בשנת תשע"ב פעלו במכללת אורנים שבע תכניות שונות לתואר השני (שש תכניות M.Ed. וכן תכנית M.Teach. – מוסמך בהוראה). בכל שש התוכניות ל-M.Ed. קיים לפחות מחזור אחד של מוסמכים ו/או מסיימי חובות שמיעה (שטרם הגישו את עבודת הגמר היישומית). מטרת-העל של כל אחת מתוכניות ה-M.Ed. היא לתת מענה אקדמי ומקצועי לסוגיות חינוכיות וחברתיות המעסיקות את מערכת החינוך. מטרת המחקר הייתה לבחון ולהעריך את תרומת הלימודים במסגרת תכניות ה-M.Ed. להתפתחותם המקצועית של המוסמכים/מסיימי החובות ( שריקי, ע' , תותרי מ' ) .

מבין מעלותיו הרבות של ה-PDS, חשוב לציין בעיקר את היתרונות הבולטים לסטודנטים הן בתחום הפדגוגי והן בתחום הבין-אישי. בתחום הפדגוגי מתקיים עבורם מרחב להתנסויות עשירות וללמידה מגוונת, תוך צמצום הפער בין התאוריה לבין הפרקטיקה; הסטודנטים מכירים את בית הספר כמערכת מורכבת, ויש להם הזדמנות להשתתף ולנתח את ההתנסויות השונות; הם משתתפים בבניית עולם ידע, תוך הפעלת חשיבה רפלקטיבית וקבלת תמיכה רצופה, הם לוקחים חלק בקהילות לומדים ונחשפים להשקפות עולם ולסגנונות הוראה מגוונים; יש להם קשר רציף ומעמיק עם המדריך הפדגוגי לאורך כל תהליך ההכשרה; ניתנת להם הזדמנות לבטא את קולם האישי, ליזום ולהיות יצירתיים; הם מקבלים תמונה אותנטית של מורכבות מקצוע הוראה; הם מתנסים בעבודת צוות המאפשרת פיתוח יכולות של שיתוף פעולה כפרקטיקה מרכזית; הם יוצרים זירה לעבודה בין-תחומית ( קליגר, א' והופמן, ע') .

תהליך הכשרת הסטודנטים במכללה האקדמית בית ברל מתקיים במערך שותפות (PDS) בין בתי הספר המאמנים לבין המכללה. פיתוח מקצועי של כלל השותפים נעשה בכמה מסגרות, שאחת מהן היא פיתוח יוזמות חינוכיות. בשנת תשס"ה הצטרף תיכון "הרצוג" בכפר סבא למערך ה-PDS, שפעל כבר חמש שנים לפני כן בבתי ספר אחרים בעיר. המטרות והיעדים של מערך ה-PDS נקבעו בשיתוף הנהלת בית הספר, המורים החונכים וצוות המכללה. המטרות שגובשו נועדו לקדם את האינטרסים ההדדיים של המכללה ושל בית הספר, תוך קידום צרכיו הייחודיים של כל אחד מהם.אחד היתרונות המובהקים של מערך ה-PDS הוא שהוא מאפשר ומעודד מעורבות והכשרה מקצועית של מורים במסגרות של קהילות לומדים ( אוסטר ענת , אביבה קליגר) .

למדריך הפדגוגי תפקיד מרכזי ומשמעותי בבניית קבוצת ההדרכה ובגיבושה כקבוצה לימודית וחברתית. במהלך ההתנסויות של המחברת בהוראה בסביבה המתוקשבת ניסתה להתמודד עם חיפוש אחר דרכים שונות שנועדו לעודד את פרחי ההוראה להשתתף באופן פעיל בפורום המתוקשב כסביבת למידה שיתופית. בתיאור התהליך היא מעלה שאלות, כגון מהו הערך המוסף של התקשוב להדרכה פדגוגית? האם יש מקום לסביבה מתוקשבת בנוסף למפגשים פנים אל פנים בסדנאות? מהו מקום המדריך הפדגוגי בדיאלוג: עם מי אני מדבר? כמה לדבר? איך לדבר?עבודתה של מורה, ובמיוחד של גננת, מאופיינת בבדידות בשדה הפעולה שלה והזדקקות לתמיכה וללמידת עמיתים. ההתפתחות המקצועית, בראייה עתידית, תלויה במידה רבה ביכולתה ליצור קשרים הן בהשתלמויות והן דרך הרשת האינטרנטית. ההתנסות של פרחי הוראה בסביבת למידה מתוקשבת במהלך לימודיהם מהווה מודל עתידי לקבלת מענה בתחום הפיתוח המקצועי ( תרצה לוין) .

לעומת מודל החונכות המלווה – המהווה חלק מחובות קורס הנלמד במכללה, ומודל פר"ח – שבו החונכים עוסקים בחונכות ללא מעורבות המכללה, החונכות במודל המשלב היא חלק בלתי נפרד מן ההתנסות. המחקר שלפנינו מספר את סיפורה של יוזמה של חונכות פרטנית שהתקיימה במסגרת המודל המשלב. יוזמה זו תרמה לכל השותפים בה וקידמה אותם. החונכות שהופעלה בחטיבת ביניים, החלה בשנת הלימודים תשס"ה והמשיכה בשנת הלימודים תשס"ח. למעשה מדובר בשני פרקים של מערכי חונכות פרטנית שהופעלו בחטיבת הביניים. ( שגיא , חנה) .