינים של למידה אותנטית שהכינו ריבס ועמיתיו (Reeves et al., 2002). רשימה זו מהווה, לדעתו של המחבר, ערכת כלים שימושית עבור כל מורה שרוצה להבטיח שהוא תומך בכיתתו בלמידה אותנטית (Steve Wheeler, 2012).

מה זה אומר להיות בעל תשוקה למתמטיקה, וכיצד יכול מורה להשיג מצב זה? אלו הן השאלות המניעות של הספר. הספר מנוסח מבעד לעדשה של מסע המחבר בחיפוש אחר משמעות בהוראה שלו. יואיצ'י הנדה (Yuichi Handa) משתמש בציטוטים ובאנקדוטות כדי לחשוף את תסכולו. " רוב הספר מוקדש לפיתוח המאפיינים של קשר אישי עם תחום לימוד בכלל ועם המתמטיקה בפרט. המסגרת מבוססת על שלושה תנאים; כאשר מושגים שני המצבים הראשונים מושגים יחדיו, עולה השלישי.

גישה מעמיקה לשלב הקליטה צריכה להתייחס למתח בין הצרכים המוגדרים ע"י המורים המתחילים לבין הדרישות של הוראה ולמידה אפקטיביות (Feiman-Nemser, 2001). המושג קליטה מתייחס גם לתהליך של חיברות. תפיסת זו מאירה את המתח בין סיוע למורים המתחילים להתאים לבתי הספר כפי שהם לבין שילובם כשותפים לקידום האפקטיביות של בתי הספר בהוראה ובלמידה. למרות שההתייחסות לשלב הקליטה בדיונים ובהחלטות מדיניות היא כאל תוכנית פורמלית , ראוי לזכור שקליטה מתרחשת עם תוכנית פורמלית ובלעדיה. מה שנחשב לתוכנית קליטה נע בין מערכות מדינתיות של תמיכה והערכה לבין יוזמות אוריינטציה למתחילים של מערכות מחוזיות. לסיכום, המאמר מציג כמה משמעויות הקשורות ביניהן של המושג קליטה בהתייחסו למורים חדשים בשנות ההוראה הראשונה. כל משמעות מאירה היבט שונה ויחד הן מרחיבות את ההבנה של הלמידה של מורים מתחילים. הבנה זו של שלב הקליטה כשלב מעצב בלמידת ההוראה וכתהליך רב עוצמה של חיברות תעסוקתי דרושה כדי שהקליטה במערכת החינוך תהייה אכן יעילה ( Feiman-Nemser, S ) .

מחקר מקרים מרובים זה נועד לבחון מחדש את השאלה, "כיצד האמונות הפדגוגיות והפרקטיקות הטכנולוגיות הכיתתיות של מורים, המזוהות עם השימושים הטכנולוגיים שלהם, מסתדרות?" שניים עשר מורים מגן הילדים ועד לכיתה י"ב נבחרו בכוונה על בסיס הפרקטיקות הטכנולוגיות עטורות הפרסים שלהם, הנתמכות בראיות מאתרי אינטרנט אישיים ו/או כיתתיים. נערכו ראיונות מעקב כדי לבחון את ההתאמה בין הפרקטיקות הכיתתיות של המורים לבין אמונותיהם הפדגוגיות. התוצאות מצביעות על הסתדרות קרובה; כלומר שאמונות על פיהן התלמיד במרכז מחזקות את הפרקטיקות על פיהן התלמיד במרכז (אותנטיות, בחירה של התלמיד, שיתוף פעולה). יתרה מזאת, מורים עם אמונות על פיהן התלמיד במרכז נטו לגלם תכניות לימודים שבהן התלמיד במרכז למרות מכשולים טכנולוגיים, מנהליים או של הערכה. האמונות והנטיות של המורים עצמם לגבי הרלוונטיות של הטכנולוגיה ללמידה של התלמידים נתפסו כבעלי ההשפעה הגדולה ביותר עבור הצלחתם ( Ertmer, P. A., Ottenbreit-Leftwich, A. T., Sadik, O., Sendurur, E., & Sendurur, ) .