תכנית ההתמחות בניהול אקדמי שבמכון מופ"ת מזמנת התמודדות עם התפקיד המורכב של הכשרה לתפקידי מנהיגות והובלה. קיימות גישות שונות בנושא ההכשרה למנהיגות, והתכנית יוצאת מהנחה, כי ניתן ללמוד על מנהיגות וליישם את הלמידה הזו הלכה למעשה בעבודת המנהל-מנהיג. הקשר ההדוק בין ניהול ומנהיגות בארגונים בכלל ובארגוני חינוך בפרט הוא בסיס להכשרה, לעיון ולהתנסות. מטרת התכנית היא לחשוף את המשתתפים להיבטים המרכזיים של תורות הניהול המודרניות ולאפשר להם לבחון את תפקידם הניהולי-מנהיגותי באופן מושכל ומקצועי, כדי שיוכלו לעמוד באתגרים של הובלת סגל הוראה אקדמי-פדגוגי מתוך הכרה, מעורבות ומחויבות ( יעקב קדם, עדנה בנשלום, אתי גרובגלד, טלי בן-ישראל) .

למידה/הוראה מבוססת פרויקטים (למ"פ) (בעיות- למ"ב) – למידה והוראה מבוססת-פרויקטים מוכרת בגנים ובבתי הספר. זוהי הוראה ממוקדת-תלמיד המתרחשת לאורך תקופת זמן מורחבת, שבה תלמידים בוחרים, מתכננים, חוקרים ויוצרים תוצר, היצג או ביטוי אחר כתגובה/תשובה לשאלה הלקוחה מהמציאות הסובבת אותנו או לאתגר אותנטי. תפיסת תפקיד המורים היא של מאפשרים, בוני- פיגומים, מדריכים ומנחים במהלך התפתחות הפרויקט. ניתן לאתר עקבות של הוראה כזו עוד בראשית המאה הקודמת בארה"ב, שהתייחסה לשיטת הוראה זו כאל למידה מכוונת-מטרה, הכוללת ארבעה שלבים מובחנים: הצעה, תכנון, ביצוע ושיפוט(Kilpatrick, 1918). רעיונות אלה בשילוב עם דגם החקר המדעי הובילו למגוון של שיטות ממוקדות-תלמיד ובהן: שיטה מבוססת-בעיות, שיטה מבוססת-מקרים, למידת חקר ולמידה הכוללת משימות ברמה גבוהה ותפקידים פעילים בכיתה ( Holm, M ) .

המרשתת, הגמרא, המוח – מציעים מטפורה חדשה להבנת העולם: רשת הלמידה כרשת אינה יכולה להתפתח במסגרת המבנה הקשוח של ההוראה הבית ספרית מסקנה: צריך הוראה אחרת: תואמת למידה, תואמת רשת ( שלמה בק) .

למידה שיתופית – מסגרת למידה־הוראה שהיא היפוכה של מסגרת ההוראה הפרונטלית – היא תהליך למידה דמוקרטי המתבצע בקבוצות קטנות המבוססות על יחסי גומלין והידברות בין הלומדים לבין עצמם. הלמידה השיתופית שוללת את ההוראה הפרונטלית מפי סמכות. היא מבססת את השיעורים על למידה בקבוצות קטנות המקיימות דיונים על נושאים ורעיונות מתחום המקצוע הנלמד. אל לנו לאבד תקווה. אפשר וצריך ללמד את המורים סגנונות שונים של הוראה ולמידה ולטפח בהם תכונות של יצירתיות, ביקורתיות, חשיבה רפלקטיבית, סקרנות אינטלקטואלית, אינטליגנציה רגשית, אלתור ומשחק, הומור עצמי ומנהיגות. ( יוסף אבינון ).

מוזיאון ארצות המקרא, ירושלים, 11 בפברואר 2013 . כ־120 אנשים, רובם מורות ומורים, הגיעו כדי לפגוש מקרוב כלי עבודה שאמור לפי הדוברים לשנות את "חוקי המשחק" בהוראה: צילומי וידאו של שיעורים כחלק מפיתוח מקצועי של מורים. במימון קרן טראמפ וביוזמת "היוזמה למחקר יישומי בחינוך" של האקדמיה הישראלית למדעים הובאו לארץ שני מומחים אמריקאים בעלי שם כדי להציג את הכלי החדש־ישן. ישן – משום שצילומי וידאו של מורים היו נפוצים כבר בשנות השמונים; חדש משום שהפעם מדובר בהעלאתם לרשת. "הרעיון הוא", הסביר אלי הורביץ, מנכ"ל קרן טראמפ, "שמורים יוכלו ללמוד אחד מהשני באמצעות הצילומים וניתוח שלהם" ( אמתי מור).

חונכות נתפשת מזה שנים כמרכיב חיוני של תוכניות קליטה אפקטיביות. עם זאת חשוב לבחון מה משפיע על הדרכים שבהן מורים מממשים רעיונות בתפקידם כחונכים. מחקר זה עוסק בלמידה של מורים חונכים התומכים במורים מתחילים במטרה לטפח פרקטיקות הוראה מסוימות. במחקר זה המיקוד הוא ביכולתם של מורים חונכים לפתח את המיומנות של ניהול דיון רציני (rigorous) (מאפייני הדיון מפורטים במאמר) בקרב המורים המתחילים שאיתם הם עובדים ( Stanulis, R., N., & Brondyk, S.K ).

כיצד ניסיון מבחין בין אנשי מקצוע מנוסים לבין חסרי ניסיון? כיצד הוא מסייע למישהו להפוך לפותר בעיות יעיל יותר? התשובות לשאלות הללו נמצאו סותרות. למרות שמחקרים אמפיריים אכן תומכים ביתרון של "המומחה" באופן כללי, מספר מחקרים מצאו באופן מפתיע שטירונים פותרים בעיות ביעילות שאינה פחותה מעמיתיהם הבכירים יותר. המחקר הנוכחי מבקש לבחון כיצד מורים מתחילים ומנוסים פותרים תרחישים פשוטים ומורכבים של התנהגות בעייתית של תלמידים ( אליעזר יריב) .

חינוך אחר, למשל למידת חקר בקבוצות קטנות, בנוי על מוטיבציה פנימית של הלומדים , מוטיבציה פנימית מתפתחת כאשר נענים לצרכים חיוניים: תחושת מסוגלות, אוטונומיה וקשר כדי להיענות לצרכים אלה יש ללמד בצורה אחרת . מסקנה: רצף הוראה־למידה מטפח מוטיבציה פנימית. מאמר זה יציג רצף הוראה־למידה בן ארבעה שלבים, המיועד לחזק את המוטיבציה האוטונומית של התלמידים ואת הנכונות שלהם להתמודד עם אתגרי למידה. מוטיבציה אוטונומית חיונית במיוחד לגישות של חינוך אלטרנטיבי שבונות על המעורבות של כל תלמיד בלמידה, למשל למידת חקר בקבוצות קטנות. ( אבי עשור) .

מטרת המחקר האקספלורטיבי המוצג במאמר זה הייתה לאפיין את הדרך שבה מורים מעריכים את עצמם תוך שימוש בנוהל הערכה-עצמית שכלל הערכה עצמית והערכת-עמיתים . מושא ההערכה: כישורי מורים לטיפוח חשיבה רפלקציה בקרב תלמידים בבית-ספר תיכון מקצועי. בספרות צוינו כמה השפעות של שימוש בקריטריונים בהערכה עצמית של מורים: מתן תובנות לחוזקות וחולשות (Ross & Bruce, 2007), סיוע במיקוד תשומת הלב בהיבטים חדשים של ההוראה (Seidel et al., 2010), תמיכה בפיתוח מושגים של הוראה טובה ויצירת תקשורת בין המורה לבין הפרקטיקה שלו (Van Diggelen, M., Van Brok, P., & Beijaard, D).