הקשיים שעמם מתמודד עתה בית הספר האנתרופוסופי ביפו מעלים בחריפות את השאלה: האם בתי ספר מעין אלה הם חלופה לגיטימית למערכת החינוך, או אולי מוצא להורים מבוססים שמבקשים למלט את ילדיהם ממנה? מאבק ההישרדות של בית הספר אביב אינו סיפור מקומי בלבד. בתי ספר ביוזמת קבוצות הורים נפתחים בשנים האחרונות כפטריות אחר הגשם, ובחינוך האנתרופוסופי נראה שהקצב אפילו מהיר יותר. מלבד אביב יש כיום עוד שמונה בתי ספר אנתרופוסופיים בשלבים שונים של הקמה בנס ציונה, הוד השרון, מודיעין, שוהם, תעוז, אלוני יצחק, אלישיב וקריית אונו. חינוך אנתרופוסופי, או חינוך ולדורף, מדבר אל לב הורים שיש להם ביקורת על מערכת החינוך הרגילה ובעיקר מאסו בלמידה המכוונת למבחנים ולסטנדרטים האחידים כפי שבאים לידי ביטוי במבחני המיצ”ב. תפישה זו שמה דגש על התפתחות הילד ופועלת להגן עליו מפגעי התחרות והחשיפה המוגזמת לטכנולוגיה, באופן שלמבקריה נראה מנותק לעתים מהחיים הרגילים.ברוב המקרים נגזר על יוזמות החינוך הפרטיות הללו לעבור דרך חתחתים עד להכרה המיוחלת.(תמר רותם ).

קול התלמיד הלומד וקול ההורה אינם קול אחד, ולפעמים במערכת יחסים עם בית הספר הקול של התלמיד הולך לאיבוד. לא אחת מדברים על התלמידים במקום לדבר איתם. כולם רוצים לשמוע את קול המורים וההורים, אבל מה בקשר לתלמידים? האם קולם של התלמידים נשמע מספיק? סוגיה זו חשובה ביותר להטמעה מושכלת של הרפורמה "עוז לתמורה" שבמסגרתה מצופה שיישמע קולו של הלומד בשעות הפרטניות ובהזדמנויות אחרות שהרפורמה מזמנת ( חדוה טרגר ) .

המנהלים נמצאים בעמדה פרדוקסלית. מחד גיסא, הם נקראים לעשות שימוש באסטרטגיות מבוססות מחקר כדי לשפר את הישגי התלמידים. מאידך גיסא, הם נדרשים יותר ויותר למיקרו-ניהול (micromanage) של מורים באמצעות תצפיות בכיתות ועיסוק בהערכה אינטנסיבית. מחברי המאמר מצביעים על כך ששתי עמדו אלו אינן מתיישבות האחת עם השנייה. למעשה, המחקר מראה שהערכת מורים, יחד עם פרקטיקות מחייבות רבות אחרות, לא שיפרה את ההוראה או הלמידה. אם מנהלים מעוניינים לשפר את הישגי התלמידים, במקום להתמקד בבחינה אישית של ההוראה, הם חייבים להתמקד בניתוח הקולקטיבי של העדויות בנוגע ללמידת התלמידים ( DuFour, R., & Mattos, M ) .

המחבר Adrian McDonald ( צרצה בכיר לגיאופיזיקה באוניברסיטה) מתאר כיצד שילוב בין דיונים בכיתה לדיונים מקוונים בקורס לתואר ראשון יכול להועיל ללומדים. המחבר מצא שהמרכיב המקוון , באמצעות קבוצת הפייסבוק ) מעודד את הסטודנטים לחקור באופן מקוון, מגביר את הלמידה 'השיתופית', ומפתח מיומנויות אוריינות. הגמישות של מעורבות בדיון א-סינכרוני מקוון מאפשרת גם השתתפות לאחר הכנה מסוימת וגם מחקר וזמן שיתופי רב יותר כדי לתרום לדיון מאשר הדיונים שמתנהלים בכיתה בלבד (Adrian McDonald, 2013).

במסגרת יישום תוכנית התקשוב "התאמת מערכת החינוך למאה ה 21- שהחלה ב 2010 נמדדה מידת היישום של תפוקות התוכנית, להן נדרשים בתי הספר. במאמר זה מוצגת מידת היישום של תפוקת שילוב ICT בהוראה-למידה-הערכה (הל"ה) , ונבחנו השינויים במידה זו בין שני מחזורי הפעלה של 200 בתי הספר שהחלו ב 2010 (פעימה ראשונה) ו 564- בתי ספר ( פעימה שניה) בשנת 2011- בהתאמה. ממצאי הבדיקה מעלים כי בשנה השנייה לתוכנית אחוז בתי הספר בהם המורים מלמדים שיעור חינוך לשוני, מתמטיקה או מדעים בסביבה מתוקשבת, לפחותפעם בשבוע, גבוה יותר באופן מובהק מאשר בשנה הראשונה לתוכנית ( אברום רותם, נגה מגן נגר , רוני דיין ) .

בפוסט זה המחברת חוקרת כיצד עובדת למידה שיתופית בשני סוגים של קורסים מקוונים—האחד הוא הקורס המקוון הפתוח ורחב-ההיקף המוכר לכל, MOOC (massive open online course), והשני הוא הקורס בתשלום הסגור, COLC, שהן ראשי התיבות שהמחברת משתמשת לכינוי קורס מקוון סגור לצורך קרדיט (closed, online, for credit, course). קיימים מאות קורסים מסוג COLCs הזמינים כמעט בכל מוסדות ההשכלה הגבוהה בארה"ב ( Morrison, D) .